בתשובה לצפריר כהן, 11/05/09 9:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
עזוב התפשטות. מה לגבי עישון? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לעניות דעתי השאלה של עישון צריכה להיות מוכרעת לפי השאלה אם כשאדם מעשן לידך במקום ציבורי הוא פוגע בך אובייקטיבית. אם למשל נוכל להוכיח שזה מגדיל את סיכוייך לחלות בסרטן, אז יש כאן פגיעה אובייקטיבית, וחוק שאוסר עישון במקומות ציבוריים מוצדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם זה לא מגדיל סיכויים לחלות בסרטן, אלא סתם מגעיל ולא נעים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז כנראה לא לגיטימי לאסור את זה, כמו שלא לגיטימי לאסור על אנשים מכוערים במיוחד לצאת לרחוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק נגד העישון נחקק בגלל השפעת העישון על הבריאות. העובדה שזה מסריח כנראה סייעה להעברת החוק אולם אינה הסיבה המוצהרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק נגד עישון, כמו מרבית החוקים, נחקק מטעמים פופוליסטיים ותפיסות עולם של חברי כנסת ולוביסטים שבינם לבין מחקר מדעי אין כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה התגובה שלי רמזה לכך שגם במוסד פרטי אסור לעשן. הפניתי אותה לצפריר ולא אליך כי אני מניח שאתה תתנגד לאיסור עישון במקומות פרטיים אפילו הם יוכח שהוא גורם למחלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני מתנגד לאיסור עישון במקומות פרטיים - זכותו של אדם להזיק לעצמו וזכותם של בני אדם להזיק זה לזה בהסכמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרך הזאת תוכל להצדיק 80% ממה שאתה מכנה "התערבות של השלטון". הרבה מאד חוקים נחקקים למטרה ראויה ועל סמך ראיות שאי חקיקתם תגרום נזק לציבור. אתה מדגים כאן את שוחרי החופש לדורותיהם שמצאו את עצמם מחוקקים חוקים ותקנות וגורמים לשלטון כפי שהוא היום -סוציאליסטי רחמנא ליצלן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי נראה שאוכל להצדיק ככה רק פרומיל אחד מהתערבות השלטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח1. עדיין זה משאיר את הויכוח ככמותי, ולא כאיכותי. הלא אתה טוען נגד *כל* התערבות שלטונית. __ 1 להערכתי אתה טועה בכמה סדרי גודל, אבל לא זאת הנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון, אני בעד התערבות שלטונית במקרה של הפרת הזכות לחיים על נגזרותיה. אם ניתן להוכיח שעישון פסיבי מזיק אובייקטיבית, הרי שלעשן ליד אדם אחר לא שונה באופן עקרוני מלתת לו אגרוף ללסת, למשל. בשני המקרים אני בעד התערבות שלטונית - אותה התערבות ומאותה הסיבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או קיי. אז בוא נחזור למשבצת הראשונה. לפני שאנחנו מדברים מה מפר את הנגזרות של בזכות לחיים מה לא, אנא הגדר מהי הזכות לחיים, ולמי היא ניתנת1. ___ 1 זאת לא שאלה קנטרנית. ע"מ שנוכל להבין, לקבל או לדחות את התאוריה שלך, אנחנו צריכים להבין מה אתה אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה לא קנטרנית בכלל, אפילו חשובה. כבר עניתי עליה, אבל לא אתקשה לענות שוב. הזכות לחיים היא האיסור שהזולת לוקח על עצמו ליזום אלימות ניתנת למניעה כלפי היחיד. ליזום אלימות = להתערב במהלך חייו של היחיד מעבר להתערבות ההכרחית שבעצם קיומו של הזולת כל עוד היחיד לא התערב התערבות דומה קודם. ניתנת למניעה = שהימנעות ממנה איננה מסכנת את חיי הזולת במידה משמעותית. ייתכן שבהמשך נצטרך לחדד את ההגדרה עוד, אבל כרגע היא נראית לי מספקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שנצטרך לחדד את ההגדרה עוד: אני הזולת, אתה היחיד. אני סובל מאי ספיקת כליות, לך שתי כליות בריאות המתאימות (מבחינת התאמת רקמות) להשתלה אצלי. האם אני רשאי, בשממה של הזכות לחיים, לכפות עליך (באלימות!) לתרום לי כליה? (פעולה שהימנעות ממנה מסכנת את חיי במידה משמעותית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שבלי הכליה שלי תמות, איזו עוד ברירה נותרה לך מלבד לנסות ולהשיגה? נראה לי שזה מצב שבו האלימות בלתי ניתנת למניעה ומערכת היחסים בינינו עוברת למערכת יחסים של אלימות הכרחית. אתה תנסה לחטוף ממני את הכליה ואני אנסה לעצור אותך. מסקנה: אנשים שחייבים ליזום אלימות כדי לשרוד חזקה עליהם שיפרו את האמנה ויש לעצור אותם (לאו דווקא במובן של להשליך אותם למעצר, אלא במובן של למנוע מהם את מבוקשם. היות ששרידותם מונחת על הכף, במקרה הזה משמעות הדבר היא להרוג אותם). למעשה, עבור אנשים כאלה המציאות שונה, ולכן מומלץ להם לאמץ מוסר אחר, מוסר של אלימות יזומה (כזכור, הזכות לחיים היא חלק מהמוסר המומלץ במציאות המסוימת שלנו). אבל מבחינת הזולת זה לא משנה, עליו לראות באנשים כאלה פושעים ככל הפושעים ולהתייחס אליהם בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שבלי הכליה שלך אמות, ולעומת זאת אתה תמשיך לחיות גם עם כליה אחת, עולה מכאן שהזכות לחיים אינה הזכות הבסיסית והראשונית ממנה נגזרות שאר הזכויות, אלא שיש זכויות נוספות, אחרות, בסיסיות וראשוניות אף הן1, אשר לפעמים מתנגשות בזכות לחיים. שאלמלא כך לא היתה לך כל זכות למנוע ממני את הכליה שתציל את חיי. ___ 1 כמו לדוגמא זכותו של אדם על גופו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המילה חיים בבביטוי הזכות לחיים לא עומדת כנגד מה שהביולוגים מכנים חיים, אלא כנגד האוטונומיה שיש לאדם בניהול מהלך חייו. אני מזכיר לך את ההגדרה שסיפקתי לבקשתך: הזכות לחיים היא האיסור שהזולת לוקח על עצמו ליזום אלימות ניתנת למניעה כלפי היחיד. ייתכן שהשם שבחרנו לדבר אינו מוצלח, אבל זה לא משנה - התוכן הוא שמשנה. לפיכך הדברים שכתבת בכלל לא רלבנטיים, לא להגדרה הזאת של הזכות לחיים, מכל מקום. ואגב, הערה שכבר הערתי: מאחר שבמציאות אין סתירות וההיגיון הוא אחד, זכויות לא אמורות להתנגש. אם הן מתנגשות, סימן שלפחות אחת מהן אינה טובה, ועלינו לשוב ולגבש מחדש את תורת המוסר שלנו עם זכויות חדשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חשבתי שזכויות הן קביעות שרירותיות במסגרת חוק או חוזה. זכויות יכולות להתנגש. במקרה של סתירה בין זכויות צריך לקבוע כללים המעדיפים זכות אחת על אחרת או כללים לפשרה. גם במדינה החופשית שלך זכויות אינן מוחלטות. אתה מאפשר למדינה לחקור ולהעניש עבריינים אלימים. לצורך החקירה המדינה חייבת לעצור חשודים, שהם חפים מפשע. האם המעצר אינו פגיעה בזכותם לחיות ללא פגיעה באוטונומיה שלהם? האם זימון עדים אינו פגיעה באוטונומיה של העדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להשתמש במילה זכות בכל מיני דרכים, למשל כדי להתייחס לרשות שניתנת במסגרת חוזה. אני משתמש בה כרגע, לצורך הדיון הזה, במובן של איסור שתורת המוסר מטילה על הזולת. עכשיו, או שדבר אסור או שהוא לא אסור, לכן או שיש זכות או שאין זכות. אין שום טעם לומר שיש זכות ואז לשלול אותה. זה סתם מסבך את התיאור של תורת המוסר עד כדי חשש לבלבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסה"כ אני מנסה לשכנע אותך להתפשר מעט על הזכות לאושר ולאוטונומיה לטובת זכויות סוציאליות. (כאן ובתגובה 511955). התשובה שלך שאין טעם ו"זה מסבך" היא לא תשובה חזקה מספיק לטעמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקרוב אגיב על התגובה ההיא, אבל בינתיים אבהיר שכשאמרתי שאין טעם ו"זה מסבך" התכוונתי רק לשימוש במונח זכות באופן שמוביל להתנגשות בין זכויות, לא למדינה הסוציאליסטית... :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם התיאור של תורת המוסר מסתבך ומתבלבל אולי כדאי בלעדיה? אני למשל חי ומתנהל בלי שום תורת מוסר, מתייחס כל עניין לגופו וחי לא רע. (רב מכרי חושבים שאני אדם מוסרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכנסתי לאייל וראיתי 49 תגובות חדשות, אני מתייחס לכולן. האם בדרישתך מאדם בחירה בחירות אתה נותן לו את החרות לבחור בעבדות? האם במדינה החופשית קיימת עבדות? בעניין הריווחיות מאכיפת האיסורים, "העלות תעלה על התועלת", לדוגמא: אם תכפיל את מספר השוטרים, לארבעים אלף, ותשלם לכל אחד כפול מהממוצע, ששעשרה אלף לחודש, תגיעה להוצאה של פחות משמונה מיליון בשנה. הפרס: כשבע עשרה מילארד , הון שחור וכספי פשע. כל יזם ישמח להכנס להשקעה במשטרה מופרטת. אמרת שחצי מהציבור עוסק בפיקוח ואכיפה, אתה יכול להביא מספרים, או להסביר איך הגעת להתרשמות שזה כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אתה נותן לו את החירות לבחור בעבדות? אם תסביר מהי עבדות בשבילך אוכל לענות על השאלה ביתר קלות. >> הון שחור סתם הערה לא קשורה לכלום: חלק ממה שמוגדר היום הון שחור במדינה שלי יהיה לבן כשלג; אצלי סמים, הימורים וכו' יהיו חוקיים. >> אמרת שחצי מהציבור עוסק בפיקוח ואכיפה, אתה יכול להביא מספרים, או להסביר איך הגעת להתרשמות שזה כך? אני חושב שבערך חצי מכלל העובדים במשק מועסקים ע"י המדינה על זרועותיה השונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדות - כמו באמריקה לפני האיסור על העבדות, כולל הזכות לקטיעת איברים. הון שחור. גם לשיטתי הלא מוגדרת, סמים והימורים יהיו מותרים, בהגבלות, כמו היום אך בדרך יותר מתירה. לעיקרו של עניין, אירגוני הפשע עושים את עיקר כספם מגביית דמי חסות, מכיוון שהם הקרובים ביותר באופן פעולתם לחיי המדינה החופשית, למיקסום רווחים הם קופצים על כל הזדמנות בשוק, אך אם לא ישימו יד על כספך דרך הזונות-שפחות שלהן, בקזינו או ע''י הפושר, הם יבואו לביתך ויקחו אותו ישירות ממך. (זהירות על הכליה) מורים, רופאים, אחים, חיילים, מכבי אש,מדענים וחוקרים וטייס חלל. כל אלה עובדים בשירות הציבורי. שוטרים, פקחי רשויות, עובדי רשויות המס, עובדים בפיקוח ואכיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאדם יכול להרשות פרטנית שיכרתו לו איבר (אחרת היינו בבעיה קשה בתחום הרפואה, למשל). האם הוא יכול לוותר על חירותו ולמסור אותה בידי אדם אחר באופן גורף? לא, כי על אדם כזה כבר לא חל המוסר שלי (למשל, אי אפשר לייחס לו עוד את הרצון לחיות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא עבד הוא לא יכול להרשות או לאסור, קטיעת יד כעונש על עצלנות או זריעת מדנים, היתה נקוטה בידי הבלגים בקונגו. יתכן מצב שאדם ימכור עצמו לעבדות כדי להבטיח לעצמו את כלכלתו, אם העסק יעשה עם יהודי חרדי והעבד גם כן יהודי, זו יכולה להיות עיסקה משתלמת, ותואמת את הרצון לחיות, בשכונה שלי גם לנרקומן פתלוגי אמשיך לייחס את הרצון לחיות, אם אטעה, שימות לבד, לא ביוזמתי. מוזר לי איך אתה שתומך בזכות הקניין, מסתייג מגופו של אדם כקניינו או מרצונותיו כאדם חופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> ייתכן מצב שאדם ימכור עצמו לעבדות כדי להבטיח לעצמו את כלכלתו איך עבד יכול להבטיח לעצמו את כלכלתו? הרי עבד שחירותו מסורה לחלוטין בידיו של אחר, ואותו אחר חופשי לעשות בו כרצונו, אינו מבטיח לעצמו אפילו את חייו, ולא כל שכן את כלכלתו. >> אתה מסתייג מגופו של אדם כקניינו או מרצונותיו כאדם חופשי לא אכפת לי להתייחס לגוף כאל קניין ומרצונותיו של אדם חופשי אכפת לי. העניין הוא שעבד איננו אדם חופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא עושה עסק עם יהודי חייו וכלכלתו מובטחים. אדם חופשי הוא הבעלים על קניינו. גופו הוא קניינו. מרצונו החופשי הוא מוכר את קניינו. לדעתו הוא זכה בחיים נוחים כעבדו של הרבי. לדעתך הוא בן מוות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |