 |
|
 |
||
|
||||
 |
המאמר של ארז, "כי האדם אבן השדה": דיון 921. (נזכרתי שכשארז טל הצליח למכור את פורמט ה"כספת" לארצות אחרות אמרו גם עליו שהוא גאון. הגדרת הגאונות, שהיא אמורפית מעצם טבעה, משמשת בשנים האחרונות, פעמים רבות - פשוט לציון הכשרון לעשות הרבה כסף, לא חשוב באיזה תחום) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להבדיל בין כישרון לגאוניות. הראשון הוא הצטיינות בעשייה והשני הוא יכולת המצאה של משהו חדש תוך כדי הפגנת שליטה מלאה, יחודית ונדירה באותו תחום. דוגמאות לגאונים בתחומים שונים: באך, מוצרט, מיקלאנג'לו, פיקאסו, שייקספיר, טולקין, ניוטון, דארווין, איינשטיין, טיורינג ולהבדיל אלף אלפי הבדלות - היטלר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי דארוין לא היה גאון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי הסביבה המדעית-תרבותית כבר היתה בשלה לגילויים שלו, ואם לא הוא מישהו אחר היה יוצר את התיאוריה. למעשה זה בדיוק מה שקרה: http://en.wikipedia.org/wiki/Alfred_Russel_Wallace | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר להגיד את זה גם על אינשטיין וניוטון ובעצם על כל גאון. בספיישל מילניום של הפטן השחור חוזר הפטן בזמן, ובין השאר נפגש עם שייקספיר דקה לפני שהוא מביא את המלט למלכה, מחתים אותו על המחזה, בעזרת עט כדורי, ותוך כדי זה מפזר את כל הדפים.... כשהוא חוזר להווה הוא מגלה ששיקספיר זה ''המחזאי הכושל שהמציא את העט הכדורי''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. למרות שהקרקע בשלה לחשבון אינפיניטסימלי(שפותח במקביל ע"י לייבניץ), ניוטון העמיד את הפיסיקה על קרקע מתמטית מוצקה, העבודה שלו הביאה דיוק חסר תקדים למדידות והמכניקה שלו נותרה על כנה עד תחילת המאה הקודמת. אנשטיין הסיק את המסקנות המתבקשות (ע"ע משוואות מקסוול) בתורת היחסות הפרטית, אבל המשיך ושיכלל אותה למשהו מוכלל בהרבה, עוד ב1905 הסביר את התופעה של תנועה בראונית ואת האפקט הפוטואלקטרי. סביר להניח שללוא עבודתו, שנים רבות היו חולפות ללא הסבר מספק. להבדיל, דארווין פירסם את העבודה שלו כתוצאה מכך שנודע לו שעבודה עם מסקנות זהות (אם כי בהקף מצומצם יותר) עומדת להתפרסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ספק בנוגע לחשיבות והמהפכניות של העבודות של ניוטון ואינשטיין, אבל השאלה היא אחרת לגמרי.גם העבודה של דארווין היתה חשובה ומהפכנית. שניהם, גם אינשטיין וגם ניוטון, הם תוצר של זמנם, קשה לדעת כמה רחוק היה מגיע ניוטון אלמלא קפלר (מבחינת המכינקה) או כמה רחוק היה מגיע איינשטיין אלמלא פלאנק. מצד שני, אם הם לא היו, אפשר להניח שאנשים אחרים היו עושים את העבודה שלהם ומעקבים את העולם בתקופה די קצרה בסופו של דבר (במקרה של ניוטון, אולי 50 שנה, אצל איינשטיין אפשר לדבר אפילו על 5). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון ב"איינשטיין"? תורת היחסות הפרטית היתה מתגלה והאפקט הפוטואלקטרי היה מוסבר גם בלי איינשטיין, סביר שאפילו בתוך 5 שנים. תורת היחסות הכללית היא פיסת גאונות צרופה מצד אחד וסיבוך מתמטי מצד שני, שאני בספק אם מישהו אחר היה מצליח לפתח אותו במאה ה-20. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לשנת הפלאות, שכנראה היתה מתרחשת גם בלעדיו עד 1911. היחסות הכללית אולי באמת היתה מתעכבת ב-40 שנה, קשה לי להאמין שיותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי גם הפרטית לא היתה מתגלה כ''כ מהר, למרות, ודווקא בגלל, הפשטות היחסית שלה. משוואות מקסוול נוסחו ארבעים שנה לפני שאיינשטיין 'המציא' אותה, וניסוי מייקלסון-מורלי עשרים שנה קודם. מדובר כאן על עשרים שנה שבהן היו אלפי אנשים שהיתה להם היכולת התיאורטית לפתח את תורת היחסות הפרטית. לא חושב שדווקא שש שנים נוספות היו ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי הרבה יותר סביר שמישהו היה ממציא איזו ''מסה אפלה'' או ''אנרגיה שלילית'' כדי להסביר את אי ההתאמה בין חוקי ניוטון לתנועתו של מרקורי ולשאר הבעיות באסטרופיזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, כואב מה שקורה היום בקוסמולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהי שנת הפלאות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השנה שבה נפל לניוטון תפוח על הראש: שנת הפלאות [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודעתך ניתנת לקריאה בשתי דרכים, כשהנכונה מביניהן, כפי שאני מכיר את הסיפור (אולי אני לא מכיר אותו כמו שצריך), היא שדארווין אמנם *פירסם* את עבודתו אחרי שנודע לו שעבודה דומה עומדת להקדים אותו, אבל הוא לא *כתב* אותה בעקבות השמועה על העבודה הדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדעה המקובלת היא שדארוין אכן הגה את התיאוריה שנים לפני פרסומה, ובמשך כעשרים שנה חשב עליה, בחן אותה, אסף נתונים וכתב עליה אלפי מלים, אבל רק כשהגיע אליו המאמר של וואלאס הוא כתב בחופזה משהו קצר עבור החברה המלכותית למדעים. שני המאמרים, שלו ושל ואלאס, הוקראו זה במד זה בפני חברי האקדמיה (ונדמה לי שלא עשו רושם רב בתחילה). יש גם דיעה חתרנית לפיה הכל היה מוכן אצל דארוין חוץ מהעניין הקטן של הברירה הטבעית, ורק כשהגיע המכתב מואלאס הכל הסתדר לו בראש ב''קליק'' שבטח נשמע עד סקוטלנד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהכי מפליא אותי בכל הסיפור של דארוין הוא שלקח כ''כ הרבה זמן עד שמישהו עלה על הרעיון. אולי מה שהכשיל את הדורות הקודמים היתה האמונה במה שכתוב בספר בראשית, או לפחות בגילו הצעיר של העולם. מרגע שהתקבלה התיאוריה של הגיאולוגים לגבי גיל הפלנטה שלנו, ואחרי שהם הצביעו על כך שסדרה ארוכה מאד של שינויים קטנים יכולה להצטבר לאפקט גדול, ההחלה של אותם רעיונות על שאלות אחרות לא הצריכה גאונות. לדעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצגת האבולוציה בתור "שינויים קטנים במשך זמן רב, מובילה לשינויים גדולים" היא סוג-של עלבון לדארווין. החידוש שלו הרי לא היה באבחנה שמתרחשת אבולוציה, אלא בזיהוי המנגנון (המאד מופשט, בעצם) באמצעותו זה קורה: ברירה טבעית. אפילו היום זו משימה מאד פשוטה למצוא אנשים משכילים (וחפים מאינטרסים) שלא לגמרי מבינים את הקונספט, ללמדנו שהרעיון קאונטר-אינטואטיבי, ולא מיידי (ולמיטב ידעתי המאד דלה, מבחינה תיאורטית, היעילות שלו עדיין מפתיעה, ותוצאות כמו משפט הסכימות של הולנד לא מספיקות כדי להסביר אותה). כשאני מוסיף על זה את העובדה שבתקופתו לא היה ידוע איך בכלל תהליך כזו עשוי להתממש בטבע (הגנטיקה לא נראיתה עדיין באופק), אני נאלץ להגיע למסקנה המצערת שכנראה אני לא הייתי עולה על זה בעצמי... באופן כללי, אני לא בטוח מה אפשר ללמוד מכך שתיאוריות מהפכניות פותחו במקביל, באופן בלתי תלוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא באיזו מידה הרעיון של ברירה טבעית הוא גאוני. אני חושב שעל רקע הידע של התקופה הוא לא, למרות שגם אני, ככל הנראה, לא הייתי עולה עליו. ביג דיל. המנגנון הגנטי לא היה ידוע, זה נכון, אבל למרבה המזל מספיק היה לדעת שמנגנון כזה קיים והתיאוריה לא חייבה לתאר אותו (דומני שדארוין דוקא ניחש משהו, אבל טעה). נכון גם שבלי הכרת המנגנון היה קושי גדול בתיאוריה, והיא אכן הותקפה על הרקע הזה (הטענה ששינויים גנטיים לא יכולים להחזיק מעמד לאורך דורות בגל דילולם בכל דור), אבל אני לא בטוח שדארוין בכלל חשב על הקושי הזה מלכתחילה. אינני זוכר שהוא התייחס לכך ב"מוצא המינים" אם כי ייתכן שאני טועה כאן מחמת רפיסות זכרוני. לדעתי זה היה גם המצב בקשר להסתייגויות אחרות שהועלו בהמשך, מסוג אלה של דיון 425 . אני יודע שלאנשים מסויימים קשה, משום מה, לקבל את הרעיון, אבל אצל הרבה אחרים החויה דוקא הפוכה, מין "אה, כל כך פשוט" כמו שיש אחרי ששומעים פתרון פשוט לחידה שנראית קשה (זוכר את חידת הצפרדעים על הסריג שאלון חד לנו פעם?). אני לא זוכר מי זה היה, בן דורו של דרוין, שסיפר כמה טיפש הוא הרגיש על שלא חשב על זה בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. בעיני זו עדיין ''קפיצה מחשבתית'' מאד מרשימה, ולא משהו שקופץ לעין מתוך העובדות. יכול להיות שהבעיה היא שאני פשוט לא שייך לקבוצת ה-''וואלה, זה כל כך פשוט''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://en.wikipedia.org/wiki/Holland's_schema_theorem
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. דרך אגב, הגרים באיזור המרכז יתעניינו אולי לדעת שבבר-אילן יש השנה קורס חדש - אלגוריתמים גנטיים, של אומיד דוד. אני לא יודע מה דעתו בנושא, אבל מניסיון, אפשר בלי בעיה להכנס גם בלי להיות רשומים לקורס או ללימודים. בפעם האחרונה היה מרצה אורח שדיבר על Ant Colony Optimization. היה מרתק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיצא לי לפחות חמישים פעם ללמוד על תגלית פיזיקלית\מתמטית\הנדסית מהממת כלשהי, ולחשוב: "היי, בדיעבד זה די פשוט, ולראיה, יש כ"כ הרבה אנשים שמבינים את זה. אפילו אני הייתי יכול לפתח את זה. איך זה שהוא [הממציא] נחשב כזה גאון?". אבל משום מה, עד כה לא אני ולא רוב מוחלט של המבינים האחרים פיתח את ה"זה" הבא. רעיון האבולוציה הצריך, נראה לי, יותר שאר רוח וקפיצה תפיסתית מ[סתם שם] מה שאוגוסטין קושי עשה, ואני מקווה שאף אחד לא מערער על גאוניותו של זה. גילוי נאות: תודות לתמרון משפטי סבוך, אני מרויח כמאית האגורה על כל אזכור של קושי במדיה האלקטרונית 1. לעיון נוסף: אוגוסטן לואי קושי [ויקיפדיה] 1 לא באמת 2. 2 נכון לזמן שליחת התגובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שמישהו כבר העיר בדיון זה, דארוין לא הגה את רעיון האבולוציה אלא ''רק'' הציע את הברירה הטבעית כמנוע של התהליך. האבולוציה עצמה היתה ידועה בימיו - גם אם היתה שנויה במחלוקת - והסברים שונים לקיומה התרוצצו בשטח, כשהמוכר ביותר היה ההסבר הלמארקיאני. אין בכוונתי לזלזל בעבודתו המצוינת של דארוין, אבל אני חוזר וטוען שלדעתי רעיון הברירה הטבעית, אבן הפינה וגולת הכותרת של התיאוריה, אינו מזכה את בעליו בתואר גאון. נתקלתי בהמון רעיונות שהרשימו אותי יותר מבחינת הקפיצה המחשבתית שאיפשרה אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיונות היו קיימים ונוסחו קודם (דארווין מונה רשימה ארוכה של קודמים לו בהקדמה לספרו, בינהם סבו כמדומני), אוסיף רק ממקורותינו את הרמב''ם (זרעים, ג, א). גדולתו של דארווין היתה בסיכום שיטתי של נתונים רבים, שהיוו הוכחה או לפחות בסיס איתן לטיעונים (עד היום אני נתקל במתנגדים ששולפים טיעונים שדארווין העלה ופסל, אבל הם כמובן שמעו רק מיחזור של מיחזור) והפצה של הרעיון ברבים. כמו כן, אנשים רבים לא לקחו את העניין ברצינות הראויה, בגלל חוסר רלוונטיות או מסיבות אחרות, למרות שברור לי שעיקרי התורה היו נהירים לכל חקלאי פיקח עוד מימי קדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אומר שלא שניהם היו גאונים. הרי מכל טובי זמנם, הם היו הראשונים להסיק את המסקנות. לכל הפחות אפשר להגיד שיש יסוד להאמין שהיו הקרם של הקרם של תקופתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שזה לא מוכיח כלום, זה רק נותן חיזוק מסויים לטענתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין - החודש יצא סיינטיפיק אמריקן בחוברת מיוחדת על תורת האבולוציה של דארוין. במאמר של העורך הוא מצטט את דארוין שאמר שהוא איננו גאון. למזלנו, אומר העורך, הוא טעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה התבטאה גאוניותו של היטלר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגיבוש כוחו הפוליטי, עלייתו לשלטון וביסוסו והיתולו במנהיגי אירופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזו נראית לך גאונות? אנא הסבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי. היטלר היה כלומניק והיה נשאר כזה לולא המשברים הכלכליים והמדיניים בגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. ועדיין, לא כל אחד עם השקפת עולם פנאטית כשלו היה יכול לעשות את מה שעשה ע''י תימרון של חברי מיפלגתו, בני עמו ומנהיגי אירופה. עצוב אבל עובדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בלי קשר לעצוב, אני פשוט לא רואה את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הרחבה קיצונית של גבולות מושג הגאונות, עם כל הקשיים להסכים על מהות המושג. כלומניק יכול גם לשיר איזה שיר אידיוטי, חסר ערך מבחינת המלודיה, המילים והעיבוד, ולהרוויח ממנו מיליונים, וכבר היו דברים מעולם. האם זה הופך אותו לגאון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. זה הופך אותו לבעל כישרון (תקשורתי, לא מוזיקלי). ראה תגובה 497765 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמישה. תוכל לתת חמישה הבדלים רלוונטייים לטיעון שלך בין היטלר לשאר הג'מעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספיק אחד. כל השאר (ושכחתי להזכיר את גריפית וצ'אפלין) תרמו משהו לאנושות והוא הביא לה נזק גם אם חשב שהוא מועיל לגרמניה. ללמדך על השקר והאיוולת שבבלבניזם שמסתכל ושופט דברים על סמך המטרה בלי לראות מה עומד מאחוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היה קשר בין איש הקש שכתבת למה שבלבן אומר (דיון 1430 כחומר קריאה בסיסי), הייתי רואה טעם להיכנס לדיון כאן. אבל אין. ראיתי לנכון להגיב באופן חד-פעמי כי אני חושש שיש אולי מי שעלול להסיק מדבריך חס וחלילה שיש קשר כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה סעיף מספר 3: כל ניתוח מדעי של מעשי פוליטיקאי חייב להניח שהפוליטיקאי אינו טועה. לפי גישה זו לא ניתן לשפוט את היטלר או כל פוליטיקאי אחר בגלל שאכן לשיטתו הוא אינו טועה (ומכאן גם התנגדותו של בלבן לסיפרה הנבון של ברברה טוכמן "מצעד האיוולת"). זוהי גישה שמבטלת כל שיפוט ערכי, מוסרי או מהותי ומורידה את רמת ההיסתכלות וההבנה של דברים לטכנוקרטיות גרידא, גישה שלא יכולה להתקבל במבחן השכל הישר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא לא. נסה לחשוב על זה יותר לעומק. (בקצרה: אתה יכול לשפוט אם אתה רוצה, רק אל תקרא לזה "היסטוריה" ואל תטעה את עצמך לחשוב ששיפוט הוא הסבר. אבל אני באמת לא הולך לצלול לדיון מול איש הקש הזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חס וחלילה"? אולי נוסיף גם איזה טפו-טפו-טפו או שניים ליתר בטחון? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |