|
||||
|
||||
אם הזכות לשאת נשק נועדה לתת אפשרות לאזרחים להתעמת עם השלטון, אקדחים לא נותנים מספיק כוח אש. |
|
||||
|
||||
אה, ועוזי כן? אם אובאמה יקום על צד שמאל מחר ויחליט לטבוח בבני עמו, כמה רדנקס חמושים בקלצ'ניקוב זה מה שיעצור אותו? ואם המטרה היא לתת לאזרחים להתעמת עם השלטון, למה לא לתת לאנשים להחזיק סוללות ארטילריה ועתודות שריון? |
|
||||
|
||||
א. עוזי עדיף בהרבה מאקדח. אם השלטון צריך להתמודד עם מיליציות חמושות, מיליציות חמושות בעוזי מסוכנות לו בהרבה מאשר כנופיות אקדוחנים. ב. לא מדובר על כמה רדנקס, מדובר על תפוצה רחבה ביותר של נשק. היפנים התייחסו לתפוצת הנשק באמריקה כששקלו פלישה לחוף המערבי במלחמת העולם השניה. דבר כזה לוקחים בחשבון. |
|
||||
|
||||
ברור שעוזי עדיף מאקדח. אבל זה כמו להגיד שאם אתה מתמודד לבדך מול להקת אריות מורעבים, עדיף שתהיה לך ביד סכין מאשר קולפן תפוחי אדמה... נכון, אבל סביר להניח שגם הסכין לא ממש תציל אותך. אם אובאמה יחליט לטבוח בבני עמו סביר להניח שהוא יעשה זאת באמצעות מטוסים ופצצות. ושוב, עוזי עדיף מאקדח, סוללה ארטילרית עדיפה על עוזי, למה לא לאפשר בעלות פרטית על ארטילריה? איפה הגבול? |
|
||||
|
||||
לא מדובר באדם המתמודד לבדו. כשכל הנשק מרוכז בידי השלטונות, השלטונות יכולים להטיל אימה באמצעות כוח קטן יחסית שאצלו נמצא הנשק. כשמספר האזרחים החמושים כפול ומשולש ממספר אנשי כוחות הבטחון, למרות שלכאורה לצבא יש את החימוש והציוד, האזרחים יכולים להשתלט על בסיסי צבא ולהתחמש טוב יותר, הצבא מאבד את העורף שלו, שבלעדיו צבא לא יכול להתקיים. לגמרי לא פשוט. תראה מה קורה בסוריה, לדוגמה. |
|
||||
|
||||
ב. והאמריקאים התייחסו להתנגדותה האפשרית של כל האוכלוסיה היפנית כשהם תכננו לפלוש ליפן. ולהבדיל, גם באוכוסיה הבריטית היו באותה תקופה הרבה ותיקי קרבות, ולכן האיום של צ'רצ'יל ''נילחם בהם על החופים'' וגו' לא היה סתמי. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין וותיקי קרבות והתנגדות של אוכלוסיה מקומית שהסליקה קצת נשק, לאוכלוסיה שבה בחלק גדול מהבתים יש כלי נשק, ואנשים שיודעים להשתמש בהם ברמה כזו או אחרת. |
|
||||
|
||||
זה לא "כמה רדנקס חמושים בקלאצ'ניקובים". אזרחי ארצות הברית מחזיקים ברשותם 110 מליון רובים ו86 מליון רובי ציד. |
|
||||
|
||||
צבא ארה''ב חמוש במטוסי קרב, זה לוקח |
|
||||
|
||||
כמו שאתה רואה בסוריה השכנה, לגבור על מרי אזרחי חמוש ונרחב עם מטוסי קרב זה לא כל כך קל. בין השאר, למשל, כי קשה לך מאד עם מטוס קרב לפגוע באזרח חמוש ברובה ולא בשכן שלו. וכשאתה בכל זאת מפציץ אותו ופוגע בשכן, זה נוטה להפוך גם אותו לאזרח חמוש ברובה שמופנה נגדך. הממ, זה נשמע מוכר קצת, אפס1. 1 פ' דגושה. |
|
||||
|
||||
לשני הצדדים שם יש ספקי נשק חיצוניים. המלחמה שם החלה כשחלק לא מבוטל מהצבא הממשלתי ערק על רוביו. |
|
||||
|
||||
אבל זה מה שקורה כשהצבא נלחם בעם. העם הוא העורף של הצבא, ולצבא קשה להתקיים בלי העורף. כשחייל צריך לירות במשפחה ובחברים שלו, הוא עורק ומצטרף אליהם. |
|
||||
|
||||
אבל אם אובמה יחליט לטבוח באזרחים שלו למה שיהיה אכפת לו מהשכן? ושוב - אז אם זה ההיגיון, למה לא לאפשר בעלות פרטית על ארטילריה? |
|
||||
|
||||
ההתנהגות של אדם בודד הרבה פחות צפויה ומפוקחת מזו של ארגון גדול כמו צבא או מדינה. לכן הסיכון שמישהו שברשותו נשק השמדה המוני יותר או פחות יקום בבוקר ויחליט על דעת עצמו להשתמש בו נמצא ביחס הפוך לכמות הפיקוח והאיזונים שיש על החלטתו של אותו מישהו. מכאן נגזרת ההגבלה על כמות ועוצמת הנשק שאדם פרטי יכול להחזיק בו. יתירה מזו, גם הטיעונים בעד החזקת נשק כזה חלשים יותר עבור אדם פרטי מאשר עבור מדינה, מאחר והאיומים הפוטנציאליים על האדם הפרטי הרבה יותר קטנים, וגם אם יתממשו נשק אישי אמור להוות מענה מספיק מולם. |
|
||||
|
||||
לעניין הטיעון האחרון שלך: אם לאדם (לדוגמה: שי דרומי) יש רובה, תמיד תוכל להתנפל עליו כנופיה מזויינת הרבה יותר טוב. למה שדרומי לא יציב אצלו בחווה עמדת מקלע1? אבל אם דרומי מציב עמדת מקלע, התוקפים יכולים להצטייד ברימונים ומרגמות1. בסופו של דבר בחברה שלנו דווקא יש מונופול על השימוש בכוח. 1 אין לי מושג יש הגיון בכלי הנשק שבחרתי. כנראה שלא. אבל יש מספיק דרכים להסלים. |
|
||||
|
||||
מירוץ החימוש אינו בין שי דרומי לכנופיית הפורצים, אלא בין שי דרומי לשכנו. הכנופיה תעדיף לפרוץ לבית הפחות חמוש. |
|
||||
|
||||
זהו עוד מרוץ חימוש שנוטה להסלים. |
|
||||
|
||||
לא אם שניהם שומרי חוק. |
|
||||
|
||||
השאלה היא לא מה תוכל (למה תמיד?) כנופיה בתיאוריה, אלא ההתפלגות הסטטיסטית במציאות של האיומים. סטטיסטית, רוב הפריצות והגניבות מתבצעות על ידי מספר זעום או יחיד של אנשים, ואפשור הנשק להגנה עצמית צריך להתחשב במרכז ההתפלגות ולא בקצוות שלה. כמו שאנחנו לומדים בדרך הקשה לאחרונה, מי שרוצה לפגוע באדם אחר, הכי קל לו לקחת סכין מטבח, הוא צריך להתאמץ יותר כדי להשיג אקדח (אצלנו לפחות), עוד יותר כדי להשיג נשק אוטומטי, ורימונים ומרגמות יהיו נגישים - אולי - לאחד מאלף. אז הסיכון שאלפית ממקרי הפריצה לא ייתקלו בעוצמת אש הולמת לא מצדיק לחלק תותחים לכל 999 האחרים. |
|
||||
|
||||
זה נכון בין השאר בגלל שיש לך משטרה (ולמקרים חמורים יותר: צבא) שמפחיתה את כמות הנשק שאצל העבריינים. |
|
||||
|
||||
מה שאני קורא Win-win situation, לא? |
|
||||
|
||||
כל מה שאתה אומר ברור וטריוויאלי ועומד בסתירה לתיקון השני. אתה אומר "מסוכן לתת לאדם נשק שמיועד לפגוע בכמות גדולה של אנשים" - זה נכון גם לגבי קלצ'ניקוב. אני שואל דבר פשוט: התיקון השני מדבר על הזכות לשאת נשק כדי שהאזרח יוכל להלחם בממשלה - זה ה"איום הפוטנציאלי". אני מזכיר שוב שלא מדובר על נשיאת נשק למטרת הגנה עצמית מפני פורצים, אלא למטרת לחימה בממשלה. למה החליטו שהגבול עובר ברובים אוטומטיים דווקא? תומכי הנשק מגדירים זאת כמאבק בחוקה - אבל זה לא נכון, זה רק מאבק בפרשנות לחוקה. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |