בתשובה לברקת, 14/08/06 22:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הבנתי. "היתה הגיונית יותר" ממה? ואיזה כשל לוגי קיים באותה מסקנה, ואיזו מסקנה כביכול נגזרת מהפרשנות שלי? למשל, המסקנה שלי מהפרשנות "אני יודע מי לא יכול לזכות בפיס: מי שלא קונה כרטיס", היא שמי שרוצה לזכות בפיס *חייב* לקנות כרטיס. וגם זה לא מבטיח לו זכיה. זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. כלומר, מי ש*לא* רוצה לזכות בפיס, שלא יקנה כרטיס. אולי באופן דומה, מי ש*לא* רוצה להיות מיליארדר, שיקח עבודה (נגיד) בעריה ב-6000 ש"ח לחודש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היתה הגיונית יותר מאשר הפרשנות שלי (שבאמת התכוונו ל"כל אחד יכול", כלומר כל מספר אקראי יכול). הכשל הלוגי, או המסקנה שכביכול נגזרת מ תגובה 402543 , היא שאם הם יכולים, גם אתה יכול1. זה כשל לוגי, מפני ש"זה קרה להם" אינו דומה ל"הם יכולים". ובסך הכל "זה קרה להם" (והם היו בשלים לעשות עם זה משהו, נכון. אבל זה תנאי לא הכרחי ולא מספיק) כשל נוסף, הפעם לא לוגי: האם "כל אחד יכול" משמעו שלכל אחד יכולים להיות הכישורים2 או הכשרים? ברור שלא לכולם יש אותם הכישורים והכשרונות. זה כבר ויכוח מסורתי: עניין הכישורים תמיד גרם למתנגדי הסוציאליזם לטעון שהוא שואף לבינוניות, מנסה להשטיח את הכישרונות כדי לקפח הבדלים כלכליים הנובעים מהם. הקפיטליזם לעומת זאת, שואף לתת לכל אחד לנצל את יכולתו הייחודית וכישוריו/כשרונותיו האישיים (ואם הוא מתחיל כמנהל משמרת במק'דונלדס, שיחכה קצת, ארוכה הדרך למעלה). יש מקומות שבהם אכן *כל אחד* יכול, כלומר הוא יכול להצליח על סמך כישוריו ולא קשריו או מוצאו - וזה אמור להרגיע אותו ואת חבריו לגבי המקומות שבהם הוא באמת לא יכול. כך למשל, אם לשמינית הגמר בכוכב נולד הגיעו אתיופית, שני גרוזינים, עולה חדש שלא מדבר עברית ועוד איזה אחת מבת ים, אז כל אחד יכול. אומנם להתקבל לעבודה מכניסה מאוד לא בטוח שהם יכולים (בין היתר כי אין להם כישורים לזה...), אבל הא לך שסתום ביטחון קטן. כאן אסתור את עצמי ואומר שאגדת "כל אחד יכול" התנפצה גם בכוכב נולד, שכן בעונה הנוכחית לא סתם היו כוכבי פריפריה, אלא ממש מכסות לבני קבוצות שונות: למשל, האתיופית עברה במזל כי שתי אתיופיות אחרות נכשלו ולא רצו שייראה כאילו יש משוא פנים. זו כבר היתה אפליה מתקנת מהסוג שטלי וישנה שונאת. בסוף ישראלה האתיופית הפכה לחביבת הקהל (והודחה בסופ"ש שעבר. לא רלוונטי). 1 עובדה: מה יש לחיים סבן שאין לך? למה רק אתה עצלן ולא יוצלח כזה? 2 למשל, כמו החבר שכחתי-מה-שמו, שטען בדיון הסקר על הכישרונות שאין דבר כזה "כישרון לשפות", ושכל אחד יכול ללמוד שפות זרות בקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמעט בטוח שלא הבנתי חלק גדול מהדברים שאת אומרת. מה שכן נראה לי ברור זה שאת עדיין מתלוננת על ה"אגדה" הזו ש"הם" מפיצים. אז, כמובן (וכרגיל), לא ברור מי זה "הם" ולמה יש להם עניין להפיץ אגדות. מה איכפת להם אם אנחנו חושבים שכל אחד יכול? אבל יותר חשוב, מה איכפת לנו ש"הם" מפיצים אגדות, שממילא אנחנו לא מאמינים בהן. הרי (ביחוד אחרי שהסכמנו על הפרשנות) אנחנו יודעים שאם לא נקנה כרטיס לא נזכה בפיס, ולא יעזור ל"הם" אם הם יגידו שכל אחד יכול לזכות בפיס. אנחנו יודעים שאנחנו בטוח לא יכולים, כי אנחנו לא *רוצים* לקנות כרטיס. חוץ מזה, מה נורא כל כך שלחיים סבן יש כמה מיליונים יותר ממה שיש לי או לך. אם יש משהו בחיים שלנו שחסר לנו באופן מהותי, אז אפשר לחשוב או לעשות משהו לתיקון המצב, אבל בשום מקום לא כתוב שכולם צריכים להיות מיליארדרים, כמו שלא כתוב שכולם צריכים לקנות כרטיסי פיס. רק כתוב, שמי שלא יקנה פיס, לא יזכה בו. ומי שלא יקח סיכונים רבים לא ירוויח הרבה. ואני לא חושב שזה עושה טוב לאנשים להגדיר את מצבם ביחס לסבן או גייטס, או בכלל ביחס למישהו אחר. יש אנשים יותר יפים ממני ואני בכל זאת לא עושה ניתוח פלאסטי, כי אני יכול לחיות עם המראה שלי. ויש אנשים שהרוויחו בפיס יותר ממני, אבל בכל זאת אני לא קונה כרטיס כל יום, כי אני מרוצה - פחות או יותר - ממצבי הכספי, ויש אנשים שהרוויחו בעסקים יותר ממני ובכל זאת אני לא הולך לפסיכולוג כדי שיאפשר לי לקחת יותר סיכונים, כי נוח לי כמו שאני. אז מה שמפריע לי בטרונייה על אגדת "כל אחד יכול", היא שאנשים לא מסתפקים בלהזים אותה, אלא משתמע מתלונתם שהם מציעים ש"בגלל שאני לא יכול" בואו נמנע את זה גם מחיים סבן. וזה נשמע לי גרוע כמו להגיד, שבגלל שאני לא יפה כמו פנינה רוזנבלום, אז בואו נשחית גם את פניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הם'' זה שיח דומיננטי שאתה ואני לא מאמינים בו. אבל אל תחשוד בי בחיבה לתיאוריות קונספירציה. זה מקסימום קורט אסכולת פרנקפורט. בהחלט מסכימה לפסקה האחרונה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את ואני לא מאמינים, ואני בטוח שאין אפילו אייל אחד (ובטח לא כבשה אחת) שמאמינים לפשט בסיפור על "כל אחד יכול". נשאלת השאלה אם כן למה מדברים על "הם" כל כך הרבה? אני חושב ש"הם" לא קיימים אבל השיח הדומיננטי הזה מייצר אותם - יש מאין. ואז אפשר לשנוא "אותם" ולתלות ב"הם" את האשמה לכל צרותינו. הרי, חיינו יהיו דכאון אחד מתמשך אם לא נוכל להגיד 'זה לא אני, זה "הם"'? מה אמרו הבכיינים האלו מפרנפורקט על ה"הם"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העולם לא מורכב כולו מאיילים (או מכבשים). אין לי זמן כרגע לחפש את הדבר האמיתי, אבל דווקא באייל מצאתי, בדיון רלוונטי ישן, כמה תגובות מעניינות, כמו תגובה 164813 ו- תגובה 164773 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
===> "העולם לא מורכב כולו מאיילים (או מכבשים)." נכון. כמו שמראה מאמרך יש בעולם גם אריות. הקישורים המעניינים שהבאת עוסקים בשאלה מה מגדיר הצלחה בחיים. וגם בסטטיסטיקה שרבים (או הרוב) חושבים שהצלחה נמדדת בהשגיות חומרית - כסף. אני לא חולק על הסטטיסטיקה. אנשים ספרו אז אני מאמין להם. אני אפילו לא מתעמת עם דעת הרוב - נגיד שהצלחה בחיים נמדדת, גם בעיני וגם בעינייך, לפי גודלו של חשבון הבנק. לפי זה עלינו להסיק שחים סבן הצליח בחיים יותר ממני ואולי גם ממך. כל מה שאני שואל זה: נו, אז מה? את מי זה מרגיז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה לי לדעת את מי זה מרגיז. אני כן יודעת שיש אנשים שחושבים אחרת. אנחנו (אני לפחות) לא מדברים על מספרים/סטטיסטיקה אלא על אתוס. מתגובותיך הקודמות הבנתי שזה לא תחום שמעניין אותך במיוחד, אז אולי אנחנו פשוט בדו שיח של חירשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם אני חרש או סתם לא מבין. אבל דווקא האתוס הזה הוא התחום שמסקרן אותי - ובמיוחד הביקורת עליו. האנשים שמבקרים את האתוס של ''כל אחד יכול אם רק ינסה מספיק'', כמו החברה' מפרנקפורט, הרי לא מאמינים בו והוא ממילא לא משפיע עליהם. עכשיו הם מנסים להפיץ את תורתם באתוס חליפי ש''בעצם אין לך סיכוי''. אבל הקטע שמציק לי הוא שבשני הצדדים מסכימים שמי שלא מנסה בטח לא יכול (כמו מי שלא קונה כרטיס פיס). אז מה זה משנה אם אתה מאמין באתוס א' אבל למרות זאת לא מנסה, או שאתה מאמין באתוס ב' ובגלל זה לא מנסה. ואם מדברים על מניעים ניסתרים של כאלו שמפיצים את אתוס א', אני תוהה מה יכול להיות הרווח של אלו שמפיצים את אתוס ב', זה שאומר שלא כדאי לך לנסות כי מלכתחילה אין לך סיכוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מי זה "שני הצדדים". גם בתגובה קודמת שלך שייכת את השיח הדומיננטי לאסכולת פרנקפורט, וחשבתי שהתבלבלת. בוא נעשה סדר, ונראה בערך מה אומרת האסכולה (בניסוחים פראיים שלי): יש ציבור/המון/עם. אנשים שחיים, עובדים ומנסים ליהנות. יש הגמוניה/אליטה. לה יש אינטרסים מסוימים שקשורים להמון - לשמור תנאי מחיה מסוימים שלו בדיוק כפי שהם, כי כך נוח לה (לא ניכנס לזה, אפשר לפרט בהמשך). האליטה הגיעה למצבה, ברובה המכריע, הודות למשאבים שעברו בירושה - הון, נכסים שונים, השכלה, קשרים וכולי. הנחה מובלעת של האליטה לגבי עצמה היא, שחבריה נמצאים במקומם כיוון שהם "ראויים לזה" באיזשהו אופן. קשה להם להודות שזה רק בגלל הירושות השונות שקיבלו, לכן "משתלם" להם לטוות את הסיפור "בניתי את עצמי" או "לא קיבלתי גרוש דמי כיס מאבא". לחלופין, חבריה בונים סיפור-בריקדה נוסף (אם תרשה לי דימוי רובספיירי קטן לרגע), שאומר "רק במקרה אנחנו אלה העומדים כאן, במקום הנוח הזה. עם קצת מזל זה היה יכול להיות כל אחד אחר, אפילו אתה ואתה ואת!". (זה דומה קצת להתנצלויות הפולניות שאני מנפקת כשאנשים מציינים בהערכה אחת מסגולותיי התרומיות ו/או הישגי המרשימים בחיים, אבל על כך באלפי הודעות נפרדות מתישהו). שיוך ההצלחה למזל בלבד, כמו שיוך ההצלחה לכישורים ורצון חזק בלבד, שניהם משרתים את האליטה. בשני המקרים נוצרת מוטיבציה חזקה אצל חברי ההמון לעבוד קשה, וגם אם הם סבורים שרק המזל יקבע את נסיבות חייהם, בכל זאת צריך לסייע לו איכשהו (כפי שכתבת, צריך לקנות כרטיס פייס כדי לזכות). העבודה הקשה של ההמון, בתקווה להצלחה מתישהו, אינה האינטרס היחידי או העיקרי של האליטה (על פי מרקס היא כנראה האינטרס העיקרי, אבל לא על פי א"פ). לעבודה מתוך מניעים כאלה נלווית *תקווה גדולה*, וזה מה שרוצים חברי האליטה לשמר - כי מי שחושב שיש לו סיכוי להצליח בתוך השיטה הקיימת לא ישרוף גשרים, לא יקים בריקדות, לא יהפוך שולחנות בביטוח לאומי. הוא יחזור הביתה ללא קצבה, יחרוק שיניים, ייקח עוד הלוואה וינסה "לעשות את זה" מחדש. לזה מתחברת הדעה הקפיטליסטית הרווחת 2: Those born poor or those who run into life difficulties have mostly themselves to blame. The tax system should make sure they pay their own way out of this non-virtuous situation. אם אתה זוכר ומוקיר, כמו כולנו, הודעות של יעקב, ודאי קראת את המשפטים הללו במאות ניסוחים שונים ומשונים. האתוס הזה משרת את מצפונה של האליטה, כיוון שיש כאן אשמים (שהם לא היא, ולא בעלי ההון האחרים). שים לב לתרגיל המספריים המנטלי המייאש:1. אתם עניים כי לא התאמצתם מספיק. אם תעבדו קשה, תצליחו (כמונו?). לא תקבלו קיצבה כי אתם עצלנים. 2. הממ. אומנם כולם מסביבכם עובדים קשה, ובכ"ז לא מגיעים לשכר מינימום. ככה זה, צריך גם מזל בשביל להצליח (קנו עוד כרטיס לוטו/פייס). אסכולת פרנקפורט 1 לא עושה הרבה מעבר להצבעה על השיח הזה של האליטה, על הדרכים שבהן התפתח ועל השאלה את מי הוא משרת (פוקו לקח את זה צעד אחד קדימה כשראה את כל החברה ויחסי האנוש בכלל בפריזמה של מאבקי כוח). לגבי חברי א"פ, האתוס גם הוא סוג של משאב - הם האחים ה"רוחניים" של המרקסיזם, הם מדגישים ביתר את המשאבים המנטליים, ונותנים להם הרבה יותר משקל בעיצוב ובביסוס של בניין העל המרקסיסטי ונגזרותיו. מכל מקום, מה שרציתי לומר - א"פ לא מנסים "להפיץ את תורתם", כפי שכתבת, אלא עיקר תורתם הוא *ביקורת* על היסודות המחשבתיים של החברה הליברלית-קפיטליסטית. אין להם סחורה משלהם למכור אלא ניסיון לפקוח כמה שיותר עיניים בהמון, ולעורר מודעות. לאו דווקא מודעות מהפכנית (הם די חלשים ביצירת מוטיבציה...). אגב, ראה את הניסוח של ויקיפדיה: "האתוס המריטוקרטי של הקפיטליזם מהלל את יכולתו של כל פרט, אם רק ברצונו או ביכולתו לעשות זאת, לעבור מעוני לעושר וגם, בכיוון ההפוך, לרדת במהירות מנכסיו ולאבד את עושרו, אם אינו מקפיד להמשיך ולפתח את עושרו באמצעות התחדשות יזמית, השקעה והתפתחות". זה מתוך הפרק "ניעות חברתית" ב: וזה בהחלט, במפורש, "כל אחד יכול". אז נכון שלא *באמת-באמת* כל אחד יכול. אבל מקרי הקצה מערערים את הסטטיסטיקה: יש מדענים מבריקים שסובלים משיתוק מוחין. יש ציירים מוכשרים ללא ידיים. יש מיליארדרים שבילדותם צחצחו נעליים. מה המשותף לכולם? אולי העובדה שהם רצו מספיק חזק? נקפוץ לרגע לעתיד/הווה - הפוסט מודרניזם מביא את אסכולת פרנקפורט לכדי שיתוק. כל מה שהפ"מ עושה כל היום זה לשבת ולבקר ולנקר ולצקצק: פלוני הצליח כי אבא שלו עשיר. אלמוני "עשה את זה" כי הוא אשכנזי/גבוה/ג'ינג'י/קיבוצניק וכולי וכולי. הוגי פרנקפורט היו אנשים רחבי דעה, עם מחשבה מקורית וחסרת פשרות. הפ"מ מתחיל להידמות בעיני לעדר של יכנעס שיושב ומקטר (בתחילת ימיו הוא העלה על נס את ההנאה והשעשוע שבהוצאה העצמית מחוץ למשחק החברתי, ע"ע "שיבוש תרבות". אבל עכשיו אני רואה את נציגיו, והם בעיקר זועפים ורושפים. אולי מפני שככל שמעמיקים בחומר, רואים שאי אפשר להפסיק את הביקורת הזו, ותמיד יהיה אשכנזי/גבוה/ג'ינג'י שהגיע לפניך בתור. כתבתי על זה פעם, על כך שהגיע הזמן לתייק את הביקורת ולעבור לשלב הבא (עברו 3 שנים, וייתכן שהניצנים כבר נראים בשטח, למשל בפעולות קהילתיות ואקולוגיות בקנה מידה קטן). טוב, נסחפתי :-) 2 מקור פשטני ולא אקדמי, אבל מתומצת יפה: http://www.brickner.com/db/issues/Ethos.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל באמת נסחפת. אנחנו עוד לא מבינים א"פ ואת כבר מדברת על פ"מ. שנית, לא התבלבלתי. בהרבה מקומות - כמו באייל - השיח של א"פ הוא הדומיננטי. שלישית, תודה על הסדר שעשית. עכשיו אני רוצה להציע סדר חלופי. יש ציבור/המון/עם = אנשים שחיים, עובדים ומקווים שיהיה להם יותר טוב. יש הגמוניה/אליטה. שלה יש אינטרסים הקשורים להמון. בייחוד ביסוס מעמדה כנתמכת מכספי הציבור. הנחה מובלעת של האליטה לגבי עצמה היא, שחבריה נמצאים במקומם כיוון שהם "ראויים לזה" בגלל שהם "חכמים", או "משכילים" או "אנשי רוח", שהצטיידו במילים וניסוחים שלהמון הפחות משכיל קשה להתמודד איתם. לכן קל להם לשכנע את ההמון שהוא טיפש וחסר יכולת להבחין באמת החבויה מתחת לפני השטח. ההמון הטיפש וחסר האונים, זקוק אפוא לאליטה שתאיר את דרכו ותוביל אותו אל הגאולה והשחרור ולכן עליו לתחזק, על חשבונו, מכספי הציבור, את האליטה הבלתי יצרנית הזו. האליטה הזו, שהבכיינים מפרנקפורט הם מהבולטים שבנציגיה, מקדמת את הנראטיב שלה בהגיון כדלקמן: 1. המצב של כולכם הוא על הפנים. יתרונו של משפט פתיחה כזה בכך שתמיד אפשר לומר אותו, בלי קשר למצב האמיתי. 2. המצב הזה איננו תלוי בכם ואפילו לא במזלכם. לכן, אין סיכוי שתחלצו ממנו ואין טעם שתנסו. בצורה כזו האליטה של א"פ שומרת על מרבית חייליה. כי אם מישהו ינסה ויצליח, היא תפסיד חייל. 3. מי שאשם במצבכם הם כל אלו שאינם במצבכם, להם אנחנו קוראים "אליטה". בצורה כזו האליטה של א"פ מפרידה בין אלו שלנו לאלו שלצרינו. יש לשים לב ש"המצב" שבו הם מטפלים הוא תודעתי ולא חומרי. אדם שמחליט, ללא קשר לממונו, שמצבו משביע רצון, מיד עובר אל מחנה האויב – ה"אליטה". כי במחנה של א"פ יש מקום רק לאנשים שאינם מרוצים ממצבם (שוב ללא קשר לממונם). בתחילת המאה שעברה קמו אליטות אחרות שרצו להוביל את ההמון אל הגאולה והשחרור. גאולה כזו התחוללה בגרמניה הנאצית, רוסיה הסובייטית, סין העממית ועוד מספר מקומות "נאורים". לזכותם של הבכיינים מפרנקפורט יאמר שהם מכירים את זוועות ההיסטוריה הזו (ואף היו מקורבנותיה) ולכן הם נמנעים מלהציע חלופה ברורה "למצב הנורא" שבו שרויים ההמונים. במקום זה הם מתרכזים ב"ביקורת" על המצב מתוך תקווה שזה יספיק לגייס את תמיכת ההמון בתחזוקת האליטה, מבלי להטיל עליה אחריות כלשהי ומבלי לחשוף את חבריה לביקורת. כי איך אפשר לבקר את מי שלא מציע כלום? אני חושב שחייזר ממאדים שישמע את שני ה"סדרים" – שלי ושלך – יתקשה לקבוע איזה מהם אמיתי יותר. האמת היא שגם אני לא מוצא שום ראיה שה"סדר" שלי עדיף של זה שאת הצעת או להפך. אם יש לך כדור בדולח שיבחין למענינו בסיפור האמיתי, אני אשמח לשמוע. עד אז, בלי שום נימוק הגיוני, אני מעדיף את האופציה האופטימית – שיש סיכוי. שכדאי לנסות. שיהיה טוב. נו, אז יקראו לי נאיבי. מה אני יכול לעשות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל נורא מוזר, אבל הכי מוזר זה ה"בכיינים" הזה. מעניין מאיפה זה בא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע מה כל כך מוזר. אבל מהמעט שקראתי אצל מרקוזה, קיבלתי דיכאון. הוא נשמע כמו קינות על חורבן הבית. חוסר אונים ותיסכול מהעובדה שהעולם איננו אוטופי ושהמהפכה הולכת ומתרחקת כי אנשים רוצים לחיות במקום למות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שמוזר בעיני - שריאליזם חברתי הרואה את טבע האדם והחברה כפי שהם, "בכיינות" ייחשב. זה כמו שאם תגיד שבארץ יש הרבה תאונות דרכים, מיד יקפוץ החכמולוג שיתקע לך: "אז מה שאתה אומר זה שאסור לצאת לעולם מהבית! איזה דיכאון אתה עושה לי!". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אם מדברים על מה שמוזר בעיני כל אחד, בעיני מוזר שמישהו מייחס לגישה אחת, שלאו דווקא מגובה בראיות, ראייה "של טבע האדם והחברה כפי שהם". סתם, עוד משהו שעדיין לא הבנתי, איך קרה שדוקא הגישה הזו נקראת "ראליזם"? מה כל כך ראלי כאן? אולי זה חלק מהבנייתה של תודעה כוזבת? אם נקרא לזה "ראלי" אז יחשבו שזה האמת "כפי שהיא". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבינה - אתה חוזר על משנת א"פ, הפעם בצורה סרקסטית? אנחנו לא מנסים להשתכנע מהתיאוריות כאן (אני לפחות), אלא לדון בהן. התגובה שלי לא באה לשכנע אלא להבהיר, כיוון שטענת שאתה לא מבין. עכשיו מסתבר שאתה מבין אבל לא מסכים, ועוד מגייס חייזר שישפוט בינינו. ובכן, אני לא צד מתווכח לצורך דיון זה. סעיף 2 - הביטוי "אליטה של א"פ" הוא אנכרוניסטיני. ייתכן שאפשר לומר שהיום האליטות שולטות אבל רוממות א"פ בגרונן (תודעה כוזבת בהפוך על הפוך? :-) ). אבל זו ביקורת שלך על סדרי החברה הקיימים, לא על משנת א"פ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לא הבנת מה לא הבנתי. נדמה לי שאני מבין מה משנת א"פ אומרת. מה שאני לא מבין זה למה אנשים כל כך רבים מקבלים דווקא את משנתם, למרות שהיא לא יותר משכנעת (אותי) מהמשנה החלופית שהצגתי בתגובה הקודמת. אני לא רואה בך צד לדיון או וויכוח, אלא שפשוט נטפלתי ל"האומנם כל אחד יכול" שבמאמרך. הביטוי הזה שמשמעו בעצם "סתם עובדים עלינו, בעצם אין לנו סיכוי" הפך בעיני לשיח דומיננטי בחוגים מסוימים (ביחוד, נדמה לי, בפקולטות למדעי החברה והרוח) והוא הולך ומתפשט גם באוכלוסיה הרחבה. ואני לא מבין מי מרוויח מהפצת רוח הנכאים הזו. האם זה עוזר ל"המון", ומי זה בכלל ה"המון" בימינו? מרקס בזמנו לפחות הציע אלטרנטיבה: "עובדים עלינו, המצב על הפנים. אז בואו נשנה אותו על ידי מהפכה סוציאליסטית". אפשר להסכים איתו ואפשר להתנגד. אבל החברה' של א"פ, להבנתי, אומרים רק חצי משפט: "עובדים עלינו, המצב על הפנים. נקודה." אז מה שאני לא מבין זה 1. על סמך מה הם אומרים את זה ו-2. בשביל מה הם אומרים את זה. -- לגבי המושג "אליטה של א"פ", אני חושב שיש שתי אליטות (שזה מילה גסה, אגב). אליטה אחת היא כלכלית-שילטונית, זו ידועה וכולם אוהבים לדבר עליה. האליטה השניה (של א"פ) היא זו הקרויה בפי עצמה "אינטלקטואלית". מכשירי ההדרה וצבירת הכוח שלה אינם כסף ורכוש אלא "שיח" אליטיסטי, מתנשא, ומקודד, שמאוד מזכיר לי שיח של אנשי דת ונביאי זעם בימים עברו - כמו אברא-קדברא. בסופו של דבר, נדמה לי, אין ראיות שהאתוס של האליטה הראשונה הוא תודעה כוזבת, כמו שאין ראיות (אבל קיים חשד לכאורה) שהאתוס של האליטה השניה, הטוען שהראשונה כוזבת, איננו הבניה מכוונת של תודעה כוזבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז המחלוקת היא בעצם מאבק בין שתי אליטות - האינטלקטואלית והכלכלית-שלטונית. הממ... יש כאן חומר לספר מצויין. ואתם שניכם סתם שני כלבי שמירה שמסתערים קדימה כדי להגן כל אחד על האליטה "שלו" שאתם בעצם לא חלק ממנה... הם סתם מנצלים אתכם. סתם עובדים עליכם, המצב על הפנים. למה שלא תשנו אותו על-ידי אי-הגנה על האליטות שאתם לא חלק מהן! תחי המהפכה. _______ בסדר, בסדר, אני הולך לקחת את הכדורים עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז תשאל מי מרוויח מזה, ואני אענה. למה כל הטררם וההטרחות? כל כך קשה לדבר ברור? (האמת, הייתי צריכה לזכור אותך מדיוני השו"חיסטים ולדעת שיש כאן איזה טריק). אפשר לחשוב על כמה רווחים אפשריים לתומכי/מפיצי א"פ: ראשית כמו שציינת, אליטה אינטלקטואלית מרוויחה יוקרה. אם כי הבה נזכור שעם יוקרה לא קונים במכולת, מקסימום מרוויחים עוד הזמנה לכנס, ו/או יושבים במגדל השן ומרגישים צודקים. שנית, אליטות חדשות אחרות עושות, או יכולות לעשות, הון פוליטי מהטענות האלה, ודי לחשוב על מפלגות סקטוריאליות של מיעוטים נעשקים למיניהם (נעשקים עם או בלי מרכאות). למותר לציין שברוב המקרים זה נעשה ישירות על גבן של האליטות הישנות. שלישית, תתפלא על הנאיביות, הפנמה של דברי א"פ יכולה לסייע לאדם הפרטי בחברת ההמונים התעשייתית (ואף הגלובלית, המגה-תעשייתית והפוסט-מודרנית) לקבל לפחות חלק מהחלטותיו בצורה מושכלת. כמו בדוגמה הקלאסית של הרברט מרקוזה, שדיבר על עשרות משחות שיניים מיותרות בסופרמרקט, שלכאורה מעוררות "יכולת בחירה" - אם אתה מבין שעובדים עליך בפרסומות למשחת שיניים, אולי פשוט תקנה את הזולה מביניהן, או תמצא תחליף נאות בייצור עצמי, או תתארגן בקואופרטיב של צרכנים לקנות מיצרנים קטנים שבהם אתה מעוניין לתמוך. העובדה שהעולם מלא בעיות לא אומרת שאין אף פיתרון (אומנם א"פ עצמה לא מציעה פתרונות, אבל אתה מחשיב עצמך כאדם חושב, לא?). ולא אומרת שאי אפשר לחשוב על אף פתרון. דוגמאות רבות נוספות אפשר למצוא בהחלטות אישיות שנראות צרכניות בעיקר, אבל בעצם שמקדמות אורח חיים חלופי בתוך המערכת הקיימת (לא אקט חתרני כזה של שיבוש תרבות, שאני שונאת ונראה לי ילדותי ואף עקר). אם תורשה לי סטייה פראית לטובת נושא שמשמח אותי בימים אלה - ההבנה שלי של כמה דברים לגבי מנגנונים מסחריים שמעודדים את השימוש האינפלציוני בחיתולים הרב פעמיים, תרמה ישירות לגמילה המוקדמת המוצלחת של בני בגיל שנה וחצי (הוא כמובן שיתף פעולה, כקורא נלהב של אריך פרום). לפעמים הפתרונות נכשלים, אבל ככה זה - גם מפלגות שרצות לכנסת לא תמיד עוברות את אחוז החסימה. אבל חושבים, עושים ומנסים להביא לשינוי. כלומר, אם קוראים את משנתה ביום טוב, א"פ יכולה להביא דווקא לייצוב של המשטר הדמוקרטי - כי פרטים שמנסים לשנות הם גם מעין שסתום ביטחון חברתי. צריך לזכור שהמאבק המילולי והמעשי בנושא הא"פ לא התחיל היום, ונצבר כבר קילומטראז' ארוך מאוד של "הוא אמר" ו"הוא החזיר". אם אתה חצי-בלבניסט, תסכים שכל אחד מרוויח *משהו*, לא משנה מה, מהעמדה שהוא מחזיק בה. אם אתה נוטה יותר להתבודד בחברת ספרי פסיכולוגיה פופולרית, אולי תאמין שיש אנשים שהתקבעו על תפיסה מסוימת למרות שהיא לא משרתת אותם. עכשיו בקשה: כשאתה מגיב, אנא אל תנפק עוד שטוזה עוקצנית על הא"פ ובעיותיו האינהרנטיות, כי ממה שכתבתי בתגובה הארוכה הקודמת שלי, ודאי תבין שאתה מתפרץ לדלת פתוחה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחליליה. שאני אטריד ואטריח? שיהיו לי טריקים ושאתפרץ לדלתות פתוחות? חם לי. אני פורש. רק, אני לא מתאפק, עוד שטוזה עוקצנית אחת, רציתי לציין שהאליטה האינטלקטואלית לא מרוויחה רק יוקרה. מי שמאמין בקונספירציות ישכלל את הטענה ויגיד שהם - כמו כמרים ורבנים בעבר - עושים זאת כדי לקבל ולשריין משרות ציבוריות. ועם זה כן הולכים למכולת. לפעמים אפילו למעדניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוף. אבל אנחנו לא מדברים על קונספירציות. נראה לי שאתה עומד מול איש קש ע-נ-קי. אתה בהחלט יכול לטעון את הטענה האחרונה שלך בלי סרקזם, ואולי אפילו אקבל אותה. מה העניין? אם הבנתי נכון אתה רוצה להעלות נקודות ביקורת על הא"פ ולנתח למי זה טוב. עשיתי לך חלק מהעבודה, בהתנדבות אפילו - מדוע אי אפשר להמשיך לדבר על זה בלי להתנגח? (אם תגיד שאתה לא יכול להתאפק כי אתה רואה "אדורנו" וקופצים לך הפיוזים ויוצא לך עשן ממנוע הדיזל הביו-אורגני, אקבל את התשובה. כל שאר התשובות לא טובות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת, אני לא יודע למה את חשה שעליך להסתתר מאחורי איש קש. אני לא מחפש אותך. ולא תוקף איש ולא קש. מעט סרקזם שזור כנראה בכל מילה שאני כותב (בעיה פסיכולוגית, מהילדות, שקשורה לחוסר ביטחון, אולי). זה הסיגנון שלי. במנת יתר של הסם הזה אני משתמש כשאני חש שעלי להתגונן מפני סרקזם. עזבי! אם הסיגנון שלי ממש לא לרוחך, תתעלמי - בסוף אני אאלץ לשתוק. עכשיו לעניין, אם יש לך עוד עניין בו. אני חושב שאנחנו כן מדברים על קונספירציות, למרות שלפעמים משתמשים במילים נרדפות כמו "אתוס" או "בנין על" שלאליטות יש אינטרס לקיים כדי לטפלל את ההמונים. אז רק רציתי להצביע על הדמיון בין הטענה שהאליטות הכלכליות מתחזקות - לטובתן - את האתוס של "כל אחד יכול", ובין הטענה שהאליטות האינטלקטואליות מתחזקות - לטובתן - את האתוס של "סתם עובדים עלינו ואף אחד לא יכול". אני לא מתעמת כרגע עם האתוסים הללו, אלא רק עם הטענות שאליטה כזו או אחרת מתחזקת אתוס כזה או אחר. ובגלל שלשתי הטענות הללו (כמו להיפוכן) אין כל בסיס עובדתי - אני חושב שראוי לקרוא לשתיהן "תיאוריות קונספירציה". אדורנו וא"פ באמת מדליקים לי את הפיוזים כי, עד כמה שאני מסוגל להבין, הם הצליחו לבנות בניין ענק, שעליו ניתלים אלפי "אינטלקטואלים" כבר שבעים שנה, וכשאתה חופר ביסודותיו אתה לא מוצא יותר מאשר תיאורית קונספירציה פרימיטיבית. אני מרגיש שעובדים עלי, ולכן אני מתעצבן! מה העניין? אולי בניגוד לדורפל אני לא מתנגד שישלמו לפרופסורים לפילוסופיה. ביום טוב אני מוכן אפילו שישתמשו בכספי ציבור. אבל כשהם לוקחים את הכסף וכבר 70 שנה טוחנים את אותה סחורה, אני שואל לאן הלך הכסף? תוקם ועדת חקירה מיד! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, קיבלתי. יש המון רמות שבהן אפשר לענות לך. המוח שלי לא פועל כרגע באופן מסודר מסיבות שונות (העיקרית שבהן קשורה למנה נוספת של קפאין שתיכף תגיע), אז אתייחס ספורדית בלבד: * אתה אומר שהאליטה האקדמית בונה יוקרה/כסף מהפצתה של תיאוריה X. האם, לו היתה מפיצה תיאוריה Y, היתה מקבלת פחות יוקרה/כסף? האם, לו היתה מפיצה תיאוריה שעולה בקנה אחד עם רוח האליטות הכלכליות/פוליטיות, לא היתה יוצאת נשכרת עוד יותר? אלה שאלות שיש לשאול קודם כל ולקבל עליהן תשובה, לפני שפוסקים שדווקא תיאוריה X היא המקדמת ביותר את האליטה האקדמית. * לגבי "כבר 70 שנה טוחנים את אותה סחורה" - אתה לא עוקב אחר האקדמיה. אסכולת פרנקפורט התפתחה במחצית הראשונה של המאה שעברה. היא בעיקרה מודרניסטית. מאז היו לנו תיאוריות פ"מ לרוב. התוכן אולי (עדיין) לא לרוחך, אבל אי אפשר לומר שהוא לא משתנה כלל. כרגע אם אני רואה נכון, הגל העיקרי של הפ"מ באקדמיה מתחיל לדעוך לאיטו. גורמים מבניים שונים יעכבו את זה, אבל זה יקרה, נאמר ב-5-10 שנים הקרובות, ותיאוריית על חדשה תעלה, אולי אפילו מהפכנית. אולי אפילו דה-ריאקציונית :-) * לגבי הקונספירציה - כשאומרים "תיאוריית קונספירציה" אני לפחות רואה לנגד עיניי המון ראשים של אנשים רכונים על איזה שולחן, מתלחששים וטווים תוכניות. מעין גרסה על הישיבות של זקני ציון. אני לא חושבת שמישהו מתכוון לומר שכך פועלים דברים באליטות (אלא אם מדברים על Old Boys Clubs במובן המקורי של המילה). * בלי קשר לא"פ - כל מעמד חברתי, שכבה מקצועית או קהילה שכונתית מגבשים מתוכם איזה גרעין קשה. אין פעילות אנושית ללא קשרים בין אישיים. זה נאיבי לצפות שלא יתפתחו קשרים כאלה - ומשהתפתחו, לצפות שהם לא יובילו להענקת כל מיני טובות הנאה הדדיות (וכאן "טובות הנאה" בא במובן הפשוט ביותר שלו ולא במובן שלילי או כרמז לשחיתות. אנשים עושים טובה אחד לשני כי הם מכירים, חברים וכולי). הרי זה ניכר בכל מסיבה של העשירון/האלפיון העליון, שבה כל צמרת המדינה מתגודדת יחד - בדיוק כמו שזה ניכר בבר מצוה של אפללו מנתניה שאבא שלו מובטל כבר 5 שנים. מתי זה מתחיל להיות בעייתי? כמובן, כשזה גולש מתחומי החוק, הנורמות או המוסר המקובל: עקיפת מכרזים, מתן תרומות שלא כחוק, וכולי. זה לא תמיד מתבצע בצורה בוטה. אבל אלה קשרים אישיים. כשמדברים על מעמדות/אליטות למשל, יוצאים מנקודת מוצא שגם דני לוי וגם יוסי כהן אולי לא מכירים אישית ואולי לא גדלו יחד, אבל מתוקף העובדה שיש להם ביוגרפיות דומות בתוך אותו מעמד/קבוצה/שכונה, תמיד יהיו להם מכרים משותפים או פשוט העדפות דומות. כמו שני בוגרי ליגת הקיסוס, הם "יודעים לזהות" זה את זה, להתחבר או להתקרב, ובבוא הזמן גם לקבל ולתת. זה לא אישי - זה לגמרי מעמדי. בברכת "שוב נסחפתי", המים רותחים ובכלל ברקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה נסחפת?! עכשיו אני צריך קפה. אבל בינתיים: 1. קודם חשוב להבהיר שהתיזה שאני מייצג כאן (להלן "שלי") לגבי האליטות האקדמיות איננה בדוקה או מוכחת. מבחינה זו, אני טוען שהיא טובה כמו התיזה על האתוס שמקדמת האליטה הכלכלית או "בנין העל" של הבורגנים. שתיהן השערות שנדמה לי שאין דרך לאמתן. מכל מקום, התיזה "שלי" אומרת שהאליטה האקדמית מקדמת דווקא את התיאוריה של "עובדים עלינו - אף אחד לא יכול" ולא אחרת, משתי סיבות עקריות: א. בגלל שהיא הופכית לאתוס של האליטה הכלכלית. ושתי האליטות האלו מתחרות על ההגמוניה ולכן אינן יכולות לשתף פעולה ולקדם את אותו אתוס. לכן, בין אם בעלי ההון מקדמים את ה"פרוטסטנטיזם" או סתם מאמינים בו, על האקדמאים לקדם תיאוריה הפוכה, כדי לכבוש באמצעותה את לב ההמונים. ב. אם אנשי הרוח יטיפו לאתוס של "כל אחד יכול", ישאלו אותם "נו, אז למה אתם לא מיליארדרים?". ומאחר שהם מגזר לא יצרני ולא ייזמי, באמת אין להם סיכוי להיות מיליארדרים. לכן נוח להם יותר לנמק את מצבם הפיננסי ב'ה"הם" לא מאפשרים לנו' ולהוסיף 'ש"הם" לא מאפשרים גם לכם'. ומכאן להסיק, שההמון ואנשי הרוח הם מאותו צד. (אנשי הרוח, להזכירך, למדו גם את מקיוויאלי). 2. לגבי כבר 70 שנה..., "המחצית הראשונה של המאה שעברה" יוצא לי בערך לפני 70 שנה. זה שקוראים להם "מודרנה" רק אומר שגם לפניהם היו בני אדם חושבים. הבעיה שעליה אני מצביע היא ש*אחריהם*, בני האדם החושבים עושים את זה לאט מדי (לטעמי). נכון שאני לא מעודכן לגבי הפ"מ, בפרט כי אני לא מצליח להבין אותו. זה באמת נשמע לי אברה-קדברה ונותן לי להרגיש טמבל. ואני גם מקבל שבמשך השנים התפתחו עו כמה רעיונות. אבל הזרם המרכזי באקדמיה (של מדעי החברה והרוח), אלה שמתבטאים בתקשורת ורוב אלו שמלמדים את הסטודנטים החדשים, כל אלו עדיין מדברים בגעגועים על א"פ והרעיונות שלהם. נדמה לי שמייחסים לא"פ את המצאת ה"ביקורת" וביקורת (בכיינית, קנטרנית, לא פרודוקטיבית) הפכה לתחביב הלאומי - ראי פרשני חדשות ופרופסורים אורחים בחודש האחרון. 3. לגבי קונספירציה, כשאני קורא "...השיח הליברלי-קפיטליסטי שדואג לטפח את האשליה הזו כדי לשמור על אווירה נאותה בשוק החופשי", כמו שכתבת בתגובה 402422, אני בין שמדובר על טענת קונספירציה. בגלל זה שאלתי מי זה "הם" שדואגים לטפח. כל השאר, אחרי הקפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיפך (הלוגי לפחות) מ"כל אחד יכול" הוא "*לא* כל אחד יכול" - או במלים אחרות, "יש כאלה שאינם יכולים". הוא לא מחויב ל"אף אחד לא יכול". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.ב. נורא-נורא פשטני. האם כל מי שחושב ש"כל אחד יכול" מחויב להיות מיליארדר? "כל אחד יכול" הוא האתוס שמניע את גלגלי ארה"ב (בלעדיו, בלי להגזים, ייתכן שהיו שם כבר כמה וכמה מהפכות אלימות, אפילו בלי אידיאולוגיה מרקסיסטית, סתם מזעם המונים מצטבר). "כל אחד יכול" הוא מה שמניע סיני בניו יורק, בעל מכבסה קטנה שמשתכר בצניעות - הוא עובד קשה ומקווה שתהיה לו רשת מכבסות יום אחד. אבל אף אחד לא מציג לו שאלות כמו "למה אתה לא מיליארדר". בקפיטליזם (האידיאולוגי) לא מאשימים בכלום את מי שעובד ("שם לחם על השולחן", אומרים באנגלית). רק את מי שמקבל קצבה :-) או לחלופין מי שמתאגד, אבל זה כבר סיפור אחר. 2. לא הולכת להסביר עכשיו פ"מ, תשכח מזה :-) פעם כתבתי הודעה ארוכה על פ"מ לאביב י. ותראה מה קרה לו. אתה יכול למצוא את זה אולי בחיפוש מתקדם - לפני שלוש שנים בערך. 3. ממש לא כיוונתי לקונספירציה, ואם כך השתמע אתקן - זה לא שמשפחות שטראוס, לבייב, אריסון וחבריהן מעבירים מייל יומי "חבר'ה, לא לשכוח לדבר הרבה על העניין הזה של כל אחד יכול". אלא כאשר שואלים אותם "איך הצלחתם כל כך", הם יעדיפו את התשובה הזו על פני אחרות. אתה ודאי לא מצפה מהם לענות "כל מה שיש לי השגתי דרך קשרים של המשפחה" (טוב, אולי בעצם ג'ודי נמ"ש היתה עונה תשובה כזו, אבל בטעות כי התפלק לה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממתי לחיות מעבודה לא ממש קשה במכבסה קטנה, ולהשתכר מספיק טוב בכדי לפרנס גם ילדים, זה כל כך נורא? אילו אלטרנטיבות יש לו, ומה הן מציעות לו? אולי "כל אחד יכול" הוא שקר בדיוק כמו "תרד מהגג - דרך המדרגות! - ואני מבטיח לך שנפתור את זה." את מדברת על ג'ודי "אז שיקרתי" מוזס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"טז שיקרתי" זה ציטוט שלה? באיזה עניין הוא נאמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרה "אז שיקרתי" או "שיקרתי, אז מה?" לשופט. לפרוטוקול: אני לא מוצא את זה באינטרנט חוץ מבשתי טוקבקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בכלל לא נורא (אגב, מי אמר לך שניהול מכבסה זו עבודה לא ממש קשה?). זה אפילו אחלה. אני פשוט אומרת שהחלום (=אתוס) האמריקני כולל את הסיני הזה, את היכולת שלו להתפרנס וגם את התקווה שלו לעלות עוד מדרגה בסולם הכלכלי-מעמדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. זה שאין כאן קונספירציה של ממש זה די ברור. ובכל זאת, נשאלת שאלה מעניינת: האם כשהעשירים עונים לשאלה "איך הצלחתם כל כך" בתשובה "כל אחד יכול", ותחת ההנחה שזה לא נכון, הם משקרים במודע כדי להשפיע על תודעת ההמונים לטובתם שלהם? או שאולי הם משקרים במודע רק כדי שסיפור החיים שלהם ייצא יותר מחמיא? ואולי הם בכלל לא משקרים, אלא פיתחו אמונה בסיפור חיים כוזב ויותר מחמיא לנפשם? האפשרות הראשונה מוציאה אותם נבזים איומים; השנייה מוציאה אותם קצת לא יפים, אבל אנושיים כמו רובנו; האפשרות השלישית מוציאה אותם זכים כשלג. האפשרות הראשונה נשמעת לי מאוד לא סבירה. השנייה והשלישית הרבה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכימה איתך כמובן. אני לא בטוחה שא"פ עוסקת ב*מניעים* (המודעים) לסיפור הזה. היא עוסקת באינטרסים שהוא משרת. אתה רואה את ההבדל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש בכלל עשירים שעונים לשאלה זו ב"כל אחד יכול"? והאם, מעבר לעניין הקונספירציה, זו לא יכולה להיות פשוט הצטנעות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהם לא עונים בדיוק במילים האלה, "כל אחד יכול", אלא בצורות דומות. גם אני, כששמעתי וקראתי ראיונות עם סלף-מייד עשירים, נראה לי שזו פשוט הצטנעות ולא כל ההשערות הקונספירטיביות המסובכות שמועלות כאן. האמירה בנוסח "כל אחד יכול", בדרך כלל באה כהקדמה למסרים מסוג: "אני לא כזה מיוחד, אני לא שונה מכל האנשים, אני כמו החבר'ה מהשכונה שבה גדלתי וכמוכם וכמו החבר'ה שלכם, אל תחטפו בגללי רגשי נחיתות". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.ב. באמת פשטני. טוב, אנחנו עוסקים באתוס להמונים - זה לא יכול להיות מורכב מדי. אבל אפשר להעמיק קצת ולומר: נכון שלא כל מי שמאמין ב"כל אחד יכול" מחוייב להיות מיליארדר. אבל אם הוא לא מיליארדר אז או שהוא "עובד על זה" או שהא החליט ש"כסף זה לא הכי חשוב והוא לא רוצה". לפי התיזה "שלי", האליטה האקדמית לא יכולה לומר "כסף זה לא חשוב", כי אז היא תאבד את הנשק העיקרי שלה נגד האליטה הכלכלית. הרי אם כסף לא חשוב אז מה אכפת לנו שהם צוברים כל כך הרבה ממנו. מצד שני, הם לא יכולים לומר "אנחנו עוד עובדים על זה", כי מי שעוד עובד על זה לא יכול להיות אליטה - הוא בדרגה פחותה ממי שכבר גמר לעבוד על זה ונעשה מיליארדר. לכן האליטה האקדמית אומרת, בעצם, 'אנחנו לא מיליארדרים מאותה סיבה שאתם לא מיליארדרים, והסיבה היא ש"הם" - הרעים - לא מאפשרים לנו'. 2. שכחתי. גם אם היית מנסה כנראה לא הייתי מבין. בשלב זה פ"מ נראה לי כמו תורת הניסתר, מי שנכנס עם זה לעומק, יכול להשתגע. אולי אנסה שוב אחרי גיל 60. 3. יש קונספירציה ויש "תיאורית קונספירציה". כשיש רשימה (סופית) של אנשים שקושרים קשר בסתר לבצע מעשה (בד"כ עעבירה) זו קונספירציה. אין לאיש רשימה כזו ולכן אנחנו לא מדברים על קונספירציה. מאידך, "תיאורית קונספירציה" בעיני, זו טענה על מגזר - כמו "הבורגנים", "בעלי ההון", "הפרופסורים", "היהודים" וכו' -שמטפלל המונים *במכוון* וכדי להפיק רווח כספי או אחר. אבל לומשנה הסמטיקה. השאלה שירדן העלה היא החשובה: האם בטענה שלא כל אחד יכול (שבד"כ נאמרת בשאלה "האומנם כל אחד יכול?", כדי להוסיף נפח של "עובדים עלינו"), יש טענה למעשה רמייה מכוון של מגזר מסויים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. לא. וראה גם תגובה 404368 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שמרקס דיבר על מלחמה מודעת בין המעמדות ועל "בנין העל" שהבורגנים מתחזקים במודע ככלי לשליטה בתודעת ההמונים. מה שאכזב את א"פ, ממשיכי דרכו, זה שבנין העל התודעתי לא התפרק, בניגוד לתקווה/תחזית של מרקס, ובימיהם ההמונים הפכו גם הם לבורגנים - לפחות בתודעתם. כלומר הבורגנים (מתקופת מרקס ניצחו במלחמה, השתלטו על ההמונים, והפכו אותם לעבדים לא רק בגוף אלא בעיקר בנפש. עבדים כאלו לא יודעים בכלל שהם עבדים ובגלל זה אין להם סיכוי להשתחרר. אבל כאן הקטע הקשה (לי). או (1) שהם טוענים שיש עבדים ואדונים, ואז יש מזימה מודעת של האדונים להמשיך ולתחזק את המצב לטובתם, או (2) שהם טוענים שכולם כבר עבדים/אדונים ולא נודע מי הוא מי ואיזה הוא. אני אישית חושב שהאפשרות השנייה היא המצב בפועל - אני לא יודע אם אני עבד או אדון. אבל נראה לי שא"פ, ואלה שמשתמשים בשיח הדומיננטי שלהם, חושבים - או מנסים לשכנע - שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, כלומר שיש אדונים שמתחזקים את העבדים באמצעות האתוס של "כל אחד יכול". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שנסחפתי, כידוע, עניתי בתגובה הקודמת לגבי דעתי ולא בהכרח לגבי א''פ. אני אנסח משהו יותר מורכב אח''כ (קוצר זמן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי "הם" זה אנשים עשירים שחיהם מוקדשים ללהיות עוד יותר עשירים והדרישה היא למידת הסתפקות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, אני אף פעם לא הבנתי למה משורר שכתב שיר טוב אחד, טורח לשבת ולכתוב עוד אחד. ולמה ספורטאי שזכה באליפות הארץ, מזיע כמו אידיוט ומתאמן כדי לזכות באליפות העולם. ואני בכלל לא מצליח לעלות על דעתי למה בנאדם שיש לו מיליארד, קם בבוקר לעבודה כדי לעשות עוד מיליארד. אני אישית הייתי מסתפק בשיר טוב אחד, באליפות עירונית אחת ובמיליארד קטן אחד. אבל יחד עם זאת, נראה לי חוצפה ש*אני* אדרוש ממשורר להפסיק לכתוב, מספורטאי להפסיק להתאמן או מעשיר שיפסיק להתעשר. מה איכפת לך מהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדברייך נשמע צל צלו של ייחול למהפכה אלימה באמריקה. אני מעדיף את החלום (=האתוס השקרי) על פני אלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד אחד שרואה מהרהורי הסרט המוקרן בלבו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אלוהים ישמור! מה קרה לי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחלת להגיב על הודעות חודש וחצי אחרי הזמן, זה מה שקרה לך! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה כן. אבל זה לא בגלל ההודעה ההיא שלך. זה בגלל חוסר זמן. הכל בגלל שסוף סוף יש לי את הדבר הזה, שהחברה המערבית המרנינה (שהצרכן כל כך אוהב), מתעקשת לכנות אותו חיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 415043 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור מרתק. קמים בבוקר. הולכים לעבוד. חוזרים בערב. קמים בבוקר. הולכים לעבוד. חוזרים בערב. קמים בבו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<צ> "עם יוקרה לא קונים במכולת" </צ> עם יוקרה מקבלים קביעות באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. עם קביעות באוניברסיטה זוכים ליוקרה. גם דליה רביקוביץ' ז''ל וגם דוד אבידן ז''ל זכו ליוקרה. הם לא זכו לקביעות באוניברסיטה וקניותיהם במכולת היו מוגבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרסום יכול לעזור לצבור הון (דמיין כאן רשימה של שחקנים מפורסמים מוכשרים), והון יכול לעזור לצבור פרסום (ע''ע טורי ספלינג, שהופיעה בעיקר בסדרות הטלוויזיה של אביה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם אתה יכול להתייחס לדוגמות שנתתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתייחס אליהן מאיזה כיוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רשאי להבין שאתה לא באמת רוצה תשובה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את טוענת שדליה רביקוביץ' ודויד אבידן לא "הצליחו" ?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהפוך הוא. אמרתי שהם צברו יוקרה. אבל לא כספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל, כבר שאלנו כאן פעמים רבות בשביל מה בעלי ההון צריכים כל כך הרבה הון. והסבירו לנו שוב ושוב שהון זה כוח, ובעלי ההון מרכזים בידהם כוח! נו, ובעלי היוקרה לא צוברים בידהם כוח? לרבנים, משוררים ופרופסורים אין השפעה משמעותית על ההמונים באמצעות התקשורת? אולי טענת האינטלקטואלים ש"לא כל אחד יכול" היא רק כלי בתחרות על הכוח שהם מנהלים מול בעלי ההון הטוענים "שכל אחד יכול"? אולי הכול סתם מאבקי כוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שלבעלי ההון יש כח. לפעמים יש כח גם לחסרי הון. כמו למשל, בעלי יוקרה מהסוג שהזכרתי. וודאי שלא כל אחד יכול. לא רק האינטלקטואלים טוענים זאת. למעשה, יש רק חלק מבעלי ההון שזו טענתם - וגם הם, כל הסיכויים שאינם מאמינים בכך. ויש הרבה שמאמינים שהכל מאבקי כח. אינני נמנית עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא באופן ישיר, אבל זה נכון שאם הפרסומים שלך, במיוחד במדעי הרוח והחברה, ''הולמים את רוח הזמן'' (כלומר, נמצאים ב''צד הנכון''), יהיה לך קל יותר לפרסם, להתקדם ולעלות במסגרת האקדמית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועם קביעות באוניברסיטה, מקבלים גם משכורת קבועה, ואיתה אפשר לקנות במכולת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כוונתי לא הייתה ברורה, זה בתגובה ל"ראשית כמו שציינת, אליטה אינטלקטואלית מרוויחה יוקרה. אם כי הבה נזכור שעם יוקרה לא קונים במכולת, מקסימום מרוויחים עוד הזמנה לכנס, ו/או יושבים במגדל השן ומרגישים צודקים." אני לא יכול לחשוב כרגע על מילה מתאימה לשכבה חברתית שחיה על חשבון האחרות. אחת שלא מנמקת את המעמד, זאת אומרת, כמו "אליטה", "עלית" או "אצולה". תהיה המילה אשר תהיה, היא מתאימה להרבה (לא כולם) מבעלי הקביעות באוניברסיטאות, במיוחד בפקולטה למדעי הרוח. הם לא מרוויחים רק יוקרה, רווחיהם ממשיים בדיוק כמו של פוליטיקאים, אצילים ובעלי אדמות. ההבדל היחיד הוא שהם סוחטים פחות, וזה לא משהו שאני חושב שיש לזקוף לזכותם. אחדד את הדמיון בין אצילים ובעלי קביעות בפקולטה לפילוסופיה - את שתי הקבוצות מפרנס הציבור הרחב, שאותו משתדלים להשאיר משוכנע כי זה המצב הנכון/הכדאי/היחיד. ההבדל מרופאים, למשל, הוא שהקבוצות הללו לא מספקות משהו בתמורה. חברי הקבוצה יכולים כמובן לרדת לשדות כדי להשתתף בקציר מתי שהם רק רוצים, כלומר יכולים לספק תועלת לציבור המפרנס אותם. אבל זה *נדרש* מהם - וזה החלק העקרוני. ----- עדיין "נו כן"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו "תמורה" נותנים לציבור הרחב ביולוגים העוסקים באבולוציה? מתמטיקאים העוסקים בתורת המספרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שבהקשר הזה מתמטיקאים טובים מאנשי הפקולטה לפילוסופיה (דגש: בהקשר הזה). חוסר תרומתם של אנשי הפקולטה לספרות, היסטוריה וכו' יותר ברור, ולכן בחרתי אותם דווקא, ולא למשל את פיסיקאים והכימאים, שבזכות תרומתם לחברה לא קשה למצוא דברים להגיד, וגם לא את אנשי התחום האפור הקרוב להם, המתמטיקאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מבין שאתה והמסביר נלחמים כאן נגד מערכות שאי אפשר לנצח. פרופסורים לפילוסופיה עוסקים בשאלה "מי צריך פילוסופיה" או "למה טובים מדעי הרוח". הם מפרסמים מאמרים בעניין בכתבי-עת מקצועיים, כותבים על כך ספרים ומקיימים על הנושא כנסים. גם בנוגע לטענות של המסביר על האליטה האינטלקטואלית, זה כמובן נושא שפרופסורים למדעי הרוח מתים עליו ("הון אינטלקטואלי" וכולי). חשבתם שלצאת נגד בעלי ההון זה קשה? נגד פרופסורים למדעי הרוח זאת התאבדות. אל תתנו למראה החנוני להטעות אתכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מפריע לי שאנשים יתווכחו על הנחיצות של הפרופסורים לפילוסופיה, אני הרי עושה את זה בעצמי כרגע. מפריע לי רק שהם מקבלים על זה משכורת, שמגיעה גם מכיסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אתה מעלה סוגיה מעניינת שצריך לדון בה. והם אכן עושים זאת בכובד ראש: הם כותבים מאמרים וספרים, מקיימים כנסים וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבקש מהם שלא להפקיד את הצ'ק שהם מקבלים, אני מבקש שנפסיק לכתוב להם אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רעיון שראוי שהמחוקק (שהוא זה שמאשר את תקציב המדינה) ישקול אותו בכובד ראש. נצטרך להזמין מומחים מהאוניברסיטאות כדי שיציגו את כל ההיבטים של העניין. כדי שהמומחים יוכלו לעשות זאת, צריך לפתח דרכים לחשוב על הנושאים הבאים: מה התועלת במדעי הרוח? האם חברה יכולה להפקיד את כל הסוגיות של מדעי הרוח בידי אנשים שימומנו בידי פילנטרופים? האם יש כזה דבר "תרבות"? "תרבות ישראלית"? ועוד. כדי לפתח דרכים לחשוב על השאלות האלו צריך לכתוב מאמרים וספרים, לארגן כנסים, להוסיף תקנים למשרות בפקולטאות למדעי הרוח ולהעלות את משכורותיהם של חברי הסגל כדי למשוך אנשים טובים למחקר. אני מאוד בעד הרעיון שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שגם סמי עופר בעד (שינה את דעתו ממש לאחרונה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי. מה קרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לגבי "אקדמיה" אבל ודאי לגבי "תרבות": תגובה 364942 :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו כאן צריך הסבר לקבוצה השניה והשיח המתנשא שלה, שיקרא את הדיון שיתפתח (אני מקווה ששוב) בעקבות ההצעה הבאה - למה המדינה מסבסדת את הפקולטה לספרות? לפילוסופיה? למוסיקה? לקולנוע? לתיאטרון? בשביל מה העם נותן מכספו וזיעתו לחברי אותן קבוצות? אני מציע להפסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל, ידידי, גוגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גוגל? בשיטה הזאת הוא יהפוך לגולג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם- זה אנחנו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי זה אנחנו, כבשה תמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גוגל, ידידי, גוגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהדעה שהאשם הוא אתה עצמך רווחת גם כן. אולי דעה היא לא המילה המדויקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר סיפור זכור ממש לטוב מהקיבריאדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקיבריאדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://he.wikipedia.org/wiki/הקיבריאדה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי, מה הסיפור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחד מסיוריו מגיע קלפציון לכוכב בו מרוב רצון להנהיג חברה שיוויונית, תולים משקולות על זרועות החסונים ומתקינים לנבונים מעין זמזם בתוך האוזן שקוטע את חוט מחשבתם אחת לכמה דקות. ----------------------------------- הערה לשעות הפנאי ----------------------------------- בקישור ממעל יש קישור לכתב ביקורת על הקיבריאדה, שבאופן מופלא נכתב ע"י אחד מחברי מערכת האייל. אם צירוף המקרים הזה ירגש אותך עד כדי קריאת הספר, אני את המעשה הטוב שלי לשבוע עשיתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא האבסורד שבחברה שוויונית מעניין אותי יותר מצרוף המיקרים. אבל אני לא סובל מדע בדיוני. בכל זאת, המצווה תחשב לך בגלל ההשתדלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דווקא נשמע כמו סיפור של קורט וונגוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם כי בספר ''הסירנות של טיטאן'' זה מה שקורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://instruct.westvalley.edu/lafave/hb.html
And George, while his intelligence was way above normal, had a little mental handicap radio in his ear. He was required by law to wear it at all times. It was tuned to a government transmitter. Every twenty seconds or so, the transmitter would send out some sharp noise to keep people like George from taking unfair advantage of their brains. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמעתיק מעצמו הוא פלגיאטור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי self plagiarism by proxy? אתה תעתיק ממני, ואני אעתיק בחזרה. זו לא העתקה - הרי אני כתבתי את זה במקור. זה לא העתקה-עצמית - הרי העתקתי ממישהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה ליישב במוחי את העובדות: 1. לא קראתי מימי את "הסירנות של טיטאן". 2. אני מכיר את הסיפור שהבאת, אולי לא בנוסח הזה. 3. כן קראתי את הקיבריאדה. ודווקא עכשיו, כשאני צריך להבין את הגילוי המזעזע הזה, החליטו הוצאות הספרים שהן מסרבות להוציא את הקיבריאדה בהדפסה מחודשת - למרות שממש לא ניתן להשיג אותה בשום צורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה חמישים השקלים שהלוותי לך? אני צריך אותם בחזרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שניה, נדמה לי שזה רשום לי על היד. לא, כתוב שם רק ''אל תגיב למי שטוען שכדור הארץ שטוח''. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |