בתשובה לעדי סתיו, 07/01/07 14:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זו שאלה מעניינת (טוב, לא *עד כדי כך* מעניינת) שעליה אין לי תשובה. הניחוש שלי: לא. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שזה נראה לי מעניין זה כי מכונה כזו יכולה להיות מודל חישובי פשוט-יחסית (בלי אריתמטיקה) שכן שקול בדיוק מבחינת הסיבוכיות להפשטה של מחשב מודרני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כבר מודל דומה - מודל ה-RAM, שמזכיר מחשב מודרני, עם רגיסטרים והכל. אפשר ללמוד משהו על כמה התיאורטיקנים של מדעי המחשב מתעניינים בו אפשר ללמוד מהפסקה שבה פרופ' עודד גולדרייך בוחר לפתוח את תת הפרק שעוסק במודל הזה בחוברת הקורס של "תורת החישוביות" בטכניון: "המוטיבציה להגדרה זו היא סכירת פיות "קטני-האמונה" הרגילים לזהות מחשב עם המודל של "גישה ישירה", אשר מכונת טיורינג הסדרתית היא לצנינים בעיניהם. מי שלא בא מרקע של מדעי המחשב המעשיים, ימצא את האפולוגטיקה בסעיף זה מיותרת, וטוב יעשה אם ידלג עליה". אני, אגב, מסכים. חישוביות הוא קורס מרתק, אבל יש בו תרגול אחד משעמם פחד - זה שבו מציגים את מודל ה-RAM. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את המודל הזה ומסכים עם מה שאתה אומר ומצטט עליו. הוא מסובך מדי. אם רוצים גישה ישירה, צריך כתובות, ואם צריך כתובות, אז צריך מספר אינסופי של ערכים לכל תא בסרט, ואם יש מספר אינסופי כזה של ערכים אז פונקצית צעדים פשוטה לא מספיקה, צריך אריתמטיקה, ואתה מוצא את עצמך עם מודל שבינו לבין מודל תיאורטי פשוט ומופשט אין הרבה. התאכזבתי ושאלתי את עצמי "מה, אין מודל _פשוט_ ששקול לו מבחינת הסיבוכיות?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אבל אני לא חושב שזה מאכזב עד כדי כך. במכונת טיורינג משתמשים כדי למצוא את ההבדלים בין דברים שב-P ובין דברים שב-NP, למשל, לא כדי לראות איך אופטימיזציות יכולות לאפשר לנו לחשב את RSA יותר מהר. ניתוח סיבוכיות של אלגוריתמים שניתנים לפתרון יעיל ממילא מבוסס לרוב על בחירה של פעולה מסויימת בתור "הפעולה הבסיסית" שאותה סופרים, לא על ספירת הצעדים שמכונת טיורינג עושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אפשר ללמוד משהו...אפשר ללמוד''. אבוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה בכלל הגולדרייך הזה, אפילו את פרס ישראל הוא לא מקבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגיע הזמן לייבא מתמטיקאים וזמרות מהודו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הימניים (באוניברסיטת אריאל) הפכו את המחקר לכפוף פוליטיקה. לפי מה שהבנתי, הם פוסלים מחקר איכותי של מישהו רק משום שהוא ''שמאלני'' שמתנגד לאוניברסיטה בשטחים. מקווה שבג''ץ יעיף אותם (אם הבנתי את המצב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שקצת התבלבלת, ה''ימניים'' פוסלים את הכבוד לפרופ' גולדרייך עצמו ולא את המחקר שלו. גולדרייך הוא זה שפוסל את המחקר של אונ' אריאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד עכשיו לא ראיתי עותק של העצומה עליה חתם גולדרייך וגם לא פרשנות אובייקטיבית לגבי העצומה. זה גורם לי לחשוב שההיתלות בעצומה היא סוג של רכילות כפי שנעשה לגבי מרעאנה (?) , אלא לגבי מרעאנה המידע על מה שאמרה היה גלוי ולכן פתוח לביקורת. כאן אפילו אין, לכאורה, פתח לביקורת הטענות נגד גולדרייך. לגבי המחקר שלו זה כנראה עניין ישן, ופרס ישראל לא מעלה או מוריד לגביו. מה שמטריד הוא צורת הסיכול שהופנתה נגדו בגלל עצומה בעלת משמעות שולית (בעיקר סוג של דיבור, לא משהו אופרטיבי, ובעיקר לא ברור מה הטיעונים בעצומה אולי הטיעונים ענייניים ). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פה שום דבר סודי, וגולדרייך גם איננו מתנער מהדברים. פרס פרובינציאלי בישראל באמת איננו מעלה או מוריד מתרומתו של גולדרייך למדעי המחשב, שהיא משמעותית ברמה עולמית. הטיעונים בעצומות ובהתבטאויות של גולדרייך בהחלט ענייניים, הוא מביע בהם את דעתו הפוליטית. לו שאלו אותי, הייתי מאפשר לנבחר הציבור להחליט את מי ראוי לכבד ואת מי לא, גם משיקולים פוליטיים. אבל לא שואלים אותי, בית המשפט איננו מקבל שיקולים פוליטיים כנימוק לגיטימי, ואין לי כמעט ספק שבסופו של דבר יכפה על השר את הענקת הפרס. נראה שבסופו של דבר גולדרייך דווקא יהיה מרוצה, הוא יקבל את הפרס ללא הטקס וכך לא יצטרך ללחוץ את ידיהם של ''שני המנוולים הראשיים'', גלנט ונתניהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
„התבטאויותיו [...] הן צורמות, בוטות ועולבות בציבור שלם – אך אינן נוגעות במישרין לעשייה המקצועית שבגינה הוחלט להעניק לו את הפרס, ומשכך ובהיותן מוגנות על ידי חופש הביטוי אינן רלוונטיות להמלצת ועדת הפרס בעניינו״ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה מצויינת. אני אומר שלו החליט שר החינוך שבשל התבטאויותיו של הרב אריאל לא ראוי להעניק לו את הפרס למרות הישגיו בתחום הספרות התורנית, היה מקום לאפשר לו לבטל את החלטת הוועדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה העצומה ? אני לא מוכן לקבל פרשנות במקום הטקסט הגולמי עליו גולדרייך חתם. לא אופתע אם הטקסט עליו הוא חתם שונה מאוד מהפרשנות. זה שהטקסט הגולמי לא פורסם בשום מקום, ובמקום זאת מתפרסמות פרשנויות על מה שהוא אמר — נראה לי מטריד. גם לא ברור למי בדיוק כוונה העצומה, אם העצומה היא רטינה שמושמעת אל גוף חסר השפעה הרי אין שום חריגה מחופש הבעת דעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקח כמעט שנתיים עד שהוסרה הפסאדה של "מחזירים כדי לשקול שוב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המחקר ראוי לפרס, החוקר ראוי לפרס. ואמנם מן הסתם סביר להתנות הכרה והוקרה באי-חציית קווים פרסונליים מסויימים (נגיד, רצח או ריגול עבור מדינת אוייב) - אבל אתה ברצינות רוצה לטעון שחתימה על עצומה פוליטית קרובה לאיזשהו קו כזה? This is why we can't have nice things. (אני מאמין שגם ביקום היפותטי בו, נניח, שר חינוך ממר"צ היה מציע לפסול את מועמדתו של ישראל אומן לפרס בגלל התבטאויות פוליטיות - ואני אגב חושב שמשרד החינוך אז באמת היה בידי מר"צ - הייתי מגיב באותו אופן. ואתה?)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני חושב שסביר שמתן פרס בידי גורמים פוליטיים יושפע משיקולים פוליטיים, עם חופש פעולה רחב למעניק. ואם היה פוסל את אומן, זה היה אומר משהו על רמתו המדעית של אומן? כמו במקרה דנן, זה יעיד בעיקר על שר החינוך עצמו, ומי שישפוט אותו צריך להיות הציבור. יבחר בשר החינוך אחר, ייתן זה לאומן שני פרסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קוראים לזה מקארתיזם. פרס על הישגים מדעיים לא אמור להיות פרס פוליטי, והזיהום של כל ממסד ממלכתי בפוליטיזציה הוא הוא המקארתיזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או במילים אחרות, אם אני מבין נכון - אתה מתנגד לפרסים המסמנים הישג, ותומך בפרסים המסמנים מחנאות פוליטית? למה? נראה לי מובן מאליו שלכל הפחות לפרסים מהסוג השני אין שום ערך, ואילו לפרסים מהסוג הראשון יש ערך רב. אבל מה שמטריד הרבה יותר הוא אווירת הטרור שמצב עניינים כזה מייצר מטבעו: כל חוקר שהקריירה שלו חשובה לו (=כל חוקר), יאלץ לסתום את פיו ולא לשתף את מחשבותיו בשיח הציבורי (שאפילו עכשיו - עוד לפני שאסרת על החכמים לדבר - הוא כבר מוטה חזק לכיוון אדיוטיזם עמוק). והמדרון כאן חלקלק מהרגיל: אולי לא הדיעות האישיות, אלא נושא המחקר, יעצבן מישהו בהמשך? נשמע שעדיף לפרסם רק מחקרים שמסקנתם תנעם לפוליטרוק התורן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פתאום "כל חוקר"? חוקר עם הדעות הנכונות יוכל להביע אותן ללא חשש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן מסכים איתך, ונראה לי ברור שקרנו של פרס ישראל תרד אם הממשלה תתייחס אליו כפי שגלנט מבקש לעשות. אני רק אומר שאם זה מה שבחרנו, זה מה שנקבל. אני לא חושב שזה ייצר ''אווירת טרור'', וספציפית לגבי פרס ישראל הוא בדרך כלל מוענק לאנשים שהישגיהם כבר מוכחים. לא חסרים פרסים מגופים אחרים ששוקלים שיקולים ענייניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספציפית לגבי פרס ישראל: אפילו עכשיו, רק בעקבות הפרסומים האחרונים, אני מנחש שפוסט-דוקטורנטים וחברי-סגל צעירים שנחשפו לסאגה האבסורדית הזו יהססו יותר לחתום על עצומות פוליטיות וכו' בהמשך כל הקריירה שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי, מאחר והמונח 'פיסיקה יהודית' כבר נתפס על ידי ההיסטוריה, גלנט מנסה לייסד 'מתימטיקה יהודית' שמי שלא נכנס בין כתליה לא ראוי לתמיכה ותגמול מהמדינה? אכן, ממש עומד על כתפי ענקים, שר החינוך שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
[גם לעומר] צפריר הביא דוגמה טובה למעלה. תגובה 735544 הוועדה החליטה להעניק לרב אריאל את הפרס לספרות תורנית בשל הישגיו המקצועיים שאין חולק עליהם. השר החליט לאשר את החלטת הוועדה, הוגשה עתירה לבג"ץ נגד ההחלטה, אך השופטים דחו אותה ואריאל זכה בפרס. נניח ששר החינוך היה מחליט שבשל התבטאויותיו הפוגעניות כלפי להט"ב יש לבטל את החלטת הוועדה, האם לדעתך היה בית המשפט צריך לבטל את החלטת השר ולהעניק לרב אריאל את הפרס בכל זאת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. התשובה שלי היא ''לא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להוסיף עוד משהו. סגן הנשיא של המכון הישראלי לדמוקרטיה, פרופ' מרדכי קרמניצר, קובל על כך שבג"ץ לא ביטל את החלטת השר לאשר את מתן הפרס לאריאל. מקל וחומר, אני מניח שגם אתה וגם עומר מתנגדים לדעתו של קרמניצר, וסבורים שלא היה על בג"ץ להתערב. מה היתה דעתך לגבי מקרה שבו הוועדה עצמה היתה מחליטה שלא להעניק את הפרס לאריאל בשל ההתבטאויות שלו? כלומר, היתה אומרת בפירוש כי הישגיו ראויים, אבל משיקולים ערכיים היא איננה מעניקה לו את הפרס. האם במקרה כזה היית תומך בביטול החלטת הוועדה בידי השר? ולולא ביטל את ההחלטה, בביטול בידי בית המשפט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי אם קישרו לדיון 3641 דעתי לא השתנתה מאז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שאתה מתנגד לשקילת שיקולים שאינם מקצועיים. מה ששאלתי את הפונז ואת עומר היה אם על בג''ץ לבטל את החלטת הוועדה במקרה התיאורטי שבו שקלה גם שיקולים ערכיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע. לו היתה ועדה1 אומרת במפורש- מקצועית מגיע לו הפרס אבל לא ניתן לו אותו בגלל אופיו, מעלליו או אמירותיו, היה מקום לבית המשפט להתערב. אבל אני מתאר לעצמי שהוועדה לא תגיד דבר כזה גם במקרה התאורטי שלך שזו היתה העילה שלה לתת את הפרס לאחר. ______ 1 שהיא זרוע של השלטון, כמו הועדה של פרס ישראל ולא כמו פרס אקו"ם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה מה ששאלתי. תודה על תשובתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוועדה אמורה להיות גוף יותר ממלכתי ופחות פוליטי משר החינוך שגוזר קופון בייס ימני מכוער על גבו של פרופסור בעל שם עולמי. אחד הדברים המטרידים בשנים האחרונות זו החשיפה של שיעור קומתם של אלה שמגיעים לראש הפירמידה בצה"ל (גלנט כזכור היה כפסע מלהיות רמטכ"ל). בזה אחר זה אתה מגלה שהמערכת מעודדת ומעלה לראש הפירמידה אנשים כה עלובים, מרמת הערכים, דרך רמת הטמטום, הרפיסות הביצועית והניהולית1, שלא לדבר על יוזמה, מעוף, רטוריקה וכו'. גלנט, גנץ, אשכנזי, גם את יעלון הייתי זורק לקלחת למרות שהוא יותר פרווה להערכתי (ז"א בינוני ולא גרוע להחריד). ממש נפל אחר נפל. 1 שלפחות כאן ניתן היה לצפות ממישהו שניהל את הארגון הכי גדול במדינה בערך לקצת קישורים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד גלנט, בניגוד ללא מעט גנרלים, לא פוחד להתלכלך בפוליטיקה ולהפוך לעסקן. מצד שני, הוא באמת עסקן חסר חוט שדרה. נקודה קטנה לטובת גלנט: עיריית ביתר עילית מעכבת כספים שאמורים להגיע למוסד (ישיבה) לחינוך מיוחד. „ראש העיר כבר אמר את זה לכולם, גם למחוז החרדי - אם אתה תעלה לעירייה מיליונים שהעירייה לא תוכל לעמוד בהם, אתה לא תהיה פה. מוסד שהוא חושב שבא לחיות על חשבון העירייה - גם אם חוקית חייבים לו, הוא לא יהיה״. בהמשך העיריה המשיכה להתעקש לא להעביר תקציבים ואף הפעילה נגד המוסד את משרד הפנים. „בשנה החולפת הודיע משרד החינוך כי הרישיון למוסד מבוטל, וכל תקציביו נפסקו. רק לאחר התערבות השר יואב גלנט ניתן חלק מהתקציבים. בכירים במשרד החינוך אמרו ל"הארץ" כי הם יודעים שנעשה למוסד עוול, אך אין באפשרותם לסייע, ואחת מהם אמרה למקורביה כי "פרוש מטפל בזה בעצמו ודואג שהתקציב לא יעבור״ (יש בקישור הזה עוד כמה דברים קטנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: הפעילה את משרד החינוך (על ידי הגשת תלונה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא ליעלון ''בינוני'' זה לתת לו מחמאה שהוא אינו ראוי לה ואני משווה ומעלה גם את מופז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי מות וכו' וכו', אבל גם רפול בשעתו לא עשה עלי רושם של מאור הגולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאצל רפול זה הפוך, לטעמי הוא היה רמטכ''ל גרוע ופוליטיקאי לא רע. אבל אם כבר מדברים סרה במתים, אז אמנון ליפקין-שחק גם כן לא הצטיין בקריירה הפוליטית שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לליפקין-שחלק היתה קריירה פוליטית קצרה, אבל שים לב שהמפלגה שהקים ב-98 (שבראשה עמד איציק מרדכי) לאחר ביקורת קשה שהעלה מול נתניהו, אכן היתה שותפה להסרתו של האחרון מהשלטון - שתי ליגות מעל שלושה הרמטכ"לים שלא הצליחו לעשות זאת בשלוש (+) מערכות בחירות לאחרונה. בקריטריונים שלהם הוא בהחלט חניך מצטיין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אתה וגם הפונז אולי צודקים, ואני כנראה לא לגמרי מחובר לרוח הפתיל, אבל התייחסתי לפן האינטלקטואלי, לא לכישורים הפוליטיים. אולי זה רק אני, אבל היו כמה וכמה פעמים בהן שמעתי את רפול וחשבתי שהאיש פשוט טיפש. לצערי אני לא נזכר כרגע במשהו ספציפי. (ואגב, הכרתי את אחת מבנותיו והיא היתה ממש לא טיפשה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפול לא היה מאור הגולה, אבל נראה לי שלמרות נמיכות קומתו היה לו פי עשר יותר עמוד שדרה מהלמך הגמלוני שמלווה אותנו בשנתיים האחרונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את תשובתך. במקרה התיאורטי שבו הוועדה היתה פוסלת את הפרס לאריאל משיקולים ערכיים, האם היה על בג"ץ להתערב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שהרבה אנשים מגינים על הרעיון ש*שום* שיקול ערכי אינו ראוי. למשל, אם יגאל עמיר היה מתגלה בכלא כמתמטיקאי גאון (אל שתאל מה העיסוק בגימטריה עשה לתורת המספרים), הייתי מתנגד שיוענק לו פרס *ישראל* (אני לא בטוח לגבי פרס פילדס), וכך גם לגבי אודי אדיב בשעתו. הבעיה היא עם גודל יריעת הפסילה: במקום שהיא תהיה שמורה למקרי קיצון ממש (כמו תמיכה מפורשת ב BDS, למשל, אם כי בעיני גם זה לא רצוי), משתמשים בה בצורה שיש לה השלכות ציבוריות גרועות היותר, עד לרמה של סתימת פיות. אתה באמת רוצה לחיות בחברה בה אנשים נמנעים מהבעת דיעה פוליטית, כולל תמיכה בהסקת מסקנות מעשיות שנובעות מאותה דיעה? זאת, אולי, עוד חוליה בשרשרת המוכרת: נותנים לפוליטיקאים סמכות להתערב בשיקולים מקצועיים כדי לטפל במתי מעט של מקרים חריגים ביותר, ודי מהר הם עושים שימוש ציני בכוח שניתן להם תוך פרשנות נרחבת ביותר. בהחלט מדיף ריח של מקארתיזם, כפי שהפונז ציין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע אם יש הרבה, אבל ממש פה מעליך יש מישהו ששנינו מכבדים וחושב ככה. תגובה 735602 אם שיקול ערכי כלשהו בא בחשבון, אני מעדיף שישקול אותו מישהו שנבחר בידי הציבור ולא מומחה למתמטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו כן, אשמח אם תתייחס לדוגמה ההיפותטית של הרב אריאל. לכולנו עוזרת התקת המבט אל מקרה בו אנו מתעבים את הדעות שעל השולחן או את נושאיהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני מתרשם מכך שאתה חושב ששיקוליו של גלנט בפסילה היו ערכיים. אפשר לסבור אחרת. ב. בגדול לוועדה אין מנדט כמעט לשיקולים פוליטיים (ערכיים ופוליטיים זה לא אותו דבר, ראה סעיף א) למיטב הבנתי, אבל כמו שאמר השוטה, סביר להניח שבמקרי קיצון כבר הוועדה היתה פוסלת מקרים טמאים במיוחד מהמלצה. בין השאר - וזה אולי לב הענין - לוועדה אין שום תמרוץ להכניס שיקולים פוליטיים למערכת השיקולים שלה, וייתכן מאד שיש בה בכלל אנשים מקצועיים ששיקולים כאלה רחוקים הן מעיניהם והן מיכולתם להעריך אותם. לכן הסיכוי שהוועדה תפעל משיקולים כאלה נמוך הרבה יותר מאשר של פוליטיקאי ציני שידרוך על מי שהוא רוצה בדרך כדי לקושש עוד קולות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני דווקא חושב שאין מרחק רב בין "פוליטי" ו"ערכי" בהקשר דנן. השר לא ביקש לפסול את הפרס לגולדרייך בשל חברותו במפלגת העבודה, והעותרים נגד אריאל לא ביקשו לעשות כן בשל תמיכתו באיחוד הלאומי. ב. אתה חושב שלוועדה יש מקום לשיקולים ערכיים? אני חוזר ומפנה אותך לדוגמה ההיפותטית של הרב אריאל, בוא נשים רגע את גולדרייך בצד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו הוועדה הייתה מצהירה שזו הסיבה בגללה אריאל לא קיבל את הפרס - אז כן, כנראה היה מקום להתערבות. אבל אני מצטרף לאריק, ומתקשה לדמיין כזו סיטואציה מלבד במיקרי-קיצון בהם הייתי כנראה תומך בהחלטת הוועדה (תרחישי "היטלר מתגלה כגאון בספרות תורנית" וכדומה). ערבוב שיקולים פוליטים ("ערכיים" עאלק) בפרסים הישגיים זו טעות קטגורית, שנזקה מוחשי וברור. בפסילה מצהיר גלנט שהכרה בכיבוש הישראלי והתנגדות לו אינן עמדות לגיטמיות. אני מבין שגלנט ובוחריו לא שותפים לתפיסה הזו, אבל - עובדתית - ישראלים רבים כן חושבים כך, והאקט של גלנט הוא סתימת פיות בוטה. מדובר בהתנגדות למדיניות מסויימת, ולא במאבק נגד מדינת ישראל כפי שהליכוד בחוצפתו בוחר למסגר את הדברים. זה בפרס-ישראל ולא פרס ממשלת-המעבר-ברשות-בליכוד. זו העצומה המדוברת, וחתומים עליה ישראלים רבים נוספים (שאולי מצטערים על כך עכשיו, אני לא חושב שהם העלו על דעתם שבחתימתם הם פוסלים את עצמם מקבלת פרסים מקצועיים והוקרה לאומית). ואגב, למה בעצם להסתפק בפסילה על סמך שיקולים פוליטיים, ולא להפוך שיקולים כאלה לקריטריון המרכזי בבחירת הזוכה? אפשר לחסוך את כל הטרחה הכרוכה בהקמת ועדה, ומלכתחילה להעניק את פרס-ישראל במתמטיקה לפוקד מצטיין במרכז הליכוד (הוא ראוי, המספרים שלו מצויינים!). אם תצליח להתגבר על הטון הסרקסטי שלי וההגזמה הרטורית, אשמח לשמוע ממך תשובה לשאלה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב את היטלר, קח משהו קרוב יותר: נניח שהיו עולות נגד אריאל טענות דומות לאלו שנגד משי זהב, אחרי שהוסכם שהוא ראוי מבחינה מקצועית. אני שוב מזכיר שאין לי עניין בהגנה על ההחלטות של גלנט, אלא על עצם היות השר הגורם הקובע בנושאים ערכיים ולא ועדה וקצועית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענות שעלו נגד משי-זהב (אם הן נכונות) הופכות אותו לדומה יותר להיטלר מאשר לגולדרייך (למען הסר ספק: אני לא חושב שהוא דומה לאף אחד מהם). ייתכן שאני חי בבועה, אבל אני מקווה שיש קונצנזוס מאד-מאד רחב נגד "דפוס של ניצול-מיני ואונס שיטתי", והסכמה גורפת שתמריצים נגד התנהלות כזו הם חיוביים ורצויים. "סתימת פיות" של מי שהביטוי-העצמי שלו הוא אלימות ועושק היא סתימת-פיות רצויה. מי שחושב שזה תיאור שמתאים גם לההתנגדות לשליטה הישראלית באיו"ש, יכול באותה מידה להכריז על מלחמת אזרחים וזהו. בסיטואציה בה השר היה מבטל את מועמדותו של משי-זהב בעקבות ההאשמות שהועלו נגדו, היה מקום לדיון בנושא (אני לא לגמרי בטוח מה עמדתי, כנראה שהייתי תומך בביטול המועמדות). אבל במקרה המדובר, הדילמה אפילו לא מתעוררת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי שחושב ש"אלימות ועושק" הוא תיאור המתאים לשליטה הישראל באיו"ש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...צריך להתנגד לשליטה הישראלית באיו"ש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, השאלה אם ראוי שיסתום את פיו של מי שהביטוי-העצמי שלו הוא השליטה הישראלית ביו''ש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תלוי במה בדיוק הוא מאמין, לא? מה כאן שנוי במחלוקת? (אני מניח שבכל הדיון הזו אנחנו שמים בסוגריים את השאלה עד כמה האמונה שלו קורקטיבית עם המציאות.) אני, למשל, מאמין שבשליטה הישראלית ביו"ש יש מרכיב משמעותי של "אלימות ועושק", אבל אין לי שום כוונה לסתום את פיו של כל מי שתומך בה. לו הייתי מאמין שמדובר בפשע חד-משמעי ונטול הצדקה נגד האנושות שעומד בשורה אחת עם זוועות מלחמת העולם השנייה , אז (א) הייתי מאד טועה, (ב) הייתי מצטרף למחתרת במאבקה לסתום את פיו של מי שתומך בו. (ובינתיים איבדתי באת הקשר לדיון המקורי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת: "'סתימת פיות' של מי שהביטוי-העצמי שלו הוא אלימות ועושק היא סתימת-פיות רצויה." ולכן אני שואל אם על מי שחושב שהשליטה הישראלית ביו"ש היא אלימות ועושק לבקש לפסול את מתן פרס ישראל למי שתומך בה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומקל וחומר למי שמשתתף בה, כדוד בארי [ויקיפדיה]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה אתה מתכוון. זו שאלה רטורית? אם לא, בתור מה אני אמור לענות לך מה מישהו שחושב X אמור לעשות בקשר ל-Y? עושה רושם שאתה מניח כאן הרבה הנחות שנראות לך מובנות מאליהן, אבל אני אפילו לא מצליח לנחש מה הן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רטורית. ההקשר של השאלה הזו היתה הצדקת לשלילת הפרס מאדם למרות הישגיו המקצועיים. להבנתי, כשהזכרת "סתימת פיות רצויה" התכוונת שמבחינת החשש מאפקט סתימת הפיות לגיטימי לשלול את מתן הפרס ממאן דהוא בשל דעותיו אם הדעות מבטאות תמיכה באלימות ועושק, ואין בעיה בכך שהשלילה תפגע ביכולת לבטא את הדעות הללו. אני כמובן מתייחס רק להיבט הזה ולא להיבטים אחרים שבשלילת הפרס. אז השאלה שלי מבקשת לברר את התחולה של ההגנה על סתימת הפיות במקרים שונים. האם לגיטימי שחבר הוועדה המתנגד להתנחלות יפסול מועמד התומך בה, ולא יחשוש מסתימת הפיות שכן הדעה מעודדת בעיניו אלימות ועושק ולכן ממילא הפסילה רצויה? האם לגיטימי שהשר יעשה כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאפשר (או רצוי) להגדיר באופן ברור-וחד מה לגטימי ומה לא. הרשיתי לעצמי להניח שישנם למשל מעשים שאי-הלגטימיות שלהם (במקום מסויים ובזמן מסויים, נגיד, בשנת 2021 במדינת ישראל) היא בקונצנזוס, וסנקציות עליהם מכל סוג הן לא מאד מעניינות. אני חושב שאולי המיוחס למשי-זהב נופל בקטגוריה הזו, ואם כך (בהנחה שהמעשים המיוחסים לו אכן נעשו וכו') - אז פסילה היפותטית של מועמדותו לפרס ישראל כנראה לא הייתה מטרידה אותי במיוחד. אולי אני טועה ומנותק, והמעשים המיוחסים לו אינם חריגה קונצנזוסיאלית מהלגטימיות. במקרה (מצער) זה, הייתי מתנגד גם לפסילה היפותטית של מועמדותו לפרס ישראל (ובמקביל, הייתי גם מתנגד ללגיטמיות שנותן חלק מהציבור לאונס ואלימות). השאלה כמה פלורליסטית ישראל צריכה להיות, השאלה כמה סבלנות ראוי לגלוי לדיעות\מעשים שחורגים בהרבה מהנורמה, והשאלה מתי קמפיינים של לגטימציה\דה-לגטימציה הם בעצמם לגיטימיים או לא - הן שאלות קשות ורחבות בהרבה מהנושא הספציפי כאן (ואין לי לגביהן דיעה מגובשת במיוחד). הנקודה שלי פשוטה בהרבה: אני מתנגד לסנקציות נגד דיעות ומעשים שהקונצנזוס סביב אי-הלגיטימציה שלהם אינו מובהק, וטוען שמדובר בסתימת-פיות שהיא בעצמה לא לגטימית. כמובן שכל המסגרת שאני מתאר כאן נשברת כאשר לוקחים אותה לקצה: היא מתארת את חוקי המשחק שאני רוצה ומוכן לשחק אבל כאשר חוצים גבולות מסויימים (וכל אחד מן הסתם מציב אותם במקומות שונים) הכלים נשברים. כאשר אתה כותב על "תמיכה באלימות ועושק" בהקשר של איו"ש - על מה אתה שואל? מה אמור לדעתי לעשות מישהו שחושב שישראל מבצעת רצח-עם באיו"ש? הוא צריך להפסיק להטריד את עצמו בזוטות כמו פרס-ישראל, ולהצטרף למחתרת (אבל הרבה לפני זה, הוא צריך להתיישר עם המציאות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי הפרוטות שלי: אני חושב שפרס מסוג "פרס ישראל" הוא דבר קצת מוזר מלכתחילה. (1) הוא סוג של הוקרה מטעם המדינה, להצטיינות בתחום אינטלקטואלי (במקרה שלנו), אבל הוקרה אישית לאדם ולא למאמר שכתב או אפילו לתחום המחקר שייסד. (2) הוא מטבעו לא עד הסוף אובייקטיבי. אני חושב שאפשר היה לישראל להסתדר גם בלי פרס ישראל. משהוא קיים, ובגלל שכאמור הוא הוקרה לאדם והצבעה עליו כדגול, אני חושב שבהחלט צריך לשקול גם שיקולים ערכיים. ממילא, אני מקווה שלכל פרס ישראל נתון יש כמה וכמה מועמדים ראויים מקצועית, ומי שהוא בעייתי ערכית, אפשר למצוא מישהו טוב ערכית שאינו בלתי-ראוי מקצועית. (ואם לא, אם יש מעט מדי ראויים בתחום נתון בשנה נתונה, כדאי לדלל ולדלג.) שכ"ג אמר שראוי לפסול משיקולים ערכיים מקרי קצה של נבלים ערכיים; אני חושב שזה לא מספיק1, שבין כמה מועמדים ראויים מבחינת תרומתם האינטלקואלית/אמנותית/ספורטיבית/כו', ראוי לתת משקל נכבד לערכים. אם לרדד את זה למספרים (חסרי משמעות אמיתית, רק לחדד את הטענה שלי), אם ראובן הוא 99 מקצועית ו-7 ערכית, ואילו שמעון הוא 95 ו-10 בהתאמה, יש להעדיף את שמעון. (למה בחרתי בסולם של עשר לערכים ושל מאה למקצועי? אני מניח שכל מי שבכלל שוקלים הוא שפיץ בתחומו המקצועי, ואילו "סולם הערכים" הוא הרבה יותר אמורפי, ואנחנו שופטים בו את המועמדים בקנה מידה של אחד האדם.) ולכן, אני חושב שלא היה טוב לתת את פרס ישראל לרב אריאל. הייתי רוצה שכבר הוועדה תעדיף מישהו אחר. הייתי רוצה לחזק את ידי הועדה לשקול שיקולים ערכיים. אם הועדה בכל זאת החליטה עליו, האם ראוי שהשר יוכל לפסול? בג"צ? אין לי תשובה נחרצת. תשובה לא נחרצת: השר לא, בימינו, כי הוא יותר מועד לפוליטיקה "קטנה", וכבר הסמכנו את הועדה לשקול את הערכים. בג"צ כן, אם הוא מכריע שהועדה נהגה באי-סבירות קיצונית מבחינת השיקולים הערכיים. אני לא משוכנע שאני יכול להחיל את זה רטרואקטיבית על בג"צ הרב אריאל, כי אם הבנתי נכון מהפתיל כאן הועדה לא התיימרה לשקול שיקולים ערכיים. מה עם גולדרייך? כצפוי, אני בכלל לא חושב שהוא עשה משהו רע ערכית, ההפך. אבל ברור לי שלשיטתי, פוחתים מאוד סיכוייו וסיכויי דומיו לקבל את פרס ישראל, אם הפוליטיקאים ידאגו לועדות שדומות ערכית לציבור הרחב. מילא; אני לא חושב שפרס ישראל הוא מניע חזק להצטיינות אקדמית, ואני מקווה שהוא לא מרתיע חזק להבעת דעה פוליטית/ערכית. ומה אם זה מדרון חלקלק לאיום אמיתי על קריירות? אני לא חושב שזה חלקלק, אבל תגידו לי מה השלב הבא במדרון למטה מפרס ישראל, ונדבר. 1 ממילא הנבלים הערכיים המובהקים היו כבר צריכים להיזרק על-ידי המוסדות שבהם הם פועלים, ואז כנראה הם לא היו מגיעים לגדולה. נכון, ייתכן שמישהו יהפוך לנבל או יתגלה ככזה אחרי שהוא כבר הגיע לגדולה מקצועית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים כמעט עם כל מה שכתבת, אבל חולק כמובן על אחד מעיקרי דבריך: אני רוצה שנבחר הציבור יכריע בשיקולים הערכיים, ולא אנשי המקצוע המתמחים בספרות התורנית, במתמטיקה או במשפטים. בחרנו בו ולא בד"ר חנה קטן. אולי היה טוב יותר לו הכריעה ועדה של הכנסת. אני בהחלט שותף להסתייגויות שלך מטיעון האפקט המצנן, ומזמין את שכ"ג ועומר להתכתש איתך בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ווהבנת נכון, הוועדה לא שקלה שיקולים ערכיים בנושא זה וההתבטאויות לא הובאו בפניה. למעשה, זה היה בדיוק לוז העתירה: העותרים דרשו ששר החינוך יחזיר את הדיון לוועדה כי שתשקול את השיקולים הערכיים כשכל התשתית העובדתית מונחת בפניה. השופטים קבעו כי ההתבטאויות אינן רלוונטיות ולכן לא היה צורך להביאן מלכתחילה ולא נפל פגם טכני בסדרי עבודת הוועדה. השופטים, אגב, בהחלט תמכו בטיעון האפקט המצנן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נבחר הציבור מייצג את הצד הפוליטי שלו, לא את ערכי המדינה - המדינה איננה גלנט או מירי רגב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפרדה בין ''פוליטי'' ו''ערכי'' היא מלאכותית, אבל כדי להגדיל את הייצוגיות עוד יותר הצעתי לעיל שההחלטה הסופית תאושר על ידי ועדה של הכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא לא מלאכותית כלל. צד פוליטי, בעיקר בישראל היום, מייצג ערכים צרים ומגזריים ולא ערכים שמקובלים על שאר או אפילו על רוב הציבור. מה שאומר שהעקרון צריך להיות בכיוון ההפוך - בפרסים על הישגים מקצועיים, להתרחק כמו מאש משיקולים פוליטיים. ככתוב במאמר: "בסופו של יום, המהלך אותו מקדם השר גלנט הוא עוד חוליה בשרשרת הלא קצרה של מהלכים שמבקשים לצייר אנשים שמתנגדים למדיניות הממשלה כאנשים שמתנגדים למדינה. היא מבקשת לסמן את אותם מתנגדים לא כבעלי דעות לגיטימיות במסגרת מחלוקת פוליטית, אלא כאויבים או בוגדים שיש להוקיעם ולהוציאם מחוץ למחנה. הטענה הקבועה שמושמעת בעניין זה היא כי פרופ' גולדרייך ושכמותו נהנים מחופש הביטוי (אלא אם כן הם מרהיבים עוז וקוראים לחרם על השטחים כמובן), אבל שלאף אדם אין זכות לפרס מטעם המדינה, בטח לא כאשר הוא מבקש לפגוע בה. טיעון זה, שמירי רגב קידמה בזמנו תחת הכותרת "חופש המימון", הוא מתעתע. על פניו יש בו מן ההיגיון: מדוע מדינה צריכה לתמוך אקטיבית במי שיוצא נגדה ומבקר את המדיניות שלה? התשובה היא שהמדינה אינה רק גלנט או מירי רגב. המדינה ותקציבה הם של כל אזרחיה, גם אלה המתנגדים למדיניות של הממשלה הספציפית." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שגינקולוגית דתיה שמרנית מייצגת את ערכי הציבור יותר טוב ממי שנבחר בידי הציבור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הד''ר חנה קטן, חברת הוועדה שהעניקה את הפרס לרב אריאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה גם חושב שלפני שספורואי ישראלי מצטיין שמייצג את ישראל באולימפיאדה מקבל מדליה, כדאי לכנס וועדה פוליטית שתחליט אם דעותיו נכונות מספיק כדי לעמוד על הפודיום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, למה שאחשוב ככה? זה הישג אובייקטיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ההישגים של פרופ' גולדרייך אובייקטיביים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל אלו שהחליטו להעניק לו את הפרס או לשלול ממנו הם בני אדם ולא מערכת מדידה ממוחשבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה, והרי גם כעת אין ספק בהישגיו המקצועיים של גולדרייך,נראה שבני האדם תמימי דעים בענין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתתפות במשלחת לאולימפיאדה, יותר מתאים. למה שספורטאי שמתבטא נגד הממשלה יזכה לתמיכה מהמדינה וייצג אותה בחו"ל? נזכרתי באיום של מירי רגב על ברקוביץ' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומהצד השני, האם אתה חושב שישראל צריכה לשלוח ספורטאי מצטיין לייצג אותה באולימפיאדה אם הוא תומך בדעות קיצוניות (נגיד, אם הוא מביע תמיכה פומבית בזכותם של בוגרים לאנוס ילדים, או אם הוא תומך ברצח עם)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופ' גולדרייך לא תומך בדעות קיצוניות, אם נשאל - סביר שכמחצית מהישראלים יתמכו בדעותיו, כמו שגם ירדן רמז בתשובתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה אם הטיעון שלך הוא: "לא ראוי לפסול זוכה בפרס ישראל בגלל דעותיו" או "הדעות של פרופ' גולדרייך אינן קיצוניות מספיק על מנת שיזכו אותו בפסילה". אם זה השני לא נראה לי שיש לך מחלוקת עם ידידיה (וגם אם כן, הדיון ביניכם צריך להיות על מתי דעות הן קיצונית מספיק ומי מחליט על זה, ולא על עצם רעיון הפסילה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בעייה עם הטיעון חסר ההיררכיה הזה, כי הוא שם דברים שונים מאד על אותה רמה ובזה מעוור את עיני הקוראים. כמו שאמרו כאן רבים - הדעות לא אמורות להיות שיקול בעיקרון. אבל מאחר והחיים הם לא מתימטיקה, וודאי שנמצא דעות - שלא לומר מעשים - מספיק קיצוניים שאמורים למנוע מלהמליץ על אדם לפרס לאומי. אבל עצם זה שאתה משווה עמדה פוליטית מתונה - אבל לא מהמחנה השולט - לאונס או רצח עם, מראה על בעייה אצלך (או במי ששטף את מוח הציבור עד כדי כך) ולא על בעייה בשיטת הבחירה. רוצה לומר - ברגע שהפוסלים הביאו אנשים לדון בנושא באמצעות ההשוואה הזו, הם כבר ניצחו ומטרתם הושגה. אתה משתתף בחגיגת הדה-לגיטימציה לדעות פוליטיות לא-ימניות והשוואתן לתמיכה ברצח עם. הידד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משתתף בשום חגיגה. אני מנסה להבין את העיקרון בשביל להוביל את הדיון למקום יותר פרודוקטיבי. אני חושב שברגע שהעקרון הובן על ידי כל המתדינים אפשר לדון על הפרטים. אם גם אתה מסכים שיש דעות קיצוניות מספיק על מנת לפסול אדם מלקבל את פרס ישראל, וידידיה מסכים שזה לא המקרה של גולדרייך, אז, למיטב הבנתי, הדיון ביניכם צריך להתמקד על מי השאלה "איזה גוף יקבע שדעה X קיצונית?", משום שעל השאר אתם מסכימים. שמחתי לעזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, הגענו לפתרון האהוב על פוליטיקאים - להקים עוד וועדה. אני מציע יותר פרודוקטיבי מזה (טוב, זה לא קשה): מה שלא פלילי לא קיצוני במקרה הזה. ז"א שב-99.9 אחוז מהמקרים אין פה בכלל בעייה, כמו גם במקרה גולדרייך, ואידך זיל גמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לאסור על קבלת הפרס על מי שעבר עבירה פלילית או על מי שתומך בדעות שמימושן הוא עבירה פלילית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לא לאסור על אף אחד, ובמקרים תיאורטיים קיצוניים לסמוך על הוועדה שתשקול כראוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, צריך לבחור ועדה שאפשר לסמוך על המלצותיה, כלומר הועדה תורכב מחברי מרכז הליכוד ובלצ''ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה סומך על הוועדה? שכחת שהיא מונתה בידי השר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שהיא מונתה על ידי השר לא אומר שהיא חבורה של בובות ואומרי הן. לחברי הוועדה כמעט ואין, אם בכלל, תמרוץ להטייה פוליטית, יתירה מזו - לפי התקנון שמות השופטים חסויים, והם אף חותמים על "הסדר ניגוד עניינים" שאמור להקטין את הסיכוי ששיקולים אישיים זרים יתערבו בעבודתם. בקיצור - יחס הרווח/הפסד להטייה לגבי 4 חברי וועדה כאלה קטן הרבה יותר מיחס הרווח/הפסד של פוליטיקאי ציני אחד שלא מעניין אותו כלום חוץ מהאהדה אליו אצל הבייס. למשל, אפשר היה לחשוב שבוועדה בתחום כזה ישבו פרופסורים למתימטיקה או מדעי המחשב - הרבה יותר חשוב להם שהקולגות שלהם יסתכלו עליהם בעין יפה מאשר למצוא חן בעיני השר שיתחלף עוד חצי שנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש להם תמריץ להטייה אידיאולוגית: הדעות שלהם. אתה שוב חוזר לפרס במתמטיקה, ואני מתעקש להחזיר אותך לפרס בספרות תורנית. האם ברור לך שייתכן שחברי ועדת הפרס לספרות תורנית, שהם מומחים לספרות תורנית בעצמם, עשויים להיות שמרנים מהציבור ולשפוט לקולא מי שיתחייס בשלילה ללהט"בים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, דעות זה תמריץ חלש ליד שאר התמריצים שציינתי. וליד הדעות יש גם יושרה אישית ומקצועית - לו הייתי בוועדה ששוקלת את פרופ' אומן, דעותיו הפוליטיות המנוגדות לשלי לא היו מזיזות ולו כזית את שיקוליי המקצועיים. ואני חוזר לפרס במתימטיקה כי הוא שורש הדיון כאן, וגם כי קל מאד להפריד בו בין השיקול המקצועי לשיקולים פוליטיים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדעות הן תמריץ חזק מאוד. לאומן דעה שונה משלך אבל הוא לא אמר שום דבר שממש מרתיח אותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל מקרה, זה איננו עיקר העניין מבחינתי. אנחנו חוזרים על עצמנו אז אעצור כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעות הן רק עוד תמריץ. כמו שהראיתי, יש כמה אחרים, שלפחות שניים מהם יכולים לשפר או לפגוע ישירות בקריירה של המחליט, ולכן עדיף שזה שהן לא קיימות עבורו יחליט (ולא הפוליטיקאי - בראש הממשלה שלך יש דוגמת דגל לאדם שדעותיו אף פעם לא מנעו ממנו מלבצע את המעשה הלא נכון). מאיפה אתה יודע אם אמר או לא? הנקודה היא שזה לא משנה. לצורך הענין, גם אם מתמטיקאי לא היה חובב להט"בים לא הייתי חושב שצריך לשלול ממנו את הפרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזה תחום או שאלה שאתה חושב שראוי לתת לפוליטיקאים להכריע בהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי - מתי לצאת למלחמה ולעשות תקציב מדינה, למשל. מה השאלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל להחליט שמערכת החינוך פועלת היטב (היא לא), נפתחת בזמן ולא משאירה מאות אלפי תלמידים בבית סתם, ושוב - מה השאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שההכרעה הסופית כאן צריכה להיות בידי שר החינוך ולא בידי אנשי המקצוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את השאלות האלה. יש בשלטון דרג מקצועי, ויש דרג פוליטי. השר מתווה מדיניות והדרג המקצועי צריך לבצע אותה. הדרג המקצועי מכין תכניות מגירה, והשר מחליט אילו מהן ליישם, וצריך לדאוג להעביר אותן בממשלה (להלחם עם האוצר על תקציבים). מי שקובע את סדר העדיפויות הם השרים. שר התחבורה, לדוגמה, צריך להחליט אילו תכניות תחבורתיות, רפורמות, רגולציות וכו' הוא רוצה לקדם. כשהתוכנית יורדת לביצוע השר לא עוסק בה אלא אם היא נתקלת בבעיות בין משרדיות. אם השר החליט שמחלקים פרס הוא לא אמור לקבוע את זהות הזוכה בפרס, אפילו לא את הקריטריה. כמו שאם הוא החליט שיוצאים למכרז על קרונות לרכבת הוא לא אמור לקבוע את הקריטריה לזכיה בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי אשאל בצורה אחרת. האם תוכל לתת לי דוגמה להחלטה העומדת בפני שר החינוך, שאתה צופה לגביה הכרעות שונות אם שר החינוך הוא ממרצ או שהוא מש"ס, וזה בסדר בעיניך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, הרבה החלטות. שר חינוך ממרץ יכול להפעיל תכניות מגירה לחיזוק לימודי אזרחות, שר חינוך מש"ס לחיזוק לימודי תורה, חגי ישראל וכו'. שר גם יכול לעשות מהפכות במשרדו- לדוגמה חיים רמון עם חוק ביטוח בריאות ממלכתי [ויקיפדיה]. יש כל הזמן וועדות שמגישות המלצות, והממשלה מחליטה אם לקדם אותן. יש גם תכניות שהממשלה מאשרת, אבל אם השר לא מקדם אותן הן לא זזות. תשווה בין פרוייקט עיר הבה"דים (אושר בממשלה 2007, מכרז מקדים פורסם ב 2008, זוכה במכרז הוכרז ב 2012, העבודות הסתיימו ב 2015) ופרוייקט הרכבת לאילת (שאושר בממשלה ב 2012, תכנית לקטע הראשון הופקדה ב 2020, עדיין לא פורסם מכרז כלשהו) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |