|
אוך, נו. אני דווקא נהניתי לקרוא את המלבנים של מיכאל, למשל. קצת חריגה ממסגרת המלבנים (אל מסגרות של כמה מהם) לא תזיק לאף אחד. להיפך, יכול להיות שיש בחוקה הזאת כוח ומשמעות. על פי היכרותי (ורק מעל דפי האתר הזה) עם ירדן ניר, לא היו לו שום כוונות זדוניות, אך קשה לי להאשים את מיכאל בהתגוננותו - הרי לאחרונה (וגם לפני כן) הוא זכה מידי רבים לביקורת מאוד לא נעימה (ולא עניינית) על סגנונו - וזאת דווקא כשהוא משקיע הרבה מזמנו בכתיבתן. כשהשקעה כזו של זמן, וכשהצגה כזו של רעיונות, זוכה רק ל"לא מבינים אותך, מיכאל", יש להתפלא ולהעריך את רצונו של מיכאל להמשיך ולכתוב באייל הקורא. דווקא בדיון זה מיכאל היווה דמות חשובה ומרחיבת דעת (ודווקא בדיון זה, שתוכנו שירה ויצירה וכולי, מוצאים אתם לנכון לבקר את סגנונו).
לא מחבב את הסגנון, דובי? במיוחד כקורא אין לך הזכות לבוא אליו בטענות. כעורך אתה עוד יכול לרטון לעצמך מתחת לשפם - ותו לא. ואותו דבר אומר לליאור גולגר, שאני סבור שדווקא זכה להערכה בתקופת הסהרורים המשולהבים שלו.
|
|