|
||||
|
||||
כי במקרה כזה השמאל יאבד עוד מאחז תישקורתי. ערוץ 10 שיהפוך לערוץ ציוני הוא סיוט לשמאלנים. במקרה כזה השמאלנים יתחילו לכנות את "ערוץ 10" בשם "ביביוויזיה". |
|
||||
|
||||
"ערוץ 10 שיהפוך לערוץ ציוני". ועוד אומרים שאורוול דיבר על השמאל הישראלי... |
|
||||
|
||||
בסך הכל ניסיתי לחשוב על טייקון שיכול להזרים כסף כדי לרכוש השפעה על הציבור הישראלי. |
|
||||
|
||||
התייחסתי להודעה שלך רק כמשהו היפוטתי. קשה לי להאמין שאדלסון יכנס כרגע להרפתקאה כלכלית שהרווחים שלו ממנה לא ברורים. כל מה שעשיתי היה להשתעשע ברעיון "מה היה קורה אילו אדלסון היה קונה בעלות על ערןץ 10". אילו זעקות שבר היה אז משמיע השמאל בישראל. בהמשך אתייחס לגבי האינטרסים של אדלסון. אני מאמין שכל אנשי הממון, כאשר אינם תורמים כסף לצדקה, פועלים מתוך חישוב כלכלי קר, לא כדי לגאול את העולם. אדלסון הקים עתון חינמי לא כדי לסייע לימין אלא מפני שהעריך שיש מקום בישראל לעתון כזה, כלומר יש כדאיות כלכלית לעתון כזה. אדלסון איבחן פער בין דעת הקהל בישראל (שהיא ימנית מתונה) לבין התיקשורת (שנוטה שמאלה), הוא מנצל את הפער הזה בכך שהוא הקים עתון שמשקף את דעת הקהל. דבר נוסף בעתון של אדלסון הוא צימצום כמות הטקסט: עתונים של מאות עמודים היום אינם רווחים (האנשים עסוקים בעניינים אחרים, אין להם זמן לקרוא עתון שעה-שעתיים ביום). |
|
||||
|
||||
בוא נזכיר שגם לאודר ונתניהו ידידים ותיקים. |
|
||||
|
||||
אסור להיות ידידים ? לרוב הפוליטיקאים יש ידידים, כולל ידידים מאוד עשירים שיש להם השקפה פוליטית דומה, אז מה ? עתון ישראל היום נראה לי עסק כלכלי עם פוטנציאל וזו הסיבה שקם, לא השטות שמפיצים (השטות: העתון הוא עסק כלכלי רע, שהוקם רק כדי לקדם עמדות פוליטיות של אדלסון). אם העתון יכשל כלכלית, אני בטוח שהעתון יסגר. |
|
||||
|
||||
זה המקום לקשר ל"עיתון 'ישראל היום' מפסיד 3 מיליון דולר בחודש" |
|
||||
|
||||
ואו. אני לא מבין איך השורה ''הוא שכר את אבי רצון כעורך לבקשת ביבי ואדלסון'' לא הגיעה לכותרת הראשית. התופעה הזו באמת מיוחדת. אני לא חושב שיש פוליטיקאי אחר בארץ שיש לו עיתון. מצד שני, עיתון שיש לו פוליטיקאים זה לא יותר טוב, ונראה לי שלמוזס יש בכיסו כמה וכמה. |
|
||||
|
||||
ראה את הפיסקה השניה בתגובתי עכשיו ליהונתן בר. עלתה בדעתך האפשרות שהשורה הזו מפוקפקת ? |
|
||||
|
||||
שים לב שלא מדובר בטענה שהועלתה עכשיו בבית המשפט. זה קטע ממכתב מ-2006, שנראה כ"משיח לפי תומו". |
|
||||
|
||||
יש המון רכילויות בקשר לדמויות פוליטיות, חלקן מועלות או מנוצלות כדי לנגח יריבים פוליטיים. בזמן שמתנהל דיון משפטי, אפשר להעלות ידיעה רכילותית שנוצרה לפני המשפט. הטענה שאדלסון קנה עתון כדי לקדם את ביבי נראית לי אחת הטענות הרכילותיות הנ"ל, מי שעויין את ביבי מתייחס לרכילות הזו כאילו זו עובדה. ממש כמו הרכילות שלשמעון פרס היו מניות בחברת תדירן ולכן הוא קידם את עניניה הכלכליים. האם אני טועה בניחוש שלי שאתה לא מחבב את ביבי (ולכן קונה בקלות רכילות נגדו) ? אחזור _אולי_ במקום אחר לעניין היחסים האפשריים בין אדלסון לבין ביבי, כרגע אני רוצה להפנות את תשומת לבך להיבט אחר של "שימוש ברכילות" כדי לנגח יריב פוליטי. לפני זמן קצר בכיר ממפלגת קדימה שהיה אחראי על תיקצוב המפלגה פוטר והוגשה תלונה נגדו במשטרה על מעילה או משהו דומה. (לא זוכר את שמו של הבכיר, אקרא לו לצורך הדיון בשם גק , קיצור של "גיזבר קדימה"). גק פירסם בעתונות האשמה נגד ציפי ליבני, הוא אמר שציפי ליבני העסיקה סוכני מודיעין שתפקידם היה לדלות מידע נגד ביבי בשני נושאים: א. שימוש לא ראוי בכספים , ב. הסתבכויות עם נשים. גק סירב לממן את המודיעין "ציפי-נגד-ביבי" הזה מכספי המפלגה. לטענתו של גק הוא פוטר והוגשה נגדו תלונה על רקע הסירוב הזה. גק טוען שלא נימצא שום מידע נגד ביבי בתחומים הנ"ל. נניח לרגע שגק דובר אמת ושסוכני המודיעין של ציפי ליבני היו מוצאים בדל מידע כזה, אפילו מידע לא כל כך אמין. במקרה כזה אתה יכול להיות בטוח שמידע כזה היה מתפרסם שוב ושוב כמו הרכילות "אדלסון הוא חבר טוב של ביבי שתורם למענו על ידי הקמת עתון אוהד לביבי". בעניין היחסים האפשריים בין ביבי לאדלסון (לפי הבנתי): אינני רוצה לפרט כרגע כי זה די ארוך, גם אינני בטוח מספיק בדברי. אומר רק זאת. העובדה שהעתון "ישראל היום" אינו מתעסק באופן אובססיבי בהתנהלותו של ביבי (כפי שעושים חלק מאמצעי התיקשורת) אינו הוכחה שהעתון הוקם כזרוע תעמולה לטובת ביבי. הורגלנו לכך שתקשורת זולה מתעסקת באופן אובססיבי בבהתנהלות של ביבי עד שנראה לחלק מאיתנו שהתנהגות הגונה כלפיו היא התנהגות פסולה. |
|
||||
|
||||
מעניין מי שכר את שירותיו של מפרסם תגובה 589633. אם כבר. |
|
||||
|
||||
המכתב הזה הוא לא "טענה רכילותית". אם אני מבין נכון את הכתבה, זה חלק מחליפת מכתבים עסקית בין נציגו של בן-צבי לנציגו של אדלסון, עוד בטרם רכש אדלסון מחצית מ"ישראלי". איזו סיבה יש לנציג של בן-צבי "לרכל" על הבוס שלו? אמנם מהכתבה עולה משהו קצת מוזר - נראה שלאדלסון היתה השפעה חזקה ב"ישראלי" הרבה לפני שנכנס כשותף באופן פורמלי. הניחוש שלך שגוי. "ישראל היום" גם הוא חלק מאותה "תקשורת זולה", ודווקא בשל כך היתה עשויה להפתיע ההתגייסות שלו למען נתניהו. |
|
||||
|
||||
אז מה זה אומר שהעתון מפסיד כסף עכשיו ? זה מצב אפשרי לעסק בהרצה אם מקווים שבעתיד העסק ירוויח הרבה, או שישמש שלב ביניים לעסקים נוספים. לגבי שאר הדברים שנאמרו בכתבה בגלובס שהזכרת. מדובר בסיכסוך משפטי שבו כל צד בסכסוך טוען טענות על הצד השני _שאינן בהכרח טענות נכונות_. לא הייתי נותן משקל גדול לטענות של שני הצדדים במשפט, אם יהיה פסק דין במשפט שיחווה דעתו לגבי נכונות הטענות אפשר יהיה לתת להן משקל. |
|
||||
|
||||
ארבע וחצי שנים זה "הרצה"? |
|
||||
|
||||
אני מסכים שיש להתייחס לאמור בערבון מוגבל. מצד שני, מתן תצהיר שקרי כמוהו כמתן עדות שקר, ואם מדובר בדבר-מה רחוק מן המציאות, אפשר בקלות להפריך אותו. בכל אופן, יש גם קישור שדגתי מויקיפדיה, אבל שם מצוטטים "גורמים בענף התקשורת". ובכלל לא ברור לי מדוע העיתון אינו יכול להפסיד - הנה הסבר שעל-פניו נשמע הגיוני: שלדון אריסון משלם שלושה מיליון בחודש כדי להשפיע ולעזור לחבר שלו ביבי. |
|
||||
|
||||
שלדון אדלסון, כמובן. |
|
||||
|
||||
אין לי כוח לבדוק מי-אמר-מה אבל עד כמה שאני זוכר במקרה הזה אין מצב של הצהרה שיקרית לבית המשפט. יש כאן שלושה צדדים (התובע, הניתבע, צד X שאמר Y). אם צד X יסרב לתמוך באמירה Y בזמן המשפט, כל מה שהוא אמר לא ישמש כראיה, אבל אי אפשר לטעון אז שהתובע הצהיר דבר שקר. הלינק שהבאת (גלובס) הוא אינטרסנט: גלובס הוא יריב עיסקי של דה-מרקר, הנושא הנידון בכתבה הוא מצב העסקים של דה מרקר. בתור אינטרסנט לא הייתי סומך על אמיתות הדברים של גלובס. באופו כללי. עתון ישראל היום הוא שחקן חדש בעתונות הישראלית, הרבה מכלי התיקשורת חוששים מפניו (אם "ישראל היום" יצליח הוא עלול לגרום להפסדים אצל אחרים). לפיכך לרבים מכלי התיקשורת יש אינטרס לאמר דברים רעים על "ישראל היום". |
|
||||
|
||||
וזה המקום לקשר להפסדיו (האטיים יותר) של "הארץ", שמתפרנס בשנים האחרונות ממכירת מניותיו לגרמנים ולרוסים. |
|
||||
|
||||
לפי הכתבה הזאת מעריב מפסיד בשנים האחרונות כ-70 מיליון ש"ח בשנה, או קרוב 6 מיליון בחודש. וזה בלי לחלק את העיתון בחינם. בתקופה האחרונה ההפסדים רק גדלים. |
|
||||
|
||||
''הארץ'' מתפרנס גם מהדפסת הגליונות של ''ישראל היום''. אבל לא כתוב בכתבה הזו שיש לעיתון הפסדים. |
|
||||
|
||||
ידידיה ניסה לרמוז לך בעדינות שהשורה: "כל מה שעשיתי היה להשתעשע ברעיון "מה היה קורה אילו אדלסון היה קונה בעלות על ערןץ 10". אילו זעקות שבר היה אז משמיע השמאל בישראל." חסרת ביסוס משום שלאודר, מליארדר אמריקאי שמקורב לנתניהו לא פחות מאדלסון, כבר קנה בעלות על ערוץ 10 ולא רק שלא שמעת שום זעקות מהשמאל, אלא שאפילו לא ידעת על זה. |
|
||||
|
||||
ההודעה שלי לא היתה היפותטית, אלא היתה בדיחה. מוזר לראות שאתה עונה לי ברצינות ועוד מוצא צידוקים שונים לפעילות של אדלסון, כאילו הוא "איתר נתח שוק שמחכה למוצר - אזכיר רק כי נתח שוק זה משהו ש*קונה משהו*. ואילו אדלסון *לא מוכר* כלום אלא מחלק חינם (אני לא מאמינה שהוא מכסה את העיתון ממודעות בלבד. ולפי הקישור שמובא כאן למטה, תחושתי נכונה). לו העיתון היה עולה שקל אחד, כמו שמתוכנן כבר 3 שנים בערך אבל לא מעזים ליישם, תפוצתו היתה קטנה בהרבה ובהתאם גם תעריפי הפרסום בו היו יורדים. כנראה שמתאים לאדלסון לשמור על העמימות לגבי כמה באמת קוראים אותו, וכמה לוקחים הביתה את הדפים האלה רק כדי למגן את הגז מהתזות כשמטגנים דגים ר"ל. זה גם מאפשר לחסידיו לנתח ניתוחים מעמיקים לגבי מה הקהל רוצה, בלי שיצטרכו להוכיח כלום במספרים. חוץ מזה יש לי הערכה עמוקה (באמת) למדור התשבצים ולטומי שמיר שמגלה פוריות מדהימה. במיוחד אני ממתינה לתשבצים הלבנים, חולשה אישית שלי, וגוזרת אותם מהעיתון של הורי. |
|
||||
|
||||
א. זכות הבדיחות שמורה רק לך. גם התגובה שלי הייתה במידה רבה סוג של בדיחה (לכן לא בדקתי אם את מתבדחת או מעלה אפשרות היפוטטית, או מעלה אפשרות רצינית). אני מתנצל על שלא כיבדתי את זכותך הבלעדית לספר בדיחות. ב. את כנראה גם חכמה יותר מאדלסון, שכן לדעתך ההשקעה שלו בעתון היא השקעה כלכלית גרועה. מה שמפתיע הוא שאדלסון עשיר פי אלף ממך, למרות שאת מבינה יותר טוב ממנו בעסקים. הרבה מההשקעות בעסקים הם הימור מחושב, כלומר הוצאות היום למען רווחים בעתיד. ג. מכיוון שהקמת עתון גדול הוא הימור מחושב קיימת בהחלט אפשרות שהעתון ישראל היום יכשל ויסגר. זה לא מוכיח שהכוונה הייתה מראש לקנות עסק כושל. ד. סיבה אפשרית לכשלון _בכל העתונים_ היא ירידת הערך של עתונות מודפסת (בגלל תחרות עם ערוצי מידע ובידור אלקטרוניים). דווקא לעתונות קלה שקוראים בזמן המתנה (ברכבת, באוטובוסים, בבתי קפה וכו') יש סיכוי טוב יותר לשרוד בעידן האלקטרוני-דיגיטלי. ה. עתון מעריב כבר היום במצב כלכלי רע, זה מצב שנימשך מספר שנים. בכל זאת בעלי מעריב מתעקשים להחזיק עתון מפסיד (לדעתי מתוך שיקולים של טווח ארוך, ממש כמו העתון ישראל היום). ו. העובדה שעתון ישראל היום מחולק חינם לא אומר שהוא בהכרח מפסיד, ממש כמו שהגלישה שלך באינטרנט היא חינמית (ברוב האתרים). רוב ההכנסות אמורות להיות מפרסומת בעתון, אפילו עתון ידיעות מחולק לעיתים חינם, או במחיר מופחת. ז. מחיר כמו שקל לעתון לא כל כך מיועד להכנסות כמו למניעת ביזבוז נייר על אנשים שלוקחים עתון בלי לקרוא אותו. כל העתונים המודפסים מגלים עמימות לגבי כמות העותקים שהם מוכרים, ישראל היום אינו חריג. |
|
||||
|
||||
כל הסעיפים שמנית באמת מעניינים מהפן הכלכלי-עסקי, אך מתאמצים מדי להתעלם מהשאלה: האם לאדלסון יש (רק או גם, זה לא משנה) מניע *פוליטי* בהפעלת העיתון כפי שהוא? הוא יכול היה לבחור בכל נישה פנויה אחרת, אך הוא מפעיל עיתון עם קו ימני/דתי ותומך נתניהו מובהק (יש פה מגיב שניסה פעם לטעון אחרת, אני מקווה שהוא קרא את העיתון בינתיים). הוא מחלק אותו חינם, כדי שלכמה שיותר אנשים תהיה נגישות לתכניו. לי זה נשמע צעד אחד מפמפלט. אדלסון יכול להיות עשיר פי אלף (או מאה אלף) ממני, אבל שנינו פועלים באופן זהה: שמים את הכסף היכן שנמצא לבנו. לעצם טענותיך, ולא לפי הסדר: ו. הגלישה שלי באינטרנט אינה חינמית כלל (כפי שציין בלוגר אחד בפוסט מצוין, שכחתי מי זה היה). אני משלמת גם על המחשב, גם על המודם וגם על קו החיבור. האתרים רובם ככולם מכריחים אותי לצפות בפרסומות (ורק חלק מהן אני יכולה לחסום). ד. לגבי עיתונות קלה שקוראים בזמן ההמתנה - לאחרונה אני נוסעת די הרבה באוטובוס עירוני בשמונה וחצי בבוקר. אנשים בדרך לעבודה. יותר ממחצית מהם עם הפרצוף תקוע בתוך הסמארט-פון. בד"כ אחת קוראת ספר, רוסייה או סטודנטית. אחד קורא תהילים. כמעט לא זוכרת שראיתי שם עיתון אחד. אז נכון, ברכבת כן מחלקים ובתחנה מרכזית אולי מחלקים עיתונים חינמיים ולכן יותר אנשים יחזיקו בהם. אבל דווקא מבחינת המגמה של הצריכה המהירה צריך עיתונים פחות ופחות. אם כבר, צריכים מגזינים מעמיקים, שמסוגלים להעביר על הנייר תכנים באורך ובהעמקה שקשה לקרוא באינטרנט. ב. השתדל בעתיד להימנע מאבסורדים כמו "מחיר כמו שקל לעתון לא כל כך מיועד להכנסות כמו למניעת ביזבוז נייר על אנשים שלוקחים עתון בלי לקרוא אותו". בעל העיתון הרי מעוניין שייקחו כמה שיותר - זה גם תורם לתעריפי הפרסום וגם נותן רושם שהמסרים התוכניים של העיתון מגיעים ליעדם. ואכן ייתכן שההשקעה של אדלסון היא, כדבריך, השקעה טובה לטווח ארוך. ייתכן שמשתלם לו להחזיק את ביבי בשלטון, זה פועל לטובתו בכל מיני חוקים ותקנות, דרך גבר בנושי המס מי יידעה. |
|
||||
|
||||
בלי קשר לישראל היום ו. הגלישה לאתרים היא חינמית במובן שאת לא משלמת להם, והם1 אכן מפסידים על תפעולם. ________ מי זה הם זה שאלה טובה. |
|
||||
|
||||
הם לא מרוויחים מפרסומות? |
|
||||
|
||||
הפרסומות (כמובן) מכניסות להם כסף אבל זה לא מספיק כדי להרוויח באותה רמת תשלום שהיתה קודם. מה שקורה בעיתונות כרגע הוא שגם הרווחים יורדים וגם עובדים מקבלים פחות פר שעה. |
|
||||
|
||||
והנה דיון מענין בנושא. |
|
||||
|
||||
מפסידים, או לא רווחיים מספיק? |
|
||||
|
||||
לא רווחיים מספיק כדי לממן את ההוצאות a.k.a מפסידים. |
|
||||
|
||||
והנה גם לינק: לפי הערכות בשוק ynet אינו מכסה את הוצאותיו. נ.ב. סימן קריאה! באמצע משפט! זה דבר מעצבן. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |