|
||||
|
||||
פרויד הוא לא אבי הפסיכולוגיה? המחקר הפסיכולוגי עוסק במושגים מופשטים שהוא וממשיכיו השונים תבעו בכדי לסיע לעצמם לטפל ב'בעיות פסיכולוגיות'.1 משהו דומה לליחות-וחום של הרפואה הישנה. שיטת הטיפול עצמה, חלק בלתי נפרד מהפסיכולוגיה, היא החלק הכי יפה והיחיד שמבוסס על תכונה לא כל כך מופשטת - הרצון והיכולת של הנפש להרפא (כמו הגוף\כחלק מהגוף -לא משנה) 1 הוא אמפירי מהבחינה שהוא ממשיך לעסוק במושגים האלו. ועכשיו - תרשו לי לחזור בי מהטענה הטיפשית שלי: מובן שביהיביוריזם וחלק מהפסיכולוגיה הקוגניטיבית הם לא כאלו. |
|
||||
|
||||
יש שיטת טיפול פסיכולוגי יפנית, בה המטפל (או המדריך) מדבר יותר מהמטופלת1 והיא אמורה לספר שהיא אנוכית מידי. אבל אני לא זוכר איך קוראים לזה ולא ממש מצליח לברר. 1 אני זוכר כטיפול באישה יפנית משום מה (אנה או סאן) |
|
||||
|
||||
זו לא שיטת טיפול אלא שיטת לימוד. והמטפל לא מדבר אלא מנגן. והמטופלת לא מספרת כלום אלא מביאה לשיעור ילדים החל מגיל שלוש, רצוי עם כינור :-P |
|
||||
|
||||
אני דורש תמלוגים על התגובה הזאת! |
|
||||
|
||||
היתי במין מפגש כזה בתור ילד, של הצגת שיטת סוזוקי בצפת, כנראה שבאמת היו שם ילדים יפנים קטנים שניגנו כמו מטורפים, כי עוד לא היה וידאו. |
|
||||
|
||||
בצפת או בצרפת? |
|
||||
|
||||
צפת. עד כמה שזה נשמע מוזר. נדמה לי שזה היה בהעשרייה (מין בנין גדול במרכז צפת שמשמש כמתנ''ס) אבל יכול להיות שסתם מיקמתי את הזכרון ההוא שם. |
|
||||
|
||||
אתה לא מתבלבל בין פסיכולוגיה לפסיכואנליזה? |
|
||||
|
||||
האם אני מתבלבל? האם היתה קימת פסיכולוגיה לפני הפסיכואנליזה כתחום מחקרי מעבר לרעיון פילוסופי? |
|
||||
|
||||
אני יודע? המונח נקבע בתחילת המאה השש-עשרה, והחלוקה ל"מדע" ו"פילוסופיה" לא היתה ברורה ומוסכמת עד המאות האחרונות ממש. |
|
||||
|
||||
היכן ואיך נקבע המונח? |
|
||||
|
||||
פרויד היה רופא בהתמחות כניורולוג. למרות שהוא השם הראשון שקופץ לראש כששומעים "פסיכולוגיה," הוא *נחשב* לאבי הפסיכואנליטיקה (למרות שפורמלית הוא לא היה האב הרשמי של "הריפוי בדיבור"), כשבטיפול התעסקו רופאים פסיכיאטרים. הפסיכולוגיה המודרנית כתחום מחקרי אקדמי של "חקר הנפש" תפסה תאוצה במחצית השניה של המאה ה19 בגרמניה, ולפעמים מצינים את ג'וסף גול (סוף מאה 18) כמייסד המחקר הקוגנטיבי השיטתי. בין השמות הגדולים של האבות המייסדים אפשר לציין את פכנר, מולר, פון הלמהולץ ובנייה הצרפתי. |
|
||||
|
||||
א. תודה, טוב שחזרתי בעצמי מראש. ב. אבל, העבודות של אלה לא שיכות יותר לחקר המוח? היתי תחת הרושם שהיחס לאדם כבעל מספר רצונות שונים ואף סותרים, כבסיס למחקר מדעי, הוא רעיון שמקורו בתקופת פרויד גם אם לא תחת אחריותו המלאה. ? |
|
||||
|
||||
בכל מקרה לא מדובר על 50 שנה, אלא הרבה יותר מזה. |
|
||||
|
||||
איך? |
|
||||
|
||||
מאמצע המאה ה-19 עברו *מאה* וחמשים שנה. |
|
||||
|
||||
אני עדיין מבולבל (ובור): כשמדברים על מושג ההדחקה, מדברים על מונח פסיכואנליטי? |
|
||||
|
||||
מה ההבדל, ואם יש הבדל מה זה משנה? |
|
||||
|
||||
רבים מבין 48000 הפסיכיאטרים בארה"ב מפסיקים להשתמש בטכניקת הריפוי בדיבור שהפכה פופולרית בעקבות פרויד, בעיקר בגלל שינויים בכיסוי הביטוח הרפואי. כתחליף, הם רושמים תרופות. לדוגמה, ד"ר לוין נהג בעבר להיפגש עם 50-60 מטופלים ל-45 דקות פעם או פעמיים בשבוע. כיום הוא מטפל ב 1200 אנשים הבאים לפגישות לא תדירות האורכות 15 דקות. |
|
||||
|
||||
אם רק נמצא דרך לשתול פרסומות כתגובה לאסוציאציות בטיפול, נוכל למצוא מימון לריפוי בדיבור והכל יהיה בסדר. |
|
||||
|
||||
עובדים על זה במעבדה, וזה נקרא נוירו-שיווק, תגובה 184627. ________________ בביה"ס לרפואה של ביילור בדקו תגובה לקולה או פפסי. מסתבר שהיתה תגובה חזקה יותר לפפסי באזורי מוח שקשורים לתגמול, אולם כשהנבחנים חשבו שהם טועמים קולה היתה תגובה חזקה באזורי מוח הקשורים לחשיבה קוגנטיבית, אולי אינדיקציה לכוחו של הפירסום על פני הטעם כמשפיע על העדפות. |
|
||||
|
||||
הנה הכתבה בעברית: http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1218920.html |
|
||||
|
||||
הייתי מצפה שבנוסף לתרגום הארץ יספר על המימד הישראלי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |