בתשובה למיכאל, 13/11/01 6:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין שגם זך - בהתקפתו על אלתרמן - טען שהאסתטיקה האלתרמנית עויינת את חיים הממשיים בעולמנו. בכלל, אני חושב שכל יצירה תרבותית משמעותית (אני - נכון לעכשיו, לפחות - לא כולל את השכטריזמים בקטגוריה הזאת, שכן טרם גיבשתי דעה יציבה לגביהם) נבנית משאיפה אל האין, אל החלל (עיין ליכטש - http://www.anonymous-fish.com/issue10/page12.html), שאיפה שהיא בהכרח עויינת לחיים ו"מייסרת אותם באורח מוחלט ללא זיקה לגילוייהם". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תכנים מורבידיים, הרי-רשע, מבשרי-רע סתום/אפל (ominous) מדבירי חיים, מוכונים כלפי כשלונם האינהרנטי ועוינים להם ולפועלם באופן אבסולוטי מצויים בשפע מדהים אצל זך: שבע פעמים אמר הזאב לגדי חדל. רק אחר כך טרף. ידעתי כי קרוב לכבות אור עיני בלילה השחור. (הערה: אז מי צריך את הלוחמה הפסיכולוגית בעברית ברדיו קהיר באותה תקופה בנוסח "בקרוב יעטוף אתכם המוות בגלימתו השחורה"?) (השלמה וכניעה:) הזמן קצר, אני איני קובל. (משהו על גורלו של המפעל הציוני:) לחוף ימים עוד מעט ירד הלילה הגדול, לילו של המדבר, שעות האור מועטות באיזורים האלה ואנו נוותר עם הדברים *שחשבנום* ליפים ולכדאים להלחם למענם, בבלי דעת אם גם השמש העולה תסכים לדעתנו (חוסר תוחלת הכרחית:) מתמיה עד כמה הדברים הם סופיים ועד כמה סופיהם צפויים מראש במעשים שאול שומע מוסיקה אשר נותנת לו רפאות (מלשון רפאים) אין זה משחק, יתברר. זוהי רצינות, כמו כלי עבודה, יתד, סכין (הערה: האם כלי העבודה היחידים הינם בנוסח חרמשו של מלאך-המוות?) לעולם, לעולם לא יהי לו מנחם. והבינותי שבשבילי אין כל לובן בלילה ואין אור שיכול למחוק גם את הרחוק ביגונותי. (הרגעה בנוכח שיר ערש גרמני, בדומה ל "תישן ילדי תישן. אמך בקבר; האב -בפומרלאנט; אבוי, פומרלאנט עלתה באש; תישן ילדי תישן.) אל דאגה, אל דאגה, מחר ניקח את החפצים מכאן, נזיז כסא או שולחן, מחר נרגע. העקוב יהיה להר, אנחנו לבקעה. מחר תשכח הרעה. הלילה ירד כמו שק של שינה הלילה ישקע. ובהמשך: הוא היה לימיו מה שהגרזן הוא לעץ, הפה לאוזן, ספר דברים לקן הציפור. כעת הוא שקט. הוא מת. כמו רוח, כמו עץ. לבסוף השלים עם המילים ואמר מה שאמר. כעת הוא נגמר. פניו מעומלנות. האויר עוד רוטט. כעת הוא מת. הוא במילים ממעט. כבר רועד ממגע מקורים נרגשים, בשר המסע מצטמרר, הים שוב מנפח גופות ציפורים בטיסה. האם "האסתתיקה האלתרמנית היא היא שעויינת את החיים בעולמנו" או שיש כאן פרוייקציה פסיכולוגית ברורה מנהמת נפשה של רוח גודמת? זך עצמו מודה "הרוח מודה ששגתה. לשקוע זה לא אהבה." הדברים מדברים בעד עצמם. ביום ב' הבא עלינו בסביבות 10.15 בערב תוצג בערוץ ב' התוכנית אלטרמניה, על אלתרמן ויצירתו. וכבר במקטעים קצרים ממנה הספקתי לראות את זך מפטיר בספק הערצה, ספק שלילה גורפת "מפיסטו" כלפי אלתרמן. אם אלתרמן הוא מפיסטו, הרי זך הוא מפיבוטש'ר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהפוטש שביצע זך כלפי אלטרמן לא מנע אפיזודות של ידידות והתרועעות-צוותא ביניהם, בתקופת "כסית" המאוחרת (אמצע שנות ה-60 ואילך, דומני), לאחר שאלתרמן השלים עם/את מה שהשלים. יעקב אורלנדר מספר, אם אני זוכר נכוחה, אפיזודה אחת בה הילכו השניים בחברת ידידיהם ברחוב הירקון, ומי מהנוכחים הפטיר קובלנה אודות חריצותן היתירה של בנות המקצוע העתיק העובדות בשטח. "בעצם אנחנו הזונות הכי גדולות פה" הפטיר אלתרמן בבדיחותא של קשיש שלא נס ליחו בפנייתו להסכמה לזך- שמיהר להסכים עמו לאחר הרהור קצר. בקרוב אגב תועלה עלי במותנו תוכנית על תור הזהב של היי"ש של הווי "כסית" (שלונסקי, אלכסנדר פן, אלתרמן, זך, אורלנדר, מחבר "עטור מצחך זהב שחור", ואחרים). "שירים שיצאו מכסית", בעריכת חנה מרון, אנסמבל תיאטרון הרצליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להרצליה יש תיאטרון? מהם חושבים להם שם, שהם בית שמש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר באספקטים מסויימים בשירתו של זך, אך אין בכך כדי להמעיט בערכה וגדולתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למחבר של ''עטור מצחך'' קראו החבר'ה אברהם חלפי, וליעקב אורלנדר קראו החבר'ה יעקב אורלנד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה למישהו להתמודד עם מושגים, דימויים, ומילים מדוייקים וקולעים להפליא, אף אם קורה ולא זוכרים שם או שתיים? לא נמאס כבר לחיות במציאות הרמטית של הפיכת הדברים, עוית הצחקוק, ועילגות המלמול, המאוששת על ידי מנטרות חוזרות ונשנות ושלהוב עצמי היסטרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל, לא נעים לי כקורא לראות אותך מתגונן מול ירדן, שבסה''כ ציין מי כתב את 'עטור מצחך'. ככלל כתיבתך הלא מובנת בזמן האחרון מעוררת בי אי-נחת. כשכתיבתי שלי באייל הידרדרה לתהומות של חוסר הבנה ומעורבות רגשית, בחרתי לקחת פסק-זמן מן האייל. סבורני שאתה, המשכיל והבוגר ממני, תצליח להתנתק רגשית מן האייל גם מבלי לנקוט צעד דרסטי מעין זה. אני כותב לך זאת בידידות, וודאי שלא מתוך כוונה לזנב בך. כל טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר, את גוף ההודעה הצלחת להסביר. אך איך אתה מסביר את כותרת ההודעה? סתם שרבוב מילים רנדומאלי נטול כוונה? ומהי הכוונה לדעתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיא מתקשרת כנראה לתוכן תגובתך המקורית, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פטפט תוכי יוסי". איך אתה מסביר אותה? שרבוב מילים רנדומאלי נטול כוונה? ומהי הכוונה לדעתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל, זהו ציטוט משירו (כנראה המפורסם ביותר אחרי ''עטור מצחך'') של אברהם חלפי - ''תוכי יוסי''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול היה יום ראשון היום שני אל תלעגו לרש אם לבן הוא ואם כושי (???) יש בו בחלש מן האנושי אנושי לדעתי זה השני הכי מפורסם של חלפי הנהדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן, בכל אופן השיר הראשון שעולה לי לראש, כשאומרים אברהם חלפי הוא ''עטור מצחך'' והשני הוא ''תוכי יוסי''. אני יודע, שאני לא מדגם מיצג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה בחר דווקא בפסקה זו מתוך ריבוי הפסקאות בכתיבתו של חלפי, ובהקשר בו הוא מתקן את שגיאותי-כביכול (שם או שתיים שנשמט מזכרוני). סתם באופן רנדומאלי, סתם אסוסיאציה מקרית בהקשר המסויים הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קטונתי מלהסביר את ירדן, יתכן שאתה מעלה לו אסוציאציה של תוכי פטפטן (אם כי אני לא רואה איך זה מנחם אותו) אבל לי אתה דוקא מעלה אסוציאציה של ינשוף מפו הדוב, שמדבר בשפה גבוהה כך שאף אחד לא שם לב, שהוא לא יודע על מה הוא מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי ילד, גידלתי ינשוף. מזה באו לי הצלקות בפנים. הייתי דומה לעכבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי הוא מנסה להדביק כותרת של תוכי פטפטן, כדבריך, במצב בו הוא פונה כלפי, ונוקב בשמי? מה כל כך חשוב לו כאן? ולמה ומדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשאל את ירדן ולא אותי. אין ספק שאתה לפעמים נשמע כמו תוכי, חוזר על מלים וביטויים מפוצצים, שלחלק ניכר מהקוראים אין שום מושג מה הכוונה מאחוריהם, (וספק אם לך יש) תוך נסיון להקנות לעצמך חשיבות. תוך כדי כך אתה טועה או מפגין חוסר ידע, שביחס לחשיבות העצמית הגבוהה, שנובעת מהתוכן ומהצורה של דבריך מעמיד אותך באור מגוחך. לדוגמא אי הכרתך את הציטוט מתוך השיר "תוכי יוסי" או אפילו את שם כותב השיר "עטור מצחך", או שימוש במילה Contrawise (שלא ממש קיימת בשפה האנגלית) ויחוסה לטווידלדי. מתקבלת התחושה, שאתה מנסה לנכס לעצמך ולא בצדק מראית של אינטלקטואל כל יודע וכל מבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קם לנו יורש לדמותו הקודמת של כ', אלא שהפעם היא מתגלמת בצורת היטפלות לטפל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היסקיך נראים, איך לאמר, קצת מבולבלים, ואולי הדבר מעיד משהו על מוריך, כך שאין בדברי מסקנה אישית. "אי הכרתך את שם כותב השיר "עטור מצחך"? כיצד אם כן יכולתי לאמר שמחברו היה מאנשי חבורת כסית (וספציפית -מחבורת שלונסקי ומבאי ביתו, פקיד ציבור ואף שחקן מזדמן, דומני, ואולי אף אדם שפגשתיו אישית מספר פעמים). האם בעיני רוחי השיר הזה הוא הוא שלגם יי"ש בהסבו לשולחן שם, ולא כותבו? הרי אמרתי שהשם נשמט מזכרוני (בשעת הלילה בה כתבתי את הדברים), ומה זה כבר משנה בהרבה, שהרי השיר הוא המוכר לקהל הרחב. "אין ספק שאתה נשמע כמו תוכי" - נראה שהספק אינו מבאי ביתך, אדוני נשמע מאוד ארוגנטי ובוטח בעצמו. "תוך נסיון להקנות לעצמך חשיבות" על בסיס מה אתה קובע זאת? האם אתה טלפאט, או שאין מנוס מלהכיר בעובדה שיש כאן מצידך שחצנות חסרת בסיס הנראית ריקה למדי (עוד לא זכיתי להתבשם מפרי עבודתך או אף מחשיבה פוריה ומענינת שלך, אדרבא, תקנני בעניין זה). ושחצנות זו מושלכת/מותזת כלפי בפעולה ברורה של השלכה. להיטותך לאמירות פסקניות חסרות הנמקה מספקת נראית תואמת את גישתך, אבל דחילאק, קצת מאמץ מוחי, הכל "חפיף חפיף"? האם זכרון-גרידא של כל שם ושם, גדול כקטן - דבר שאתה מייחס לו ככל הנראה חשיבות מרובה (כמובן שהדבר חשוב,אך קצת פרופורציה) יכול לבוא כתחליף למאמץ חקר ופיתוח מושכלים? תן קצת תוכן חכם, ולא השתלחויות, באם ברצונך להאיר את עינינו בדבר מה, להוסיף משהו ממשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ביוגרפיה מרשימה נושא אני, חשיבתי אינה פוריה ודברי אינם בשומים, לא חקרתי ולא פיתחתי דבר ובפרט לא דברים מושכלים. ואף על פי כן, אני העני מכל מעש מרהיב עוז לקרוא לך תוכי נפוח מחשיבות עצמית. בסוגית החשיבות העצמית, אין כמו הנחתום עצמו להעיד על עיסתו בתגובתך האחרונה - "עוד לא זכיתי להתבשם מפרי עבודתך..." כרוצה לומר, "מי אתה ומה אתה, שתעיז להגיב להוד-גאונותי." והתוכי? קרא את תגובותיך: תגובה 44011 תגובה 44022 האין אתה חוזר כמו תוכי? וזה רק מהיום. אין לי שום דבר נגד טעויות ושכחות, כולנו בני אדם. (חוץ ממיץ הארנב) יש לי נגד כאלו המשתמשים במילים גבוהות כדי להפוך את דבריהם למובנים רק ליודעי חן וזאת מבלי להבין בעצמם מה הם אומרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן .אשרינו שזכינו לחוצפן חדש. מה קרה אינגעלא, קשה לך להבין? תשאל ואולי תקבל הסבר. לא מעוניין להבין? דלג הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בפולניה היו מורחים לו חרדל על הטוסיק, שילמד מה זה להתחצף לזקנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה על הטוסיק? חרדל לא צורב במגע עם העור (למיטב ידיעתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך לכתוב פי הטבעת אבל לא היה לי נעים. עכשיו כתבתי את השם המפורש באינטרנט ואני מסמיק בגללך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בתגובות האלו הסמקת? תגובה 39097 תגובה 39958 תגובה 40094 תגובה 40633 תגובה 41016 תגובה 43042 תגובה 43051 (מבחר מצומצם, נמאס לי באיזשהו שלב). אגב, אני מאד נהנה (ולא בצורה מינית...) מתגובותיך, והן תמיד מעלות לי חיוך על הפנים. לא, אל תספר לי מה תגובותי מעלות אצלך... מעדיף שלא לדעת... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וערן ויעקב בוחרים לשחק בקקי (פחות או יותר). התגובה הראשונה מבין התגובות המקושרות מאוד מוצלחת, חובה עליי לציין. אפשר לבקש ממך אדוני פופק שתעבור על כל אחת מהתגובות שנוספו היום במאמר זה ותשזור את פניניך ביניהן, כדי להפיח בנפיחותיך המבודחות את משבי הכעס הפורעים מלבני האייל? הא - אין כקריאות מעיים, כחצוצרת צינורות כמוסים, כיללת סילוני ישבנים קפוצים לבדח ולשעשע. קטון עם גדול, רב עם פוחח. וכשישקוט האייל מסערות יומו זה, וכשיתנדפו מעל דפיו מולוקלות הנאדות שלך, ואטומי ויכוחי יתר מכובדינו, נברך כולנו שהגיענו למנוחה ולנחלה, ושכל הנושאים סוכמו מכבר, ושאין עוד להתווכח, אלא רק לקרוא בנחת ביקורות מסעדות שאף לא אחד מאיתנו ביקרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוצא את הערתך פוגעת משהו. למרות שאני נוהג לכתוב רבות על מין ונושאים הקשורים בו, אינני עוסק בפעילות מעיים כלל. אינני קיים בעולם הפיזי ולכן אינני אוכל ואמרו חכמים ממני ''מי שלא אוכל, לא מחרבן'' והוספתי אני, ''מי שלא קיים, לא מפליץ''. אשר לבקשתך, אני אאלץ לדחות אותה משום שאינני אוהב התעסקות עם אנשים כעוסים (מיכאל יכול להיות מאוד מפחיד כשהוא מעוצבן) ואינני נוהג לעשות צחוק מאנשים שעושים זאת טוב מספיק בעצמם. היה שלום, שמחה ואריכות ימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד שמח שאתה נהנה מתגובותי. אני עוד יותר שמח שהן לא גורמות לך לתגובה מינית. גם אני נהנה לקרוא את הניתוחים הפוליטיים שלך. הם שופכים אור חדש על דברים שנראים להדיוט בעניינים פוליטיים כמוני תמוהים משהו. כל הכבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לכבודך לענות לי בEmail? חבל שטרחתי לשלוח לך. אינגעלא תקרא לחברות שלך. ואת מיכאל אני מבין יופי, תודה על הנכונות לסיוע. מיכאל שאל אותי פעמים למה ירדן השווה אותו לתוכי. עניתי לו פעמיים שישאל את ירדן ובפעם השניה, שניסיתי להסביר לו שהוא בדיוק עכשיו מתנהג כמו תוכי וחוזר על עצמו בלי להבין, הוא ואתה (צמד חמד) התנפלתם עלי. ושוב, העובדה, שאני מבין את מיכאל ומוצא ענין בדבריו, לא גורמת לי להנות מניסוחיו הספק מתפתלים, ספק מתנשאים על קהל קוראיו. אני מאוד מצטער, שהכנסתי את ראשי למיטה החולה שנקראת "לענות למיכאל" כי חוץ מלהסתבך במיתרים של מצנח (פלגיאט, אני יודע) זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות לך, בעיקר כשיש לו חברים עצבניים כמוך. הייתי צריך לתת לו לתמוה עם עצמו מה לו ולפטפוטיו של תוכי יוסי ולא לטרוח לענות לו, אבל שוב, את הנעשה אין להשיב. לא נורא, תמשיך להנות משפתו הייחודית של מיכאל ומההגנה על כבודו, הוא מן הסתם יודה לך וימשיך להתנסח בשפה קשה להבנה (ואני בספק אם הוא מבין את מה שהוא כותב) ואני אחזור לעקרון הישן שלי, לא לענות למיכאל, שמרגע לרגע אני יותר ויותר מצטער ששברתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר איזי הנכבד, חבל שאין לאדוני מספיק סבלנות להמתין לתשובה. האם אני מזהה כאן קצת חוסר הבנה כיצד מערכת הדואר האינטרנטית עובדת, עם מיני השהיות בדרך ותיבות דואר שונות הניפתחות בזמנים שונים. אנא הודע לנו כאשר קיבלת את דואלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דואלך הגיע בשלום, אם זה אכן דואלך. נראה, שתגובותיך כאן כתובות בסגנון שונה לחלוטין מאשר הסגנון בו אתה כותב דואל. בכל מקרה, אפשר לצטט את ה Disclaimer שבסוף הודעתך? חוסר שייכותו לשאר ההודעה הופך אותה לסוריאליזם טהור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Dear Easy,
I understand that Michael tends to post very convoluted and hyperbolic responses, written is Sfat Sod or Sfat Rabanim if you will. Whatever meaning one finds (or elect to ignore) in his words, does not merit ridiculing him. Not even inadvertently. I found the last comments, posted by others and your very self, offensive, condescending and literally bordering with juvenile behaviour. Especially I find the lax use of colloquialism very disturbing, and I mean Mr. Dubi usage of big-fucking-deal. Hope this will end the poisonous attacks on Michael writing and let bygone be bygone. Sincerely, Ron PS. K' is actually C, i.e. Clil, of which I had called in the past - a serial chutzpahn. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הפרסום, אבל אני התכוונתי לתוספת, שבאה לאחר מכן. (פותחת במילה This ומסתיימת במילה Affiliate) חלק זה הוא הגורם לסוריאליזם המדובר ולא החלק שהבאת, שאיתו אני מסכים לחלוטין. בכל מקרה, אם אינך מעונין, שחלק זה יפורסם, לא אוסיף מילה בנושא. תודה על תרומתך להרגעת הרוחות. (וד"ש לאינגעלא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
In Israeli slang it is called "tailoring for someone a metal suite
he cannot get rid off (Halifat Barzel.) Plagiarism and rubbery of thousands of pages of notes, written since 69 is good enough reason for this "carry and bury" excessive plagiarism, which harms its object (unlike moderate plagiarism -where cooperation is still possible) to the most Much of the ugliness of human disgrace and treachery is exposed during the process. Some good souls still shake your hand but mention they have their life to live. The victim of such acts is displaced towards unrelated matters. Being provoked to utmost anger and helplessness he utters words that are like wonderful music to the offender: "You see how he talks? what do you expect? So, offensive acts are retrogradely "justified "(What I call "playing Mozart" to the offender Words- as a justification for confiscating substantial products worked upon intensively with no holidays or weekends This saga should, in the information age, be written one day in detail. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Isn't it the exact description of how I don't write?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רשאי להמשיך להיתמם ולהאשים את ציבור הקוראים ברדיפתך. אם אדם בהשכלתך ובגילך בוחר להוסיף ולכתוב בצורה סתומה, לא נותר לי אלא לחבור לאיזי ולאחל לך כל טוב. ידידי מלחך הפינכה ידווח לי אם וכאשר תאמר משהו מעניין. לחיי הדיונים היפים שהיו בינינו, תהיה בריא מיכאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל, רק רציתי לומר שאני נמנה עם דורשי טובתך ומלחכי הפינכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים, אבל אני חייב להגיד לך את זה, ליאור - תוציא את הצנונית מהתחת. לפחות בתגובתך אתה מצהיר שאתה נכון לעקוב אחרי הכלל הפשוט שהותווה כאן, שניתן לנסח גם כך: if you can't read it, skip it, או משהו באנגלית קצת פחות קלוקלת לבחירתך (אם כי הערכתי שאכן תישמע לו הולכת ופוחתת עם כל מלבן שבו אתה חוזר ומצהיר זאת, וכל פעם בקרשצ'נדו של גסות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחילוקי הדעות בינינו בנקודה ברורים גם בלי הגסויות שאתה חש מחויב לשלב. יושב פה אדם שגדול מסכום שנות חיינו, שקרא כנראה יותר מכפי ששנינו קראנו יחד, שישב כנראה עם חלפי ושות. בכסית, שכתב איזה ספר או שניים, שהשריץ איזה ילד כנ"ל (?), והנ"ל מתעקש בצורה אינפנטילית למדי להשתמש במשלב שיחה מתפתל ומתנשא. לא די בכך - הוא גם קורא לי מסריח ומרבה להתקיף את מי שמבקש ממנו לדבר ברור. אז אדרבה, תמשיך לטפח את חיבת הקוויריות שלך באייל, עלי הזחיחות לבית שרון נמאסה, ופתיל הדיון הזה מוצה. איש לאהליו, 247. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I don't understand. What you describe as my style of writing is absolutely different, unfortunately not even close to it. Is it some kind of a joke?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחברות שלו סביר להניח שהוא יקרא מיידלע... ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוזת הענו המרכין עצמו לעפר, מה שמשווה מראית/מצג של מעין אמת פנימית לדבריו? אולי קצת עניניות במקום לטרוח כל כך, בקוקטייל של אמצעים ופוזות, להטיח רפש? נכון, יש המשקיע גם במלאכת ההרס ואפילו רבות, אך מה יתרון בכך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פוזת המלומד המתנשא מעל כל, מה שמשווה מראית/מצג של מעין אמת פנימית לדבריו? אתה מעז לדבר על הטרחה שבהכנת קוקטיילים של אמצעים ופוזות? או ליתר דיוק פומפוזיות? איפה העניניות במאמריך? מעט עיקר והרבה טפל. בכל מקרה, נמאס לי מחלופי הדברים האלו, הם לא משרתים שום מטרה ולא מענינים אף אחד. (חוץ מהקורא הנאמן ר.ב.י) היום היתה הפעם הראשונה בה התיחסתי לדבר מהגיגיך וזאת הפעם האחרונה שאני עושה טעות כזאת. לא היה נחמד לדבר איתך, בכבוד לא רב, איזי. נ.ב. בבקשה אל תראה בכך מחמאה, אבל אני מוצא את רעיונותיך מענינים ומעוררי מחשבה, אם כי הטרחה הכרוכה בקריאתם ובליל התאורים המתפתלים ומסתבכים סביב להם, מעוררים בי גאווה לא קטנה כאשר אני מצליח להבינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא, אם כבר, טרח להמציא את גידופיך בכוחות עצמך, ואל נא תהפוך השגות לגידוף. אילו כיניתיך תוכי, הייתי עובר בכך על הכרתי שאין להתעלל בבעלי חיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בכך יתרון ממשי. זה פשוט כיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די עם זה כבר! די עם השטויות האלה! נעלבת מירדן? לבן איתו את הסוגיה באימייל. כאילו זה לא מספיק שאתה כותב תגובות על גבי תגובות של טקסט בלתי קריא בעליל, כאילו זה לא מספיק שאני עשוי להכנס לדיון עם 10 תגובות חדשות ולגלות שכל-כולן הן תגובות שלך לעצמך (מה, אתה לא יכול לחשוב שתי דקות אם יש לך מה להוסיף לפני שאתה לוחץ על "שלח"?) - אתה עוד נעלב מכל מי שמעיז להגיב כלפיך. אז הוא כתב "תוכי יוסי" כי זה מה שבא לו לראש. ביג-פאקינג-דיל. תתחיל להרגיע, כי זה ממש ממש מיותר, שלא לדבר על לעצבן. (כאמור בכותרת, את דברי הללו אני לא אומר כעורך, אלא כקורא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ראה נא, אם מישהו אכן מפטפט דברים חסרי ערך ולא מובנים, האם אין זה ברור מאליו, ולמה לשקוד כל כך להדביק לו דימוי כזה? ומאידך יש רבים הנכנסים איתי לדיאלוג עניני, או בוחרים בטעוני ופיתוחי כנקודת מוצא להמשך הדיון, מבלי לנסות כל כך להטיח בי בוץ בכל מחיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוך, נו. אני דווקא נהניתי לקרוא את המלבנים של מיכאל, למשל. קצת חריגה ממסגרת המלבנים (אל מסגרות של כמה מהם) לא תזיק לאף אחד. להיפך, יכול להיות שיש בחוקה הזאת כוח ומשמעות. על פי היכרותי (ורק מעל דפי האתר הזה) עם ירדן ניר, לא היו לו שום כוונות זדוניות, אך קשה לי להאשים את מיכאל בהתגוננותו - הרי לאחרונה (וגם לפני כן) הוא זכה מידי רבים לביקורת מאוד לא נעימה (ולא עניינית) על סגנונו - וזאת דווקא כשהוא משקיע הרבה מזמנו בכתיבתן. כשהשקעה כזו של זמן, וכשהצגה כזו של רעיונות, זוכה רק ל"לא מבינים אותך, מיכאל", יש להתפלא ולהעריך את רצונו של מיכאל להמשיך ולכתוב באייל הקורא. דווקא בדיון זה מיכאל היווה דמות חשובה ומרחיבת דעת (ודווקא בדיון זה, שתוכנו שירה ויצירה וכולי, מוצאים אתם לנכון לבקר את סגנונו). לא מחבב את הסגנון, דובי? במיוחד כקורא אין לך הזכות לבוא אליו בטענות. כעורך אתה עוד יכול לרטון לעצמך מתחת לשפם - ותו לא. ואותו דבר אומר לליאור גולגר, שאני סבור שדווקא זכה להערכה בתקופת הסהרורים המשולהבים שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע שהלא-עורך הנכבד יפסיק להשתמש בשפץ ביבים קוליקואלית שבניגוד למה שנראה בטלויזיה האנגלוסקסית, אין מקומה בשיח בני תרבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא הוגלתה "תגובתו של לא-עורך" זו לאי השדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמנו לא היה אי שדים (כמו שאין עכשיו, נשאר שם רק מוזיאון) ולא התבצעה הגלייה רטרואקטיבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כוחו של הדיון כאן (בפורום,מאגזין,*.*) הוא בודאי ברמתו.אבל נדמה לי שכוחו הוא גם באופיו.והאופי של הדיון או הדיאלוג שנוצר כאן מזכיר אולי את האופי של הדיון שהתנהל בככר השוק האתונאית של המאה החמישית לפנה"ס זו שסוקרטס התהלך בה (ואולי גם היא לא היתה קימת מעולם אלא כאידיאל) והכוונה כאן בדיון חופשי ,פתוח ללא מגבלות, אינטיליגנטי במידה שאינה גולשת ללמדנות אקדמאית גרידא (המעקרת לא פעם), ומונע יותר מכל על ידי סקרנות אמיתית ורצון לדיאלוג המורכב מקולות רבים. המדיום בא כאן לעזר העובדה שצריך לנסח כאן תשובה בכתב ולא במלל (או בצעקות) מעדנת במידה את הדיון למול כל דיון המתנהל במרכזה של כל ככר השוק. אבל (להדגיש שוב) המטפורה של כיכר שוק היא הנותנת לאתר כאן את כוחו. ובככר שוק כמו בכיכר שוק יש מקום לכולם ויש מקום גם לפולמוס (ואפילו לקללות,מכובדות כמובן) כך שבשולים (ולפעמים במרכז) תמיד ימקדו את תשומת הלב "תופעות קיצוניות" משורר המשורר בשתיקה רמה את שירתו, מרכולת אינטלקטואלית קשה עד בלתי מובנת לאחד ואקזוטית אולי לשני, ותמיד כמו בהייד פארק ימצא מישהו שיעמיד כסא במרכז השוק וינאם את תורתו. כל אלה הם חלק מחגיגת הדמוקרטיה והם הצובעים את השוק בצבעיו הססגוניים (ולפעמים מענינים אף יותר מן הדיונים היותר פוריים) ובשוק יש להזכיר תמיד קימת האופציה להמשיך לדוכן הבא ולצרוך סחורה כדאית יותר. איפה הגבול ומתי הדיון מתדרדר מעבר לגבולות הטעם הטוב (או אולי מתר לומר ה'מידה הטובה') אין לי תשובה ברורה וזוהי אולי אומנותו של העורך לשמור על גבולות הנאותים (ונראה שעד עתה המשימה נעשית בהצלחה) והגבול הוא חלק בלתי נפרד מן המידה הטובה כך טען סוקרטס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן-חן לכל מי שיצא להגנתי; האמת היא, שכשבחרתי את הכותרת אכן התכוונתי לסנוט קצת, אבל ברוח טובה. נכון שלאחרונה אני שוב מוצא את כתיבתך נשגבת מבינתי לעתים קרובות, אבל אין זו דרכי להטיח זאת כך בפני מגיבים, וודאי שלא ללא פירוט. הייתי צריך לדעת שיש כאן סכנת עלבון, ועל כך אני מתנצלץ בוודאי ובוודאי שבציון שמות המשוררים התווכנתי רק... לציין את שמות המשוררים, ואינני רואה זאת לא לגנותך ולא לגנותו של אף אחד אם שכח או התבלבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובמקום ה-ץ' במילה ''מתנצלץ'' היתה צריכה לבוא נקודה, כמובן. אוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר חביב יותר משגיאה פרוידיאנית טובה. ואני לא מתנצלץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כבר לא משנה אם זה אורלנד או אורלנדר. כמובן שתמיד יהיו שינסו לראת סמליות שדווקא בימים אלו הלך לעולמו מחבר "עמוק עמוק העצב בעיניים" ו "אנחנו שרים לך, מולדת ואמא" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשמע חלק מן הדברים פשוט מתחשק להציב איזה אנדרואיד מחליק-מתהפך האומר אוטומטית contrawise נוסח טווידלדי (או שמה היה זה טווידלדאם, או מישהו אחר), בעליסה בארץ הפלאות, שחיבר הלוגיקן המתימטי לואיס קרול. מה עם "מלחמה ושלום", לא שיר הלל בונה לחיים על גילוייהם המורכבים ?(בניגוד לסתם פלאקטיות "חיובית" בסגנון הריאליזם הסובייטי נוסח ז'דאנוב, או גילויי סטראוטיפיות פשיסטית -הגם שהפשיזם למען האמת, מורכב יותר ברבדיו וגילוייו מהריאליזם הסוציאליסטי "הבונה" -קח את הפוטוריזם האיטלקי או עזרא פאונד). מה עם שירתו של ט.ס. אליוט, הפותחת גם אופקי מסעות ונופים אקזוטיים תוך פריסת גוון של שפע גילויי החיים באופן חכם ומעשיר? ומה עם יצירתו המונומנטאלית של אונור'ה דה בלזק? ומה עם וולט וויטמן (the lilac boosh למשל) או פוקנר? האם "זן ואומנות אחזקת האופנוע" של פירסיג או שני כרכיו המונומנטאלים של אלברט שוויצר על באך עוינים לחיים? וכך הלאה והלאה. הניב הגדמני אינו הכרחי. אולי השתלב במגמה סובייטית מסויימת הרואה בכוחות היוצרים של הפרט מעין היבריס כנגד עריצות שלטון הקולקטיב. זאת תוך השענות על מוטיבים קמאיים קדומים בהרבה, של דיכוי רוח האדם, במסגרת לוחמת טרור פסיכולוגי עתיקת יומין שמגמתה הדברת רוח האדם החופשי על ידי השמאן. גילוי האדם את מהותו היוצרת האנושית אינו מובן מאליו, גילויי מודעות-חזרה-למהות זאת הנן בנות כ-3000 שנה. ככל הידוע, רוח האדם החופשי היתה מודברת עשרות אלפי שנים בידי השאמאנים למיניהם, ורק בזמן המהפכה המדעית לפני כ-300 שנה מצטיירת תנופה ופריצת מדרגה קדימה והלאה. אך זאת במקביל גם להתגברות כוחות קמאיים החותרים להשבתנו לאחור, כפי שאנו רואים את גילוייהם בפגיעה "בתאומים" ותופעות חברתיות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השערתי היא שזך, שהוא אדם נבון ובעל אינטואיציות מפותחות להפליא, אין לייחס לו חוסר מודעות בעניין הנידון. כלומר אין לייחס לו חוסר מודעות לאופי העדרי - התיצבותו, יתכן, לצו-קריאה בולשביקי-קולקטיביסטי והרתמותו למעס-מאס גדמני בשרות העריצות - לא רבותי! דברים בסדר גודל כזה, של גדמנות כלפי הרוח האנושית היוצרת וכלפי האינדיוידואליזם והרוח החופשית אינם נעשים בהיסח דעת: האם ניתן לראות מודעות עצמית כזו, אפופה, יתכן, בחרטה קיומית אך גם מהולה בהשתבחות עצמית על תבונתו להמנות על ה"צד הנכון", בצוותא עם כוחות העריצות היושבים בטח, בשיר הבא: איך זה שכוכב אחד לבד מעז, איך הוא מעז, למען השם. כוכב אחד לבד, אני לא הייתי מעז ואני בעצם לא לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לכם: ההיבריס הנוראי הזה, האינדיוידואל והכוח היוצר האנושי, הקורא תגר כביכול (איך הוא מעז למען השם) כנגד עריצות הקולקטיב ושלטון הטרור של השאמאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל את הדבר הזה יש להבין, אף אם אין בכך "לא ישועה, לא מרפא ולא ראייה מצילה, אבל יש בו מה שיש בו (דוד אבידן מתוך "אין עלית רוחנית בארץ הזאת", 1963): 1960, מועד יציאתו לאור של "שירים שונים" של זך, היה עיצומו של מה שכונה אז "שילטון החושך" ועונת עזוז תנופתו של בולשביזם ממלכתי/פקידותי ללא מיצרין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אבל הן כולן של מיכאל העונה לעצמו1" מתוך כתובית חדשה הנמצאת (או לפחות צריכה להימצא) בהרצה. 1היחיד שמבין כנראה מה הוא רוצה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את רוב (כל) הדוגמאות שהבאת לא זכיתי לפגוש (מעבר להיכרות אקראית). זה אולי מביך ברמה האישית, אבל אני לא חושב שזה פוגם בטענה שלי. הטענה שלי לא היתה טענה *היסטורית* ("כל היצירות הרציניות שנכתבו הן...") אלא הצעה *נורמטיבית*: אני מטיל ספק כבד באפשרות לייחס ליצירה שאינה שואפת - בסופו של דבר - אל האיִן, אל שלילת החיים, ערך תרבותי משמעותי. אבל אולי יש הבדל בין שלילת החיים מתוך שאיפה אל האין לבין "גדמנות" (הגישה השניה חונקת את החיים באיבם, בעוד הראשונה מביאה אותם למיצוים ומאיינת אותם על ידי כך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Absolutely there is such difference! Thank you for the
important distinction between these two tendencies that you draw. The suffocation tendency you point out may well be part of a destructive/barbarian Death motive |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |