בתשובה לנועה ו, 01/06/08 17:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל גם עם טבעונאי הרחמים יש בעיה: הם ממש דתיים בעניין הזה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבינה - מי שמאמין שזה פסול *עקרונית* לגדל בתנאים קשים, להרוג ולאכול פרה או תרנגולת, האם הוא אמור לפעמים לאכול אותן בכל זאת? במקרה כזה, האם לא היית טוען שהוא צבוע או חסר חוט שדרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאנשים כאלה קוראים צמחונים. טבעונים הם אלו שדורשים אותן זכויות לחסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לחסה - לביצים וחלב. טבעונים אוכלים חסה. זה בסדר (בינתיים לפחות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אוכלים חסה - אבל חלילה להם להעלות עליה סכין, שלא לדבר על לדון אותה ברותחין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באמת פלג קיצוני של הטבעונים, שנמנעים מבישול של מזון מן הצומח (נדמה לי שהם קוראים לעצמם 'טבעונאים') - אבל עד כמה שידוע לי, זה לא מתוך רחמים על הירקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פלג קיצוני של הטבעונים'' זאת יתירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע יש לדון חסה ברותחין? מה אפשר לעשות אתה אחר כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי לבשל את הפרודניה. אתה רוצה לאכול אותה נא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לאכול אותה בכלל. מה היא חושבת שהיא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחלוטין מטעמי בריאות. כל מיני שמועות על זה שסכין גורמת לחימצון או משהו כזה. ולכן קורעים בידיים. זה לא מטעמי רחמים על הירקות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, מטעמי טעם בלבד. ככה זה באנינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא שמתי לב להבדל בטעם בין חסה שנחתכה בסכין לבין חסה שנחתכה ביד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה קשור בהגרת נוזלים. לפי הטענה, חסה שנחתכה ביד נשארת יותר פריכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא מרגישה בזה, לכן דיברתי על אנינות. רק גורמה אמתי יכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, אני לא חובבת חסה גדולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק טעם - יש גם טענה שהמתכת מחמצנת את מקום החיתוך וגורעת מהוויטמינים (לכן מוכרים סכיני פלסטיק גדולים לחיתוך חסה,ולכן ממליצים לחתוך סלט בחתיכות גדולות יותר ולא ''קצוץ-קצוץ''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחתוך כך סלט בכלל? או רק סלט חסה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם סלט בכלל (לא אני, אני מתה על סלט ערבי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרה או תרנגולת = פרה או תרנגולת ומוצריהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז איך הם מדשנים את השדות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטניות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לא, ודאי שלא - ב''דתיים'' התכוונתי לאלה שנמנעים גם מלאכול איזה תפוח אדמה ש''נגע'' בבשר, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש צמחונים שלא אוכלים עלים ושורשים http://en.wikipedia.org/wiki/Fruitarianism ויש כאלה שלא אוכלים אוכל מבושל http://en.wikipedia.org/wiki/Raw_veganism |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, התכוונתי לאנשים שאוהבים מאוד תפוחי אדמה וגם אוכל מבושל אחר, ושהם אכן צמחוני-רחמים (או צמחוני-מוסר?), אבל הם לא יאכלו שום דבר שהיה באותה צלחת עם בשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ואצלי על אמת1. הגעתי לצמחונות מכשרות, וזה משפיע. 1 כלומר, אני כבר לא דתיה, אבל יש דברים שנשארים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכולה להבין, שאם משהו ממש דוחה אותך, תימנע ממנו גם בדרכים כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית אכן מתייחסת לשומרי כשרות ולצמחו-טבעוניים1 באותה צורה: אנשים דתיים, והם זוכים לכל ההתחשבות2. ________________ 1 אני עצמי צמחונית 2 שלה לא זוכים אנשים שלא אוהבים סוגים שונים של ירקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2הנה משהו שאני לא מצליחה להבין - למה זה בסדר להתחשב בי אם אסור לי לאכול קוטג' מטעמי דת, אם אני לא יכולה לאכול קוטג' כי אני אלרגית לאוכל-שנראה-כאילו-אכלו-אותו-כבר אבל אם אני מבקשת שהקוטג' לא יגע לי באוכל כי זה איחס, אז אני מפונקת שלא ראויה להתחשבות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את אלרגית, את לא מפונקת, וראויה להתחשבות. אם את קוראת לעצמך ''אלרגית'' אבל בעצם מתכוונת ל''איכס'' אז את מפונקת שלא ראויה להתחשבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, אם חומוס עושה לי הרגשה מגעילה בגרון, זה מופרז מצדי לבקש שחומוס לא יגע בדברים שאני רוצה לאכול? למה העובדה שאני משתדלת להמנע מדברים שגורמים לי לתחושת אי נוחות הופכת אותי למפונקת? וגם אם מפונקת, למה מפונקים לא ראויים להתחשבות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הטעם של חומוס גורם לך גועל זה דבר אחד, אבל אם ה*מחשבה* שאולי אי פעם המאכל נגע בחומוס גורם לגועל, זה כבר פינוק. מפונקים ראויים להתחשבות, אבל רק אצל מי שמוכן לפנק אותם, לא אצל כלל האוכלוסיה. כמו שאמרתי לדורון- מבחינתי, מפונק הוא בדיוק זה שדורש דרישות לא סבירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "אי פעם"? לפני כמה שנים, בעודי חיילת רעבה עד מאד, הגעתי סוף סוף לתחנה המרכזית. הזמנתי מנה פלאפל והדגשתי בפני המוכר שאני לא רוצה חומוס וסלט ירקות. כשהפיתה הגיעה ראיתי שיש בה סלט ירקות. סילקתי כמה עגבניות ונתתי ביס. טעם מגעיל מילא לי את הפה. לא ידעתי מה זה אבל היה לי ברור שזה מגעיל אותי. מבט לתוך הפיתה גילה לי שמדובר בחומוס. זרקתי את הפיתה ונשארתי רעבה (יותר). היות והנחתי שלא יהיה לי חומוס בפיתה, אני חושבת שאפשר להסכים שזו לא המחשבה שהגעילה אותי אלא הדבר עצמו. פינוק? נניח (אני לא מסכימה, אבל ניחא). אבל למה אני לא ראויה להתחשבות במקרה כזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כי לא זורקים אוכל. 2. כי זה מה יש ועם זה צריך להסתדר. 3. כי יש ילדים רעבים בהודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אם הוא היה מקשיב לי מלכתחילה לא הייתי צריכה לזרוק את המנה עליה שילמתי במיטב כספי (והוא גם היה חוסך שליכטת-חומוס) ב. במצב העניינים הרגיל (כלומר, לא מצב של רעב קיומי) אני אל רואה סיבה להסתדר עם דברים מגעילים, כשם שאני לא רואה סיבה ללבוש נעליים לוחצות או סוודר מגרד. ג. באותו היום הייתה חיילת רעבה גם בתחנה המרכזית ירושלים. לא צריך להרחיק להודו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איתך, אחותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, קראתי פעם טור של איזה חובב אוכל, שמספר איך הוא וחבריו רצו להרשים את מארחיהם בחו''ל והכינו להם את הטחינה המושלמת. רק שהמארחים טעמו וחטפו גועל מהנוזל האפור החמצמץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי, שמעתי פעם את אחד מעובדי החברה בחו"ל שביקר אותנו כמה פעמים מתאר לחבריו שם את חווית החומוס בישראל: "הם לוקחים אותך לאכול חומוס באזור שקוראים לו יפו, כל פעם במקום אחר, וותמיד עוד לפני שאתה טועם אותו הם יגידו לך שהחומוס הכי טוב הוא במקום אחר ואתה חייב ללכת לשם." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. בניקוי ראש היה פעם קטע שבו האימא אומרת לילד שלא רוצה לאכול: "אתה יודע כמה ילדים רעבים יש בהודו?" ואז באים כמה ילדים הודים מסכנים ואומרים: "ואם הוא כן יאכל, אנחנו לא נמות ברעב?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת טיעון שאף פעם לא הבנתי. איך העובדה שאני אוכלת משהו כאן יכולה לעזור ולו לילד הודי רעב אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעלי הטיעון הזה לא דואגים לרווחת הילד ההודי אלא הם אומרים לילד הסרבן ''תראה כמה טוב לך לעומת מי שאין לו מה לאכול''. גישה פולנית קלאסית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא תעזור: אם לא תאכלי את החומוס/דייסה/תרד, מן הסתם תאכלי משהו אחר, כך שבסך הכל צריכת המזון שלך (זה שאת אוכלת וזה שאת זורקת) עולה. עוד מיליארד ילדים כמוך בעולם השבע, עולה הביקוש למזון בעולם, מזון בעולם מתייקר, מזון גם בהודו מתייקר, ילד הודי רעב יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את לא אוהבת חומוס, ומבקשת שלא ישימו לך חומוס, אז את ראויה להתחשבות, זה נימוס אלמנטרי. התסריט המקורי שלך היה ''אני מבקשת שהקוטג' לא יגע לי באוכל כי זה איחס''. ראשית, קשה לי להאמין שיש מישהו שעבורו קוטג' הוא ''איכס'' ברמת בחילה, אבל גם אם כן, בתנועה קלה של המזלג אפשר להזיז את ערימת הקוטג', הטעם כבר לא יהיה מורגש. בעניין התחשבות, כרגיל זאת שאלה של מחיר. אם תהיי אורחת שלי, ואני בטעות אשים לך קוטג' על הצלחת, מן הסתם אחזיר את הצלחת למטבח, אזרוק את ערימת הקוטג' ואגיש שוב. אם ארגיש שהסטרינגנסי נמוך מידי, אולי אפילו אעביר את החביתה לצלחת אחרת. אם אחוש שגם זה לא טוב, אעשה לך חביתה חדשה ( או אתן לך את שלי אם נגמרו הביצים). אבל אם את לא חברה מאוד טובה שלי, יש סיכוי טוב שלעולם לא אזמין אותך שוב. בכל אופן מה שהפריע לי היה התאור ''אלרגית''. יש לי קרובים אלרגיים לחלב, ועבורם אני מקפיד מאוד, ולא רואה בכך פינוק. אבל מרגיז אותי שמישהו שלא אוהב קוטג' חושב שהוא ''אלרגי''. אם את לא מסתובבת עם מזרק כשאת קונה פלפאל, אין להשוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נער הייתי גם נָעַרתי אבל מכניס אורחים כראובן טרם הכרתי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, שלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שאין לו מסעדה. הוא בטח מאלה שיורקים על המזלג ואומרים "הנה, כבר אין כתם!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החמור עשה אי אה, וגם המקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ידעתי שאיזכור הביצים ישלוף הרבה תולעים מהעץ, אבל באמת אני שמח לגלות שאתה עוד במקלידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשית לי את היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טוב שבאת הביתה, כמה טוב לראות אותך שוב! האימייל אותו אימייל? אולי אפשר לקבל אותו מחדש, ליתר בטחון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'קשה לי להאמין שיש מישהו שעבורו קוטג' הוא ''איכס'' ברמת בחילה' יש לפחות אחד. אבל אני משתדל לא לנג'ס בקשר לזה יותר מדי - אני פשוט נמנע מלאכול את התועבה הזו, או להסתכל עליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כבר שלושה. (אוכל כל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבעה. ומתבקש כאן סקר חדש: האם אתה אוכל קוטג' וחומוס? 1. כן, את שניהם. 2. אוכל חומוס, לא נוגע בקוטג'. 3. אוכל קוטג', חומוס זה איכס. 4. לא מתקרב לאף אחד מהם. 5. תודה, אכלתי במשרד. (אני מצביע ל-4). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מוסיף גם הבחנה בין האופציה "כן, אבל כל אחד לחוד" לבין האופציה "כן, מעורבבים ביחד" (בתיאבון!). לא שזה נוגע לי אישית - אני מצביע 2. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו מכינים את החומוס לבד,בבית, מה שנותן פרספקטיבה שונה לכל צורת ההסתכלות על הנושא. 50% גרגירי חומוס מבושלים. 25% טחינה גולמית 25% מים, מיץ לימון ושמן זית. תיבול- מלח, כמון ושום. אפרודיזיאק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב כמה, איפה קונים אותו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה באמת מצפה שאחשוף כאן את הדילר שלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצביע 3. (אם כי, לא אומרים איכס על אוכל, חומוס זה לא לטעמי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומוס ביתי הוא מצוין, במיוחד כזה שמרגישים את הגרגיריות. החומוס החלק הקנוי מעורר בי בחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוטג' הוא הפרעת אכילה בקופסה. מהצג האנורקסי- כי כמות הקלוריות שמקבלים ממנו קטנה מכמות הקלוריות שמוציאים על להרים את המזלג, ומהצד הבולימי כי זה בבירור כבר עבר במערכת העיכול של מישהו פעם או פעמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מוכרחים (בהוראת רופא, או אם אתה קטין ולאמא שלך נגמרו הכדורים), צריך לאכול קוטג' 9% - זה פותר חלקית את בעיית פער הקלוריות (כן, 9%, יש חיה כזאת. היא של תנובה, והיא היתה שם שנים לפני כולן, לפני כל ה-0%, ה-3% ושאר מוטציות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 481456 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שאומר שהוא אלרגי לדבר מה בשעה שהוא בסך הכל לא אוהב אותו (או סולד ממנו) הוא טועה או שקרן.1 או רוצה להמנע מחוסר הנעימות הכרוך בלהסביר למלצר למה חשוב לך לדעת באיזה מהסלטים אין עגבניות או האם יש אפשרות לסלט כזה למרות שאת יכולה - פיזיולוגית ודתית - לאכול עגבניות. זה גם מאפשר לך להמנע מפגיעה ברגשות המארח שלא מבין למה את לא רוצה לאכול את סלט הטונה עליו טרח בעמל רב. "אני אלרגית לטונה" חוסך דיון ארוך ומייגע שפעמים רבות מתעורר אם התגובה היא "אני לא אוכלת דגים". 1נדמה לי שלא ציינתי בפתיל כאן שאני אלרגית למשהו. למיטב ידיעתי אני לא אלרגית לשום דבר מאכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את צודקת, בקריאה חוזרת של תגובה 479945 לא אמרת ש*את* "אלרגית לאוכל-שנראה-כאילו-אכלו-אותו-כבר", אלא שאילו היית, אז זה היה בסדר וכולי. אני מתנצל על הבלבול. אגב, צריך להפריד בין מסעדות לבין ארוחה סתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רוצה לסכסך... טוב, בעצם כן, למה לא לסכסך. הנה תגובה 479859 העלמה כתבה שהיא אלרגית בלי להוסיף מרכאות כפולות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מומלץ לך לקחת קורס בהבנת הנקרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני שונאת שהם שמים לי במנת הפלאפל חמוצים או חריף, ואם עושים את זה (מתוך התעלמות מבקשתי, כמובן) אני פשוט לא מוכנה לקחת את המנה. וגם לא לשלם, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כלומר, למה אם היא מבחירה (להבדיל מאלרגיה) לא מעוניינת לאכול מזון מסוים, ומעוניינת שמזון זה אפילו לא יגע במשהו שהיא אוכלת (או אוכלת בעזרתו) היא לא ראויה להתחשבות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, לקרוא לזה אלרגיה זה פינוק, כי הסבל של בעלי אלרגיה נגרם גם אם הם לא יודעים שקוטג' נגע בצלחת. חוץ מזה, צריך קודם כל להחליט האם יש דבר כזה ''פינוק'' ואיך מזהים אותו. לדעתי אפשר להיות מפונקים בענייני אוכל, ואחד המבחנים לפינוק הוא בדיוק האם הדרישה מוגזמת או לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תטל''א. לא שאלתי למה זה פינוק, שאלתי למה היא לא ראויה להתחשבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני שאלתי מה זה פינוק. אני צריך לדעת על מה אנחנו דנים כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם את לא רוצה שהקוטג' יגע לך בצלחת, זה עיסקך מלכתחילה מה את שמה לך בצלחת. אם את אלרגית - זה סיפור אחר. אם אני צריכה לארח אותך ואת לא אוכלת תרד. ולא שמיר. ולא בצל ירוק. ולא פלפל ירוק. ולא אפונה1, אלא אם היא יחד עם גזר, ולא גזר - אם הוא בגודל שונה מהאפונה2, ולא קישואים. ולא חצילים.3 ופטריות אך ורק בפשטידה, אבל לא תאכלי את הפטריות הממולאות4 - כי גדלת בקיבוץ והטעם שלך נשאר טעם של ילדים ואפילו הסיבות הן סיבות של ילדים. ואת שונאת חלב קוקוס וחמאת בוטנים4, כי לא אכלו את זה בקיבוץ -אני מצטערת. תסתדרי. יש גבול עד כמה אני יכולה להתחשב. אבל זה בסדר. סביר להניח שאני לא אגיש קוטג' מלכתחילה. כבר אמרנו שרוב האחרים טבעוניים? 1 כי את לא אוהבת ירקות ירוקים. 2 כי הוא בגודל שונה. וגם ככה הצבע שלו שונה. זה לא בסדר. 3 איכס. קישואים. איכס. חצילים. 4 כי הן לא בתוך פשטידה. 5 ומה לעשות שחלק ניכר מהאחרים טבעוניים ואני משתמשת באלה כתחליפים מוצלחים למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה נאמר: חכי חכי (שתארחי את הילדים שלך) :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לילדים אפשר תמיד לזרוק שניצל עוף-טוב ואטריות עם קטשופ. הצרה מתחילה כשאתם רגילים לבשל אוכל טוב. ולהציע אוכל טוב. ואין לכם שניצל עוף-טוב בכלל בבית, כי אין לכם ילדים עדיין. ועדיין מארחים אנשים מסויימים שהטעם שלהם נשאר של ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו באמת. הפער בין לאהוב ''רק אוכל תעשייתי בצורת כוכבים'' לבין ''לא לאהוב מיני מזונות כאלו ואחרים'' הוא גדול. אני מסרבת לקבל יחס של ילדה מפונקת רק כי אני לא אוהבת עגבניות ומעדיפה שהן לא יהיו בסלט שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא במיוחד גדול כשהוא בא ממי שמתעקשת לא לאכול אוכל רק בגלל שהוא נגע מתישהו בגופה של תרנוגלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראי. אם אני יודעת שאת לא אוהבת עגבניות אני יכולה מלכתחילה להפריש לך סלט בלי עגבניות. לא בעיה. הבעיה היא עם אנשים שלא אוהבים רשימה ארוכה של דברים. היתה לי שותפה אלרגית לחיים עצמם. באמת. היתה לה רשימת אין סופית של דברים שהיא היתה אלרגית אליהם, ממסכי מחשב ועד עגבניות. במשך שנתיים הכנתי דברים כדי שנוכל לאכול יחד. אני לא עושה את זה עבור אנשים שמסרבים לטעם הקולינרי שלהם להתפתח מעבר לגיל 10. ולא אמרתי שאת כזאת. רוצה להרחיב מה את לא אוכלת ולמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שאני כלולה בקטיגוריית "אנשים שלא אוהבים רשימה ארוכה של מאכלים". בעיקר אם כוללים ברשימה הזו גם את הדברים שאני לא אוכלת מטעמי כשרות. כן, אני יודעת שזו בעיה שלי שאני בררנית באוכל (וגם בעוד כל מיני תחומים) ולכן עושה כמיטב יכולתי לא להעיק בזה על אחרים.1 מצד שני, הרבה פעמים נתקלתי בתגובה מזלזלת ועויינת כשציינתי שאני לא רוצה לאכול דבר זה או אחר - תגובה שונה לגמרי מזו שאני מקבלת כשאני מציינת שאני לא מזמינה בשר במסעדה לא כשרה ומסתפקת בסלט.2 1היות ואת לא עתידה לבשל לי בעתיד הקרוב, אני חוסכת ממך את הרשימה שאכן כוללת חומוס, טחינה, קוטג' ועגבניות-טריות-ברוב-המקרים. 2החביבות עלי הן של המוכרים בפרנק'ס בהר הצופים. בכל הסנדוויצ'ים שם, מסיבה כלשהי, יש עגבניות. בלא מעט מקרים, כשביררתי אם במקרה יש סנדוויץ' בלי, התגובה הייתה "למה, את אלרגית?" וכשעניתי "לא, לא טעים לי" אז אמרו "נו, אז תקני ותוציאי!"3 3מה שבלית ברירה הייתי עושה לפעמים ואז מוצאת את עצמי מנסה להתעלם מהעובדה שעגבניה זה מין דבר שכזה שמשפריץ טעם על פני כל הסדוויש' שלי. בעיקר כשהן חתוכות לפרוסות עבות וכאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטעמי כשרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את השאלה. אני מגדירה את עצמי כשומרת כשרות, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שיש לי באמת שאלה. אני רק קצת מופתע. יש פעמים שאני נעשה מודע באחת לפער בין היכרות וירטואלית (גם כזו שנמשכת שנים) לבין היכרות ישירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכולה להגיד לך שגם אני לא מזמינה בשר במסעדה לא כשרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לגביך זה לא מפתיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח גם לא יודע שאני משמש כראש ישיבה בתפוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי תחליט? משמש או תפוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שדאגלאס אדאמס כתב שהשאלות הקיומיות הגדולות ביותר שלנו הן: א. מה אוכלים? ב. איפה אוכלים? ג. מתי אוכלים? מישהו זוכר איפה הוא כתב את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסעדה בסוף היקום. "The History of every major Galactic Civilization tends to pass through three distinct
and recognizable phases, those of Survival, Inquiry and Sophistication, otherwise known as the How, Why, and Where phases. For instance, the first phase is characterized by the question“How can we eat?, the second by the question “Why do we eat? and the third by the question, “Where shall we have lunch?” |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית בחורה צעירה אולי זה היה אכפת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אתה לא?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע ששכ"ג הוא הרב אליעזר פילץ? האמת, היו רמזים. לאף חילוני לא אכפת כ"כ מדוקינס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוביניסט ארור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות אני לא רב הישיבה בתפוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפוח הגדול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא ידעתי, כבוד הרב, אבל האמת שחשדתי. הרי פיזרת די הרבה רמזים במשך הזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שההבדל בתגובה נובע מההבדל במיוחדות. כל אחד בארץ מכיר אוכלי מזון כשר. לעומת זאת, לא שמעתי (עד הרגע) על יליד הארץ שנגעל מחומוס. נראה שיש לך העדפות מאוד ייחודיות. זו כמובן זכותך, אבל מי שרק נתקל במשהו כזה, לא מפתיע שהוא נזכר בהתנהגות של ילד שרק למד ללעוס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דור שביעי בארץ - לא אוהבת חומוס. מותר לי, נכון? אני לא חושבת שיש לי העדפות מאד יחודיות. אני רחוקה מלהיות אנינת טעם או משהו כזה, אבל יש (גם) דברים בסיסיים שלא טעימים לי. נכון. זאת זכותי ואני לא מבינה למה לא לאהוב חומוס צריך לזכות אותי בתגובות נדהמות (ומזלזלות) יותר מאשר אם אני לא אוהבת שרימפס. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |