|
||||
|
||||
מצטער, אני אסביר מחדש. לא, זו הנחה. יש ניסוי בודד (טיסה לחלל) שיוכל ל*הוכיח* את נכונותה. העובדה שאין ברשותו של אותו אדם משאבים ו/או טכנולוגיה לבצע את הניסוי, עדיין לא גורמת להנחה להיות עובדה. דוגמא אחרת היא הטענה שיש ליקום קצה, לעומת התיאוריה שאין כזה, אם וכשנגיע לקצה (שוב ניסוי בודד) נוכל להוכיח את הטענה (ולהפוך אותה לעובדה), ולהפריך את התיאוריה. לתורת האבולוציה אין ניסוי בודד שיכול ל*הוכיח* אותה, ולכן היא תמיד תהיה תיאוריה (עד שיפריכו אותה, אם בכלל). מקווה שהייתי יותר ברור. |
|
||||
|
||||
עדיין אינני מסכים. לאותו אדם - לא רק שאין משאבים מתאימים, הוא גם לא מעלה אותם על דעתו. יש ניסוי בודד שיכול להוכיח את האבולוציה: צלם את כל בעלי החיים הקיימים ועקוב אחריהם במשך מאה מיליון שנה. מה הבעיה? משך ניסוי ארוך מדי? אז נשפר: טוס לחלל במהירות הקרובה למהירות האור, וחזור לכדור הארץ לאחר מאה מיליון שנים שיחלפו על פניו, כשבינתיים הרובוטים המצלמים שהשארת יעקבו אחרי כל בעלי החיים. מה הבעיה עכשיו? חוסר במשאבים? זב"שך. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שלא הבנתי, ההנחה שבעלי החיים משתנים אינה תיאוריה (כי כמו שאמרת, אפשר להוכיח אותה). ההנחה שכתוצאה מהשתנות זו (ורק כתוצאה מהשתנות זו) נוצרו החיים כמו שהם היא תיאוריה. |
|
||||
|
||||
זה לא מה שחשבתי שאנחנו מתווכחים עליו. הטענה לפיה החיים התפתחו כתוצאה מהשתנות הדרגתית של מולוקולות היא, גם לדעתי, תיאוריה. |
|
||||
|
||||
1. ישנן כמה *תיאוריות* בקשר לשאלה כיצד נוצרו החיים על פני כדור הארץ. 2. בעלי החיים, לאחר שנוצרו, משתנים. זאת *עובדה*. מינים משתנים ונכחדים, ומינים חדשים נוצרים. 3. ישנן כמה תיאוריות בקשר למנגנון של השינוי הזה. אחת התיאוריות האלה - והמקובלת ביותר היום - אומרת שהוא מבוסס על העקרונות הנאו-דרויניסטיים של מוטציות וברירה טבעית. |
|
||||
|
||||
בימי דור אחד של אדם מתחלקים צאצאיו של חיידק אחד מיליוני פעמים. לפיכך אני חושב שאפשר היה לבחון עליהם תיאוריות התפתחותיות, המסבירות למשל כיצד נהפכו חד תאים לרב תאים. גם מיני הדרוזופילה הנוטים מאוד להתמרות ודור אחד שלהם נמשך רק מספר ימים יכלו לשמש בניסויים מעבדתיים להדגמת מעבר ממין למין. |
|
||||
|
||||
1. אין ודאות שתוכל לשחזר את תנאי הלחץ האבולוציוני שגרמו למעבר מחד תאיים לרב תאיים. 2. אין ודאות שחיידק יכול לעבור למצב רב תאי באותה צורה בה הדבר נעשה בעבר. חיידקים הם חד תאיים ייחודיים (דופן קשיח, לדוגמא, שיכול, אולי, להוות מכשול בפני תפקוד רב תאי). 3. איננו יודעים את הסיכוי למעבר כזה. יתכן שהוא נמוך. אם לא נצליח לשחזרו במעבדה, לא מן הנמנע שהוא התרחש. 4. יתכן שמספר ימים של דור דרוזופילה לא יספיק. אם נניח שדור הוא שלושה ימים ושיש צורך במיליון דורות כדי לעבור ממין למין, יימשך הניסוי שלנו למעלה מ-8000 שנה. |
|
||||
|
||||
בנוסף, המעבר שהד"ר מציע הוא מהמעברים המסובכים ביותר, למרות שהוא אולי נשמע פשוט. נדרשו כפי הנראה בערך מיליארד שנה מאז החד-תא הראשון ועד היצור הרב-תאי הראשון. מה גורם לנו לחשוב שכיום, בניסויי מעבדה, ידרש זמן מועט יותר? (ויש לזכור שבמעבדה יהיו, סביר להניח, פחות חד-תאיים מאשר היו בטבע במהלך ה"ניסוי" המקורי). |
|
||||
|
||||
ברוכים הנמצאים. פשפוש בזכרוני העלה כי נערכו, ועדיין נערכים, ניסויים לאישוש תאוריית האבולוציה. הניסויים המוכרים לי הם- 1.מעקב אחר 10000 דורות של E.Coli במהלכם נבדק השינוי ברצף ה-DNA באזורים המוכרים מראש כנתונים לשינויים תכופים. אם איני טועה המסקנה היתה כי מתגלים שינויים שנשמרים במשך תקופה (אחזור למאמר אם אמצא אותו כדי לתת מראה מקום ותיאור מדויק יותר). 2.בניסוי בודד נכלאה אוכלוסיית E.Coli בבקבוק חתום למשך 30 שנים לא זכורות לי התוצאות (שוב אחזור למאמר אם אמצא אותו כדי להביא מראה מקום ותיאור מקיף יותר). באופן סובייקטיבי אוכל לומר כי התרשמתי שיש מאמץ מסויים לנסות ולהביא את (מראש אבקש את סליחתכם) תורת האבולוציה למצב שיהפוך אותה לתיאוריה מן המניין (לעניין ההבדל בין תאוריה ועובדה מקובלת עלי הטענה הכללית שעולה מכתבי תומאס קון ואחרים ולפיה אימוץ פרדיגמה מסויימת גורם לשינוי מהותי של העובדות). הניסיונות הם ראשוניים מאוד ובעייתיים מאין כמותם אך הם עדיין מבוצעים וזה נחמד. |
|
||||
|
||||
אתם שוכחים דבר אחד. "הטבע " יצר לדעתכם את העולם בצורה "עוורת" צרף אותיות באקראיות ונוצר ספר החיים המתוחכם. לו היה לנו הסבר להתפחות החיים היינו יכולים לבחון את נכונותו כזמן קצר יחסית על ידי פעולות מכוונות. כמה מכוניות יצר "הטבע" במשך ארבע מיליארד שנה וכמה אדם במאה חמישים שנה? אלא שאין לנו הסבר. |
|
||||
|
||||
ה"טבע" ייצר את כל המכוניות אותן ייצר האדם, לא נוצרה (עדיין?) אף מכונית על טבעית. |
|
||||
|
||||
הטבע לא מייצר דברים כדי שתהיה להם פונקציה. למכונית יש פונקציה. לבני אדם אין פונקציה. הטבע גם, כמובן, לא עובד בקצב של בני אדם. הוא הרבה יותר איטי, מסיבות ברורות. וזה מעבר להסתייגות שכבר הוצגה לגבי ההפרדה בין ''טבע'' ל''לא-טבע''. |
|
||||
|
||||
את עניין המכוניות, שיואיל בטובו להסביר לי. אחרת תעבור עלי שבת קשה של חיבוטי נפש. הצורה ה"עוורת" היא הצורה בה נוצרות המוטציות. מה שקורה אח"כ אינו עיור כלל ועיקר: הברירה הטבעית היא בעלת עיניים חדות (ושיניים גם). אולי לא מיותר להמליץ על הספר Climbing mount improbable שכתב דאוקינס (הוצאת פינגוין, אינני יודע אם תורגם לעברית), שנותן על כך הסבר יסודי ע"פ 300 עמודים. |
|
||||
|
||||
מי זה "אתם" ומה הדבר ששכחנו, ומדוע הטבע "יצר לדעתנו" את העולם בצורה עיוורת או בצורה אחרת? יתכן שאני חוזר על עצמי, ויסלח לי מי שקרא כבר את האנאלוגיה הבאה לברירה הטבעית: לפני שנים היה לי מחשב XT ובו משחק בלק ג'ק. בתחילת המשחק "קיבלתי" 100$. בסיום המשחק היתה לי אפשרות לשמור על הדיסק את מצב הקופה. מטבע הדברים שמרתי את התוצאות רק כשזכיתי. תוך זמן קצר הפכתי למיליונר וירטואלי. כך פועלת הברירה הטבעית: התוצאות הבלתי מוצלחות של ההימור מושלכות לפח האשפה. התוצאות המוצלחות משוגרות לסיבוב הרביה הבא. אם "הטבע" היה מייצר מכוניות שיש להן יתרון רבייתי על פני יצורים אחרים, הן היו מתרבות. נכון שניתן לדבר על אבולוציה של מכוניות במאה השנים האחרונות, בה בשל תהליכי ברירה נזנחה, למשל, המנואלה לטובת הסטארטר. ניתן לבצע אנאלוגיה די מושלמת ליצורים חיים, משום שניתן לדבר על אותה גומחה אקולוגית שתופסות מכוניות שונות, תחרות בין מכוניות על משאבים (כיסו של הצרכן) ואורך חיים מוגבל של מכונית. למכוניות יש גם אמצעי רביה, אם כי הדבר דורש את עזרתם של בני אדם מיומנים, שלהם יש גישה ישירה לקוד הגנטי של המכונית (אין צורך במכונית עצמה לצורך הרביה הזו). ראה גם את הבידוד האקולוגי בו היו מכוניות הנוסעים המזרח אירופאיות נתונות, כמו חיות הכיס האוסטרליות. זמן קצר לאחר שנפתח הגשר היבשתי למערב נכחדו כמעט כל המכוניות המזרח אירופאיות בשל תחרות קשה מצד מכוניות יפניות ומערב אירופאיות. |
|
||||
|
||||
ב''אתם'' התכוונתי לאלו הסבורים כי הברירה הטבעית ומלחמת הקיום הן המנוף היחידי להיווצרות בעלי החיים. אני חושב שההסבר לגבי איבוד ראייתה של החפרפרת היה טוב, אולם קשה להסביר באותו הגיון את אובדן זנבם של הפרימאטים העילאיים. על כל פנים, התכונות העילאיות של האדם, כגון המוזיקה, מוכיחות שיכולים להתפתח איזורים נרחבים במוח הזקוקים לשינויים גנטיים מבלי שיהיה בהם צורך חיוני. |
|
||||
|
||||
כדי להבין על מה הויכוח. האם אתה מקבל את זה שהאדם המודרני התפתח מהומינידים (אוסטרלופיתקנים) במשך כמה מליוני שנים, דרך מיני הביניים המקובלים (הומו האביליס, הומו ארקטוס)? אם כן - האם אתה טוען שמהלך ההתפתחות הזאת לא יכול להיות מוסבר ע"י התיאוריה הניאו-דארויניסטית וחייבים להניח קיומו של מנגנון אחר (או מנגנון נוסף)? אם כן - האם לדעתך המנגנון האלטרנטיבי הוא בתחום המציאות הפיזיקאלית או שהוא מחייב קיום גורמים על-טבעיים? האם אתה טוען שאותו מנגנון אלטרנטיבי נחוץ כדי להסביר את האבולוציה בכלל או רק את זו של האדם? האם אתה מקבל את הטענה הדארויניסטית לגבי שינויים קטנים בתוך גבולות המין ופוסל רק את היתכנותה לגבי יצירת מינים חדשים? |
|
||||
|
||||
נעלה מעל כל ספק שבבע"ח למיניהם מתרחשות התמרות המתאימות אותם לתנאי קיומם. הטענה כי מנגנון זה אחראי למעברים ממין למין לא נבחנה לדעתי מבחינת ההסתברות הסטטיסטית וכמו כן, לא ברור מנגנון המעבר ממין למין. לדוגמא, מתי אברציה כרומוזומלית מעכבת את המיתוזה בהזדווגות עם מין המוצא, ומתי לא. למונגולואידים, למשל, סטים מאוד לא שווים של כרומוזומים (תריזומי 21). כמו כן, המעבר ממין למין לא נצפה, עד כמה שידוע לי, בצורה ישירה, אלא הינו בגדר תיאוריה. כמובן, כשאדם אינו יודע להסביר תופעות, הוא מעלה את האפשרות, של תופעות על טבעיות. למשל, ישנם הרוצים לפתור את הבעיה באמצעות הנחת קיומם של חייזרים שעשו סדר על פני כדור הארץ. זאת, למעשה, חזרה למיתולוגיה היוונית. |
|
||||
|
||||
אמונות הן אמונות. אבולוציה מעולם לא הודגמה בניסוי (לפחות מבחינת הווצרות מינים). אין לאבולוציה כל יתרון על פני המיתולוגיה אלא למראית עין ולחפץ ליבנו בלבד? |
|
||||
|
||||
א. ידוע על חיפושיות ששינוי צבען במשך לא יותר מידי דורות בשל שינוי צבא מקום מגוריהן. אבולוציה? אולי. ב. אבולוציה צריכה או אולי אפילו חייבת אלפי שנים. ואולי יותר , האם אתה יכול להציע ניסוי למשך האלף שנה הבאות שמשהו יהיה מוכן לממן? |
|
||||
|
||||
א)שינוי צבע מצלצל מוכר מהסיפור על העש באנגליה ששינה את צבעו, דבר שהתברר בדיעבד כלא נכון. אשמח על רפרנס מתאים. ב)מוכר לי ניסוי שכלל תצפיות וניתוח רצפי DNA של 10000! דורות E.Coli אני חייב להודות שהמאמר משמעמם למדי וקראתי אותו רק כדי להבין מה מנסים לבדוק לגבי האבולוציה באופן ניסיוני (מסתבר שמעט מאוד). אחזור והבהיר שאין לי רעיונות מוצלחים לניסויים לאישוש האבולוציה (וגם לא מוכרים לי רעיונות של אחרים) ועל שום כן אני רואה במנגנון זה רעיון יפה ונחמד אך לא תיאוריה במובנה המקובל של המילה אלא דבר המתקרב יותר לאמונה/תקווה. |
|
||||
|
||||
קיבלתי למרות שאני זוכר שראיתי פעם לינק למאמר בנושא זה שדי הוכיח את הנושא (אולם היות ואין לי אותו אקבל את דבריך) לכל מקרה זה מזכיר לי כאשר הייתי בסמינר ''ערכים'' ויצא לי להתווכח עם אחד המרצים (ברח לי שמו אולם הוא זה המרצה על אבולוציה ומצליח בקלות יחסית בשביל הרצאה לגבי קהל שאין לו מושג בביולוגיה כולל אותי דאז - היום יש לי מעט יותר מושג למרות שגם זה נמוך ביותר) אולם הוא הסיק מכך שהיות ואבולוציה לא תופסת במקרה יצירת החי הרי שהדבר היחיד שיכול הוא ישות עצומה שמסוגלת לעשות זאת. טענתי מולו דאז הייתה כי זה שתאוריה ניפסלה לא מוכיח כי התאוריה היחידה שקיימת היא הנכונה (הוא הציג שישנן רק שתי תאוריות) אלא כי יתכן ותימצא דרך אחרת להסביר את הנתוניים הנראים לעין. הוא כמובן שלא קיבל את זה. לכל מקרה כאשר הוא הסביר הוא הראה כמה זה מסובך ליצור חיי וכמה אין סיכוי שתהליך אבלוציוני יקרה בעזרת מספרים גדולים למדי, מה שכן הוא התעצבן מאוד ששאלתי אם כך מה הסיכוי שתיבצר ישות ''אל'' שיצור את הדבר הכל כך מסובך. (אני חושב שאני היחיד שהצליח לעצבן אותו ולא במכוון במשך הסמינר) וטען כי הישות עצמה היא פשוטה, את זה הוא כמובן לא הסביר. |
|
||||
|
||||
אהממ, דווקא יש הסבר. מכוניות ושאר מכונות בנויות מאבני בניין אשר לגביהן אין יותר מדי ראקציות כימיות ספונטניות (ע"ע אנרגית חופשית של גיבס). לכן, החומרים לא יתחברו למכונית, גם לא אחרי הרבה הרבה זמן. אנחנו לעומת זאת, *הרבה* יותר מורכבים ממכונית, אך כיוון שאנחנו בנויים מה"אבנים" הנכונות, אנחנו נוצרנו. ואגב מורכבות, מישהו יכול לתת לי שיטה למדוד את מורכבותו של דבר? |
|
||||
|
||||
1. ההבחנה שלך בין תיאוריה להנחה (או עובדה) היא יפה, ממש יפה, רק שנראה לי שהיא לא תואמת הבחנות שקיימות אצל רוב האנשים. אולי עדיף לומר שאתה לא מסביר את המושגים, אלא מציע להם הגדרות חדשות (או מציע לקבל את הגדרותיו של...)? 2. משהו שקצת מוריד מערכה ה"מעשי" של ההבחנה הוא, שכל ניסוי שיוכיח הנחה (או יפריך תיאוריה) הוא בעצמו יעד פוטנציאלי לפרשנות ולטענות שבעצם הוא לא מוכיח (או מפריך). אולי לעולם אי אפשר לדעת בבטחון שמשהו הוא תיאוריה ולא הנחה, או ההיפך? 3. האם אתה יכול להציע ניסוי שיפריך את האבולוציה? אם לא, האם זה משהו שלישי שאינו תיאוריה ואינו הנחה? (פרדיגמה?) |
|
||||
|
||||
1. ההגדרה אינה שלי (ככלל, אם אתה רואה משהו יפה, אתה יכול להבין שהקשר ביני לבינו הוא לא מסוג יצירתי). אני לא ממש זוכר של מי ההגדרה, אבל עד כמה שידוע לי זה בערך עולם המושגים של פופר. 2. אני מנסה להפריד בין אמינותו של הניסוי ונכונות הניתוח של משמעות תוצאותיו, לבין ההפרדה בין תיאוריות לעובדות. ברור, שבעולם המעשי, הגדרות יפות לא עובדות יפה. 3. עד כמה שאני מבין, תיעוד של התפתחות בעל חיים שלא כתוצאה מאבולוציה (ז"א, למשל, אם פתאום יתחילו לנוע כאן בע"ח על גלגלים אורגניים, בלי שנראה תהליך של יצירת הגלגל) הוא תיעוד שיפריך את האבולוציה. יש דברים נוספים, מודל (תיאוריה שידוע שהיא לא נכונה, אבל אפשר להשתמש בה כקירוב, כמו הפיזיקה הניוטונית), אקסיומה, ועוד... |
|
||||
|
||||
3. אני חושב שהמלה החסרה, היא "אמונה" = הגד שלא ניתן להוכיחו להפריכו וגם לא לבנות עליו תיאוריה (להבדיל מאקסיומה, עליה בונים תיאוריות). דוגמאות "יש/אין אלוהים", "יש/אין נשמה", "יש/אין מוסר", ... אפשר לראות שהשלילה של כל אמונה היא אמונה בפני עצמה. |
|
||||
|
||||
או-הו, בנו הרבה בניינים גבוהים מאד וגם תיאוריות על האמונה באלוהים (ועל אי האמונה בו). וגם השלילה של אקסיומה היא אקסיומה (לכן יש מתמטיקות חליפיות למתמטיקה האוקלידית). אני לא רואה מה ההבדל בין אמונה לאקסיומה. |
|
||||
|
||||
יש הבדל בין "אלוהי הפילוסופים", ל"א. צבאות". אני מסכים שעל השני אפשר לבנות תיאוריות, ולכן קיומו אקסיומתי, אבל על הראשון אי אפשר לבנות תיאוריות (נסה), ולכן קיומו אמוני. זאת הסיבה שמדענים (שמסכימים על אותם תיאוריות) יכולים להיות בכל מקום בין דתיים לאתאיסטים, ללא סתירה עצמית. בנינים (בכל גובה), ד"א, בונים על האדמה, אבל זה באמת לא שייך. יכול להיות שהשלילה של אקסיומה היא אקסיומה, אני לא יכול לחשוב על דוגמאות לכאן או לכאן (עד כמה שזכור לי, המתמטיקות [אם זו אכן המילה] שאינן אוקלידיות, לא בנויות על שלילת האקסיומות האוקלידיות, אלא על אקסיומות שאינן חליפיות לאקסיומות האוקלידיות). ההבדל הוא בין מה שעליו בונים תיאוריה מדעית , למה שעליו אי אפשר לבנות תיאוריה. למשל, קיומה של הנפש (כמשהו לא חומרי) הוא אמונה, והנחת האינדוקציה היא אקסיומה. |
|
||||
|
||||
הממ... הנה מחשבה: רוב (כל?) האקסיומות הן בעלות מבנה של הכללה: כל זוג של ישרים מקבילים אינם נפגשים. לכל טענה P, או P נכונה או לא-P נכונה. כל חוק טבע נכון בכל זמן ובכל מקום. כל ההחלטות הכלכליות של בני-אדם רציונליות. כל מחלות הנפש נובעות מדחפים מיניים מודחקים. אם תשלול טענה כוללת, תקבל טענת קיום: קיים זוג של ישרים מקבילים שאינם נפגשים, ..., קיימת מחלת נפש שאינה נובעת מדחף מיני מודחק. אולי אפשר להציע דבר כזה כאקסיומה, השאלה היא מה כבר יש לעשות עם אקסיומה כזו. לרוב אנו אוהבים לבסס טענת קיום על דוגמה - ואם יש דוגמה, הטענה כבר אינה אקסיומה. דוגמה נגדית: האקסיומות "קיים אלוהים", או "קיים עולם פיזיקלי חיצוני לנו". גם הן וגם שלילתן (לא קיים אלוהים, לא קיים עולם חיצוני) - נראות לי שיכולות לעבוד בתור אקסיומות. האם יש משהו מקביל במתמטיקה? |
|
||||
|
||||
מעניין, יכול להיות שזה ההבדל המבני בין אקסיומות לאמונות. |
|
||||
|
||||
There isn't any problem with that. In Euclidean Geometry, the parallel axiom is assumed, which, simply stated, means that given a line and a point not on that line in the plane, there is only one line that passes through that point, and does not cross the original line. Previous assumptions can prove that at least one parallel exists.
Now, in Hyperbolic Geometry, the exact opposite is assumed: that there are more or less than one parallel line, which, because we already know that there is at least one, means that there is at least another parallel line. By the way: even the most basic axiom in Euclidean Geometry is an assumption of existence: "between every two points there exists one line." In Algebra, one of the axioms of groups is that a group has a neutral element. The "Axiom of Choice" is an existence axiom: "given a set of non-empty sets, there exists a set that contains one element out of each set." If we move towards theorems, Analysis is notorious for "existence theorems," namely, theorems that state the existance of certain objects, without pointing them out explicitly. An example: "Let f be a continuous function on the interval [a,b], and f(a) < f(b). Then for every x in (f(a),f(b)) there exists a point c in (a,b) such that f(c) = x." |
|
||||
|
||||
<נא לא לקרוא, אלא אם אתם אוהבים מתמטיקה> כל הדוגמאות שהבאת הם, סבורני, טענות כוללות ולא טענות קיום! כלומר, הן במבנה לוגי של כמת כפול, "לכל-קיים". הרי אקסיומת המקבילים אומרת ש*לכל* ישר ונקודה מחוץ לו קיים ישר מקביל אחד. שלילתה תהיה הטענה שקיים ישר ונקודה מחוץ לו כך שיש יותר (או פחות) ממקביל אחד. וזו לא האקסיומה של הגאומטריה הלא-אוקלידית! האקסיומה האלטרנטיבית גם היא גורסת (נדמה לי) ש*לכל* ישר ונקודה מחוץ לו קיימים אינסוף ישרים מקבילים - שוב טענה כוללת! זו אמנם טענה שסותרת את האקסיומה האוקלידית, אך אינה מהווה את שלילתה. באשר למשפטים, על זה לא דיברתי - הטענה שלי הייתה שטענות קיום "אמיתיות", כלומר כאלו שהכמת *החיצוני* בהן הוא קיים, לא שימושיות במיוחד כאקסיומות. במשפטים אולי המצב שונה. אבל הפלא ופלא, גם משפט הקיום שהבאת כדוגמא הוא טענה כוללת ("לכל פונקציה רציפה..."), במובן שאני מתייחס אליו. קוראים לבני מינה "משפטי קיום", אני מניח, מכיוון שהחלק "המעניין" שבהם הוא הכמת הפנימי, ה"קיים". ועכשיו מסתמנת אפשרות עוד יותר מפתיעה (אותי, לפחות): אולי כל המשפטים במתמטיקה הם טענות כוללות? זה בוודאי לא נכון: המשפט המתמטי "קיים מספר ראשוני" הוא טענת קיום לכל דבר. אלא שהוא לא כל כך מעניין... האם קיימים משפטים "מעניינים" שהם טענות קיום אמיתיות? |
|
||||
|
||||
The axiom I presented for Hyperbolic Geometry is the correct one. It can be used to prove that there are infinitely many parallel lines to each line, going through a point not on it.
But you are correct, my statements were a bit irrelevant. And your last conjecture seems to be true, to me. Mathematics, as far as I know it, is not really interested in what exists in the real world, and what doesn't. It does interest itself in the logical consequences of properties of objects. An Applied Mathematician can then say "Lo, for this Physical/Engineering-related/Literary(?) problem can be translated into yon Mathematical object, where it can be dealt with by the tools of Mathematics." |
|
||||
|
||||
על "אלוהי הפילוסופים" בונים בניינ..תיאוריות צנועות יותר, כי הן נבנות בצעדים לוגיים מחמירים ונתונות להרבה יותר ביקורת, לעומת המסקנות המרחיקות לכת שאדם מאמין ב"א. צבאות" יסיק מקיום האל. אבל, אם פילוסוף *מאמין* בקיום האל, ומשתמש בו כנקודת מוצא, יש בזה מספיק לניסוח תיאוריה. למשל, אם מניחים אל שהיה ראשון ויהיה תמיד, אפשר להרכיב תיאוריה שהוא ברא את הכל, או אם תרצה, נתן את הדחיפה ל"מפץ הגדול". (ובאמת, אלוהים מתכווץ ונדחק יותר ויותר לפינות חשוכות שהמדע עוד לא האיר - כמו נקודות סינגולריות). אם האל בו אתה מאמין הוא יודע-כל,כל-יכול וטוב ומיטיב, אתה יכול לבנות איזו תיאוריה המסבירה מדוע האל הטוב מרשה את קיומו של סבל ורשע בעולם כשבידו למנוע זאת. למשל, רעיון הבחירה החופשית. על אל בעל בינה וכח אינסופי, אפשר גם לבנות את התיאוריה שיש לחיינו ולעולם בו אנו חיים, איזו תכלית, ומשם נותר רק לברר מה היא. ואגב נפש. אתה מאמין שיש משהו כזה, הנוסף לגוף הדומם ומפיח בו חיים? |
|
||||
|
||||
נכון, אבל הדברים האלה הם לא תיאוריות. גם אם אלוהים נתן או לא נתן את הדחיפה ל''מפץ הגדול'', אין דרך להוכיח או להפריך את זה, גם רעיון הבחירה החופשית אינו תיאוריה, מאותה סיבה בדיוק. וגם תכלית חיינו (במידה וקיימת) אינה תיאוריה. בגלל שלמיטב הבנתי, קיומה (או אי קיומה) של נפש (כמו אלוהים, אגב) לא משפיע על חיי, אני לא מרגיש צורך להחליט אם יש משהו כזה. |
|
||||
|
||||
לא משפיע על חייך?! איך לא ? (נתתי קודם דוגמאות לגבי איך כן) |
|
||||
|
||||
סליחה על ההתפרצות אבל אשמח לחזק את דברי סמיילי לפחות לפי ההגדרות של פופר תאוריה היא היפותזה (הנחה) הניתנת לאישוש או הפרכה. באין ניסוי היכול להבדיל בין אישושה להפרכתה לא תוכל הנחה להפוך לתאוריה. מצב זה בו הנחה אינה יכולה להפוך לתאוריה דומני כי יתואר כהלכה בעברית על ידי התייחסות אליה כאל תורה. ולגבי הנפש האם ידיעה על קיומה תשנה במשהו את התנהלותך? ובאותו משקל, האם ידיעה כי נפש אינה קיימת תשנה דבר? ומעט יותר לפי גישתך (להבנתי) האם ניתן להפריד בין האדם לנפשו? ובכלל האם "גילוי" כי אינך קיים ישנה לך במשהו? |
|
||||
|
||||
אהלן וסהלן, התפרצות ברוכה. אתה מכיר תיאוריה שאינה בנויה בבסיסה על הנחה ש"אין ניסוי היכול להבדיל בין אישושה להפרכתה"? הרי זוהי אקסיומה. אם כך, מה הגזירה השונה בין "תיאוריה" ל"תורה"? לגבי הנפש, לפני שנפשפש בהשפעתה או אי-השפעתה עלינו, כדאי שנגדיר על מה בדיוק אנחנו מדברים. האם זהו הניצוץ המקים גוף דומם והופכו לחי? האם זהו דבר מה המייחד את האדם וחסר בבעלי החיים? האם זהו "משהו" שלא הובן עדיין, אך חוקי הפיסיקה חלים עליו (ולכן למשל יכול להיות "חוק שימור הנפש" הגורר גילגול נשמות). כך או כך, נראה לי שקיומה או אי קיומה עשוי להשפיעה באופן חריף על בן אדם הפוחד מן המוות (בעצם, מי לא), במידה ויגלה כי הוא נעלם *לחלוטין* עם מותו, או במידה ונפשו תחיה לנצח. מחשבה כזו יכולה להתוות את כל מסלול החיים של אדם. לסמיילי: נראה לי שהבנתי. אבל, שלא קישרתי בין נפש לבחירה חופשית אלא בין אלהולים לבחירה החופשית. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי את ההטעמה של השאלה הראשונה אז ייתכן שלא הענה על מה ששאלת אלא על מה שהבנתי. הגזירה השונה בין תיאוריה ותורה טמונה כאמור ביכולתנו להפריך תאוריות לעומת חוסר יכולתנו להפריך תורות (בהקשר האמור אקסיומה שייכת לתחום התורות על שום שאין אפשרות להפריכה וכבדרך אגב לכן אקסיומות במדע קיימות לגבי מצבים אך לעולם לא לגבי תהליכים). לגבי הנפש היות ולפחות כיום המדובר בדברים שהם בגדר אמונה על העולם (אקסיומה לצורך עיניינו) בחרת באמונתך? סע איתה. ממש כמו עם אותן גיאומטריות. מי שבחר להאמין בקיומה של נפש ועומד על כן בכל סיגוף גופני אשריהו (גם לגבי המאמין בגיאומטריה אאוקלידית). מי שבחר לסמוך על שלמות הגוף הנוכחי למרות גלגולה של נפשו אשריהו (וגם מי שבחר בגיאומטריה לובצ'בסקית). מי שבחר לשמור על שלמות גופו ואינו מאמין בגילגולה של הנפש באופן מפתיע אאחל גם לו כי יהיה מאושר (כן, כן גם מי שבחר בגיאומטריה של סצ'רי). ומשבחר כל אחד מהם באמונתו אין הוא מציב עצמו מחוצה לה ושואל אולי אני טועה שכן אין יתרון לאקסיומה על תאומתה ואם החליף את אמונתו הרי שאין מקורו של דבר בגילוי עובדות חדשות העומדות בסתירה לאמונה הקודמת אלא במקרה הטוב בשוני בתפיסת העובדות. אסייג את דברי כמובן במצב היפוטטתי בו במסגרת אמונתו הנוכחית מגיע אדם למסקנה, על בסיס אותה אמונה, כי אינה נכונה (הווה אומר כי היא סותרת את עצמה). איך בכלל הגענו לזה? OK נזכרתי- אין הבדל מהותי בין אקסיומות ואמונות פרט ליחודן של הראשונות למצבים. |
|
||||
|
||||
לא ידעתי שיש ההבחנה בין "תאוריות" לבין "תורות". האין זה הינו הך? (דוגמא: תורת הקוואנטים = Quantum theory). בעניין האקסיומות במדע, כדאי להבהיר שרק במתמטיקה ישנן אקסיומות ואילו בפיסיקה ישנן, לכל היותר, הנחות יסוד, שעקב צניעותו המובנית של המדע האמפירי, מעמדן ארעי מראש ותקפותן מותקפת כל העת. לגבי מהותן של האקסיומות במתמטיקה: הן אינן הנחות במובן זה ש"בטוחים" שהן נכונות או שניתן להאמין שהן או לחילופין ששלילתן נכונה. מערכת (תקפה) של אקסיומות הינה אוסף עקבי (כלומר אינו גורר משפט ושלילתו) של הנחות שהינן *היפותטיות* לחלוטין. כל מערכת כזו , ביחד עם המשפטים הנובעים ממנה הינה וודאית באופן מוחלט, ויוצרת מהות (מין מארג אם תרצו) ש"מרחפת לה במרחב האמת", מעבר לקיום הפיסיקלי וללא תלות בו. (לפי הבנתי, למעשה כל מערכת זמן ומקום (יקום) היא תוצר של מארג כזה, אבל זו כבר סידרת אופרות אחרת). לדוגמא, הגאומטריות השונות דנות בנקודות שחלות על ישרים. ניתן לבדוק שבניסוחם האקסיומטי ובהוכחות המשפטים, למושגים "חל", "נקודה", ו"ישר" אין כל משמעות. הם מה שקוראים "מושגי יסוד", ובינן לבין הישרים והנקודות בעולמנו או בדמיוננו אין כל קשר מחייב. כל פיסיקאי שמנסה לקחת את אחת הגאומטריות ולהתאים בין מושגי היסוד שלה לבין יישויות פיסיקאליות, והזמן והמקום בכלל זאת, לשם "הוכחת" אמיתות פיסיקליות (מה שקוראים "מידול") עושה זאת על אחריותו בלבד. בעניין זה, כדאי להזכיר גם ששתי תורות מתמטיות - למשל הגאומטריה האוקלידית וזו של לובצ'בסקי, אינן יכולות לסתור זו את זו ממש. מה שבכל זאת ניתן לעשות, לשם השוואה הוא להחליט להתאים זוגות של מושגי יסוד בשתי התורות - למשל, נקודה לובצ'בסקית לנקודה אוקלידית, "חל" לובצ'בסקי ל"חל" אוקלידי וכו' ולבדוק אם משפטים הנכונים באחד נכונים גם אצל השני. אך ניתן לעשות כל מיני התאמות מושגים שונות ומשונות אפילו מגאומטריה לעצמה ולקבל שהיא אף "סותרת" את עצמה!! ויסלח לי האל על ריבוי המרכאות. האם זו מגמה חדשה בכתיבתי? Time will tell. |
|
||||
|
||||
יש בפיזיקה (ובמדע בכלל) אקסיומות, כמו האקסיומה שיש חוקיות לטבע, האקסיומה שטוענת שניתן לנסח את החוקיות וזו שאומרת שהחוקיות עקבית. ללא האקסיומות האלה (ויש עוד) אי אפשר לגשת לניסוח תיאוריה מדעית. |
|
||||
|
||||
עוד לא ממש קראתי את ההודעות העוקבות ותיקוותי כי לא אכביר לכן בדברים מיותרים. השתדלתי להבהיר בהודעה קודמת כי אני משתמש במונח ''תורה'' לאמונות שאינן נכנעות לכללים לפיהם פופר מגדיר תיאוריה. אם אתה מוצא זאת לא נח ניתן לוותר על ניסוח זה אך אני מוצא ראויה את ההבדלה בין ''תורת ישראל'' ל-''תורת הקוואנטים''. לגבי אקסיומות או שהבהרת את דברי וראוי כי אודה לך או שלא הבנתי את דבריך |
|
||||
|
||||
בחירה חופשית יכולה להתקיים במקביל לאלוהים (''הכל ידוע והרשות נתונה'') ולא להתקיים ביחד עם אלוהים (שוב, סיפור פרעה). גם אם אין אלוהים יכולה להיות או לא להיות בחירה חופשית, כל זה תלוי בנקודת מבטנו (על האדם כגוף שלם, או כמכונה שמורכבת מסך כל חלקיה). |
|
||||
|
||||
''הכל רשום והרשות נתונה'' זה לא אופציה אמיתית. זו התחמקות. המצב המתואר אינו אפשרי לוגית - או שאלוהים יודע מה הולך לקרות, או שהוא לא יודע. אם הוא לא יודע, אז לא ''הכל רשום'', ואלוהים הוא לא כל-יודע. אם הוא כן יודע, אז לא יכול להיות שאנשים יעשו מה שהם רוצים - עולם דטרמיניסטי. |
|
||||
|
||||
למה "אם הוא כן יודע, אז לא יכול להיות שאנשים יעשו מה שהם רוצים"? לדעתי אלוהים יכול לדעת, ואנשים עדיין יכולים לעשות כרצונם (ז"א, אלוהים יודע על רצונם, אבל מה זה משנה). כאשר אתה רואה סרט דוקומנטרי (שבו לאנשים יש זכות בחירה), בפעם השניה (או בנושא שהכרת לפני הסרט), האם זה אומר שאין לאנשים אפשרות בחירה, הרי אתה יודע במה הם הולכים לבחור. |
|
||||
|
||||
לאנשים המקוריים היה חופש בחירה, אבל לדמויות שעל המסך שלך - אין שום אפשרות בחירה. בפעם השניה שאתה רואה את הסרט, אין שום אפשרות בעולם שהפעולות של הדמויות תהיינה שונות. אם אלוהים יודע מראש בדיוק מה אני רוצה, הרי שמה שאני ''רוצה'' נקבע עבורי על-ידי ישות חיצונית כלשהי (''גורל'', ''אלוהים'', ''חוקי הפיזיקה''...), ולא על-ידי ישות כלשהי שאני יכול להגדיר כ''אני''. |
|
||||
|
||||
זה ש"אין שום אפשרות בעולם שהפעולות של הדמויות תהיינה שונות" לא משנה את זה ש"לאנשים המקוריים היה חופש בחירה". ז"א יש חופש בחירה, ועדיין אתה יודע מה יקרה. אם אתה יודע מראש בדיוק מה הדמות על המסך תעשה, הרי שמה שהיא "עושה" נקבע עבורה על-ידי ישות חיצונית כלשהי ("גורל", "אלוהים", "חוקי הפיזיקה", "הבמאי"...), ולא על-ידי ישות כלשהי שהיא יכול להגדיר כ"אני". מכאן שברגע שיש מצלמה פעילה, אין לך חופש בחירה? |
|
||||
|
||||
לא, אני יודע מה *קרה*, לא מה *יקרה*. שהרי התמונות קיימות כבר על הסרט, ואינן נוצרות תוך כדי הצפייה. באותה מידה, אני יכול לקפוץ ישר לשלב מאוחר יותר בסרט, או להריץ אותו לאחור. אני יכול לשבור את הקוזליות על-ידי דילוג על שלבים מסוימים, או על ידי "מסע לאחור בזמן" כאמור. מה שהדמות תעשה, אם כן, לא "נקבע מראש", הוא פשוט קיים כבר. |
|
||||
|
||||
מבחינת "אלוהים" הכל כבר "קרה". "אלוהים" לא מתקיים על ציר הזמן, הוא קיים בכל הזמנים ויודע תמיד את הכל (כמו ב"בית מטבחיים חמש", http://bakbook.co.il/bookstore/bookstore.asp?categor...). אלוהים יכול לקפוץ קדימה ואחורה בזמן כרצונו. לכן, מנקודת מבט זו, "נקבע מראש" שווה ערך ל"קיים כבר". |
|
||||
|
||||
יפה, אז אין רצון חופשי. |
|
||||
|
||||
למה לא? |
|
||||
|
||||
מאותה סיבה שלדמויות בסרט שאני רואה אין רצון חופשי. מה שהן יעשו כבר נעשה - הוא ידוע מראש (אם לא לי, אז לבמאי ולעורך ולכל מי שכבר ראה את הסרט). |
|
||||
|
||||
מה בעובדה שהבחירות שלהן ידועות (לא להן) מונע מהן להיות בחירות חופשיות שלהן? |
|
||||
|
||||
שלא משנה כמה פעמים "תחזור על הניסוי" - לא תקבל תוצאה שונה. (מסקנה נלווית: לפוטונים יש יותר חופש בחירה מאשר לדמויות בסרט). |
|
||||
|
||||
איך אפשר "לחזור על הניסוי" (צפיה נוספת ב"סרט", אינה חזרה על הניסוי, משום שהידע שלך הוא פרמטר שלא היה קיים קודם)? |
|
||||
|
||||
הידע על תוצאות הניסוי הקודם קיים בכל מקרה בו חוזרים על ניסוי כלשהו. |
|
||||
|
||||
אבל לא תמיד הוא פרמטר. |
|
||||
|
||||
נכון מאוד. אך לשומרי מצוות זה נשמע מאוד חכם להגיד את זה. האמת היא פשוטה: אם אלוהים קיים, או שאינו רוצה למנוע את הרע (ואולי אף נהנה מזה) או שאינו יכול. האפשרות הנוספת - שאיננו מבינים אותו, נשמעת כמו תחילת פלירטוט עם עם אחר. לא יפה. ככה עושים לעם שהלך אחריך במדבר 40 שנה ואוכל חרא כבר איזה 2000? וזה לא שלא היו לנו הצעות! אבל לא, הוא מחפש עם צעיר. טוב, לך תתרגל איתו, נתחיל לנשום קצת. מה, אתה הולך? |
|
||||
|
||||
אופס, התכוונתי אל ''הכל צפוי והרשות נתונה''. |
|
||||
|
||||
לא ''הכל ידוע'' ולא ''הכל רשום'', אלא ''הכל צפוי''. |
|
||||
|
||||
היד פתוח והפנקס רושמת. |
|
||||
|
||||
לכל מסקנה מעשית שאפשר להגיע מקיומה של נפש (כדבר לא פיזי) אפשר להגיע גם מנקודת מוצא הפוכה. למשל, רעיון הבחירה החופשית יכול להיות קיים אם נפש (כמובן), אבל גם מנקודת ההנחה שקיימת נפש, אפשר להסיק שאין בחירה חופשית (האם לפרעה הייתה בחירה חופשית, כאשר אלוהים הקשה את ליבו, וזה בספר שמקדם את רעיון קיומה של הנפש). באותו אופן אפשר להסיק את רעיון הבחירה החופשית, כאשר אין נפש, כאשר הבחירה לא ניתנת לנפשו של האדם (כי היא לא קיימת) אלא לאדם עצמו, אם מסתכלים על כל התהליכים הביולוגים/ כימיים/ פיזיקליים שמתרחשים במוחו של האדם כגוף שלם (ז"א כקופסה שחורה, שעבור קלט מסויים, מוציאה פלט מסויים), מגיעים למסקנה שיש לאדם בחירה חופשית (במובן, שהבחירה תלויה במבנה של הקופסה, אבל על המבנה אין שליטה). אני יודע שזה ניסוח די צולע, במידה ותרצה, אני אנסה לנסח בצורה יותר ברורה. |
|
||||
|
||||
הגאומטריות הלא-אוקלאדיות השימושיות נבנות על סמך אקסיומות מתוך ששת האקסיומות של אוקלאידיס, תוך שהן מחסירות מהן. |
|
||||
|
||||
מחסירות, משנות, אבל לא שוללות. |
|
||||
|
||||
כן שוללות. שוב, גיאומטריה היפרבולית היא גיאומטריה אוקלידית, בה שוללים את אקסיומת המקבילים, ומניחים את ההיפך. |
|
||||
|
||||
אולי אני לא מבין. בתגובתך (תגובה 50843) טענת שהאקסיומה של הגיאומטריה האוקלידית היא "יש רק קו אחד...", השלילה של טענה כזאת תהיה "אין רק קו אחד..." ומכאן "אין הגבלה על מספר הקוים..." ואילו הטענה "יש פחות או יותר מקו אחד..." היא טענה שאינה חילופית עם הטענה הראשונה אבל לא שלילתה. כנראה טעות שלי, ואשמח לקבל הסבר (במייל או באייל). |
|
||||
|
||||
כפי שטענתי כמה תגובות למעלה, זה לא נכון שהאקסיומה האוקלידית אומרת "יש רק קו אחד..." ושלילתה "אין הגבלה על מספר הקווים". האקסיומה האוקלידית אומרת "לכל קו ונקודה יש רק קו אחד...", ושלילתה היא "קיימים קו ונקודה כך שאין הגבלה על מספר הקווים". האקסיומות הלא אוקלידיות אומרות משהו כמו "לכל קו ונקודה יש יותר/פחות/אין הגבלה...". זה לא מתיישב עם האקסיומה האוקלידית (אלא אם אין בעולם נקודות וקווים, ואז שתיהן נכונות באופן ריק...), אבל אף אחד מהניסוחים הללו אינו שלילה של האקסיומה האוקלידית. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |