|
||||
|
||||
דווקא יש תחליף לממשלה בהרבה תחומים, ואפילו תחליף טוב. ראה, למשל, פיסקה אחרונה בקישור הבא (נכון זה נחמיה שטרסלר, ודעותיו ידועות, אבל עובדות הן עובדות): |
|
||||
|
||||
לא הבנתי על איזה תחליף שטרסלר מדבר כאן ועוד תחליף טוב. עד אמצע חודש יולי היה הכל תיאוריה. מאמצע יולי היתה לנו הצגת תכלית מה קורה כשממשלה שוכחת בכוונה שהיא ממשלה. |
|
||||
|
||||
זהו בדיוק - בעוד המוסדות הממשלתיים צורכים פי 1.5 תקציב מאלו שבניהול פרטי, הם גם נותנים שירות ברמה נמוכה מאוד, בהתאם לקפריזות של הממונה עליהם (ותתאר לך פי כמה היתה צריכת העלות למוסד ממשלתי אם הממונה היה מאבזר אותם יותר טוב). כלומר: גם כאן רואים שבמתן שירות סיעודי עדיף מוסד מנוהל פרטי על פני ממשלתי. |
|
||||
|
||||
כל מה שאתה כותב הוא תעמולה טהורה. תראה לי שירות סיעודי של מוסד פרטי. אל תביא לי את גאידמק; זה איננו שירות סעד; זה משהו אחר- תערובת של פילנטרופיה עם מאמצי הלבנה. |
|
||||
|
||||
למה תעמולה? זהו הנתון המופיע במאמר: "בישראל יש 58 מוסדות לילדים הסובלים מפיגור, 9 ממשלתיים ו-49 פרטיים או מנוהלים באמצעות עמותות... העובדה היא, שיש תור ארוך למוסדות הפרטיים דווקא. באחרונה הגישה אקי"ם (בשמם של כמה הורים) בג"ץ נגד המדינה כדי שתעלה את רמת הטיפול שהיא נותנת לרמת הטיפול הנהוגה במוסדות הפרטיים. מתברר, שלא רק רמת הטיפול טובה יותר, גם היחס של המדריכים, האוכל והניקיון טובים יותר במוסדות הפרטיים - והם עולים לקופת המדינה 36% פחות: 8,000 שקל לילד לחודש, לעומת 12,500 במוסד ממשלתי." |
|
||||
|
||||
"והם עולים לקופת המדינה 36% פחות: 8,000 שקל לילד לחודש, לעומת 12,500 במוסד ממשלתי." כך הם עולים לקופת המדינה. כמה הם עולים באופן כולל? כמה צריכים ההורים להשלים? |
|
||||
|
||||
השאלות שלך לא מעניינות לצורך ההשוואה. אם הם לא עולים יותר לקופת המדינה, ועדיין כל ההורים רצים אליהם - אז הם בהכרח טובים יותר מכל הבחינות, אפילו אם ההורים צריכים להוסיף עוד 8000 מכיסם (למרות שעפ"י הבנתי ההורים אינם מוסיפים דבר). |
|
||||
|
||||
מאחר שהטענה שלך היתה שמוסדות פרטיים מספקים שירות טוב יותר אך ורק משום שהם מנוהלים באופן יעיל יותר. מאחר שלא הבאת בחשבון שאולי התקציב הכולל שלהם גבוה יותר, אז השאלה שלי כן מעניינת לצורך ההשוואה. וזאת השאלה הנשאלת: מה התקציב לראש של מוסד פרטי לעומת מוסד ציבורי? מאיפה מגיע הכסף? מה האופציות של אנשים שאין להם כסף? |
|
||||
|
||||
נתתי דוגמה למוסד פרטי כזה בקישור בתגובה קודמת: חלק מהכסף מגיע מהמדינה וחלק מתרומות, מה שאומר שלהורים לילדים זה עולה *בדיוק* כמו במוסד הממשלתי: לא כלום. ובנוסף, בשל היעילות והשקיפות, המוסד הפרטי עולה למדינה ולאזרחיה כשני שליש עלות, והחוסים נהנים מתנאים משופרים ויציבים. |
|
||||
|
||||
יפה. וזה מוכיח שלמוסד הפרטי יש מימון נוסף, שהוא עולה יותר כסף בכללי. איך זה מסתדר עם הטענה שלך שמוסד ממשלתי עולה יותר למדינה משום שהוא מנוהל בצורה לא יעילה? |
|
||||
|
||||
לא מוכיח שהוא עולה יותר כסף, אלא רק את הדבר הבא: שבעבור הרבה פחות כסף מהמדינה, המוסד הפרטי מייצר הרבה יותר רווחה. גם להשיג מימון בתרומות זוהי צורה יעילה יותר של התנהלות מוסד. הרי אף אחד לא מונע מהמוסד הממשלתי לשנורר תרומות אף הוא (ורבים מהם אף עושים זאת). שורה תחתונה: ניהול יעיל יותר ותוצאה טובה יותר בעסק הפרטי. |
|
||||
|
||||
לא מדויק בכלל. אני יודעת שלפחות כשמדובר במוסדות לקשישים, הדבר כן עולה, ועולה הרבה למשפחות. מוסד פרטי יחפש איפה לקצץ בהוצאות ולהגדיל את הרווחים. רווחים הוא ייצר, לא רווחה. על שאלת המימון בתרומות לעומת מימון דרך מיסים היה דיון ארוך באורך הגלות עם יעקב (דמיין קישור). שורה תחתונה, איציק ש. כבר אמר משהו בסגנון. אתה משכנע את עצמך, ואין בכך באמת צורך, כי אתה כבר משוכנע. |
|
||||
|
||||
מעניין שאת מרשה לעצמך להמשיך לדבר בססמאות אליהם התרגלת גם כשהעובדות מונחות לפיתחך. אם שכחת, אחזור עליהן: פרטי עולה למדינה 8000. ממשלתי 12500. לילדים ולהוריהם שניהם לא עולים דבר, והאחרונים בוחרים דווקא להגיע לפרטיים, הנותנים שירות הרבה יותר טוב. מה פיספסתי? ולמה שמוסד שפרנסתו ופרנסת עובדיו תלויה רק באטרקטיביות שלו וברווח שלו יהיה פחות טוב ממוסד בו עובדיו הרבים בעלי הקביעות, המקורבים של והבנים של, מעוניינים רק בהפסקת התה הבאה שלהם? |
|
||||
|
||||
אם כבר מדובר בססמאות אוטומטיות שאנשים מסויימים מרשים לעצמם, הייתי מצרפת אליהם את הדוגמא המשולשת הבאה: "... עובדיו הרבים בעלי הקביעות, המקורבים של והבנים של, מעוניינים רק בהפסקת התה הבאה שלהם..." אתה נתת דוגמא אחת, לא הוכחת את הכלל. גם לא הוכחת שהשירות בפרטיים שווה יותר, רק הבאת ציטטה מתש"חניק שטוענת שיש להם יותר ביקוש. מה שנותר הוא העלות הפחותה לממשלה. לא הוכחת שום דבר באשר ליעילותה של ההנהלה של המוסד הציבורי. אני יכולה להבין מדוע מתנאי צמצום ורווח כלכלי מישהו יעדיף להעסיק שורה של עובדים לא מיומנים שיפוטרו באופן קבוע על מנת להמנע מקביעות. כשזה מגיע לסיעוד, אני מעדיפה עובד מיומן עם קביעות. בנים של, אחים של ובני דודים של ראיתי הרבה במגזר הפרטי. למעשה, הרבה יותר מבמגזר הציבורי. המקרה שאיציק ש. הזכיר קשישים במוסד נמצאו במצב של תת תזונה, וזאת גם לאחר פיקוח והזהרות, משום שחברת הקייטרינג לא חשבה שהיא מקבלת מספיק כסף עבור מנות האוכל שהיא מספקת, וההנהלה חשבה שזה אשמת חברת הקייטרינג, ורופא הבית המועסק באופן פרטי חשב שהוא לא צריך לאבד את העבודה שלו. הבא לי דוגמא למוסד ציבורי בו משהו כזה התרחש. |
|
||||
|
||||
אפשר להתדרדר כמו בהרבה דיונים, כשכל צד זועק "דמגוגיה" ודברים אחרים, ואפשר להתייחס לפעמים לעובדות: כשניתנת הבחירה לאנשים, עבור אותו סוג תשלום, הם יעדיפו את השירות הפרטי. מעניין למה, אם הוא כזה מחורבן. |
|
||||
|
||||
אפשר להתייחס לטענות בטענות נוגדות ולדוגמאות בדוגמאות נוגדות. ''עובדות'' זו מילת קסם שעובדת רק אם מבססים אותה על משהו. |
|
||||
|
||||
צודקת. עוד לא ראיתי דוגמת נגד לזו שהבאתי (העדפה של מוסד ממשלתי על פני פרטי כשהשניים מספקים אותו שירות באותם תנאים). |
|
||||
|
||||
לא הוכחת שיש כזו העדפה. הוכחת ששטרסלר אמר זאת. לא התייחסת למקרה של המוסד לקשישים הפרטי שאני הזכרתי. בעצם לא התייחסת לשום טיעון או דוגמא שאני הבאתי. |
|
||||
|
||||
מתדיינת יקרה, שטרסלר הוא לא אחד שיסתכן בשמו הטוב בהאשמה חריפה כזו, וגם הבאתי חוץ משטרסלר את הכתבה מאתר אק"ים עצמו. לגבי המקרה של המוסד לקשישים כבר התייחסתי קודם: גם בפרטי וגם בממשלתי היו (ולצערי יהיו) מקרי הזנחה פושעת. השאלה איפה אפשר להילחם בתופעה בצורה יעילה, ומי מרגיש שהוא מעל החוק במקרים כאלה. הצעתי גם כמנגנון בחינה, כדי למנוע עוד ויכוח עקר של תחושות בטן, את המקרים בהם יש בחירה של אזרחים בין מוסד פרטי לבין מוסד ממשלתי ל*אותו סוג שירות* ו*באותם תנאים*, ולבדוק את מי מעדיפים. אני חושב שהתשובה ברורה. |
|
||||
|
||||
שטרסלר לא שונה מכתבים רבים אחרים בכך שהוא מספק מידע חלקי על מנת שיתאים לטענות שלו. הכתבה של אקי''ם עצמה הראתה מקרה שבו, כפי שאיציק ש. טוען, המוסדות הממשלתיים מתייבשים על ידי משרד האוצר, לטובת המוסדות הפרטיים. אם נחפש הזנחה פושעת בחודשים האחרונים בעיתונות, נמצא אותם במוסדות פרטיים. אתה טוען לחוסר שקיפות במוסדות הממשלתיים. אני טוענת שמשפחות ועיתונות קיימים גם במקרים הללו, ואפשר אולי להשתיק אותם רק אם יש קשרים בעיתונות, שהיא מוסד פרטי. אני אשתמש ב''בזק בינלאומי'' למרות שהוא שייך ל''בזק'' כשהם מספקים את אותו שירות באותם תנאים כמו מתחריהם הפרטיים. אנא ספק לי דוגמא לבחירה שהיית צריך לעשות בזמן האחרון בין מוסד פרטי למוסד ציבורי, שסיפקו את אותם התנאים. |
|
||||
|
||||
שטרסלר סיפק את המידע הרלוונטי, והכתבה על אקי"ם הראתה שמוסד ממשלתי טוען שהוא מתייבש, כשבפועל מוזרם אליו תקציב הגדול פי 1.5 מלמקבילו הפרטי. חוסר שקיפות הוא אינהרנטי במוסד אליו את מחוייבת ללכת, כי הוא לא חייב לך כלום. הוא אפילו לא צריך לשחד את התקשורת. במוסדות הפרטיים שחיתויות יחשפו יותר, ויגרמו לסגירתם או לפיטורים המהירים של האחראים, וזוהי אחת מנקודות החוזקה שלהם. בזק בינלאומי, כמו בזק, היא חברה פרטית ולא ממשלתית. לשמחתי, אין לי דוגמאות רבות מניסיון אישי, כי איני נזקק לשירותי סעד כאלה או אחרים, ולצערי גם אין במדינה עדיין מספיק הזדמנויות למגזר הפרטי להתחרות בממשלתי בדברים יומיומיים, אבל את ילדי שלחתי לבית ספר פרטי, שעולה פחות מהחינוך "חינם" הממשלתי, ונותן שירות יותר טוב מכל הממשלתיים הסמוכים לו (ויש תור ענק של הורים אליו), וגם אני מעדיף להשתמש בשרותי חברות משלוחים ולא בדואר ישראל כשאני צריך לשלוח אריזות, מטעמי עלות ויעילות. |
|
||||
|
||||
אחי, למה אתה מגלה לה? |
|
||||
|
||||
הבאג בתשובה שלך מלוי במילה "כל". ההורים שיכולים לשלם רצים ואלו שלא-מותרים. הבנתך שההורים אינם מוסיפים דבר קצת מוזרה. מה תאמר להם? שבממוצע ירדו המיסים שלהם ב-8000 ש"ח לשנה? תוכל לומר את זה למי שמשתכר 4000 ש"ח לחודש? השיטה היא הרבה פעמים במסווה של שידרוג. משדרגים מוצר בעלות שקל וגובים עוד 20. מה שמייחד הפרטת שרות הוא ביטול הכלליות שלו. רוצה-תקח. |
|
||||
|
||||
תגובה 408069. |
|
||||
|
||||
אינני יודע בכמה מוסדות/חברות שמטרתן רווח היית מעורב בניהול. לא צריך להפריז בקומפלימנטים לרמת השקיפות של מוסדות/חברות כאלה. |
|
||||
|
||||
אני לא ניהלתי אף אחד מהם, אבל לצערי אני מכיר כמה מקרוב, ו*תמיד* יש עדיפות ברורה למוסד הפרטי על פני מקבילו הממשלתי, גם אם המוסד הפרטי אינו תמיד שיא הטוהר. שים לב שיש גם הליכה ב"שביל הזהב" כאן: איני מתכוון להתנערות מלאה של המדינה מתמיכה, אלא להפרטת הבעלות, באופן דומה לרפורמה במחלקות הלידה בבתי החולים בארץ, ובאופן דומה להצעת ה"שוברים" של יעקב בתחום החינוך (הצעה שממומשת חלקית, דרך אגב, כבר כיום). |
|
||||
|
||||
מה שמוטעה בדבריך הוא נימת החוקיות שטבועה עליהם. השימוש במילים "כולם", "תמיד". נכון שחלק גדול מהמערך הממשלתי בישראל אינו מתפקד היטב אבל יש גם משרדים שכן מתפקדים באופן סביר. אגב, גם הרבה חברות פרטיות נותנות שירות הוגן כל זמן שלא צריך לתת שרות. הפרטת הבעלות שמנהלת המדינה לא נעשית בגלל איזה "שביל זהב" נתון ושיקולים ראציונליים. אם זה היה כך, היתה הממשלה עושה קודם מאמצים כדי לייעל את שירותיה. היא לא עושה את זה בגלל שחלק גדול מצמרת השירות הציבורי הכלכלי חושב שצריך לצמצם באופן דרסטי את השירות הציבורי. לכן משרד האוצר דווקא מנוון את השירות הציבורי ואחר כך מוכיח שהוא גרוע. היו הרבה גילויים של הקצבות לגופים פרטיים וייבוש גופים ציבוריים. לא אכנס כאן לסיבות לתהליך הזה אך זו לא רק אידאולוגיה. לגבי הרפורמות במחלקות הלידה בבתי החולים-האם ראית פעם שבאותה עלות ניתן שירות טוב יותר? לא ראיתי את זה. אני מכיר די מקרוב את תפקוד מחלקות בתי החולים; אין שם התייעלות בשרות וגם לא יכולה להיות. תמיד מביאים את הדוגמה של מצב הטלפונים בזמן שדואר ישראל היה אחראי על התקנתם ואחר כך כשהקימו את בזק. שים לב; לא הפריטו את הטלפונים אלא הקימו את בזק. על פי תפיסת העולם שאתה מציג, הפרטת בזק אמורה לייעל את השרות ולהוזיל אותו. נראה. קח לדוגמה את קרנות הפנסיה שהאוצר מת להפריט. אין קשר ממשי בין הפרטת קרן פנסיה לבין התייעלותה במתן שירות- עלותו ואיכותו. היו לא מעט דוגמאות בעולם של פגיעה בכספי עמיתים על ידי קרנות פרטיות; אנחנו אוהבים לקשור קשר גורדי בין קשיי קרנות הפנסיה לבין היותן היסתדרותיות. הרשה לי לנחש שברמת הפיקוח וההגנה על העמיתים לפני 30 שנה, גם קרנות פרטיות היו עשויות למעול בכספי העמיתים. שים לב שכאשר יש בעיות בחברות פרטיות- מעילות, פשיטות רגל וכד'- ההתייחסות היא פרטנית-אישית. כאשר יש בעיות בחברה ציבורית -ישר מתייחסים לשיטה. מדוע לא מחפשים את השיטה כשעשרות אלפי עסקים קטנים פשטו את הרגל? קלאבמרקט? |
|
||||
|
||||
הייעול הוא ההפרטה. כל ייעול אחר הוא מס שפתיים, מאחר והבזבזנות ותפיחת המנגנון הינה אינהרנטית למערכות ממשלתיות, שלעולם לא יהיו שקופות או ימדדו על פי רווחים או על פי השגת המטרות שלשמן הוקמו. משרד האוצר מנוון את השרות הציבורי ע"י פיטורים, אבל גם רואים, כמו בדוגמה שהבאתי, שהשרות עדיין *מקבל* מהאוצר פי 1.5 מכל שרות מקביל פרטי, ונותן תמורה הרבה יותר מחורבנת. לאן הכל הולך בדרך? כנראה לתנאים של אותם פקידים מדושנים, למקורבים וכרגיל כל השחיתויות שהורגלנו כבר לראות ואנו רגילים "לסלוח". ומה אתה משווה בכלל בין קלאב מרקט לשירות מדינה? האחד הוא עסק בשוק תחרותי פרוע, שצריך להיות לפחות טוב כמו מתחריו כדי לשרוד, והאחר הינו מונופול מתוקף חוק, שקיומו תלוי אך ורק בחוק, ולכן הבזבזנות העצומה שלו. האם שקלאב מרקט מת האבטלה גדלה? לא - העובדים מוצאים תוך זמן קצר מקום אצל המתחרים. האם כשקלאב מרקט פושט את הרגל אכפת לי? לא - כי לא אני ממנתי אותו (אולי אם הייתי בעל מניות היה מפריע לי). אבל כשבית חולים בפשיטת רגל כי הוא נעשה מסורבל מכדי לתרגם את התקציב לשירות, ודורש עוד ועוד, ושולח את היד שלו לכיס שלי - אז זה אכפת לי מאוד. |
|
||||
|
||||
אם הזכרת בתי חולים (ליולדות) ששולחים יד לכיס, אז מדובר בכיס השני: בתל השומר למשל, שם מפעילים מלונית פרטית להתאוששות אחרי לידה, המחלקות המקבילות ה"רגילות" מוזנחות ממש במתכוון. השהות במלונית עולה מאות שקלים ללילה, וביה"ח מעדיף שהיולדות יעדיפו ללכת לשם. אישפוז רגיל הוא האופציה החינמית, הממשלתית, ולפי מה ששמעתי, היא מאוד לא כדאית (כולל מיטות במסדרון וחוסר ציוד הולם). |
|
||||
|
||||
מה ששוב מראה מס' דברים: 1. אין כמו תמריץ כספי, והדרך הטובה ביותר לפתח שירות היא דרך מוסד *למטרות רווח*. 2. מוסדות ממשלתיים הם עם תודעת שירות כל כך מחורבנת (כי אינם נמדדים על השירות כלל), שהם יכולים להרשות לעצמם לרוקן את השירות העיקרי מתוכן כדי לשלשל לעצמם עוד כמה ג'ובות מהתרנגולת עם ביצי הזהב. 3. מ 1 ו 2 נובע: צריך להמשיך ולהפריט את יתר בית החולים בצורה דומה ליולדות, כך שהסיוע הכספי מהמדינה יינתן על פי מס' מטופלים. |
|
||||
|
||||
מה עניין שמיטה להר סיני? כתבת (אתה או אחיך): "כשבית חולים בפשיטת רגל כי הוא נעשה מסורבל מכדי לתרגם את התקציב לשירות, ודורש עוד ועוד, ושולח את היד שלו לכיס שלי". אני הראיתי את ההפך: שבית חולים שולח את היד שלו עמוק לכיס המטופלים דווקא כיוון שהוא מופרט. |
|
||||
|
||||
ההצגת הדברים שלך לא מדוייקת: בית החולים לא הופרט, אלא חלק קטן ממנו (יולדות), אבל *החלק הממשלתי* שבו עושה ניצול ציני של הפרטה חלקית זו ע"י העברת משאבים, על פי עדותך (שבינתיים הבנתי שהיא מיד שניה, ולכן איני בטוח איך להתייחס אליה). |
|
||||
|
||||
הנהלת בית החולים זה החלק הממשלתי? כל העניין הוא שההנהלה מתנהגת כאן כאילו היתה גורם פרטי, ומועלת במנדט ה"ממשלתי" שלה. אתה חושב שלו היה מדובר בחברה פרטית, לא היו נעשים כל המאמצים להפנות את הלקוחות לשירות היקר/משתלם יותר שנפתח לאחרונה? |
|
||||
|
||||
רוב בית החולים, כולל הנהלתו, כלומר כל החלק שאינו ישירות מחלקת יולדות, הוא ממשלתי, שמועל במנדט לשמו הוקם. אם היה מדובר בהפרטה אחידה בנוסח חדרי הלידה, לא היה מתאפשר בכלל ויסות המשאבים הזה, כי הוא לא היה כדאי. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה שמצב הכלאיים הזה בעייתי. אבל כמובן לא מסכימה למסקנה שלך (ואין זמן לפרט לצערי). |
|
||||
|
||||
מאחר ולידה היא חוויה טריה אצלנו במשפחה והיא בוצעה בביה"ח "שיבא" בתל השומר, אני רוצה לתת מספר נתונים. השהות במלונית עולה 1700 ש"ח לשלושה לילות, וזה המינימום (אפשר להשאר יותר בתשלום נוסף). המחלקה היא אופציה חינמית, הציוד הולם ואין מיטות במיסדרונות (כל עוד אין מתקפת לידות לא צפויה, אבל אז גם במלונית לא יהיה מקום). אשתי בילתה שם את הלילה הראשון בחדר לשתיים עם יולדת אחת נוספת. זה לא כזה נורא, וזה עוד בבית חולים שמחלקת היולדות שלו נחשבת למוזנחת. |
|
||||
|
||||
טוב, אני שמעתי סיפורים על הזנחה וצפיפות, אבל עייפה מכדי לחפש קישורים מתאימים. |
|
||||
|
||||
בראבו. הקמת כאן אימפריה של תגובות על בסיס ''שמעתי סיפורים''. הייתי מסביר כמה זה מתסכל, אבל אני עייף מדי. |
|
||||
|
||||
אולי יעודד אותך להסתכל על זה אחרת: בניתי תיאוריה מוצקה על סמך עובדות בשטח, שהיוצא מן הכלל היחיד שלה הוא סיפורו של איזי. נכון שזה כבר נשמע יותר טוב? |
|
||||
|
||||
''... שהיוצא מן הכלל היחיד שלה הוא סיפורו של איזי.'' מעודד ונשמע טוב - אכן, אבל איכשהו עושה רושם קצת לא סביר, סטטיסטית. |
|
||||
|
||||
ששששש.... אני מנסה לשכנע את השכ"ג! |
|
||||
|
||||
האמת היא שאחרי מה שקרה לערוץ 5 עם הקמתו של ערוץ 5+ אני דוקא די נוטה להאמין לגירסה שלך. |
|
||||
|
||||
מה קרה לו? שמעתי שהוא השתחרר מהכבלים המסחריים וסוף סוף יכל לשדר ענפי ספורט מעניינים, במקום הזבל הפופולרי ששודר בו עד אז. |
|
||||
|
||||
תלוי איך אתה מגדיר ''ענפי ספורט מעניינים''. |
|
||||
|
||||
curling!
|
|
||||
|
||||
הה, מירוץ הקומקומים! מרתק. חבר שלי הפנה את תשומת ליבי לתחרות אכילה ששודרה ב- ESPN לפני כמה ימים. דיימון רייניון בטח רווה נחת. |
|
||||
|
||||
ממה שאני ראיתי, לא בנית כאן תיאוריה אלא דיברת על בית חולים אחד שפועל באופן הזה - מפנה משאבים לחלק הפרטי - ואילו איזי תיאר בית חולים אחר שבו נוהגים אחרת. לדעתי, גם התיאור של איזי מצביע על כך שייתכן מפעל ממשלתי שפועל בצורה טובה ועולה הרבה פחות ללקוחותיו מהמקבילה הפרטית. |
|
||||
|
||||
ודייק, שנינו דיברנו על אותו בית חולים - ''שיבא'' שבתל השומר. |
|
||||
|
||||
אהמ... נכון. אומר להגנתי שבלבלתם אותי בקשיחות עם שני שמותיו השונים! ועדיין אני עומדת על דעתי שהמסקנה בעניין הפרטות צריכה להיות דומה בשני המקרים.:) |
|
||||
|
||||
התיאור של איזי כל כך רחוק ממסקנת משאלת הלב שלך, שלא ברור איך בכלל אפשר לחבר בין הדברים. |
|
||||
|
||||
וזאת מדוע? |
|
||||
|
||||
תנחשי. |
|
||||
|
||||
צר לי. אין לי כל ניחוש. |
|
||||
|
||||
המתמטיקה של הפרטות במערכת הבריאות מאד פשוטה וברורה; צריך רק לנתח ולבדוק מה קרה שהמתמטיקה כאילו לא עבדה. המתמטיקה של השורה התחתונה אומרת שאם יש מוסד ציבורי שמתפקד כמלכ"ר -בית חולים-אם תפריט אותו, המנהל והעובדים ישארו -הוא יתייקר. הוא יתייקר כי יצטרך לספק רווח לבעלים הפרטיים. לא 3% שיראה המאזן או חשבון רווח והפסד אלא יותר. כדי שלא יתייקר, יצטרכו הבעלים לקצץ בעלויות .הנימוקים של חלק מהטוענים בדיון הזה באייל הם שבמוסד הציבורי יש זליגת כספים ושחיתות מובנים. טענה זאת כבר איננה שייכת למתמטיקה אלא לאידאולוגיה. האחיות הן אותן אחיות והרופאים אותם רופאים. |
|
||||
|
||||
גם לי נראה שה''מתמטיקה'' הזאת מובנת מאליה, ושהפרטה במערכת הבריאות תייקר את השירות ותוריד את רמתו (למעט לגבי העשירים). |
|
||||
|
||||
אני כבר רגיל שדוקא את המתמטיקה הזאת מציגים כאידאולוגיה.לעומת זאת הקביעה שכל מה שפרטי הוא יעיל, זול ואיכותי - מוצגת כגישה אמפירית. הקשר שבין הורדת מיסים לבין צמיחה-גם הוא ''אמפירי''. |
|
||||
|
||||
אתה מתעלם באופן גס מתקורות שאינן קשורות לרווח, אבל בהחלט קשורות לעלות. כל המנגנון והסרבול הממשלתי נעלמים בהפרטה. לגבי האמפיריות של זה אתה צריך לשאול את עצמך על כל חברה שהופרטה לאחרונה, האם שירותיה התייקרו? האם ההפרטה היתה מלווה בפיטורי אנשים, והאם השירות נעשה טוב יותר? בסוף, בדיון תאורטי, אין כמו קצת ניסיון מהחיים. |
|
||||
|
||||
אכן, בנק הפועלים פיטר עובדים והשירות התדרדר. הפרטה מצוינת. |
|
||||
|
||||
השירות התדרדר? איך בדיוק? הוא היה מחורבן ונשאר מחורבן, אבל עם פחות עובדים... |
|
||||
|
||||
אלי יונס רצה לקבוע כללי מישחק חדשים- את האפשרות לשחק עם מספר העובדים כדי לשלוט טוב יותר על גובה הדיווידנד. |
|
||||
|
||||
נו אז נראה שוב שהשירות השתפר (יותר דיבידנד למחזיקי המניות) בפחות עובדים עם ההפרטה. וזה לא שהעובדים הפכו להיות מובטלים, הם פשוט הפסיקו להיות אוכלי חינם על חשבונך וחשבוני, ומצאו משרות במקום אחר, בו כנראה הם מועילים יותר. |
|
||||
|
||||
ממתי יותר דיווידנד מבטא שירות טוב יותר? |
|
||||
|
||||
זוהי תשואה יותר טובה להשקעה עבור בעלי המניות, שהם חלק לא קטן מלקוחות הבנק. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שזה מה שחושבים בעלי המניות וגם הבכירים-שיאנ השכר. מבחינת תוכן דבריך, זה להביא את עניין השרות לידי אבסורד. תאר לך שאגד יחלק דיווידנדים לחברים. אתה ודאי תאמר שזהו חלק מהשרות הטוב שמעניק אגד לציבור. |
|
||||
|
||||
עדיין לא הבנתי מה הבעיה שאתה מחפש. היה בנק פועלים בבעלות המדינה, שכלל כנראה קצת יותר עובדים ממה שהוא צריך, שהרוויחו את לחמם על חשבון הציבור, וגם לא בדיוק היו נתמכי סעד (מדובר בבנקאים). עכשיו יש בנק פועלים פרטי, בו אף אחד מעובדיו, כולל המפוטרים, לא חי על חשבון הציבור, מה שמאפשר הורדות מיסים שקורות מדי פעם (או לפחות לא להעלות מיסים אחרי מלחמה), וגם השירות שלו לא נפגע, וגם עוד לא מעט בעלי מניות מרוויחים קצת יותר (שהרבה מהם הינם "עמך" שמשקיעים בבנק דרך קרנות נאמנות ואג"חים). אז איפה הבעיה? מי הפסיד בכל העסק? התיזה שלך שהמדינה צריכה להיות הבעלים של כל הדברים? אם זה רק זה, אז אני (וכנראה עוד רבים אחרים), יכולים לישון בשקט (ועם עוד קצת כסף) ממהלך מוצלח זה. |
|
||||
|
||||
מאיפה אתה שואב את כל התובנות האלה? אתה קושר חיים על חשבון הציבור עם בנק והורדות מיסים..הבנק הפך לבנק הגדול במדינה עוד לפני שהיה פרטי. ההפרטה לא הפכה אותו ליותר ריווחי. עניין פיטורי העובדים היה אך ורק מאבק כוח מול הועד וכדי להראות לבעלי המניות שהבנק מפטר. שלא תהיה מודאג, הבנק שכר עובדים אחרים במקום ה-900 ומצד שני, הבנקים האחרים צימצמו את מצבת כוח האדם רק לא בצורה ברוטלית כזאת. הבנקים חיים על חשבון הציבור לא בגלל 900 העובדים המיותרים. כיצד אתה מסיק מדברי שהמדינה צריכה להיות בעלים של כל דבר? אתה יכול להבין ממני שההבדל בין התנהלות בנק לאומי ובנק הפועלים איננו נובע מהיות בנק לאומי בבעלות הממשלה- אולי רק בתחום שיאי שכר הבכירים שבבנק לאומי משלמים פחות.אז כמו שנחמיה שטרסלר אומר: שלא יעבדו עליך אחי. |
|
||||
|
||||
מצטער, עדיין אני לא מבין מה אתה רוצה. אם אתה לא קושר הפטרות מדינה מנכסיה לצורך הפחות שלה לגבות מיסים, אז זו בעיה אחת. אם אתה סבור שהנהלה יוצאת למאבק לפיטורי עובדים רק כי היא מרשעת ובא לה, ואין כאן צורך בהתייעלות, זו עוד בעיה. וזה שאתה מצטט את נחמיה שטרסלר בסוף תגובה כזו, זו אולי הבעיה הכי גדולה. |
|
||||
|
||||
לא הנהלה מרשעת, וכנראה גם לא התייעלות (ממילא הוחלפו רוב העובדים המפוטרים בעובדי חברות כוח אדם). כבר הבאתי פעם את הלינק הזה, אבל ראוי להזכיר כמה משונה לפעמים המציאות. אני מניח שאת זה לא כותבים ב"גלובס": |
|
||||
|
||||
ואם כן, אז מה? זה אומר שת'כלס העובדים פוטרו בגלל.. התערבות המדינה (המפקח על הבנקים). אז מי האשם? אילו שהגיבו לתנאים שנוצרו, או אלו שיצרו אותם? |
|
||||
|
||||
שיהיה התערבות המדינה, באמת שאני לא מתכוון להיכנס לזה. פשוט, מישהו אמר שזה בגלל ה''יעילות''. |
|
||||
|
||||
"הנימוקים של חלק מהטוענים בדיון הזה באייל הם שבמוסד הציבורי יש זליגת כספים ושחיתות מובנים. טענה זאת כבר איננה שייכת למתמטיקה אלא לאידאולוגיה. האחיות הן אותן אחיות והרופאים אותם רופאים" האם מכאן ניתן להסיק שבעצם אין הבדל באופן הפעולה בין מוסד ציבורי למוסד פרטי מלבד הקופון שגוזרים הבעלים? |
|
||||
|
||||
ודאי שלא! את Windows יכול היה להמציא יוסי ביילין, אלא שהממשלה התרשלה בתפקידה והתוכנה פותחה קודם לכן ע"י Microsoft. בגלל רשלנות זו כולנו צריכים לשלם את הרווחים הגבוהים של בעלי המניות... |
|
||||
|
||||
השאלה שלך מכילה בתוכה את גרעין הטעות של התשובה האפשרית. הטעות היא בהנחה מוקדמת של קטגוריות ברורות: מוסד ציבורי ומוסד פרטי. היות שיש מאחורי אי אלו שנים ואני מכיר אי אלו מוסדות פרטיים ומוסדות ציבוריים, אני יכול לומר באחריות שיש מוסדות פרטיים לא יעילים בעליל ויש מוסדות ציבוריים שעובדים באופן די סביר. אם תתחיל ממוסדות זעירים -מעסקים קטנים ותראה שהמון מהם פושטים את הרגל, הדבר אינו קורה מרוב יעילות. לא כל מה שנראה כיעילות הוא ממש יעילות; יש לפעמים דברים אחרים שמסתתרים תחת המילה יעילות והתייעלות; הלינק של לדרמן על הפיטורים בבנק הפועלים מראה טפח מהמגוון הרב של המושג "התייעלות". אולי בהמשך ננתח את המושג הזה ונראה מה עומד מאחוריו במיקרים רבים. |
|
||||
|
||||
אמרת קודם שההפרטה גורמת להתייקרות משום שצריך להוסיף על העלויות את הרווח של הבעלים מכאן הסקתי, אולי בטעות, שני דברים בנוגע לדעתך: א. יש הבדל בין מוסדות ציבורים לפרטיים (שהרי באחד הבעלים גוזר קופון ובשני לא) ב. רווח הבעלים הוא ההבדל היחידי (שהרי אם היו הבדלים אחרים, לא היית יכול להיות פסקני כל כך באשר להתייקרות ההכרחית) עכשיו אתה בעצם אומר לי שאין בכלל הבדל שהרי יש מוסדות כאלו ויש מוסדות כאלו. ואם כך אז עולות התהיות הבאות א. מהי דעתך האמיתית ב. מדוע, לאור העדר ההבדלים בין עסק פרטי ומוסד ציבורי, יש להתנגד להפרטה? או, אם יש מקרים בהם ההפרטה ראויה, איך מחליטים? |
|
||||
|
||||
הטענה לא שייכת לאידיאולוגיה אלא לפסיכולוגיה. אם המתמטיקה שלך היתה תקפה, ארה''ב היא זאת שהיתה קורסת כלכלית במלחמה הקרה. |
|
||||
|
||||
אתה נגרר לקיצוניות ולראיה בשחור לבן. בין השיטה הבולשביקית-טוטאליטארית ובין ארה''ב יש עוד מספר אפשרויות. כשאני מבקר התפטרות הולכת וגוברת של המדינה מאחריותה לשירותים ציבוריים או לאוצרות הטבע- אין כוונתי שהמדינה תהיה בעלת כל הפעילות הכלכלית במדינה. ההיפך הוא הנכון. כשהייתי בארה''ב, על כל התבטאות שלי בזכות אספקטים שונים של מדינת הרווחה, היו עונים לי על כישלון ה''קומיוניזם''. בין התייחסות לכל נשימת אויר כאל ביזנס ובין הכפפת כל שיקול עיסקי קטן לשיקולים הפוליטיים יש עדייןמרחק רב. |
|
||||
|
||||
המתמטיקה הזאת לא מתחברת. מנהל בית חולים שמזמין תרופות יעמוד על המיקח הרבה יותר בנוקשות, אם מאחוריו עומד בעל בית עצבני. אם יש מעליו תקציב קבוע, אין לו אינטרס לחפש ספק זול יותר. וזו רק דוגמה. |
|
||||
|
||||
במקרה אחד מקרובי הוא מנהל מחלקה בבית חולים בארצות הברית. אין לך מושג מה פירוש בעל בית עצבני שרוצה למקסם רווח וטיפול הוגן בחולים. מנהלי בתי החולים בארץ-רופאים- הם די נוקשים כמנהלים אבל הם גם רופאים. האוצר ניסה כבר לפני שנים להעביר בחוק ההסדרים שמנהל בית חולים יהיה איש מנהל ולא רופא. באותה ישיבה של ועדת הכספים בכנסת ישב למרבית הגיחוך רופא שהיה אז מנהל קו''ח כללית ואחר כך מנכ''ל סלקום. |
|
||||
|
||||
אם הבנתי נכון את התגובה שלך, אתה מסכים איתי: אין כאן מתמטיקה פשוטה כפי שניסית להציג קודם. (אני מקווה שלאשתך בריאות ושלום) |
|
||||
|
||||
תגובה 382652 |
|
||||
|
||||
כמובן שהביטוי ''מתמטיקה פשוטה'' הוא פשטני. מתמטיקה פשוטה קיימת רק במתמטיקה ולא בכל הקשור לאנשים. |
|
||||
|
||||
מתמטיקה פשוטה קיימת? |
|
||||
|
||||
לא ידעת? כנראה נדבקו לך שני דפים בידיעון. |
|
||||
|
||||
כן, אבל רק בקורסים לדוקטורט. חכה ותראה. |
|
||||
|
||||
במילה ''פשוטה'' אינני מתכוון שהיא מיקצוע קל שאינו דורש רמה אינטלקטואלית גבוהה וכישרון. כוונתי שהיא איננה רב תחומית ורב מימדית שדורשת חשיבה מאד מורכבת. |
|
||||
|
||||
קיימת מתמטיקה שלא דורשת חשיבה מורכבת? (אולי תופתע כמה תחומים (וממדים) יש למתמטיקה). |
|
||||
|
||||
תפסיק להציק, הוא התכוון לחשבון פשוט. (וגם לגביו הוא טעה) |
|
||||
|
||||
אני מכירה אחד, מורה למתמטיקה בין שאר עיסוקיו. יום אחד, בחדר המורים, מורה צעירה לספרות התלוננה על בעיות המשמעת הקשות שלה, על יחסם הלא-רציני של התלמידים ועל כך שהם אינם מבינים את חשיבות לימודי הספרות וכמה זה קשה וכו'. האיש הוא אדם קצת זדוני, וכדי לתמוך בה בגלוי ואחר כך ללעוג לה בינו לבין עצמו ובינו לבין משפחתו וידידיו, הוא אמר לה בארשת פנים רצינית: "גם מתמטיקה זה קשה, נו טוב, אבל ברור שמתמטיקה זה לא קשה כמו ספרות, ספרות זה המקצוע *הכי* קשה..." היא ענתה לו ברצינות ובתום לב: "נכון, טוב שאתה מבין את זה, מורים למתמטיקה בד"כ לא מבינים את זה...". זה היה לפני למעלה מ-10 שנים, והוא צוחק עליה עד היום. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מה כל כך מצחיק. אם משווים מתמטיקה של תיכון לספרות של תיכון - לטעמי (שהשתקף יפה בציונים שלי) ספרות הרבה יותר קשה. |
|
||||
|
||||
אני חושב ששני המקצועות התיכוניים בוחנים מיומנויות שונות מאוד, ולכן הקושי הוא סובייקטיבי: מתמטיקה של תיכון בודקת את היכולת להציב בנוסחאות כמעט ללא מחשבה, וספרות של תיכון בודקת את היכולת לכתוב עמודים של בולשיט. |
|
||||
|
||||
Looks like sour grapes to me.
|
|
||||
|
||||
אל תזלזל ביכולת להציב בנוסחאות, זוהי הרמה הבסיסית ביותר של אבסטרקציה, התלמיד רואה שנוסחה אחת פותרת אינסוף בעיות, ושהמספרים השונים אינם יוצרים בעיות שונות אלא מקרים של אותה הבעיה. אבסטרקציה היא הפעולה הקוגניטיבית החשובה ביותר, ולא במקרה אלו אשר מצטיינים במתמטיקה בתיכון (אע''פ שרק מציבים בנוסחא) מצטיינים גם בהמשך חייהם. |
|
||||
|
||||
אני לא מזלזל לא ביכולת להציב בנוסחאות ולא ביכולת לכתוב עמודים של בולשיט. |
|
||||
|
||||
אז זאת החוויה שלך ושל קבוצה מסויימת מתוך כלל התלמידים. אצל הרוב התמונה היא שונה: רוב התלמידים הניגשים לבגרות מצליחים איכשהו לעבור את הבחינות בספרות, היסטוריה, אזרחות, תנ"ך וכיו"ב בצורה סבירה. מה שמוריד את אחוז זכאי תעודת הבגרות בארץ לסביבות ה-45% הוא הכשלון (או ההימנעות מהבחינה, מראש) במתמטיקה ובאנגלית, ועכש"ז יותר המתמטיקה. לרובם, לא הספרות היא המשוכה הבלתי-עבירה. |
|
||||
|
||||
אא"ט, הציון הממוצע באזרחות הוא 60+ . ממוצע כזה מראה על הרבה מאד ניכשלים. |
|
||||
|
||||
מה זה "באזרחות"? בכל מקרה, במתמטיקה ובאנגלית יש אחוז כשלונות הרבה יותר גבוה מאשר בספרות (מי ששומר על הממוצע הן לדעתי הנבחנות הבנות, אך לא ידוע לי אם קיימת סטטיסטיקה מגדרית בנקודה זו), כולל אחוז הימנעות מהתייצבות לבחינה. |
|
||||
|
||||
ב:אזרחות" פירושו במיקצוע האזרחות. ממוצע כל כך נמוך -פירושו אחוז גבוה של כשלונות. |
|
||||
|
||||
הבנתי (מה שבלבל אותי הוא הנוהג להשתמש במילה "באזרחות" כניגוד ל"בצבא"). האם מדובר באחוז כשלונות הרבה יותר גבוה באזרחות מאשר במקצועות ההומאניים (הומאניסטיים?) האחרים? - היסטוריה, תנ"ך, ספרות? |
|
||||
|
||||
בפירוש כן. |
|
||||
|
||||
התנסחתי בצורה לא ברורה: מי ששומר, לדעתי הלא בדוקה, על הממוצע בבגרות ב*ספרות*, הן הנבחנות הבנות. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |