בתשובה לרון בן-יעקב, 06/02/19 23:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בכנסת הקודמת הם לא הצליחו להשפיע על התנהגות מועמדים שהם (לפחות חטענתם) הריצו. לדוגמה: אמיר אוחנה. בסיבוב הנוכחי רוב המועמדים שלהם לא נכנסו (כולל שרן השכל ונורית קורן(?)) ומי שנכנס הוא מי שכנראה היה נכנס גם בלעדיהם (זו חוכמה קטנה מאוד לתמוך בישראל כץ, לדוגמה). אז אני לא סומך יותר מדי על ההשפעה שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש עוד שחושבים כמוך (ואני מזדהה). רמי לבני טוען שהחכ"ים החדשים הם בריונים בחליפות, טכנוקרטים יעילים של צבירה ושמירת כוח. גדעון לוי, בשפתו הציורית, כותב שמדובר בחבורה לאומנית גזענית מחליאה, אך מעונבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהעשיריה המובילה בליכוד אכן ימנית ואחידה, ובמבט שני הרבה יותר שמרנית ממה שחשבתי. לא הייתי קורא להם בריונים, במיוחד לא לאדלשטיין. בנושא הפלסטיני ראש הממשלה מצטייר היום כחבר הכנסת אולי השמאלני ביותר בליכוד, בטח בעשיריה הראשונה. אבל מול גדעון סער (מוביל החקיקה נגד המסתננים), יריב לוין (בעל בריתה של שקד במאבק לשינוי השפיטה) וישראל כץ (סתם חדל אישים), יש היום את ההבטחה החברתית של ניר ברקת שאמר אצל אופירה וברקו שבין הדברים שהכי מושכים אותו לעסוק בהם נמצאים הרווחה והחינוך, שהוא רואה בזה חלק מהשליחות הציבורית שלו, שהוא אוהב ורוצה לעשות למען אוכלוסיות מוחלשות, ומתכוון להיות שר ביצועי שעוסק בענייני משרדו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |