 |
מ.ש.ל כותבים אחרי הוכחה. אם ניסיתי להוכיח שבאופן כללי מצוקה ריגשית של בני אדם אינה תלויה רק במצוקה ריגשית של חיות - כן, הצלחת. אני למשל עייף עכשיו, וזו מצוקה ריגשית שלי שלא קשורה למצוקה ריגשית של חיות. ואתה יודע מה - אפילו בנושא של סירוס כלבים יש כל מיני מוטיבציות שונות בכל מיני הקשרים. נגיד סירוס המוני יכול גם לתרום להקלת הבעיה של להקות כלבים משוטטות בשמורות טבע. אבל במצב העניינים הנוכחי לדעתי כל הסיבות האלה שוליות, והמוטיבציה המרכזית בתמיכה שלי (ושל רבים אחרים) בסירוס שיטתי לכלבים, היא בהחלט ובאופן ישיר המצוקה הריגשית שאנחנו רואים בכלביות ובמכלאות (דיסקליימר: אני מתנדב מפעם לפעם בכלבייה ובעמותה). כמה וטרינרים איתם יצא לי לדבר על הנושא בכל מיני הזדמניות, אגב, מאד תמכו בסירוס כלבים בטענה שסירוס\עיקור בריא להם. זו מוטיבציה שונה לתמיכה בסירוס, אבל גם היא מונעת מרווחת הכלבים (אני לא יודע אם האינטרס הצר והכלכלי של וטרינרים הוא לבצע כמה שיותר סירוסים ועיקורים, או לטפל בכמה שיותר כלבים מבוגרים וחולים מכיוון שהם לא סורסו או עוקרו - אבל בכל מקרה הרושם שלי היה שהדאגה שלהם לכלבים הייתה אותנטית).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש