בתשובה להאייל האלמוני, 02/01/19 14:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. ממשלת האחדות ההיא היתה צריכה לקבל החלטות אולי הקשות ביותר שקיבלה ממשלה בישראל. התכנית הכלכלית שמיכאל ברונו וסטנלי פישר תפרו, ומודעי ופרס דחפו, הצילה את המדינה מעברי פי פחת. פרויקט הלביא, שהלך והסתבך, היה עלול להיות אבן הריחיים שתשקיע את המדינה במצולות. היה צריך הרבה אומץ פוליטי ללכת נגד עובדי התעשיה האווירית שהפגינו. 2. השאלה אינה במקומה. היא כבר חברת כנסת. אתה שואל למה היא חברת כנסת, והתשובה נכונה לדעתי עבור כולם- הם רוצים להשפיע. האם אתה טוען שדווקא בתחומים החברתיים אין לחברי כנסת השפעה גדולה יותר מאשר למובילי עמותות למיניהם? 4. הכיבוש הוא כן העניין המדיני בטחוני. גם אני לא רוצה שהילד שלי יעמוד במחסום כמו קלגס, אבל השאלה אם ילדים בחברון הולכים לבית הספר קשורה לשאלות רבות אחרות. רבים עוסקים בנושא הזה בלבד הזה ובכך פוטרים את עצמם מעיסוק בנושאים אחרים. אבל יש גם מדינה לנהל: חינוך, בריאות, תחבורה וכו' ונמאס לי שהדיון הלעוס ימין שמאל דוחק את כל שאר ענייני המדינה לקרן זווית. איילת שקד מערערת את עצמאות בתי המשפט ועמך מריע לה כי השופטים "סמולנים". מירי רגב כובלת את האמנים ועמך מריע לה כי האמנים "שמאלנים". שכחו מהדרוזים בחוק הלאום? לא נעים, לא נורא. העיקר שאנחנו מדינת היהודים ובירתה ירושלים לנצח נצחים. 6. ולכן? אני חושב שהגישה "מה לא בסדר באורלי לוי" שגויה. יותר טוב שתראה לי מישהו שלדעתך עדיף לי להצביע לו על פניה, ושאמור לקדם את האג'נדה שהצהרתי עליה- נגד קפיטליזם דורסני, בעד סולידריות, בעד יהודית וליברל-דמוקרטית. אולי אנג'לה מרקל? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, כתבת למה לא מרצ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד הליברליות וזכויות הפרט מרץ אמנם הכי קרובה אלי, אבל עמדותיה בעניין החשוב לי ביותר- יהודית ודמוקרטית- רחוקות ממני מאוד. ב 92' אפילו הצבעתי לשולמית אלוני (ואמנון רובינשטיין), אבל השמאל הישראלי הלך והתרחק מעמדותי עד שאיני יכול לקרוא לעצמי שמאלני יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ומי היה חבר בכיר (סגן ראש הממשלה) בממשלה שהביאה אותה לעבר פי פחת? 2. אני טוען ש(1)לחברי כנסת יש בדרך כלל השפעה פחותה בהרבה ממובילי עמותות/ אנשי תקשורת/ לוביסטים על אג'נדה ספציפית (תחשוב מתי הייתה לשלי יחימוביץ', למשל, יותר השפעה, לפני שנכנסה לכנסת או אחרי, או, לחלופין, נסה להזכר מתי היה שינוי חברתי שהובל על ידי חבר פרלמנט בעל אג'נדה ספציפית מכל השינויים החברתיים שהתרחשו בעולם המערבי בעשרים השנים האחרונות1). וש(2) התפקיד של חברי כנסת הוא לא לקדם אג'נדה ספציפית, בשביל זה קיימות עמותות, אנשי תקשורת ולוביסטים, התפקיד שלהם הוא להקשיב למי שמנסה לקדם את האג'נדה ולהחליט בהתאם לאזרחים אותם הם אמורים לייצג. ולכן, לדעתי, חברי כנסת חייבים להיות מסוגלים לקבל דעה בכל נושא ציבורי ולהביע אותה בפומבי בלי פחד. תגיד מה שתגיד על מירי רגב, אף אחד לא צריך לנחש מה היא חושבת. 4. העניין המדיני הוא (נגיד) האם להצטרף לקואליציה של פוטין או לקואליציה של מרקל, העניין הביטחוני הוא (נגיד) האם להתכונן למלחמה עם סוריה או להכנס ל"מבצע" בעזה. הכיבוש, לדעתי, זאת שאלה מוסרית, והוא נראה לי הרבה יותר חשוב משאר הנושאים... 6. אתה צודק, התחלתי את הדיון יותר מסקרנות משום שהצבעה לאורלי לוי נשמעה לי (ועדיין נשמעת לי) כבחירה לא רציונלית ולא מוסרית (בלי קשר לדעה הפוליטית שלך). למרות שאת סקרנותי לא סיפקת,אין לי בעיה להגיד לך מה דעתי. אני חושב שהשאלה הראשונה שאתה צריך לשאול את עצמך היא איזה מהרשימות הן מפלגות במובן המקורי של המילה (ז"א קבוצה של אנשים בעלי עמדות קרובות שהתארגנו לקדם שינוי מסוים בדרך שבא המדינה מתנהלת), ואיזה הן סידור עבודה (ז"א אדם פופולרי שמאמין שיש לו את היכולת להיבחר לכנסת ואסף מסביבו עוד כמה אנשים נאמנים או מפורסמים). נראה לי שהמבחן הפשוט ביותר הוא האם יש לרשימה מנגנון שנמצא מעל מנהיג המפלגה (כמו, למשל, מרכז הליכוד). כמו שזה נראה עכשיו, יש לך רק שבע מפלגות אמיתיות לבחור מתוכן: הליכוד, הרשימה המשותפת (ז"א חד"ש), העבודה, יהדות התורה, מרצ, ש"ס והבית היהודי (אגב, נראה לי שמלבד ש"ס כולן נולדו ממפלגות מהכנסת הראשונה). השאלה השניה שאתה צריך לשאול את עצמך היא עם מי תשתף המפלגה פעולה, למי היא תצטרף בקואליציה ולמי היא תסרב להצטרף, העבודה עלולה להצטרף לכולם (וכל זמן שזה כך ראוי, לדעתי, למחוק אותה מרשימת האפשרויות), מר"צ והרשימה המשותפת לא יצטרפו לליכוד, הליכוד, ש"ס, יהדות התורה והבית היהודי לא יצטרפו לקואליציה שלא בראשות הליכוד. נראה לי שממשלה בראשות הליכוד מנוגדת לאג'נדה שהצהרת עליה, מה שמשאיר אותך עם שתי אפשרויות: מר"צ או הרשימה המשותפת, אבל אם אתה בסדר עם קואליציה עם הליכוד, אז אתה יכול לשקול גם את העבודה. 1 לגליזציה לסמים קלים, לגיטימציה לנישואי הומוסקסואלים, שירות נשים בצבא, יחס לזנות, יחס לפשיעה ולפושעים, יחס לחברות גדולות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. (א) אתה מאדיר את כוחם של לוביסטים. חברי כנסת בודדים לא משנים כשלעצמם, אבל כל חבר כנסת הוא אחד ממאה ועשרים. לחבר כנסת יש השפעה גדולה בהרבה מזו של לוביסט. גם חברי כנסת מסיעות האופוזיציה בכנסת הנוכחית מצליחים לקדם יעדים שלהם כי גם הקול שלהם משפיע בנסיבות שונות (ולא רק במליאה, גם בוועדות שונות). (ב) מה מירי רגב חושבת? ומה היא עשתה? האם היא קידמה את הפריפריה, לדוגמה? האם היא הביאה לאינתיפאדה בירושלים? ומה היא באמת חושבת? מחשבה עצמאית או מה שפופולרי בקרב בוחריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שאתה מפחית מהשפעתם של גופים חוץ פרלמנטרים (לא רק לוביסטים). נתתי דוגמאות לתחומים שהשתתנו כליל בלי חבר כנסת שיראה אותם כאג'נדה בלעדית, מצד שני, יש גם הרבה דוגמאות הפוכות, של מפלגה עם אג'נדה יחידה שנכשלה כליל למרות שהצליחה להכניס חברי כנסת (הגימלאים, שינוי, כולנו, מימ"ד...). יש לך דוגמא הפוכה? כן, לחבר כנסת יש כח מסויים (1/120) אבל כמעט אף פעם לא מספיק, הוא צריך לרוב לשתף פעולה עם עוד חברי כנסת על מנת לקדם את האג'נדה שלו, וכאן יש לו הרבה פחות כח מגופים חוץ פרלמנטרים (בגלל שחבריו לכנסת רואים בו כמתחרה, ובצדק, בזמן שאין להם בעיה לסמוך על גופים חוץ פרלמנטריים, משום שהם עוזרים להם להבין את הציבור ואת רצונותיו בלי להתחרות איתם באופן ישיר, ועקב כך לעזור להם להבחר שנית1). כשיש תיאוריה הגיונית שכל העובדות מצביעות שהיא נכונה, אני נוטה להאמין בה. ב. זה לא באמת משנה (לדיון הספציפי הזה) אם מירי רגב באמת חושבת את מה שהיא אומרת או רק אומרת את מה שבוחריה רוצים שהיא תגיד. לצורך העניין היא מייצגת את בוחריה בנאמנות ולא מתביישת בדעותיהם. זה מה שחבר כנסת אמור לעשות. אני לא מסכים עם הדעות שהיא מביעה ולא עם הדרך בה היא בוחרת להביע אותם, אבל לצורך הדיון הזה, היא בהחלט עדיפה על לוי שעושה הכל על מנת לא להתחייב לאף עמדה בתקווה שכל מצביע יבין אותה כמו שהוא רוצה. ומירי רגב לא לבד, יש הרבה חברי כנסת כמוה בהרבה מפלגות בכל הגושים. אני חייב להודות שמתסכל אותי שהדיון החל מהעדפה של לוי על פני זנדברג בגלל שהאחרונה העזה להביע דעה שמישהו לא מסכים איתה בעוד שהראשונה דאגה לשמור על עמימות בנושא. עמימות, לדעתי, צריכה להשקל כמו הבעת דעה שאני לא מסכים איתה, או אפילו חמור מזה. "האם היא קידמה את הפריפריה, לדוגמה?" לא, היא לא. ראה סעיף א. כאן למעלה. 1 וזה, אגב, להבדיל מהסנאט האמריקאי, ולכן גם ההבדלים בין הסנאט לכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגימלאים לא הייתה אג'נדה רצינית והם לא היו פוליטיקאים מוצלחים. כולנו הצליחה לפעול לא מעט בתחום הדיור (גם נכשלה, אבל זה סיפור אחר. היא הצליחה, לדוגמה, לקבל סמכויות ביצועיות בתחום והצליחה להעביר בכנסת את כל החוקים שהיא רצתה בתחום). שינוי הצליחה ליצור ממשלה ללא חרדים ועזרה לגבות את קיצוץ הקצבאות באותה ממשלה. גם הם לא היו פוליטיקאים מוצלחים במיוחד. מימ״ד הכניסה חבר כנסת אחד כחלק מרשימה גדולה יותר עם אג’נדה לא ברורה במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידעתי, אף אדם לא הצליח, עדיין, להפוך עופרת לזהב. התיאוריה הפיזיקלית שאני מכיר אומרת שזה בלתי אפשרי, והעובדות שאני מכיר תומכות בכך שזה לא אפשרי. אבל אם אתה הולך להתעקש שזה אפשרי אז או שתביא לי תיאוריה חלופית שאוכל להתווכח איתה או שתביא לי אלכימאי שכן הצליח בכך, סתם להגיד שכל האלכימאים עד היום היו אלכימאים לא מוצלחים זה לא נימוק שאני יכול להתמודד איתו. 70 שנה כולם היו לא מוצלחים ורק לוי תהיה מוצלחת? אשרי המאמין. לא נראה לי שהדיון על מה יהיה הולך להתקדם, אבל נראה לי שהמינימום הנדרש ממאמיני לוי הוא לוח זמנים ומדד הצלחה. לוי, כנראה, תבחר לכנסת יחד עם לפחות שלוש חברי כנסת שהיא תבחר. אם זה יקרה, מה יחשב להצלחה שלה בקידום האג'נדה, ומתי זה אמור להתרחש, ואיך נדע שזה בזכותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה כתבת כאן: שתים מדוגמאותיך היו של סיעות שהצליחו להשתמש בכוחן הפוליטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו הבטיחה להוזיל את מחירי הדיור, המזון, שירותי הבנקאות, עלויות הניהול הפנסיוני, מחירי האנרגיה... מה מתוך זה היא הגשימה? את הכשלון של שינוי במילוי הבטחותיה סיכמתי כאן. שתיהן היו כשלון מוחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו לא הייתה טענתך. טענת שחברי כנסת הם חסרי השפעה. כולנו ושינוי הצליחו לקבל השפעה רבה. מה שמחזק את המוניטין של הלוביסטים זה שאתה רואה רק הצלחות שלהם אבל כמעט לא שומע על הכשלונות הרבים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, התנסחתי לא טוב. התכוונתי להגיד שלחברי כנסת יש בדרך כלל השפעה פחותה בהרבה ממובילי עמותות/ אנשי תקשורת/ לוביסטים על אג'נדה ספציפית. מזל שעדיין יש לי את מכונת הזמן, רגע, אני אחזור ואנסח את התגובה שלי מחדש... הנה, עכשיו התגובה שלי אומרת את מה שרציתי להגיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשינוי היתה הצלחה אחת משמעותית, אבל את פירותיה אנחנו קוטפים עד היום. ההורדה של קצבאות הילדים המופרכות הביאה לתהליך מאד משמעותי של גידול ההשתתפות בשוק העבודה של המגזר הערבי וחלקית גם של המגזר החרדי. ויחד איתן גם ירידה בילודה (ומכאן בעוני) של שתי האוכלוסיות האלה, כששוב ההשפעה החזקה יותר היתה במגזר הערבי. לא כדאי לחשוב איפה היה המשק והחברה הישראלית בלי המהלך הקריטי הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6. אני בשום אופן לא אבחר במפלגה לא ציונית, לכן הרשימה המשותפת ויהדות התורה פסולות. גם במרץ וגם בבית היהודי יש היום אגף לא ציוני1 מספיק גדול כדי שלא אבחר בהן. אני לא מזדהה עם המטרות של ש"ס, ועוד יותר מכך עם הדרך שלה להגשימן. הליכוד נחטף לפני כמה שנים ע"י האגף השמרני שלו, שעמדותיו בנושאים האזרחיים הפוכות משלי. נשארה מפלגת העבודה. אני לא יכול לפסול אותה עקרונית, אבל ההתנהגות הכושלת שלה כמפלגה בכלל וכאופוזיציה בפרט גורמת לי דחייה. אני רוצה להצביע למי שמבין שיש כאן מדינה לנהל. לא רק פלסטינים-בג"ץ-מתנחלים-BDS. אני רוצה להצביע למפלגה ציונית ליברלית עם טאצ' סוציאליסטי. לליכוד של 77' ולמרצ של 92'. אני רוצה להצביע למפלגה שהמצע הרעיוני שלה הוא הכרזת העצמאות על כל חלקיה. לא לכאלה שרוצים לגמד את הזהות היהודית של המדינה, ולא לכאלה שרוצים להכפיף את הדמוקרטיות שלה לזהות היהודית שלה. אני רוצה להצביע למפלגה שמקדמת סולידריות בין כל אזרחי המדינה ושחמלה היא לא מילה גסה עבורה. הצעות יתקבלו בברכה. ________ 1 כל מי שמקדם אג'נדה שתגרום לכך ששיעור היהודים במדינה יירד מתחת 67% הוא בעיני אנטי ציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יעניין אותך פוסט של שירלי גל שכותבת על פעילות הליכודניקים החדשים בבחירות המקדימות של הליכוד. "...מהיום, יש גוף חילוני-ליברלי בליכוד. כזה ששווה אלפי קולות. כזה שעושה את ההבדל בין המקום הראשון לשלישי ברשימה, ושלא נדבר על העשירייה הפותחת." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכנסת הקודמת הם לא הצליחו להשפיע על התנהגות מועמדים שהם (לפחות חטענתם) הריצו. לדוגמה: אמיר אוחנה. בסיבוב הנוכחי רוב המועמדים שלהם לא נכנסו (כולל שרן השכל ונורית קורן(?)) ומי שנכנס הוא מי שכנראה היה נכנס גם בלעדיהם (זו חוכמה קטנה מאוד לתמוך בישראל כץ, לדוגמה). אז אני לא סומך יותר מדי על ההשפעה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד שחושבים כמוך (ואני מזדהה). רמי לבני טוען שהחכ"ים החדשים הם בריונים בחליפות, טכנוקרטים יעילים של צבירה ושמירת כוח. גדעון לוי, בשפתו הציורית, כותב שמדובר בחבורה לאומנית גזענית מחליאה, אך מעונבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהעשיריה המובילה בליכוד אכן ימנית ואחידה, ובמבט שני הרבה יותר שמרנית ממה שחשבתי. לא הייתי קורא להם בריונים, במיוחד לא לאדלשטיין. בנושא הפלסטיני ראש הממשלה מצטייר היום כחבר הכנסת אולי השמאלני ביותר בליכוד, בטח בעשיריה הראשונה. אבל מול גדעון סער (מוביל החקיקה נגד המסתננים), יריב לוין (בעל בריתה של שקד במאבק לשינוי השפיטה) וישראל כץ (סתם חדל אישים), יש היום את ההבטחה החברתית של ניר ברקת שאמר אצל אופירה וברקו שבין הדברים שהכי מושכים אותו לעסוק בהם נמצאים הרווחה והחינוך, שהוא רואה בזה חלק מהשליחות הציבורית שלו, שהוא אוהב ורוצה לעשות למען אוכלוסיות מוחלשות, ומתכוון להיות שר ביצועי שעוסק בענייני משרדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, תוצאות הפריימריז בליכוד מראות החלשות משמעותית של האגף השמרני-פופוליסטי וחזרה די נאה של האגף הליברלי שכמעט ונעלם בכנסות האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה אנשים מהאגף הליברלי של הליכוד לא היו בכנסת האחרונה ועכשיו כן נמצאים במקום ריאלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שבמחשבה שניה, אולי אתה מתכוון בעיקר לשינוי בסדר של הרשימה ולא לאנשים חדשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אולי כדאי לקרוא לרוח החדשה שנשבה מהפריימריז בליכוד- ממלכתיות. אדלשטיין, ארדן, סער, גלנט. אלו כולן דמויות ממלכתיות שממלאות את העשיריה הראשונה לעומת ביטן, אמסלם חיים כץ וכמובן אורן חזן שנדחקו לאחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? להפך. חיים כץ הכניס שיבוט ושיבוטה, שרן השכל כנראה תעוף (אלא אם יקרה נס והליכוד אשכרה יפעל לפי התקנון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. החרם על מפלגות "לא ציוניות" (לצורך העניין, נשתמש בהגדרה שלך) הוא בגלל שאתה רוצה למנוע מצב בו "שיעור היהודים במדינה יירד מתחת 67%" או בגלל שאתה רוצה להעניש פוליטיקאים שמהרהרים במצב בו "שיעור היהודים במדינה יירד מתחת 67%"? אם זה על מנת למנוע את המצב, אז אני חושב שאתה צריך להחרים כל מפלגה שלא נאבקת כנגד ההתנחלויות, משמע, יש לך רק שתי מפלגות לבחור מתוכן, והן שתיים שפסלת (מר"צ והרשימה המשותפת). אם זה על מנת להעניש פוליטיקאים, לא הבנתי למה אתה פסלת את יהדות התורה. הם לא מדברים על זה בכלל. ב. למה שאתה קורא ה"אגף ההשמרני" בליכוד הוא לא שמרני. להפך, דווקא האגף שאתה קורא לו "ליברלי" הוא שמרני במהותו. לאגף השני אפשר לקרוא "פופוליסטי" או "ראקציונרי" או "לאומני" אבל לא שמרני, זה מבלבל. ג. אני לא בטוח שאני מבין את הפסילה של מפלגת העבודה. מי שלא ניסה לא טעה מעולם, ונראה לי שזאת הסיבה שהישראלים בוחרים בכל בחירות בפוליטיקאים פחות מנוסים. ד. בעיני, להתעלם מהבעיה הפלשתינאית בבחירות בישראל זה כמו להתעלם מהעבדות בארה"ב באמצע המאה ה-19, זה פשוט עוול מוסרי. ה. ההצעה שלי, בהנחה שאתה מתעלם מהצד המוסרי, היא: 1. להתעלם מתגיות ("ציוני", "ליברלי", "סוציאליסטי"). הן באמת לא עוזרות לאף אחד, ובגלל זה הפוליטיקאים משתמשים בהן כל הזמן. 2. להצביע למפלגה שיש לה סיכוי טוב לעבור את אחוז החסימה. 3. להצביע למפלגה עם נבחרים אמינים (לא רק ראש הרשימה) ומוסדות דמוקרטיים. 4. לשאול את עצמך, איזה ערכים והחלטות חשוב (לך) שהכנסת הבאה תקדם או תעצור, ולהצביע למפלגה בעלת הסיכוי הטוב ביותר לעשות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. האם מבחינתך גם בחירות במרכז מפלגה יכולות להיות מספקות? אם לא, התנאי הזה לבדו משאיר לכל היותר רק שלוש (או ארבע) אפשרויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי. התכוננתי למפלגות בהן יש מנגנון שעומד מעל ראש המפלגה (כמו מרכז הליכוד, מועצת גדולי התורה וכו'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מועצת x התורה היא מוסד דמוקרטי מבחינתך? זה מזכיר לי את המגנה כרטא: מגבילים את הכוח של המלך ומעבירים סמכויות לברונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטעות שלי הייתה בשימוש במילה ''דמוקרטי''. מועצת התורה עדיפה, בעיני, כמנגנון פנים מפלגתי, על פני מפלגה שבה ראש המפלגה קובע את הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיני היא לא מספיק עדיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני לא מסכים שאני צריך להחרים כל מפלגה שלא נאבקת נגד ההתנחלויות. מי שרוצה לספח את שטח C הוא עדיין ציוני בעיני. אני לא מסכים איתו, אבל זה כבר דירוג אחר. יהדות התורה היא מפלגה לא ציונית ולא דמוקרטית בלי קשר לפלסטינים. קראתי את המצע שלהם. ב. ליברלי מול שמרני במובן סולם הערכים- אצל ליברל חירות ושוויון אצל שמרן משפחה, מסורת, קהילה. היו כבר תגובות שפירטתי בהן. ג. לא אמרתי שפסלתי עקרונית ה. תודה. עצה טובה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינת מנגנון הבחירה של נציגים לכנסת יהדות התורה היא מפלגה מוקצה: (1) מרכז הליכוד הוא גוף נבחר - מועצת גדולי התורה היא גוף נמשח, (2) מרכז הליכוד לא מפלה מועמדים לפי סעיף מין ומגדר - מועצת גדולי התורה לא רק שלא מפלה אלה מדירה לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כתבת: "מי שמקדם אג'נדה שתגרום לכך ששיעור היהודים במדינה יירד מתחת 67% הוא בעיני אנטי ציוני". תחת שלטון ישראל, היום, יש פחות מ-67% תושבים יהודים. הם לא אזרחים, אבל הם עדיין בני אדם שנמצאים תחת שלטון ישראל. אם החרם שלך על "אנטיציוניים" לפי ההגדרה שלך אמור לשנות את המצב הזה אתה אמור לתמוך רק במפלגות שינסו לשנות את המצב הזה, כל מפלגה שרוצה למנוע או לעקב את השינוי (=המשך קיום ההתנחלויות /או ומניעת צעדים להפסקת הכיבוש) היא, בפירוש, "אנטי ציונית" (לפי ההגדרה שלך). לכן, אם החרם שלך הוא חרם מעשי, תמיכה במפלגת ימין או מרכז מנוגדת לעקרונות עליהן הצהרת (אלה אם כן החרם שלך הוא חרם עקרוני, ז"א אתה לא מחרים "אנטי ציונים" על מנת למנוע את X או לקדם את Y אלא על מנת לא לתת לגיטימציה לדעה Z). אמרת ש"אני בשום אופן לא אבחר במפלגה לא ציונית, לכן הרשימה המשותפת ויהדות התורה פסולות" באיזה מובן יהדות התורה "לא ציונית" (לפי ההגדרה שלך)? ב. כן, אני יודע, אבל זה ממשיך לבלבל. אין לי בעיה שאתה משתמש בהגדרות משלך למושגים שלא מוגדרים היטב (למשל: "ציוני"), אבל המושג "שמרן" מוגדר די טוב, ובאופן שונה לגמרי מאיך שאתה מגדיר אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. דגש על המלה "במדינה". כל אחד יודע שיש לנו בעיה עם הפלסטינים, וכל אחד חושב שיש לו פתרון לבעיה הזאת (ואני לא מוציא את עצמי מהכלל). זה שיש פוליטיקאים שאני לא מסכים עם הפתרון שלהם זה עניין אחד, ופחות חשוב מבחינתי. הדבר החשוב מבחינתי הוא שהפתרון המוצע לא יכלול סכנה למפעל הציוני. המצב הנוכחי לא טוב בעיני, אבל אני לא רוצה ש 95% מהשיח יהיה עליו. ולנושא- אני לא מסכים שכל מי שהפתרונות שלו לא כוללים היפרדות מידית הוא אנטי ציוני. אנחנו כבר למודים שאין תרופת קסם. לגבי יהדות התורה- לא מדובר ביחס שלהם לפלסטינים, אלא ביעדים שלהם, שלא עולים בקנה אחד עם יעדי הציונות. אבל במקום להשחית מילים בדיון עד כמה הם כן או לא ציוניים אסתפק בכך שהם אנטי דמוקרטיים. ב. כבר עניתי בתגובה 700861. לא המצאתי דבר- בליברליזם [ויקיפדיה] ובשמרנות [ויקיפדיה] יש את הסעיפים של ליברליזם אזרחי (ערכי זכויות הפרט) ושמרנות תרבותית (ערכי המשפחה, הקהילה, הדת). על הציר הזה של ליברליות מול שמרנות אני מדבר. נייר הלקמוס מבחינתי לעמדות ליברליות מול שמרניות הוא היחס למסתננים. מה שכן, שכחתי לסייג ולכתוב "שמרנות תרבותית" כפי שהבטחתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הרצון שלך ברוב של 67% יהודים ב"מדינה" הוא רצון מהותי או פורמלי? ז"א, האם תהיה לך בעיה עם מדינה בעלת 90% לא יהודים שחיים במדינה, נולדו במדינה, כפופים לחוקים של המדינה, תלויים בשלטונות של המדינה אבל לא רשומים כאזרחים של המדינה (א-לה דרום אפריקה)? אם כן, אז ה"במדינה" הוא סתם התחכמות שאולי עוזרת לך לשון טוב בלילה. אם לא, אז כל הדיבורים שלך על דמוקרטיה הם די חסרי משמעות. "כל אחד יודע שיש לנו בעיה עם הפלסטינים, וכל אחד חושב שיש לו פתרון לבעיה הזאת" האמנם?! לפי ממוצע הסקרים נכון להיום לפחות 87 מנדטים (73%!) הולכים למפלגות שלא חושבות שיש בעיה ו/או לא חושבות שיש להן פתרון. בעיני זה מספר מדהים. "המצב הנוכחי לא טוב בעיני, אבל אני לא רוצה ש 95% מהשיח יהיה עליו." אם ושהוא יגיע ל-30% אני אשקול אם להסכים אתך, כרגע, לדעתי, הוא פחות מאחוז. "אני לא מסכים שכל מי שהפתרונות שלו לא כוללים היפרדות מידית הוא אנטי ציוני" לא דיברתי על "הפרדות מיידית" ולא על "תרופת קסם" זה איש קש. כל מה שאמרתי זה שלפי ההגדרה שלך לאנטי ציוני, כל מפלגה שתומכת בהעמקת ההתנחלויות היא, בהגדרה, אנטי ציונית. אלא אם כן שינית את ההגדרה. מה זה משנה מה הם ה"יעדים שלהם" השאלה המעניינת היא מה הם יעשו אם הם יבחרו לכנסת. אני מניח שגם ל"דמוקרטים" יש לך הגדרה משלך. ב. אני לא מבין למה אתה ממציא מחדש מושגים, זה בשביל לבלבל את מי שקורא את מה שאתה כותב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. בענייני שמרנות, אולי זה המקום לכתבה הזאת, בה גדי טאוב מראיין את ג'ורדן פיטרסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרוגרסיבים הם לא ליברלים. זו המסקנה שהתחזקה אצלי מקריאת הכתבה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |