בתשובה לירון, 02/04/11 15:24
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עדיין יש לאותן אימהות קוריאניות שגיאה בסיסית רוב חתני פרס נובל היהודים מעולם לא למדו גמרא |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מי שרוצה לבדוק: קטגוריה:זוכי פרס נובל יהודים [ויקיפדיה]. עברתי על האותיות א' ו־ב'. יש שם שניים מתוך כ־20 מדענים שלמדו בישיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הסיבה לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
* להיות חלק מחברה שגם לאחר שזנחה את התלמוד, רואה בלימוד ובהשכלה ערך. * להיות בן למיעוט מפוזר, מה שמקל, לדעתי ובאופן פרדוקסלי למדי, על סיכויי ההשתלבות במחקר המדעי, גם בימי הנומרוס קלאוזוס. ________________ וסיבה נוספת, שיכולה להסביר את הג'יניוס היהודי בהשוואה לג'יניוס הנוצרי-האירופאי, ונשמעת מעט גזענית: בחברה הנוצרית, במשך 1,000 שנה לערך, הילד החכם היה הופך לנזיר או לכומר, ופרט לממזרים, אם נולדו לו, לא היו לו ילדים1. בחברה היהודית, לילד החכם היו יותר סיכויים להנשא לבת הגביר, ולפיכך ליותר מצאצאיו סיכוי להגיע לבגרות. 1 וגם אלה, סיכויי שרידתם קטנים בחברה בה ילדים מחוץ לנישואין אינם רצויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חרממפפ. את אותם הדברים עצמם אמרת אתה תגובה אחת לאחר מכן! מתי אני אלמד לקרוא ורק אז להגיב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה הרלוונטית היא האם הם למדו יותר מחתני פרס נובל הגויים. אם לא הם, אולי הוריהם למדו, ואז הרמה האישית של ההורים השפיע על חינוך הילדים. אם גם זה לא נכון, אז אולי האווירה הכללית בקהילה שרואה במצויינות אינטלקטואלית ערך עליון. ואם גם זה לא נכון, אז אולי ללומדי תלמוד מצליחים לאורך הדורות היה קל יותר להשיג שידוך טוב לבתו של עשיר, ולכן לילדיהם היה סיכוי גדול יותר לשרוד, ןבעצם לימוד תלמוד היה מנגנון של השבחה גנטית. בכל מקרה ברור שלימוד תלמוד הוא הסיבה לריבוי פרסי נובל בעם היהודי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אווירה שרואה במצוינות אינטלקטואלית ערך עליון היא הסבר נהדר. אבל למה צריך לבזבז זמן על תלמוד אם אפשר את אותו הזמן להשקיע בלימוד באוניברסיטה? כנ"ל שידוך לביתו של עשיר (ר' גם דיון 3316). כמוכן, אתה מערבב כאן שיקולים אבולוציוניים. השיקולים הללו משפיעים רק במהלך מספר דורות רב, ולכן חסרי משמעות לדיון הנוכחי. האבולוציה יוצרת את מי ששורד (דוגמה דומה: מישהו שיודע להתחנן יפה יותר לעשיר כדי לקבל את ביתו) ולאו דווקא את המוצלחים. אתה גם מניח שהיו הרבה עשירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כשאתה מגיע לאוניברסיטה כבר מאוחר מדי. הטלוויזיה ובית הספר התיכון הספיקו כבר לטמטם אותך. יתכן שאם הייתה נוצרת אופנה שלפיה ההורים מכריחים את ילדיהם הרכים ללמוד טקסטים מאינציקלופדיות בעל פה, הייתה נוצרת חלופה אמיתית לתרבות הלימוד היהודית המסורתית. השיקולים האבולוציונים בהחלט רלוונטיים. הקוראנים צריכים להתחיל ללמוד תלמוד, ויפה שעה אחת קודם אם הם רוצים שיהיה להם סיכוי בעוד כמה דורות. (והם צריכים למצוא פתרון הומני ככל האפשר להפתר מהפחות מוצלחים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפטר. (לא למדתי תלמוד) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללמוד בעל פה אנציקלופדיה זה לא מטמטם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלימוד בעל-פה היא פעילות יצירתית מבחינת המוח. אתה לא יכול ללמוד בעל פה בלי להמציא דימויים שיעזרו לך ללמוד את הסיפור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוזר ידע שאתה דוחס למוח אם אתה לא יודע להשתמש בו? (הסיפור על פיינמן בברזיל והסטודנטים שיודעים את החומר בעל־פה אבל לא מבינים אותו לקראת הסוף, חפשו "Polaroid") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא יודע. האמת היא שהתרומה שלי לדיון הזה עד עכשיו הייתה התקשקשות לשמה. איך הגעת לבלוג הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיוויתי למצוא את הסיפור הזה (חיפשתי משהו בסגנון ''פיינמן תלמידים ברזילאים''. באנגלית, כמובן). להפתעתי מצאתי אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה מתנגש? אי אפשר לדעת את החומר וגם לדעת להשתמש בו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבין מאיפה שאב סירל את רעיון החדר הסיני (החדר הברזילאי?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לחכות כמה דורות? שיציעו סכום הולם, ויקנו מיהודים מנות זרע! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שיש לך מוח יהודי... וסליחה על ההערה האנטישמית. יש גם את עניין תופעות הלוואי שיהיו לישום החלטה כזאת על המראה הקוראני... וסליחה על ההערה הגזענית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שמציין איציק יונה בבלוג שלו הוא שבקוריאה יש 286 שמות משפחה (60% מהאוכלוסיה משויכת לששת השמות המובילים) ואין שום אפשרות להחליף שם משפחה - השם קובע לאיזו שושלת אתה משתייך. מעניין איך הם יגיבו להצטרפותם של פייגנבוים, בן-טולילה וצנעני לרשימה הזו (או שאולי רק מנות זרע מאשכנזים? לא, אפילו הקוריאנים לא יעזו להעיר את השד העדתי בעוצמה כזו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מקבלים מנות זרע מפייגנבוים, בן-טולילה וצנעני, שמות המשפחה לא משתנים כלל. בתרומות זרע עסקינן ולא בנישואין! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד ללימודים באוניברסיטה (שדרך אגב מדובר בביטוי כללי מדי) הם לא מפתחים את המח באותה צורה שהתלמוד מפתח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לתלמוד, הוא לא מפתח את החשיבה האינטלקטואלית באותה מידה שעבודת חקר טובה באוניברסיטה מפתחת. אם אתה לא מסכים, אנא הגדר מהו מבחינתך ''לימודי תלמוד'' (כולל היקף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימודי תלמוד זה ללמוד תלמוד בשיטה האשכנזית, ההיקף לא ממש משנה מעבר להתרגלות הראשונית. ומה זה "עבודת חקר באוניברסיטה"? עבודה בהיסטוריה מפתחת יכולות שונות מעבודה בפיזיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל מבחינתי הוא היקף הידע הנדרש. אם בשביל "לחדד את המוח" התלמיד צריך להשקיע 5-10 שנים ברכישת ידע לא מועיל, אפשר לנסות להבין מהי הטכניקה ולהשתמש בה עם ידע מועיל. האם צריכים לעבור לפחות לימודים פרונטליים ויותר דיונים בכיתה? לימודים בקבוצות קטנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שאפשר לעשות "תרגום" של השיטה התלמודית לידע שאתה רואה אותו כ"מועיל" אבל מעולם לא ראיתי נסיון כזה. ההצעות שהצעת לא רלוונטיות (אם כי 40 תלמידים בכיתה זה באמת יותר מדי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וברמה אחרת אני חושב שהרבה יותר חשוב לפתח את עשרת האינטליגנציות והיכולות הנלוות מאשר ללמוד ידע ''מועיל''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה נראה לך שיש כאן סתירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר שיטה שגם מפתחת אינטליגציות וגם מלמדת דברים מועילים (חוץ מכמובן האינטיליגציה הלשונית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטילגנציה בנויה מעל מאגר ידע ומשתמשת בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לאו דווקא ידע מועיל. לדוגמה אחת השיטות המוצלחות לפיתוח יכולות לוגיות הוא משחק שח. קשה להגיד שניתן להשתמש בידע שהמשחק נותן בחיים ה''אמיתיים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אחת השיטות המוצלחות לפיתוח יכולות לוגיות הוא משחק שח" - סימוכין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במישור המדעי שח מהווה דוגמה לפתרון בעיות מורכבות במישור החינוכי קיימת תכנית ללימוד השחמט שאחת ממטרותיה היא "פיתוח יכולות מתמטיות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תטל''א. ואני אפילו לא בטוח שהיא כל כך ט' גם ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקשו ממני סימוכין ששח מפתח יכולות לוגיות (שלמען האמת נשמע לי טענה די אינטואיטיבית) וזה מה שניסיתי לספק. למה זה לא מספק? או לחלופין תסביר את השאלה שנשאלתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא "האם משחק בשח דומה לפתרון בעיות מורכבות" או "האם משתמשים בשח על מנת לקדם פיתוח יכולות מתמטיות" אלה "האם משחק שח הוא אחת השיטות המוצלחות לפיתוח יכולות לוגיות?" תשובה טובה לשאלה תהיה מחקר שמראה ש(1)שימוש במשחק שח פיתח את היכולות הלוגיות (לעומת קבוצת ביקורת בלה בלה בלה) וש(2)שיטות אחרות הצליחו פחות. (1) יראה את זה ש"משחק שח הוא שיטה מוצלחת לפיתוח יכולות לוגיות" ו(2) יראה שהיא אחת השיטות המוצלחות. התשובות שהבאת לא מראים אפילו את (1). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בעיה, אני רוצה לענות לך בפירוט אבל מתבייש. אז נעשה הסכם כזה: תקרא את הלינקים שהבאתי, תקרא את ההגדרה של אינטליגנציה לוגית מתמטית מתוך תאוריית האינטליגנציות המרובות [ויקיפדיה] ואם עדין לא תבין אני אענה לך תשובה מפורטת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין סיבה להתבייש, קראתי את הקישורים, את ההגדרה, את השאלה ואת התשובה. ניסיתי להסביר לך למה התשובה שלך היא תשובה טובה לשאלה אחרת. בינתיים מי שלא מבין זה אתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני רואה ששלחתי אותך לויקיפדיה הלא נכונה, באנגלית הם מסבירים יתר טוב בTheory of multiple intelligences [Wikipedia] הם כותבים על Logical-mathematical "This area has to do with logic, abstractions, reasoning and numbers. While it is often assumed that those with this intelligence naturally excel in mathematics, chess, computer programming and other logical or numerical activities" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת לא מבין שזה לא קשור לשאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בוא ננסה שוב: 1) לשחק שח משפר את היכולת לשחק שח. 2) שח הוא דוגמא ליכולת לוגית. 3) שח משפר יכולת לוגית. תסביר לי על איזה היגד אתה חולק שנוכל להתקדם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה מהמאמרים בתגובה 567318 הראת שלשחק שח משפר את היכולת לשחק שח? וגם אם היית מראה את זה, עדיין לא היית מראה את מה שטענת מה דעתך על ההסק הלוגי הבא: 1) אכילת גזר גורמת לעליה במשקל. 2) עליה במשקל היא דוגמא לדבר לא בריא. 3) לכן אכילת גזר הוא דבר לא בריא. 4) לכן אכילת גזר היא אחת השיטות המוצלחות לפגיעה בבריאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף לינק לא טוען את הטענה המדהימה שלשחק שח משפר את היכולת לשחק שח. יכולות מתמטיות?! כן. יכולת ריכוז?! כן. אבל את היכולת לשחק שח?! זאת כבר טענה חזקה מדי. לגבי ההיסק אם הבנתי נכון אתה טוען ששח איננה שיטה מוצלחת, אם כן מדוע מלמדים אותה? ואיך היא משפיעה על המח ברמה כזאת שניתן לראות את השינוי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא טוען ששח איננה שיטה מוצלחת, זה אפילו לא מעניין אותי. אני רק מסביר לך למה התשובה שלך היא תשובה לשאלה אחרת (וזה, אגב, באמת לוגיקה פשוטה, אולי אם תשחק קצת שח זה יעזור לך להבין את זה). (ולשאלתך, אולי הסבר,גם אם לימוד שח משפר את היכולת לשחק שח, זה לא מראה שהוא משפר את החשיבה הלוגית. על מנת לשחק שח טוב צריך עוד כמה מרכיבים, למשל זיכרון. אם נגיד שההצלחה בשח תלויה לינארית רק בזיכרון וביכולת לחשיבה הלוגית, נגיד שאפשר לסמן את זה מתמטית: x = יכולת חשיבה לוגית. y = זיכרון. z = הצלחה בשח. אז z=ax+by נגיד שהמקדמים זהיםa=b=1 ונגיד שנגלה שכל שעת שח משפרת את היכולת לשחק שח פי 3 ובמקבליל שכל שעת שח משפרת את הזיכרון פי 4, מסקנה...)(ומדוע מלמדים שח? העובדה שאנשים בוחרים בשיטה מסויימת היא לא הוכחה שמדובר בשיטה שעובדת, עובדה שיש כאלה ש*לא* מלמדים שח, מדוע?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה היחידה שלי היא שאין לי שמץ של מושג מה אתה רוצה מחיי. אולי אני פשוט צריך מסביר יותר טוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השפה כמכלול היא שיטה ששימשה במשך כמה עשורים כשיטה ללימוד קריאה. בדידים היא שיטה ששישמה (ואולי עוד משמשת) במשך עשורים ללימוד חשבון. שתי השיטות הללו הוכחו מעל ומעבר כ*מעכבות* למידה של הכישורים הללו. באמת כל קבוצה שמשתמשת באיקס להשגת וואי היא הוכחה לכך שאיקס הוא דרך טובה להשיג וואי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שאני עונה לך אני צריך להבין את עמדתך בכמה נושאים. האם אתה מסכים שלטענת הקישור השני שח משפר יכולות לוגיות (על פי ההגדרות שהבאתי)?. האם לדעתך משחק שח משפר את היכולת לשחק שח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענת הקישור הזה, המשחק בשח גם משפר "מודעות לכוונות הזולת והיכולת להגיב בהתאם"1 "יכולת לקבל ולכבד את הזולת", "יכולת לקיחת אחריות בתחום האישי", את ה"דימוי והביטחון העצמי של הילד" ועוד כהנה וכהנה. בקיצור, מדובר בפתרון פלא לכל מה שמטריד הורה צעיר. שמעתי אנשים שטוענים אותו הדבר לגבי קראטה. משחק בשח משפר את היכולת לשחק בשח עד לרמה מסויימת, שמוכתבת על ידי הכישורים המנטליים של הילד. המשחק אינו משפר את הכישורים המנטליים עצמם, אלא רק מאפשר לילד להגיע למלוא הפוטנציאל שלו, כפי שהוא מוכתב על ידי אותם כישורים. 1 למעשה, זה די סותר את הטענה שהמשחק מפתח יכולות מתמטיות ולוגיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, אם היית אומר: "כן, הלינק טוען ששח משפר יכולות לוגיות אבל הוא לא בר סמכא מספיק בעיניי" היו מסלקים אותך מהאייל?! לא מבין למה הסגנון הנצחני הזה טוב. האם לדעתך ניתן לשפר כישורים מנטליים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שתכננתי להגיד, אבל אז פתחתי את הקישור, וראיתי את רשימת הדברים המדהימים ששח יכול לעשות, והייתי חייב להגיב על זה - בין השאר, משום שזה נותן הסבר טוב למדי למה המסמך הזה אינו בר סמכא בעיני. ניתן, אבל לא באמצעות שח. (כמו שניתן ללמוד היסטוריה, אבל לא באמצעות כתיבת מבחנים בהיסטוריה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אני יודע שנתתי תשובה לענין אם כי לא מספיק משכנעת. אם זה מטריד אותך גם אני מבין שטענה של גוף לא גדול במיוחד עם אינטרס זה לא הדבר הכי משכנע בעולם. איך ניתן לפתח כישורים מנטליים המשפרים את משחק השח והאם הם חיוניים גם לדברים אחרים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא תגידו שלא ניסיתי להזהיר אותכם. משרד החינוך אישר לבית הספר "שבח מופת" לעשות בגרות בשח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומכאן, שגידול סוסים http://www.kannot.org.il/index.php/general.html מפתח יכולות לוגיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדשות ישנות הנס החכם [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ציטוט מהכותרת המשנית ''השחמט מפתח את החשיבה, מחדד את הזיכרון ואת היכולת שלו לתכנן מהלכים'' לא מצאתי ציטוט דומה באתר שהפנית אליו. אני משער שהמסקנה מהאתר שהפנית אליו הוא ''רכיבה על סוסים היא יכולת חשובה'' טענה שאני מסכים איתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט שהבאת מצביע על כיווניות הפוכה: מי שיש לו אינט' לוגית מתמטית, יהיה טוב בשח. זה לא מצביע על כך שאם ארבה לשחק בשח, תתפתח האינטליגנציה הזו אצלי. (וזה, כמובן, בהנחה שמקובלת התאוריה הזו, והיא לא כל כך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "עשרת האינטליגנציות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרת האינטילגציות זאת תיאוריה (עדכנית, בהתחלה הוא דיבר על 7) של הווארד גארדנר לפיהם יש 10 סוגים מובחנים של אינטילגציה שלא קשורות אחת בשניה. לתיאוריה הזאת יש הוכחות ממדעי המוח וההתנהגות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש לתאוריה "הוכחות", אבל יש משהו מאד מטעה בשם שלה. זה די מפוקפק לקרוא לאינטליגנציה גופנית-תנועתית, כפי שמוגדרת בקישור שסיפקת, אינטליגנציה. בעוד שלקרוא כך לזאת הנטורליסטית, ההישרדותית והמוסרית, זה פשוט מופרך לחלוטין. את הבין-אישית והתוך-אישית לא הייתי מפריד. אינטליגנציה לשונית (מורכבת) היא מקרה פרטי של אינטליגנציה לוגית (בעוד שהיכולות הלשוניות הבסיסיות הן אינטליגנציה בערך כמו שללכת על שתיים היא אינטליגנציה), אבל אולי לשם הכלליות אפשר לקרוא למכלול הזה אינטליגנציה חישובית. זה מצמצם את הרשימה ל-4 אינטליגנציות: חישובית, מרחבית, מוסיקלית וסוציו-פסיכולוגית. נראה לי הרבה פחות "מלוכלך". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינטיליגציה זה יכולת שכלית מוערכת לכן אינטליגנציה גופנית-תנועתית היא אכן אינטיליגציה שכן כאשר אני ראיתי את חנוך רוזן מפעיל כל שריר שלו בנפרד הערכתי את היכולת שלו. הנטורליסטית היא גם חשובה כי בלעדיה לא ניתן להתבונן בטבע הלא אנושי. על ההישרדותית אני אוותר לך. המוסרית זה היכולת הכי מוערכת על ידי הפילוסופים המוקדמים. האישית והבין אישית מאוד שונים כי האישית מבוססת על תחושות והבין אישית על מחוות (אתה לא רואה את הבעות הפנים של עצמך). גם הלשונית והלוגית מאוד שונות, הלשונית מאפשרת לך לקרוא ולכתוב והלוגית מאפשרת לך להסיק דבר מתוך דבר (למען האמת ההבדל בין טיפוסים הומנים וריאלים מוכר על ידי מערכת החינוך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש"ז, האקדמיה רואה בתיאוריה הנ"ל פסאודו-מדע על גבול הקוריוז. התיאוריה מעוררת התרגשות בעיקר אצל מחב"תים מסוגים מסויימים, ניו אייג'יסטים ושי-טובלים למיניהם. מכון ברנקו וייס שממנו הפרסום (של עבודה של שלוש תלמידות?) בלינק בתגובה 566918, הוא יוזמה פרטית שהוקמה כביטוי ל"אהבת ישראל" ע"י ברנקו וייס עצמו, איש עסקים יהודי-שוייצרי שנפטר לפני כמה חודשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר אינטליגנציה אנושית בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה משנת 97 הם מביאים (בפרק 2) אוסף של תיאוריות כולל (עמוד 72) את התאוריה של גרדנר. ובדיון ההשוואתי (עמוד 84) הם כותבים "כיום מקובל לחשוב שהתיאוריות השונות אינן סותרות זה את זה ולמעשה גם אינן חלופיות זו לזו, אלא הן עוסקות ברבדים שונים של האינטליגנציה או בטווחים שונים שלה" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי אומרת שיש ויש אינטליגנציה תנועתית, רק שלדעתי היא קודמת כרונולוגית לזו המוסיקלית. לאחר תקופת מחלה שבה חוויתי בעיות קשות בהליכה בפרט ובתנועה בכלל, והרגשתי בבירור את המאמץ המוחי הכרוך בפעולות אלה, אין לי ספק רב בכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחוז חתני פרס נובל היהודים שגם למדו תלמוד קטן יותר מאחוז לומדי התלמוד באוכלוסיה היהודית הכללית לכן אם שופטים לפי חתני פרס נובל היהודים אז לימוד תלמוד בשיטה האשכנזית (מה שזה לא אומר) דווקא פוגע ביכולת האינטלקטואלית (או בכישרון לשידול שוודים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אתה רחוק מאד מלדייק. לימודי תלמוד בשיטה האשכנזית היו אמורים להביא את התלמידים המצטיינים להמשיך בהם כל ימי חייהם. הואיל ואלפרד נובל לא למד תלמוד, הוא לא הבין את החשיבות שלו ולא הקצה קרן למימון פרס בתחום הזה. לכן רוב לומדי התלמוד שיש להם פוטנציאל לנובל לא יכולים לממש אותו. קראתי לא מזמן ראיון עם פרופסור חרדי למתמטיקה. הוא אמר שם: "רוב העולם מתיחס לאנשים כמו אינשטיין כהצלחה מסחררת של היהדות, ואני רואה אותם ככשלון שלה. אינטלקט כזה, אם היה מופנה לתורה, לאילו דברים עצומים היה יכול להגיע!" (ציטוט לא מדויק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבולבל. הפכנו את לימוד הגמרא מאמצעי למטרה? מספר פרסי הנובל (מכותרת הדיון) חסר משמעות? (וכמובן: "רוב העולם מתיחס לאנשים כמו אינשטיין כהצלחה מסחררת של היהדות, ואני רואה אותם ככשלון שלה. אינטלקט כזה, אם היה מופנה למתמטיקה, לאילו דברים עצומים היה יכול להגיע!") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היהדות האשכנזית שבקרבה פרח הלימוד הזה בלי ספק ראתה בו מטרה ולא אמצעי. מה הקוריאנים עושים עם זה - זו כבר שאלה אחרת. מספר חתני הנובל הוא אינדיקציה (לא בהכרח חזקה) למצוינות אינטלקטואלית. עד כמה המצוינות הזו תלויה או אפילו קשורה בתלמוד - מי שטוען שהקשר הזה חזק צריך לתת הנמקה רצינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ההורים, ההורים. בכל זאת יש ממים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל ממים לא צריך הורים. (ב''הורה'' אין מם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיוק. ב''הורה'' אין מ''ם, אבל ב''הורים'' - יש ויש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אין ממים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבולוציה (ובמיוחד תכונות עדינות יחסית, כמו שיפור של כמה נקודות במנת המשכל, לא זרוע שלישית) יכולה לקרות די מהר. למשל מדענים בסיביר הצליחו בתוך דורות ספורים להפוך את השועל המקומי מחיה אגרסיבית שלא ממש סובלת נוכחות של בני אדם לבעל אופי כלבי, עם שפע של חיבה לבעלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב מראה עיניים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לקח להם ארבעשרה דורות שועל של זיווגים בתוך אותה משפחת שועלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי נתונים מול העיניים, אבל למיטב זכרוני הבדלים משמעותיים נצפו תוך 4-6 דורות, תוך עשרה דורות כבר נראו הבדלים חיצוניים (תכונות שלא בררו) וכמובן עוד שינויים באופי. למיטב ידיעתי נמנעו במחקר הזה מזיווג קרובים (מצאתי מקור אחד שמדבר על 100 נקבות בתור התחלה, אבל לך תסמוך על האינטרנט הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה קטנונית. אוולוציה מדברת על הצטברות של מוטציות מועילות שצצות באופן אקראי (ללא הכוונה), המוטציות המועילות מגדילות שרידות ולכן הופכות לקבועות. ביות מדבר על הכוונה של מוטציות על ידי אנשים בוררים (משאיר בחיים רק חיה עם מוטציות מועילות לבוררים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבולוציה ביולוגית היא תהליך השינוי הגנטי באוכלוסייה של אורגניזמים לאורך דורות. תהליך האבולוציה כולל הן את השינויים הקטנים של תדירויות אללים באוכלוסייה (כגון אלה שקובעים את סוג הדם) ועד להצטברות של שינויים שהובילה להתפתחות מצורות החיים החד-תאיות הקדומות למגוון היצורים החיים כיום - חד תאיים מורכבים, צמחים, פטריות ובעלי חיים, כולל האדם" (דודה ויקי) ביות זו ברירה מלאכותית (לטובת...), במקרה הזה (כמו ברוב המקרים), אין החדרה מכוונת של מוטציות, אלא ברירה של מוטציות מועילות מתוך האוכלוסיה הקיימת. מקרה פרטי של אבולוציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שויקיפדיה לא מדייקת (דבר נפוץ בויקיפדיה עברית). יחד עם זה, אם להתייחס לציטטה שלך מויקיפדיה הרי הציטוט מתכוון לברירה טבעית בלבד. עקרונות הביות וההשבחה החקלאית היו ידועים כבר לפני אלפי שנים. בטוח שדרווין שם לב לתופעות הללו אבל החידוש שלו (תורת האוולוציה) הוא בכך שהסביר כיצד היא פועלת ללא הכוונה (של אנשים או של ישות עליונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבולוציה היא התפתחות הדרגתית. היא מופיעה גם בביות, תחת ברירה מלאכותית. דארווין הראה איך כל מיני החיים יכולים להתפתח בהדרגה באמצעות ברירה טבעית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |