|
||||
|
||||
לדוגמא: נגיד שמס הכנסה היה פוטר אותנו מכל סכום אותו היינו תורמים למטרות טובות. האם לטענתכם אדם שתורם 20% מהכנסתו למטרות טובות (ומקבל את כל הכסף בחזרה) מוסרי יותר מאדם שלא תורם בכלל? לדעתי הוא מוסרי פחות (כי מי שתורם את הכסף *באמת* הוא מי שמשלם את המס)! |
|
||||
|
||||
*לטענתי* (ביחיד, אינני מחליטה בשביל אחרים), אם המטרות הטובות שמדובר בהן אכן טובות, הוא אכן מוסרי יותר. המסים מממנים בד"כ גם מטרות מאוד לא טובות ולא מוסריות. ואם אתה יכול לבחור בין שתי עבודות בתנאים שווים, שאחת מהן משרתת מטרות טובות והשנייה מטרות לא טובות, ואתה בוחר בראשונה, גם זה מעשה מוסרי (אם אלה השיקולים, לכן אפשר לדעת זאת רק אם בחירה כזאת היא עקבית). |
|
||||
|
||||
אריה הרוויח 200 שקל ונתן 100 למס הכנסה. דב הרוויח 200 שקל, נתן 100 לצדקה, וקיבל 100 ממס הכנסה. שורה תחתונה, לאריה יש 100 שקל פחות ממה שהיה לו בהתחלה, לדב יש את אותו סכום שהיה לו בהתחלה, ולצדקה יש 100 שקל יותר ממה שהיה לו בהתחלה. מסקנה: אריה נתן 100 שקל לצדקה, ודב לא נתן כלום; המיסים ממנים את הצדקה. לטענתך, רופא מוסרי יותר מעורך דין? |
|
||||
|
||||
אריה הרוויח 200 שקל ונתן 100 למס הכנסה. דב הרוויח 200 שקל, נתן 100 לצדקה, ושילם 50 למס הכנסה. לאריה 100 שקל הכנסה פנויה. לדב 50 שקל הכנסה פנויה. למדינה 150 שקל. לצדקה 100 שקל. |
|
||||
|
||||
הגירפה היא מיץ פטל! |
|
||||
|
||||
אולי יותר מציאותי, אבל הרבה פחות מעניין, כי במקרה זה ברור שדב פוגע באינטרסים שלו. אנחנו מחפשים מעשה שיהיה גם מוסרי וגם תואם לאינטרסים. אני טוען שזה לא יכול להיות, אסף ארצי טוען שכן. |
|
||||
|
||||
לא רק יותר מציאותי אלא גם, ובגלל, יותר מעניין. |
|
||||
|
||||
לא בהקשר של הדיון הזה. |
|
||||
|
||||
אם אתה טוען שמי ששילם למס הכנסה ולא התכוון לתרום, עשה מעשה מוסרי - הרי שתורת המוסר שלך היא מוסר של תוצאות. המעשים נשפטים לפי התוצאות שלהם, לא לפי הכוונות (כי הרי, מי ששילם מס כלל לא התכוון לתרום כסף ל"מטרות טובות"). תורת המוסר הזו היא בעייתית לגבי מעשים שאינטואיטיבית אין לנו ספק שהם מרושעים, אבל הם גורמים לתוצאות טובות. לדוגמא, אם אדם מכה את אישתו והיא נכנסת לבית חולים, ועקב כך היא עוזבת אותו, וחייה משתפרים ללא הכר, הרי אותה הכאה היתה מעשה מוסרי. ואגב, יש האומרים שלתרום כסף או להתנדב גורם לרוב לתוצאות רעות (דהיינו, מעשה לא מוסרי עפ"י תורת המוסר התוצאתית). זאת כי ברוב המקרים, זה רק מנציח את הבעיה של מי שתורמים לו ומרחיק פתרון יותר תשתיתי. ההגדרה שנתת בתגובה 435457 מבלבלת אותי עוד יותר: "אדם שמקריב את האינטרסים האישיים שלו למען עזרה כנה ואמיתית לזולתו עושה מעשה מוסרי.". קודם כל, לפי המילה "עזרה כנה" הכוונה כן חשובה, אז איך זה שאדם ששילם למס הכנסה נהיה מוסרי עפ"י ההחלטה של פקיד זה או אחר. שנית, מה עניין האינטרסים האישיים כאן. נניח שאני גר ביוטה ונשוי לשני נשים. הרי עשיתי מעשה לא מוסרי, או נטרלי כי הדבר חוקי ואני לא מסכן את האינטרסים שלי. ונניח, שאני עובר עם המשפחה 50 מייל מערבה, לקליפורניה. לפתע, אני עשוי להשלח לכלא. על ביגמיה. האם פתאום הנישואים שלי הפכו למוסריים, כי האינטרסים שלי בסכנה? שלישית, יש מעשים רבים שקשה מאד לדעת מה ה"אינטרס האישי" של האדם, ושהם כלל לא כלולים ב"עזרה כנה ואמיתית לזולת". ובכל זאת, מקובל לחשוב שיש להם ערך מוסרי. האם ההתנתקות היתה מוסרית? האם הפלות הן מוסריות? האם רופא שמבצע הפלות עושה מעשה מוסרי? האם זה מוסרי להתאבד? לא ברור. |
|
||||
|
||||
כמו שזיהית בפסקה השלישית, אני לא טוען שמי ששילם למס הכנסה ולא התכוון לתרום עשה מעשה מוסרי. התנסחתי לא טוב. התכוונתי להגיד שמי ששילם למס הכנסה מתוך כוונה לעשות מעשה טוב הוא מוסרי יותר ממי שלא שנתן כסף לצדקה מתוך ידיעה שהוא יקבל את הכסף בחזרה. הדוגמא של הביגמיסט לא מובנת לי. אני לא חושב שביגמיה היא מעשה לא מוסרי. יש מדינות שבהן מדובר במעשה לא חוקי, ויש מדינות בהן מדובר במעשה חוקי, אבל זה לא אומר כלום על המוסר של המעשה. זה שאתה פוגע באינטרס שלך, לא הופך את המעשים שלך למוסריים. במיקרים בהם האינטרס של המבצע לא ברור, גם המוסריות של הביצוע לא ברורה, וההתנתקות היא באמת דוגמא מוצלחת. |
|
||||
|
||||
למה תשלום למס הכנסה הוא מוסרי ? לאור מה שנעשה עם הכסף הזה, תשלום למס הכנסה הוא בלתי מוסרי, הן בגלל שהכסף משמש למימון מנגנוני הכפיה לתשלום המס והן בגלל שהוא מונע מ (לפחות חלק) ממנו להגיע ליעדים ראויים ולהיות מנוצל ביחס עלות/תועלת סביר. יתרה מזאת, היות ולאדם הממוצע אין עודף ברירות לגבי תשלום המס (וגם העצמאיים חוששים מאותו מנגנון ביקורת), אי אפשר ליחס למשלם המס כל סגולה מוסרית. דומה הדבר לאדם שנשדד באיומי אקדח וכספו ניתן לצדקה, אין הוא יכול להתרברב שהוא תרם את הכסף. |
|
||||
|
||||
אדם שנותן למס הכנסה כסף *ביודעו שהכסף ילך לצדקה* ושיש לו אפשרות לתת את הכסף לצדקה *ביודעו שיקבל את כל הכסף בחזרה* הוא אדם מוסרי, וכל דמיון מוסרי בינו לבין אדם שנשדד באיומי אקדח הוא מקרי. |
|
||||
|
||||
אדם שמשלם מס הכנסה יודע היטב ששום חלק ממנו לא יילך לצדקה, כי הצדקה איננה במימון המדינה. מאידך גיסא, הוא יכול להאמין שאין זה מוסרי להעביר כסף לצדקה, משום שעצם קיומה של זו מאפשר למדינה להתעלם מחובתה כלפי הנתמכים בצדקה. |
|
||||
|
||||
הדוגמא שב<תגובה 435458> מתחילה ב"נגיד ש..." |
|
||||
|
||||
תגובה 435458 |
|
||||
|
||||
איך עשית את זה? |
|
||||
|
||||
כיום - אוטומטית, בלי לחשוב. בתקופה שרק הגעתי לאייל זה נעשה, עלי להודות, תוך קריאת ההוראות שבשדה התגובה והיצמדות אדוקה למה שנאמר בהן (למתבונן מהצד ההתנהגות הזאת בטח נראתה קצת מצחיקה, כאילו מדובר בהוראות להטסת רכב חלל או משהו). בדרך כלל הטעות שאיילים חדשים עושים היא שלא משאירים רווח בין המילה למספר, או שעושים רווח בין סימני ה < > למילה או למספר. אצלך הכל נראה בסדר ולא ברור לי מה לא עבד. |
|
||||
|
||||
אני בדרך כלל מעמידה את הסמן על מס' התגובה, לוחצת על הצד הימני של העכבר, ובתיבה שמופיעה לוחצת על ''העתק קיצור דרך'' - ואז, בתגובה שלי, לוחצת על ''עריכה'' ובתיבה המופיעה - על ''הדבק''. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |