 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם הוא עבד הוא לא יכול להרשות או לאסור, קטיעת יד כעונש על עצלנות או זריעת מדנים, היתה נקוטה בידי הבלגים בקונגו. יתכן מצב שאדם ימכור עצמו לעבדות כדי להבטיח לעצמו את כלכלתו, אם העסק יעשה עם יהודי חרדי והעבד גם כן יהודי, זו יכולה להיות עיסקה משתלמת, ותואמת את הרצון לחיות, בשכונה שלי גם לנרקומן פתלוגי אמשיך לייחס את הרצון לחיות, אם אטעה, שימות לבד, לא ביוזמתי. מוזר לי איך אתה שתומך בזכות הקניין, מסתייג מגופו של אדם כקניינו או מרצונותיו כאדם חופשי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
>> ייתכן מצב שאדם ימכור עצמו לעבדות כדי להבטיח לעצמו את כלכלתו איך עבד יכול להבטיח לעצמו את כלכלתו? הרי עבד שחירותו מסורה לחלוטין בידיו של אחר, ואותו אחר חופשי לעשות בו כרצונו, אינו מבטיח לעצמו אפילו את חייו, ולא כל שכן את כלכלתו. >> אתה מסתייג מגופו של אדם כקניינו או מרצונותיו כאדם חופשי לא אכפת לי להתייחס לגוף כאל קניין ומרצונותיו של אדם חופשי אכפת לי. העניין הוא שעבד איננו אדם חופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הוא עושה עסק עם יהודי חייו וכלכלתו מובטחים. אדם חופשי הוא הבעלים על קניינו. גופו הוא קניינו. מרצונו החופשי הוא מוכר את קניינו. לדעתו הוא זכה בחיים נוחים כעבדו של הרבי. לדעתך הוא בן מוות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |