|
אם אתה טוען שמי ששילם למס הכנסה ולא התכוון לתרום, עשה מעשה מוסרי - הרי שתורת המוסר שלך היא מוסר של תוצאות. המעשים נשפטים לפי התוצאות שלהם, לא לפי הכוונות (כי הרי, מי ששילם מס כלל לא התכוון לתרום כסף ל"מטרות טובות"). תורת המוסר הזו היא בעייתית לגבי מעשים שאינטואיטיבית אין לנו ספק שהם מרושעים, אבל הם גורמים לתוצאות טובות. לדוגמא, אם אדם מכה את אישתו והיא נכנסת לבית חולים, ועקב כך היא עוזבת אותו, וחייה משתפרים ללא הכר, הרי אותה הכאה היתה מעשה מוסרי.
ואגב, יש האומרים שלתרום כסף או להתנדב גורם לרוב לתוצאות רעות (דהיינו, מעשה לא מוסרי עפ"י תורת המוסר התוצאתית). זאת כי ברוב המקרים, זה רק מנציח את הבעיה של מי שתורמים לו ומרחיק פתרון יותר תשתיתי.
ההגדרה שנתת בתגובה 435457 מבלבלת אותי עוד יותר: "אדם שמקריב את האינטרסים האישיים שלו למען עזרה כנה ואמיתית לזולתו עושה מעשה מוסרי.". קודם כל, לפי המילה "עזרה כנה" הכוונה כן חשובה, אז איך זה שאדם ששילם למס הכנסה נהיה מוסרי עפ"י ההחלטה של פקיד זה או אחר. שנית, מה עניין האינטרסים האישיים כאן. נניח שאני גר ביוטה ונשוי לשני נשים. הרי עשיתי מעשה לא מוסרי, או נטרלי כי הדבר חוקי ואני לא מסכן את האינטרסים שלי. ונניח, שאני עובר עם המשפחה 50 מייל מערבה, לקליפורניה. לפתע, אני עשוי להשלח לכלא. על ביגמיה. האם פתאום הנישואים שלי הפכו למוסריים, כי האינטרסים שלי בסכנה? שלישית, יש מעשים רבים שקשה מאד לדעת מה ה"אינטרס האישי" של האדם, ושהם כלל לא כלולים ב"עזרה כנה ואמיתית לזולת". ובכל זאת, מקובל לחשוב שיש להם ערך מוסרי. האם ההתנתקות היתה מוסרית? האם הפלות הן מוסריות? האם רופא שמבצע הפלות עושה מעשה מוסרי? האם זה מוסרי להתאבד? לא ברור.
|
|