בתשובה להאייל האלמוני, 12/05/09 14:12
משק המים בישראל 510619
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 13/5/2009, 11:29
פתאום שמתי לב שבמקום להפריך את השאלות אני יכול גם לענות עליהן.
חיפשתי וראיתי שבקוב יש אלף ליטר.
מכאן ש- 7 מליון כפול 3 ליטרים כפול 365 יום כפול מידת השימוש בודדת הם 7,665,000 קוב.
כלומר, בערך 8 מליון קוב.
לפי משק המים בישראל [ויקיפדיה]
צריכת המים הכללית היא 1,930 (ואנו חוסכים 0.4 אחוז).
צריכה חקלאית היא 920 (ואנו חוסכים בערך 0.8 אחוז ממנה).
צריכה ביתית היא 780 ואנו חוסכים בערך אחוז ממנה.

נראה לי שהפתרון הזה תורם תרומה לא זניחה אבל קטנה למדי.
הוא מטרד די רציני.
ברמה האישית, הייתי מוכן לעשות אותו כאשר ארגיש שיש לחסוך באופו קריטי במים.

האם אכפת לך לומר מדוע השתמשת בשיטה ולמה הפסקת להשתמש בה?

מישהו יודע כיצד ממירים מטרים מהקו האדום לקוב מים?
משק המים בישראל 510620
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 13/5/2009, 11:31
נ.ב.
חישבתי למעלה לפי הדחה בודדת, לא הערכה של מספר ההדחות אלא לבסיס חישוב נוח.
את המספרים צריך להכפיל במספר ההדחות היומי (עשר נראה לי סביר) ואז מתקבלים מספרים משמעותיים יותר.
משק המים בישראל 510627
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 13/5/2009, 12:47
שוב, אני צריך לנסות קודם בעצמי לפני שאני שואל אחרים.

לפי ים כינרת [ויקיפדיה] נפח המים הקו האדום העליון (מעליו מזרימים את המים לירדן) הוא 4.3 מיליארד ובתחתון הוא 3.6.
ההפרש הוא 700 מליון קוב.
משק המים בישראל 510632
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 13/5/2009, 15:10
היחס בין הנתונים האלו מעניין.
צריכת המים הכללית היא 1,930 מליון קוב.
הפער בין הקו העליון לתחתון בכנרת הוא 700 מליון קוב.
כלומר, הצריכה היא בערך פי 2.75 ממה שניתן לאגור בכנרת.

בהתחשב בזה שגשמים יורדים בישראל רק בתקופה מצומצמת (מתי הפשרת השלגים מסתיימת) ושבקיץ כנראה צורכים לא פחות מבחורף, הרי שנראה שישראל מועדת כרונית למשבר מים.

אקוויפר ההר [ויקיפדיה] מספק עוד 350 מליון קוב וגם אקוויפר החוף מספק משהו.

נראה שבכל מקרה אנחנו צורכים בשנה יותר ממה שהמאגרים מסוגלים להחזיק.

מצאתי את כמות המשקעים כאן, אולם היא נתנת במילימטרים.
להכפיל את המילימטרים בשטח נראה לי חישוב גס מדי להערכת המשקעים.

מעניין בכמה הוא גדול מה צריכה (עם הוא לא גדול ממנה בסוף לא יהיו פה מים בכלל) והאם קיומו של מקום נוסף לאגור מים היה פותר משבר שנובע לא מצריכת יתר אלא מאי יכולת לאגור מים.
משק המים בישראל 510824
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 15/5/2009, 11:50
שטח מדינת ישראל הוא 20,000 קמ"ר בקירוב.
הממוצע השנתי המקסימלי לפי הטבלה הוא 960 מ"מ במצפה חורשים.
בבאר שבע הממוצע הוא 206 מ"מ ובאילת המינימלי הוא 32 מ"מ.

חסם עליון של משקעים בארץ לפי חורשים הוא 20,000*960/1000
שהם 19,200 מיליוני קוב, בערך פי עשר מהצריכה.
אותו חישוב לפי באר שבע מוביל ל 4,600, בערך פי שנים מהצריכה.
אני מניח שהממוצע בכל שטח ישראל הוא לא פחות מבבאר שבע, למרות אילת.

מלבד כמות המשקעים הנ"ל ישראל מרוויחה מים ממקורות הירדן שמנצאים מחוצה לה ומפסידה מים בשל התאיידות.
את יתר המים לכאורה ניתן היה לאגור לשימוש.

למען האמת, החישובים פה מאד מפתיעים אותי.
למישהו יש הסתייגות מהם או הסבר ללמה הדיון הוא ברעיונות של הורדת הצריכה או הוספת מים מהתפלה?
כוונתי לדיון הציבורי ולא רק לחלק החשוב ממנו שמתרחש כאן.
משק המים בישראל 510832
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 15/5/2009, 13:23
הנגב, שבאר שבע נמצאת בחלק הצפוני והיותר גשום שלו, הוא 60% משטח מדינת ישראל. אפשר להניח שהממוצע יהיה קרוב יותר לבאר שבע והחסם התחתון יהיה קרוב לאילת.
משק המים בישראל 511002
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 17/5/2009, 14:07
אבחנה נכונה וחשובה.
בחלק מבאר שבע וצפונה (40% מהמדינה) יורדו לפי החישוב
20* 0.4*206 = 1,648 מליוני קוב, בהנחה של משקעים כמו בבאר שבע.
עוד 384 מליוני קוב יגיעו מהנגב בהנחה של משקעים כמו באילת.
יחד מתקבלים 2,032 מליוני קוב שהם רק מעט מעל הצריכה.

אם החסם הזה מדוייק ובהנחה שחלק ניכר מהגשם שיורד דינו להתבזבז הרי שיש בעיה כבר בכמות המים הנתונה.
מצד שני, אני מניח שהכמות ההיא גדולה יותר שכן אם הצריכה היא אכן גדולה מההכנסה הרי שדין כל מאגרי המים להתייבש.
משק המים בישראל 510845
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 15/5/2009, 16:02
''את יתר המים לכאורה ניתן היה לאגור לשימוש''
אחד משורשי הבעיה, אין מספיק מאגרים והמון מים אובדים בים או במי תהום מזוהמים שבאיזורים אסורים בקידוח ובשימוש.
לא הורדת הצריכה אלא ייעול ומניעת בזבוז, ומיתקני התפלה חיוניים גם אם תשתמש בכל מי הגשמים, בשנות בצורת עתידיות שיבואו.
משק המים בישראל 510914
כ • בתשובה לאנטילופה שבת, 16/5/2009, 10:17
ניתן להוסיף, כי כל הנהרות (כן, נהרות!) בישראל, אלו שמהווים את האפשרות היעילה ביותר לסכירת מי גשמים, אינם ראויים אפילו לדיג ספורטיבי (תפוס ושחרר).
ואיזורי היקוות טבעייפ (חדרה) יובשו.
משק המים בישראל 510922
האייל האלמוני • בתשובה לכ שבת, 16/5/2009, 11:59
אני רק אעיר, שכשאתה דג ספורטיבית - "תפוס ושחרר", אתה משחרר את הדג לאחר שעשית לו פירסינג רציני בלחי.

האם הספורט הזה באמת הכרחי?
משק המים בישראל 510934
אנטילופה • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 16/5/2009, 13:42
כדייג מסחרי בעברי אני חיב להסכים איתך, בהחלט לא הכרחי.
משק המים בישראל 510938
כ • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 16/5/2009, 14:59
המילים ''תפוס ושחרר'', אף כי בודאי ניתן לחשוב על דוגמאות שם הן מצביעות על פעולות הכרחיות, מתקשרות אצלי מאוד עם אי-הכרחיות.
כמו כן המושג ''ספורט''.
מצד שני, כעובד בריכות דגים בעברי, אני יכול לספר לך כי אחוזים ניכרים מקרב ידידינו הדגים, שוחים עם פציעות ועיוותים חמורים בהרבה מפירסינגון, מבלי להראות סימני מצוקה או ירידה משמעותית בתפקוד. (מובן כי כשמדובר בבריכות דגי-נוי (לא הכרחיים) דגים אלו מושמדים)
משק המים בישראל 510945
האייל האלמוני • בתשובה לכ שבת, 16/5/2009, 18:01
מנסיוני בעבר כתולש רגלי חרקים, אני יכול לספר שג'וק יכול לשרוד יפה גם עם 4 רגליים.
השאלה למה לעשות לו את זה.
משק המים בישראל 510929
צפריר כהן • בתשובה לכ שבת, 16/5/2009, 12:49
הייבוש הוא בד''כ ע''י שאיבת המים ישירות מהמעיין. לפני שחלק מהם מספיק להתאדות בזרימה.

פחות מי גשמים מגיעים לנחלים בין גדרה לחדרה גם מכיוון שהארץ מכוסה שלמת בטון עם מערכת ביוב יעילה.
משק המים בישראל 510936
כ • בתשובה לצפריר כהן שבת, 16/5/2009, 14:45
האיל ב<תגובה 510824 עשה חשבון.
לא חשבון מושלם ובסיום שורת חשבונות עם גוון קל של גילוי יבשת מזרחית להודו, אבל העיקר ברור:
כמות מי הגשמים שזורמת לים בתקופת הגשמים, גדולה בהרבה מהכמות השנתית הנצרכת.
אני לא טוען שאפשר לעצור את התופעה הנ"ל, אלא רק, כי דרך נוחה יחסית לאגור חלק מן המים האלו, היא לסכור את הנחלים הגדולים בקרבת החוף וליצור אגמים מלאכותיים.
אפשרות זו חסומה בפנינו בגלל מצב הנחלים.

אכן, באיזורים גבוהים יותר במעלה הנחל, קימים בישראל, לא מעט מאגרים ומתקנים להשבת מים.

האם מערכת הביוב של, נאמר, גוש דן משיבה כמות ניכרת של מי גשמים, או מנקזת אותם לים?
משק המים בישראל 510939
צפריר כהן • בתשובה לכ שבת, 16/5/2009, 15:00
השאלה היא איך להבדיל בין מי גשם למי ביוב (או סתם מים עם לכלוך).

המים מושבים במידה מסויימת: רוב מי הביוב ישמשו בסופו של דבר להשקיית גידולים חקלאיים.

ישנם מקומות בארץ שבהם יש מאגרי מי־גשמים. לדוגמה: בגולן.
משק המים בישראל 510946
נועה ו • בתשובה לצפריר כהן שבת, 16/5/2009, 18:06
מן הסתם, היה עדיף ניצול יעיל יותר.
היה עדיף לו היה ניתן לנקז את מי הגשמים ולהשתמש בהם ישירות.

אגב, אאל"ט, חלק מבעיות המים שלנו נובעות מאספולט-יתר. כשגשם נופל על קרקע חשופה, הוא נספג ובסופו של דבר מגיע אל מאגרי מי תהום. כשגשם נופל על כביש ומדרכה, הוא מגיע לביוב.
אני לא זוכרת מי זה היה בזמנו (צור שיזף?) שטען שניתן לאגור מים אם כיכרות יעוצבו קעורות ולא קמורות, ויהיו נמוכות מפני הכביש. כך הגשמים יקוו לשם, והואיל וזו קרקע חשופה, יקוו ויגיעו למי התהום.
מה שכן, הוא לא חשב על כך שהמים יאספו בדרך שאריות דלק, מה שעלול לגרום לזיהום מקורות המים.
משק המים בישראל 510662
נועה ו • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 13/5/2009, 23:11
השתמשנו בשיטה כשהכיור שלנו החליט על התנתקות חד צדדית מהקיר, וכל המים זרמו על הרצפה. בן זוגי היקר פתח את הסיפון, שם דלי, והכריז שבמקום שהמים יזרמו על הרצפה‏1, הם יזרמו לדלי.
שלב ב' היה המסקנה שהדלי הזה מהווה לא מעט מים, ושניתן להשתמש בהם שוב.

עשינו את זה כמה חודשים טובים, עד שבן זוגי הבהיר שנמאס לו‏2, חיבר את הכיור אל הקיר, והפסקנו.

כמו שטענתי - זה אבוג'רס לא קטן, ושיטה הרבה יותר טובה היא זו שמראש תזרים מים אפורים לשימוש חוזר.

‏1 הדירה שלנו מהונדסת בתחכום שכזה, שבחדר האמבטיה יש שיפוע. והשיפוע מפתח הניקוז והלאה. ככה שהמים זורמים בטבעיות למסדרון ולשארית הבית, אבל לא לשם.
‏2 אני הייתי בסדר גמור עם להמשיך עם זה.
משק המים בישראל 510704
דורון הגלילי • בתשובה לנועה ו יום ה', 14/5/2009, 7:53
אכן, הכורח הוא אבי ההמצאה.
משק המים בישראל 510740
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו יום ה', 14/5/2009, 13:42
ווג'ע ראס = כאב ראש.
משק המים בישראל 510744
נועה ו • בתשובה להאייל האלמוני יום ה', 14/5/2009, 14:38
וואלה? הנה למדתי משהו.
תודה.
משק המים בישראל 510750
דורון הגלילי • בתשובה לנועה ו יום ה', 14/5/2009, 16:12
‏1 כנראה שהדירה שלכם תוכננה ע"י מהנדסי מע"ץ.
הסיבה שבחדר האמבטיה יש שיפוע, והשיפוע מפתח הניקוז והלאה היא כדי למנוע את המצב שמים אשר ניגרים על הרצפה יסחפו אתם את הג'יפה ויגרמו לסתימות במערכת הניקוז.
משק המים בישראל 510755
נועה ו • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 14/5/2009, 17:12
‏1 אני בספק.
בראש ובראשונה משום שזה פתח הניקוז הכמעט יחיד שיש לנו, והיחיד שאנחנו אכן משתמשים בו, עקב חוסר רצון להסתכסך עם השכנים מלמטה‏2.
ולפתח יש רשת, כך שהג'יפה היא לא בעיה.

אנחנו גרים בבניין רכבת, שנבנה בשנות ה-‏70 עבור עולים מרומניה‏3, והבניה בהתאם. הקירות מחמאה מעורבת בגיר.

‏2 השליטים האמיתיים בבניין שלנו, שמתנהל, ממש כמו גדודי גולני, לפי פז"ם.
‏3 "נו, נכון שהפסקנו כבר לפני עשור לבנות בניינים כאלה, אבל הנה יש עולים חדשים. ואיפה הם היו ב-‏67'? ואיפה הם היו ב-‏56'? ואיפה הם היו ב-‏47'? ואיפה הם היו ב-‏37'? אפילו במעברות הם לא ישבו! אז הנה להם! בנייני רכבת! ממש כמו בשנות ה-‏50!"
משק המים בישראל 510766
דורון הגלילי • בתשובה לנועה ו יום ה', 14/5/2009, 21:36
נו, ואחרי כל זה את בספק שהבית תוכנן ע"י מהנדסי מע"ץ?
משק המים בישראל 510776
נועה ו • בתשובה לדורון הגלילי יום ו', 15/5/2009, 0:18
ה''אני בספק'' התייחס למטרה שלשמה השיפוע נמצע מפתח הניקוז והלאה, במקום להיפך. לא למהנדסים.
משק המים בישראל 510813
דורון הגלילי • בתשובה לנועה ו יום ו', 15/5/2009, 9:34
למה? זה בדיוק אותו הגיון הנדסי כמו להפוך כל צומת אפשרי לקומפלקס של שני צמתים.
משק המים בישראל 511159
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי יום ג', 19/5/2009, 9:55
"כל צומת" זה צומת המוביל וצומת סומך?
משק המים בישראל 511196
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 19/5/2009, 12:11
וצומת התשבי. ויוקנעם. ונחל חדרה. וזה רק במסלול היומי שלי לעבודה.
חזרה לעמוד הראשי
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות