|
||||
|
||||
אני לא חושב ששלי יחימוביץ' (או ציפי לבני, לצורך העניין) היא מ''תומכי ועושי דבריו של האוייב'', ואני גם לא חושב שיש להן ''אחיזה נפוטיסטית במוסדות דמוקרטיים''. שתיהן הגיעו למעמדן באמצעות מאבק פוליטי לגיטימי על קולו של הבוחר. |
|
||||
|
||||
שלי יחימוביץ' כן,ציפי ליבני היא לא במקרה הבת של |
|
||||
|
||||
אני מניח שמבין 189,167 המצביעים שנתנו לה את קולם בבחירות האחרונות, את מס' המצביעים שעשו כן בזכות הוריה אפשר לספור על אצבעות יד אחת. |
|
||||
|
||||
בתגובה המקורית שלי לא כלכך כיוונתי לפוליטיקאים,בכל מקרה אפשר להטיל ספק ביכולת שלה להגיע למצב שהיא מועמדת בלי ההסטוריה של אבא |
|
||||
|
||||
נ.ב אתה חושב שבמקרה היא שמרה את שם משפחתה גב' שפיצר? |
|
||||
|
||||
אולי היא לא יוצאת דופן? חברות כנסת נשואות (או נשואות לשעבר): אורלי לוי-אבקסיס: נשואה. נסיכה. איילת שקד: נשואה שם מנישואים. יעל גרמן: נשואה. שם מנישואים. זהבה גלאון: נשובה. שם מנישואים. יפעת קריב: נשואה. לימור לבנת: גרושה. נסיכה. מיכל רוזין: נשואה. סופה לנדבר: אלמנה. שם מנישואים(?). עדי קול: נשואה פאינה קירשנבאום: נשואה. שם מנישואים. פנינה תמנו-שטה: נשואה ציפי חוטובלי: נשואה. ציפי לבני: נשואה. נסיכה. קארין אלהרר: נשואה. רות קלדרון: גרושה. שם מנישואים(?) רינה פרנקל: נשואה. שם מנישוואים(?) שולי מועלם: נשואה. שם מנישואים כמו שאפשר לראות, שמירה על שם המשפחה לא קשורה בהכרח לבית פוליטי. אני מניח שהיא קשורה יותר להתחלת קריירה ציבורית (או מקצוע בולט אחר) מוקדמת. שולי מועלם היא דוגמה נגדית בולטת: היא הגיחה לחיים הציבוריים בתור האלמנה שולי מועלם. כהערת אגב: במפלגת העבודה, כמו בקדימה ובמפלגות החרדיות והערביות, אין אף חברת כנסת נשואה. |
|
||||
|
||||
מסכים,כתבתי בהודעה קודמת ש*לא* התכוונתי לפוליטיקאים,רק שמשני השמות שעדיין אני ציין אחת מהן מועמדת ראויה ביותר לבחירה בע"ה |
|
||||
|
||||
אני מניח שאתה מתכוון לשלי יחימוביץ, שגם בעיני היא אדם ראוי ומועמדת ראויה, הבעיה היחידה שלי איתה היא שהיא בצד הלא נכון של המתרס הפוליטי. |
|
||||
|
||||
מסכים. המתרס והאנשים בו מטרידים את כולנו (במיוחד באייל) |
|
||||
|
||||
זה באמת מעניין שבמפלגות החרדיות אין אף חברת כנסת נשואה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שיש (או היו) במפלגות החרדיות חברות כנסת בכלל. |
|
||||
|
||||
בדיוק. |
|
||||
|
||||
גם זה בגלל שרה? |
|
||||
|
||||
רוב האנשים שאני מכיר לא היו יכולים אפילו לנשום בלי ההסטוריה של אבא |
|
||||
|
||||
אמת,אפילו כל האנשים. וחלק עם ההסטוריה המיוחדת זוכים לבונוס |
|
||||
|
||||
ברור שלא מדובר על המצביעים של עכשיו אלא על האופן שבו היא הגיעה אל הליכוד ואל הכנסת. כשציפי לבני, עו"דית מוצלחת עם קריירה יפה, התחילה את דרכה בפוליטיקה ונאבקה בפריימריז באמצע שנות התשעים, הסיסמה שלה היתה "ציפי לבני - שם שהוא מוסד" (ויקי). ה"מוסד" בא לרמוז לשירות שלה במוסד, וה"שם" לאביה, איתן לבני. באותה תקופה עוד היו אנשים, ובתוכם חברי כנסת לא צעירים, שהשם הזה אמר להם הרבה. אנקדוטה קטנה, לא קשורה אבל קשורה בכל זאת - בני בגין נשאל פעם שאלה בקשר לתופעת הנסיכים, וענה: "זה לא סוד, זה ידוע שאני מאלה שהגיעו לכנסת בעזרת השם, ואני לא מתבייש בכך" (נדמה לי שחוץ מההתייחסות הישירה לשאלה לגבי עצמו, הדיבור שלו ברבים בא לרמז לדן מרידור). |
|
||||
|
||||
להזכירך, הסיסמא שלה לא עזרה לה והיא נשארה מחוץ לכנסת ב 96. רק לאחר קדנציה מוצלחת (לפחות לדעת חברי הליכוד) כמנכ"ל רשות החברות היא הצליחה להיבחר למקום ריאלי ולהיכנס לכנסת בבבחירות העוקבות. |
|
||||
|
||||
זה לא משנה לצורך העניין. המון עורכי דין אלמונים וגם המוני אלמונים מכל הסוגים המינים והמקצועות מנסים לפלס את דרכם לפוליטיקה והעובדה היא שחוץ ממתי מעט, זה אף פעם לא מצליח. ייחוס משפחתי נותן לך נתוני פתיחה אחרים לגמרי, שבלעדיהם אין לך כלום ולא משנה כמה אתה מוכשר או חכם או כמה תנסה להתחנף במקומות הנכונים. |
|
||||
|
||||
היא כבר הייתה נשואה בשלב הזה? אם כבר יש שם (לאו דווקא מייחוס אבות. בגלל קריירה) - למה לשנות אותו? מבין חברות הכנסת יש רק שלוש נסיכות (ושם המשפחה של שלושתן די דומה: לבני, לבנת, לוי[-אבקסיס]). חוץ מהן, נראה לי שיש מספר נמוך יחסית של נסיכים בכנסת הזו (שמיר, לנדאו, רבלין, הנגבי, לפיד, הרצוג, בר־לב, פורוש, מוזס) |
|
||||
|
||||
תשאל מישהו שהנושאים האלה מעניינים אותו... :). אגב, עשירית מהפרלמנט נסיכים/ות - זה בכלל לא נראה לי מעט. אם ב"יחסית", אתה מדבר על יחסית לכנסות קודמות, זהו באמת נושא שראוי לבדיקה ובחינה. בכל אופן, באופן מוחלט לעכשיו, לא יחסית לפעם - עשירית מהפרלמנט נסיכים/ות, זה בכלל לא נראה לי מעט וזהו נתון שמלמד עלינו משהו לא טוב, אולי אפילו מדאיג. |
|
||||
|
||||
מעניין אם זה שונה מהיחס מתחומי עיסוק אחרים, ואם גם שם זה נשמע לך כל כך מדאיג. עשירית מהמוזיקאים הם 'נסיכים'? עשירית מהמהנדסים הם בנים של מהנדסים - מן הסתם יותר. עשירית מהפסיכולוגים הם בנים של פסיכולוגים? נשמע סביר1. עשירית מהמוזיקאים הם בנים של מוזיקאים - דא, אמרת 'בנאי' והשארת את העשירית הרחק מאחוריך. בקיצור, מההשוואה החלקית הזאת נראה שזה לא מספר מופרך. הנטייה של מישהו/היא לעסוק בתחום של הוריו/ה היא לא בלתי סבירה. בייחוד שרוב מי שהזכרת יש מאחוריו עשייה לא מועטה מצד אחד, ומצד שני חלקם גם לא הגיע כל כך רחוק. 1 שלא לומר עשירית מהפסיכים. |
|
||||
|
||||
מוסיקה היא עניין של כשרון, כך שהיא כנראה עוברת באופן גנטי. ייתכן שפסיכולוגיה גם היא, במידה מסויימת, עניין של כשרון או של נטייה המועברת במשפחה (יכולת אמפטית וכולי). מן העבר השני, זה של מקבלי השירות - אתה רשאי לקנות את האלבומים של בני משפחת בנאי או לא לקנות אותם, זה לבחירתך. אבל אם בכנסת יש 10% נסיכים והתהליך הזה הולך ומשכפל את עצמו (אולי עוד לא בכנסת הנוכחית אבל כעיקרון) - נראה לי שזה מהווה פתח גדל והולך לשחיתות, ל"שמור לי ואשמור לך", למקרי אבא-ועומרי שרון, לדברים לא בריאים ולא טובים שישפיעו עלינו, הציבור - השפעתם תהיה לא רק על בני המשפחות עצמם. |
|
||||
|
||||
גם היכולת לנהל ארגונים גדולים, להיחשף לציבור ולשכנע אנשים להצביע עבורך זה ענין של כשרון. קטונתי מלומר אם זה גנטי, וכנ''ל גם כלפי שאר המקצועות. לומר 'התהליך הולך ומשכפל את עצמו' זו כבר אקסטרפולציה לא מבוססת. מה שניסיתי לומר, זה שאם האחוז דומה או קטן מהאחוז הכללי של בנים שהולכים בעקבות הוריהם, אז כנראה שאין פה חריגה סטטיסטית שמרמזת על הטיה לא רצויה מדי. ואגב, כמו שאמרת על האלבומים של הבנאים - גם לכנסת אתה רשאי לא להצביע למי שנראה לך שהגיע לשם לא על סמך כישוריו. |
|
||||
|
||||
''...גם לכנסת אתה רשאי לא להצביע למי שנראה לך שהגיע לשם לא על סמך כישוריו.'' במקרה של הבנאים, כל זמן שהקריירה המוסיקלית שלהם לא מסובסדת מכספי הציבור (בנוסח הקרן לקולנוע, דברים כאלה), הם לא מזיקים לי או לך כמלוא הנימה, אבל בכנסת - עובדתית, הם שם בכל מקרה, אנשים שהגיעו לשם באופנים מושחתים ע''מ לארגן להם טובות הנאה מושחתות ע''ח משלם המיסים, בלא תלות בבחירתו. |
|
||||
|
||||
למה עשירית? לי יצא קצת פחות משלוש-עשרית (7.5%). מה המספר שנראה לך סביר? |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר את כל חברי הכנסת אבל נראה לי שגם את דב חנין ותמר זנדברג אפשר להגדיר כנסיכים... |
|
||||
|
||||
תמר זנדברג, אליבא דהדודה, היא בת של עיתונאית ואין מילה על אביה. מה הופך אותה לנסיכה? או שמא אתה יודע אחרת? |
|
||||
|
||||
בת של עיתונאית בכירה בהארץ שהופכת להיות חברת כנסת במר''צ... |
|
||||
|
||||
ההגדרה ''נסיכים'' מתייחסת לבני ובנות פוליטיקאים שפונים אף הם לפוליטיקה. בת של עיתונאית שהופכת לחברת כנסת לא שונה מבת של רואה חשבון שהופכת לחברת כנסת. |
|
||||
|
||||
זאת הגדרה אחת, הגדרה אחרת, והיא ההגדרה שנתן אישקש בתחילת הדיון, היא פוליטיקאים שעשו את הספתח הפוליטי בעזרת השם של הוריהם. בת של עיתונאית בכירה בהארץ שמתמודדת על מקום ברשימת מר''צ שונה מבת של רואה חשבון במשרד כהן-אברמוביץ' שמתמודדת על מקום ברשימת מר''צ. |
|
||||
|
||||
מה האחוז של מתפקדי או מצביעי מרצ שאי פעם שמע על אסתר זנדברג - כתבת הארץ לענייני אדריכלות (!), ועל כמה מהם זה משפיע? |
|
||||
|
||||
מה האחוז של מתפקדי או מצביעי מרצ שאי פעם שמע על אלסוורת' טוהיי - כתב "ניו יורק באנר" לענייני אדריכלות (!), ועל כמה מהם זה משפיע? |
|
||||
|
||||
אתה משווה דמות פיקטיבית מספר שכל נער-ונערה-שדרכם-לקרוא קורא/ת בגיל ההתבגרות, לכתבת "הארץ" לענייני אדריכלות, שאותה קורא רק מי שמתעניין באדריכלות? |
|
||||
|
||||
לא הופתעת לראות שזנדברג בצד של טוהי. (כמה שטחי, אני היכרתי דווקא את הראשונה) |
|
||||
|
||||
אני הכרתי את שניהם, אבל להבדיל מטוהיי, זנדברג היא אמיתית והיא לא רק כתבת לענייני אדריכלות - גם אם זו הגדרתה הרשמית בהארץ. היא בעלת מודעות פוליטית גבוהה (או בלשון העם - שמאלנית), עוררה ביקורת רבה כשהצהירה שתסרב לכתוב על בית הספר לאדריכלות באריאל, ובאופן כללי היא כותבת מזוית תרבותית-חברתית, הגם שמדובר באדריכלות. אני די בטוחה שישנם רבים בשכבת הגיל הלא-צעיר שלי שאדריכלות איננה תחום העניין העיקרי/מקצועי שלהם, ובכל זאת, בדומה לי - הם קוראים אותה כבר שנים. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאת טרולית ,מודעת פוליטית גבוהה= שמאלנית?! כמה פטתית אפשר להיות? בכל מקרה אני אשתמש בקולב שנתת ללנקק למאמר מעולה |
|
||||
|
||||
את רדלר אנחנו מכירים מצויין כבר שנים, כך שאם כל מה שיש לך לתרום לדיון זה משהו על "פתטית", אפשר להסתדר בלי שירותיך החשובים. |
|
||||
|
||||
אתה מכיר אותו?? ואו,סליחה לא התכוונתי |
|
||||
|
||||
רדלר הוא אייל לשעבר. מכירים אותו כאן. די והותר. |
|
||||
|
||||
להנאתך. רדלר בשפע. המערכת מאפשרת רק 250 תגובות בחיפוש אבל אם הופכים את החיפוש ל"תוצאות ישנות קודם" מקבלים עוד 250. כמובן, שמן הסתם היו עוד תגובות, בין נובמבר 2004 ליוני 2005 שנפלו להן בין הכסאות. |
|
||||
|
||||
בסדר חברים,לא הפנתי לרדלר,הפנתי למאמר שהוא כתב (שלדעתי מעולה ומדוייק) מה זה רלוונטי שהוא כתב פה עוד דברים? |
|
||||
|
||||
אם יורשה לי לחזק את אישקש - גם לדעתי המאמר הזה נוגע בדייקנות בבעיה אמיתית, בלי קשר לזהות מחברו. (ואת זה אני אומר כמי שבילה את רוב חייו בחלק השמאלי של המפה הפוליטית) |
|
||||
|
||||
התייחסתי ל"אתה מכיר אותו?? ואו,סליחה לא התכוונתי". תגובה 619507 |
|
||||
|
||||
אוקי תודה. ("האתה מכיר אותו?" הייתה כמובן תגובה צינית לגבי אותו אייל ותיק וממורמר שפעם בכמה זמן צף מוציא איזו שטות וחוזר לישון על האף. וכל גאוותו בחיים שהוא נמצא באייל תקופה ארוכה) |
|
||||
|
||||
הותיק לא ממורמר ולא פולט שטויות ואתה גם לא קראת שום תגובה שלו כי אתה נמצא כאן רק שנה+ והוא לא הגיב כבר הרבה זמן. הנה, מצאתי לך פתיל עם תגובות שלו, שתוכל לקבל מושג על מה אתה מדבר: תגובה 582841 והלאה. |
|
||||
|
||||
תודה,בהחלט דמות מרשימה וראויה לחיקוי.חבל שלאחרונה הוא לא מתמקד בתחומים הללו,כי אני נתקל בו(או בבן דמותו,הסגנון ממש דומה-שטות שמעידה על חוסר הבנה+הצהרה על זה שהוא קיים באייל מבריאת העולם) כבר פעם שלישית |
|
||||
|
||||
אני מבין שלדעתך אנשים בעלי השקפת עולם ימנית הם בעלי מודעות פוליטית נמוכה? כמה כיעור, כמה שחצנות וכמה התנשאות נחשפים במחי מקלדת... |
|
||||
|
||||
לא, לא זה העניין, אם כי זנדברג היא באמת שמאלנית. אבל התכוונתי לזה שעיתונאי שיש אצלו יותר אזכורים פוליטיים שמופיעים גם תחת כותרות לא פוליטיות, בדרך כלל מייחסים לו שמאלנות, אני לא נזכרת כרגע בדוגמאות אבל הן לא חסרות. |
|
||||
|
||||
מה זה נקרא, "בצד של טוהי", שהיא לא מתפעלת יותר מדי מ"כמעיין המתגבר"? |
|
||||
|
||||
אויבת של רוארק (כרמוז, לא קראתי) |
|
||||
|
||||
מה זה "בצד של טוהיי"? היא כמעט התגלמותו בשר ודם של טוהי. (ההבדל היחידי הוא שהיא לעולם לא תפוטר מהמערכת. את החלק הזה דווקא מגלם חגי מטר) |
|
||||
|
||||
האסוציאציה היתה מפתה מדי בכדי לעבור עליה לסדר היום :) (ודרך אגב, לצערי אני נחשפתי לספר לראשונה שנים רבות לאחר גיל ההתבגרות) |
|
||||
|
||||
לצערי החמצתי לחלוטין את האזכור. מי הוא טוהיי המדובר? |
|
||||
|
||||
אלסוורת' מונקטון טוהיי, האנטגוניסט העיקרי ב''כמעיין המתגבר'', מבקר הארכיטקטורה של ה''ניו יורק באנר'', בעל מודעות פוליטית גבוהה ונאלח באופן כללי. |
|
||||
|
||||
הוא לא זכור לי, קראתי את הספר לפני שנים רבות, אבל הספר הזה הוא אחת הדוגמאות הקלאסיות להבדל בין מה שאפשר להאכיל אותך בגיל 18 למה שאי-אפשר להאכיל אותך בגיל יותר מכפול. בייחוד מבחינת הערכים שהוא מקדם, שלא לומר סוגד להם. אי לכך אני תוהה האם אכן מי שנחשב נאלח על ידי הסופרת היה זוכה לאותו ציון בימינו. לאחר שנים, כשגיליתי שאלן גרינספאן - יו"ר ה'פד' ומועמד רציני בראש טבלת האחראים/הגורמים למשבר הכלכלי של 2008 - היה במעגל הפנימי של מעריצי איאן ראנד ומשנתה הכלכלית-חברתית, זה נראה לי יותר ממתאים. הייתי אומר שנפל לי האסימון, אלא שבשום קזינו עוד לא המציאו אסימון1 במחיר ההפסדים של המשבר הזה. 1 אני מתרגם 'ז'יטון' לאסימון בתרגום חופשי. |
|
||||
|
||||
התאומים אסימון וז'יטון הם הבנים של ד''ר מלכיאל זוארץ ז''ל ומתוקה נופך-זוארץ. אישתם של התאומים היא פועה דב. |
|
||||
|
||||
היפה שב"כמעיין המתגבר", הוא שכו-לם נאלחים. אויביו של רוארק נאלחים. המסייעים לו נאלחים. וגם רוארק עצמו הוא אנס נאלח1. והדמויות שטוחות כמו בלטה. אם כבר, "מרד הנפילים" הוא הספר היותר מוצלח. וגם שם - המודל של איין ראנד לעולם תקין לא מחזיק מים. 1 אולי לא לדידה של הגברת ראנד שכנראה מחבבת אונס. |
|
||||
|
||||
1. גם לא לגבי דידה של הגב' רוארק עצמה (Ne פרנקון) 2. את "מרד הנפילים" קניתי אך טרם הספיקותי לעיין בו (התרגום המחודש יצא רק בשנה שעברה, ויש לי ברוך השם הרבה עבודה). אני שמח לדעת שהוא אפילו מוצלח יותר מאשר "כמעיין המתגבר". |
|
||||
|
||||
1.אכן. אני תוהה לכמה אנסים-שחשבו-שבעצם-נשים-נהנות-מאונס אחראית איין ראנד. 2. אם טרם קראת, צפויה לך הנאה רבה מדמויותיהן של האנק רירדן ודאגני טאגארט, שמכניסים שניהם לכיס הקטן מבחינת עומק דמות והתנהגות סבירה את מר רוארק. אגב, שתדע - עשו סרט ב-3 חלקים ממרד הנפילים. חלק 1 ו-2 כבר יצאו לאקרנים, השלישי יצא ב-2014. הוא לא משהו. |
|
||||
|
||||
אני לא מצביע מרץ, אבל קורא הארץ ובהחלט מודע לקיומה וכתבותיה של אסתר זנדברג. אני מסכים שאפילו אם אני יכול להעריך את פועלה העיתונאי, יש לזה השפעה די קטנה על הערכתי לבת שלה. זו אגב, מצד שני, פעילה פוליטית בתל אביב מזה כמה שנים (והיתה חברת עירייה כמדומני), כך שבתל אביב גם היא יותר מוכרת. |
|
||||
|
||||
אסתר זנדברג היא לא רק "כתבת הארץ לענייני אדריכלות", אלא גם חברת מערכת ופובליציסטית. קשה להאמין שיש מי שקורא את הארץ בקביעות ולא מכיר את שמה. נראה לי שאחוז מתפקדי מרץ שמכיר אותה עומד על 95, אבל יכול להיות שאני טועה והוא רק 80 - בטח לא מתחת לזה. בכל מקרה, בוודאי מדובר על אחוז גבוה בהרבה מאחוז מתפקדי הליכוד ששמעו על איתן ליבני או על פרופ' יוסף יואל ריבלין. |
|
||||
|
||||
אבל זה רק בגלל1 שאחוז מתפקדי מרץ שקוראים גדול מאחוז מתפקדי הליכוד שעושים את זה. 1 אני שונאת שאני צריכה לכתוב את זה. |
|
||||
|
||||
או אולי שנכבדי הליכוד המוזכרים לא היו עיתונאים. 1 את ידעת שהכנסת את עצמך לצרה גדולה כבר כשכתבת את זה, אני הפעם אתאפק ואשמור את הריקושטים לעצמי. |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שזה המצב. מה גם, שלענ"ד רוב האנשים קוראים כתבה, ולא מודעים אפילו למי כתב אותה. אלא אם זה טור דעה, נניח. 1לא, זו פסיכוזה פרטית שלי ושרידי טראומות שאני סוחבת. תגובה 567527 |
|
||||
|
||||
(ועכשיו תורי להיות ציני) מה שיפה ב'הארץ', זה שאחרי זמן קצר אתה יודע היטב מי כתב את הכתבה, גם בלי לקרוא את השם שלו: פאתוס פופולארי עם מלא אגו, 'אמרתי לכם שצריך, סליחה, אסור היה לסגת מהגולן' - ארי שביט. 'שוב פגעו חיילי צה"ל הקלגסים בילד/מוסק זיתים/פעיל חופש שהלך לתומו במטע. עד מתי תחשכנה עינינו מראות...' - גדעון לוי 'שוב ירו לי על הבית (הקלגסים וכו')..' - עמירה הס 'מי אמר שהסיפוח יצור בעיה דמוגרפית? ולמה ביטלנו את הלביא?' - משה ארנס 'כשהאדם אומר סיפוח, האם זה פוסטר של סיפוח, 'סיפוח' כמסמן, הכחשת הסיפוח כדי לכסות על הניכור הקיומי, וכן...' - אלון עידן 'אז כשהבת שלי שרה על המכבים, ועוד במבטא אשכנזי, אני מחייך בלב ואומר לאשתי, למה לא, זה קרה כאן ליד טירה' - סייד קשוע 'עקב שלל החוקים המפלים, מה שדרוש כעת הוא חוק שיגן על האוכלוסייה הערבית' - עודה באשארת1 וכמובן לענייננו: 'והפיל הלבן הזה באמצע תל אביב, מנותק מהקשרו התרבותי, האורבני, זר לסביבתו ולשורשיו..' - אסתר זנדברג 1 טוב, פה קצת רימיתי, זה באמת ציטוט שלו מהיום :) |
|
||||
|
||||
שכחת את ״סרטו האפקטיבי של ...״ - אורי קליין. |
|
||||
|
||||
''סרטו האפקטיבי אמנם עוסק ביחסי הורים-ילדים בקולנוע האמריקאי, אולם הוא חסר את אותו נפח שהיה מעניק ליצירה צביון משמעותי באמת''. |
|
||||
|
||||
שכחת את: "בחברה הפרובינציאלית שלנו נוהגים לצקצק ולגלגל עיניים על כל שטות. אפילו רצח מגנים פה" - ב. ציפר. "הפשע האמיתי לא היה המלצרית המתנחמדת, אלא העובדה שהקינוח כלל טחינה. שוב טחינה? לא למדנו כלום מ-2011?" - ש. כהן. "מה שהובנה תרבותית כאינסטינקט אמהי להיענות לבכיו של התינוק הוא רק מסווה לאלפי שנות דיכוי פטריארכלי" - צ. סער. |
|
||||
|
||||
D-: לא שכחתי, רק העלתי את הדוגמאות הראשונות שצצו בראשי בזמן הסביר של כתיבת התגובה, והשארתי לכם מקום להשלמות ויצירתיות להנאת כולנו!בפרט דוגמת ה'שוב טחינה' המצוינת אקטואלית מתמיד לאור דיוני השבוע באייל :) |
|
||||
|
||||
החיוך עם ה-D התבלגן לי עם הכיוון. לא משנה :) |
|
||||
|
||||
עכשיו הבנתי למה אנחנו כל כך מבואסים כאן באזור: בגלל הבלגן הזה של הדו־כיווניות. |
|
||||
|
||||
גם אני רוצה לנסות: אני נוהג בפורד F300 החדשה בשבילים הבוציים של עמק חפר. במושב שלידי אישה אחת, אבל במחשבותי אישה אחרת. שאעלה לכביש הראשי ואחתוך הביתה לפני החשיכה? שאשלב להילוך כוח ואנסה להתגושש עם המהמורות בחשכה? שאעבור לכתוב ב"בלייזר" וזהו? (יואב קווה) יקב "בזלת", מרלו, 2011: גוף בינוני-מלא עד מלא, אך עם זאת ניחן באופי שובבי החושף רמזים לדומדמניות, פיסטוקי בר וסנאים. לשתות מהיום עד 25 בפברואר 2014, אבל בשום אופן לא בימי ג'. ציון: 93.14159 (דניאל רוגוב) את האלבום המפעים החדש של אייל גולן לא צריך לשפוט ביחס לעמיתיו במרחב הזמר הים תיכוני. חלילה! הסאונד המחוספס והמפתיע הבוקע ממנו מזמין דווקא התייחסות ללהקות אינדי עלומות כגון "ברייט אייז" ו"אפקס מיינור". (בן שלו) |
|
||||
|
||||
כשהשעה שלוש משתפלת אל ארבע, ורוחות אחר הצהריים הקלילות מן הגבעות ממיסות קמעא את זעת אלול המלוח, אזי נרגעת הנפש מהמולתה, ומשתוקקת אל זכרונות לחם לבן שחום-קרום של ילדותנו, שהיתה הדודה מזל בוצעת לנו באצבעותיה הסדוקות, יוצקת לעצמה מבקבוק הערק, ובענניו המלבינים היו מזדגגים מבטינו. (הדיי עפאים) (המתכונים שלו דווקא נפלאים, לפחות במבחן החשק להכין, וזה מבחן יותר חשוב ממבחן התוצאה כשפעם ביובל כבר מכינים משהו. אבל בדרך למתכונים צריך לפחות לרפרף על פיוטי ההקדמות שלו, וזה לא קל.) |
|
||||
|
||||
סנאים? אתה לא מתבייש? כנראה שהתודעה החדשה עוד לא מחלחלת אצלך. |
|
||||
|
||||
רוגוב באמת קצת לא מעודכן. |
|
||||
|
||||
אני גם אנסה: המנה שהוגשה לא היתה עומדת בביקורת של הדודה אלגרה/ביאנקה/ז'קלין...וכדי לבקר במקום ההוא היתי צריך לעבור בחדרים חשוכים שלא הובילו לאור... |
|
||||
|
||||
גם מה שכתבת אפשר היה לזהות בלי שהשם שלך יהיה כתוב. |
|
||||
|
||||
האם אתה טוען שאני ראוי להיכלל בכותבים לעיתון לאנשים חושבים? כשזה בא ממך אני אקח זאת כמחמאה. |
|
||||
|
||||
קח את זה כמחמאה. אם תקח 60 עיתונאים: 30 מהארץ, 30 מישראל היום ו-30 מידיעות אחרונות. רק את ה-30 מהארץ תזהה בלי השם? |
|
||||
|
||||
נראה לי שכרגע רמזת שרק 50% מהכתבים בישר"ה ובידיעות ראויים להתקרא עיתונאים. |
|
||||
|
||||
לא רמזתי כלום.אתה רמזת שהארץ הוא עיתון חד ממדי לעומת ידיעות וישראל היום. |
|
||||
|
||||
אתה רואה רמזים במקום שאינם קיימים, ובכדי לא להכביד על הפתיל ההיתולי המשובח הזה אזכיר למי שלא יודע, שאני מנוי על 'הארץ'. |
|
||||
|
||||
ובמקרה שלא הבנת, אני התייחסתי לטעות (הקלדה מן הסתם) מספרית בתגובתך הקודמת, זה הכל. |
|
||||
|
||||
גם ישראל היום וגם ידיעות אחרונות (כמו גם מעריב) מוטים לכיוון אליו שואפת האג'נדה של הבעלים שלהם. הבדל אחד הוא ש''דס לנד'' עושים את זה מהמקפצה, הבדל שני הוא שלמוזס ולאדלסון אין עבר מוכח (או הווה מוכחש) נאצי. |
|
||||
|
||||
מצער אותי שאפילו פתיל שהחל בכתבת אדריכלות, ומשם גלש לאפיון הומוריסטי קליל של מאפייני כתבי הארץ (הצורניים, לאו דווקא פוליטיים1), מיד נקרא על ידי חלק מהקוראים כניגוח פוליטי לצד זה או אחר. אולי אנחנו צריכים לפתוח מדור חודשי בשם 'האייל הצוחק', Just to lighten things up once in a while. 1 ושאפו לברקת שהמודל שלה כבר הוכיח הצלחה בניבוי וביום שישי ב'הארץ' הטחינה של שגיא כהן מוזכרת אפילו בכותרת של הכתבה שלו! :) |
|
||||
|
||||
הידד! לצערי 2011 מוזכרת בכתבה רק ברמז ("השנה-שנתיים האחרונות"), וזה אומר שלא לקחתי דאבל. |
|
||||
|
||||
''... אלא אם זה טור דעה, נניח.'' כמו הדברים האלה שכותבת האמא של חברת הכנסת זנדברג. |
|
||||
|
||||
זה, זה לא. כל מתפקדי הליכוד קוראים, ואני מניח שכולם הכירו בזמנו את האח של נתניהו, האבא של בני בגין או האמא של צחי הנגבי. |
|
||||
|
||||
אמא של הנגבי ואבא של שמיר לא היו מאנ''ש. |
|
||||
|
||||
גם (ובעיקר) לא אבא של ביבי. שמיר האבא דווקא הצליח להתברג ב''מוסד'' ולהגיע לתפקידים בכירים (בעיקר תודות לאיסר הראל שהיה לו מספיק כח אפילו מול שלטון מפא''י) |
|
||||
|
||||
שמיר, הכהן, ועוד כמותם היו בגדר ''עדיף שיהיו בתוך האוהל וישתינו החוצה מאשר מחוץ לאוהל וישתינו פנימה''. |
|
||||
|
||||
דעה קדומה. שמיר היה איש מחתרת בכיר וככזה היו לו כישורים כסוכן, כאיש עם מידע, כאיש עם קשרים לסוכנים פוטנציאלים. |
|
||||
|
||||
בשנותיה הראשונות של המדינה נהגו לגייס גם פושעים מורשעים למוסד, מתוך הנחה שתושייתם הטבעית תסייע להם, ורגשותיהם הפטריוטיים יגרמו להם לפעול לטובת העם העברי היושב בציון. ואם פושעים - קל וחומר ''פורשים'', במיוחד שסלע המחלוקת (כיצד לנהוג בבריטים) גז ונעלם. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |