בתשובה לאריק, 20/08/13 14:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא מכיר חתולים, אבל כל חיי גידלתי כלבים - אז אדבר עליהם. לחשוב "מה מעדיף הכלב" - בהקשר הזה - זו גישה הזויה כשאפילו לשאלה "מה אתה מעדיף" אתה בדרך כלל לא יכול לענות ברצינות לגבי עצמך (מצטער שמלו אותך? אולי היה עדיף לכוון ליחידה אחרת בצבא? או לעשות את הילדים בעיתוי אחר?). ניסוי המחשבה בו הכלב יושב ומנסה להעריך ולשקול אם הוא מעדיף את הסיכוי לחיי מין פה ושם, במחיר הסיכון המוגבר לסרטן אשכים, התסכול כשיש כלבה מיוחמת אך לא נגישה באזור וההמנעות מגינת הכלבים - הוא אבסורדי. כל הכלבים שגידלתי לפני הנוכחי, לא היו מסורסים, ואילו את הנוכחי סירסתי. אין לי שמץ קל שבקלים של ספק בכך שהוא מאושר מחייו הכלביים לפחות כמו הקודמים, וזה לדעתי מייתר את כל הדיון מנקודת המבט של הכלב. מהצד השני, בזמן שהוא נהנה מחיי המותרות שלו - כמות הכלבים חסרי-הבית שסובלים בכלביות עד שימצאו להם סופסוף בית או ימיתו אותם (יותר סביר) היא עצומה. אי אפשר לאהוב כלבים ולא להיטרף מזה, וסירוס המוני יכול לעזור לפחות למזער את התופעה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך אנחנו מסכימים. חובבי החיות מבקשים להקל על המצוקה הרגשית שלהם, לא של בע''ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בהחלט לא מסכים עם דברי הסיכום שלך. הם נכונים טכנית, אבל המצוקה הריגשית של חובבי החיות קיימת אך ורק בגלל המצוקה הריגשית של החיות. מה שאתה אומר נכון כמו המשפט ''אין דבר כזו אלטרואיזם, כי מי שעוזר לאחרים עושה את זה כדי להרגיש טוב עם עצמו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שקראתי בדיון שברקת לינקקה הרעלת החתולים שהיתה נהוגה בעבר בוצעה ע''י הרדמתם בכוונה שימותו מהיפותרמיה בלילה. זה לא גורם שום מצוקה רגשית לחיות אבל כן לבני האדם. לכן המצוקה הרגשית של בני האדם אינה תלויה רק במצוקה הרגשית של החיות. מ.ש.ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מ.ש.ל כותבים אחרי הוכחה. אם ניסיתי להוכיח שבאופן כללי מצוקה ריגשית של בני אדם אינה תלויה רק במצוקה ריגשית של חיות - כן, הצלחת. אני למשל עייף עכשיו, וזו מצוקה ריגשית שלי שלא קשורה למצוקה ריגשית של חיות. ואתה יודע מה - אפילו בנושא של סירוס כלבים יש כל מיני מוטיבציות שונות בכל מיני הקשרים. נגיד סירוס המוני יכול גם לתרום להקלת הבעיה של להקות כלבים משוטטות בשמורות טבע. אבל במצב העניינים הנוכחי לדעתי כל הסיבות האלה שוליות, והמוטיבציה המרכזית בתמיכה שלי (ושל רבים אחרים) בסירוס שיטתי לכלבים, היא בהחלט ובאופן ישיר המצוקה הריגשית שאנחנו רואים בכלביות ובמכלאות (דיסקליימר: אני מתנדב מפעם לפעם בכלבייה ובעמותה). כמה וטרינרים איתם יצא לי לדבר על הנושא בכל מיני הזדמניות, אגב, מאד תמכו בסירוס כלבים בטענה שסירוס\עיקור בריא להם. זו מוטיבציה שונה לתמיכה בסירוס, אבל גם היא מונעת מרווחת הכלבים (אני לא יודע אם האינטרס הצר והכלכלי של וטרינרים הוא לבצע כמה שיותר סירוסים ועיקורים, או לטפל בכמה שיותר כלבים מבוגרים וחולים מכיוון שהם לא סורסו או עוקרו - אבל בכל מקרה הרושם שלי היה שהדאגה שלהם לכלבים הייתה אותנטית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באילת חתולים מורעלים באו למות אצלי בבית, שנחשב אצלם כבית בטוח, הם מתו בצעקות מזוויעות, ניתורים מטורפים לכל עבר ועוויתות. על החשוד העיקרי איימתי שאם אראה אותו בשכונה אאכיל אותו בקציצות שנהג לפזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי. תגובה הולמת. אני במקומך לא הייתי מצליח לשמור על מזגי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתעלם לרגע מהיתרון הברור בצמצום כמות הכלבים חסרי-הבית ואתייחס רק לטיעון סרטן האשכים: היית מסרס את עצמך על מנת להמנע מהסיכון לסרטן האשכים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתנאים מסוימים, בהחלט. למשל בסיכון גבוה במיוחד לסרטן אשכים, או אולי אפילו בסיכון נמוך אם זה לא היה צפוי להעיב על הזוגיות שלי. אבל אין לי מושג מה הזמינות, היתרונות, החסרונות והסיכונים של התהליך אצל בני אדם, כך שאני לא יכול לשקול את זה ברצינות לגבי עצמי. ואני לא חושב שזו עמדה פרובוקטיבית: לאורך ההיסטוריה אנשים סירסו את עצמם על ימין ועל שמאל בפרוצדרות הרבה יותר קשות כדי להשיג הטבות חברתיות. בכל מקרה, נראה לי שזה לא רלוונטי לנושא הכלבים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |