בתשובה לצפריר כהן, 02/04/11 20:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שלימוד בעל-פה היא פעילות יצירתית מבחינת המוח. אתה לא יכול ללמוד בעל פה בלי להמציא דימויים שיעזרו לך ללמוד את הסיפור. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוזר ידע שאתה דוחס למוח אם אתה לא יודע להשתמש בו? (הסיפור על פיינמן בברזיל והסטודנטים שיודעים את החומר בעל־פה אבל לא מבינים אותו לקראת הסוף, חפשו "Polaroid") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני ממש לא יודע. האמת היא שהתרומה שלי לדיון הזה עד עכשיו הייתה התקשקשות לשמה. איך הגעת לבלוג הזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיוויתי למצוא את הסיפור הזה (חיפשתי משהו בסגנון ''פיינמן תלמידים ברזילאים''. באנגלית, כמובן). להפתעתי מצאתי אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה מתנגש? אי אפשר לדעת את החומר וגם לדעת להשתמש בו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבין מאיפה שאב סירל את רעיון החדר הסיני (החדר הברזילאי?). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |