|
||||
|
||||
1.ב. באמת פשטני. טוב, אנחנו עוסקים באתוס להמונים - זה לא יכול להיות מורכב מדי. אבל אפשר להעמיק קצת ולומר: נכון שלא כל מי שמאמין ב"כל אחד יכול" מחוייב להיות מיליארדר. אבל אם הוא לא מיליארדר אז או שהוא "עובד על זה" או שהא החליט ש"כסף זה לא הכי חשוב והוא לא רוצה". לפי התיזה "שלי", האליטה האקדמית לא יכולה לומר "כסף זה לא חשוב", כי אז היא תאבד את הנשק העיקרי שלה נגד האליטה הכלכלית. הרי אם כסף לא חשוב אז מה אכפת לנו שהם צוברים כל כך הרבה ממנו. מצד שני, הם לא יכולים לומר "אנחנו עוד עובדים על זה", כי מי שעוד עובד על זה לא יכול להיות אליטה - הוא בדרגה פחותה ממי שכבר גמר לעבוד על זה ונעשה מיליארדר. לכן האליטה האקדמית אומרת, בעצם, 'אנחנו לא מיליארדרים מאותה סיבה שאתם לא מיליארדרים, והסיבה היא ש"הם" - הרעים - לא מאפשרים לנו'. 2. שכחתי. גם אם היית מנסה כנראה לא הייתי מבין. בשלב זה פ"מ נראה לי כמו תורת הניסתר, מי שנכנס עם זה לעומק, יכול להשתגע. אולי אנסה שוב אחרי גיל 60. 3. יש קונספירציה ויש "תיאורית קונספירציה". כשיש רשימה (סופית) של אנשים שקושרים קשר בסתר לבצע מעשה (בד"כ עעבירה) זו קונספירציה. אין לאיש רשימה כזו ולכן אנחנו לא מדברים על קונספירציה. מאידך, "תיאורית קונספירציה" בעיני, זו טענה על מגזר - כמו "הבורגנים", "בעלי ההון", "הפרופסורים", "היהודים" וכו' -שמטפלל המונים *במכוון* וכדי להפיק רווח כספי או אחר. אבל לומשנה הסמטיקה. השאלה שירדן העלה היא החשובה: האם בטענה שלא כל אחד יכול (שבד"כ נאמרת בשאלה "האומנם כל אחד יכול?", כדי להוסיף נפח של "עובדים עלינו"), יש טענה למעשה רמייה מכוון של מגזר מסויים? |
|
||||
|
||||
3. לא. וראה גם תגובה 404368 . |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב שמרקס דיבר על מלחמה מודעת בין המעמדות ועל "בנין העל" שהבורגנים מתחזקים במודע ככלי לשליטה בתודעת ההמונים. מה שאכזב את א"פ, ממשיכי דרכו, זה שבנין העל התודעתי לא התפרק, בניגוד לתקווה/תחזית של מרקס, ובימיהם ההמונים הפכו גם הם לבורגנים - לפחות בתודעתם. כלומר הבורגנים (מתקופת מרקס ניצחו במלחמה, השתלטו על ההמונים, והפכו אותם לעבדים לא רק בגוף אלא בעיקר בנפש. עבדים כאלו לא יודעים בכלל שהם עבדים ובגלל זה אין להם סיכוי להשתחרר. אבל כאן הקטע הקשה (לי). או (1) שהם טוענים שיש עבדים ואדונים, ואז יש מזימה מודעת של האדונים להמשיך ולתחזק את המצב לטובתם, או (2) שהם טוענים שכולם כבר עבדים/אדונים ולא נודע מי הוא מי ואיזה הוא. אני אישית חושב שהאפשרות השנייה היא המצב בפועל - אני לא יודע אם אני עבד או אדון. אבל נראה לי שא"פ, ואלה שמשתמשים בשיח הדומיננטי שלהם, חושבים - או מנסים לשכנע - שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, כלומר שיש אדונים שמתחזקים את העבדים באמצעות האתוס של "כל אחד יכול". |
|
||||
|
||||
כיוון שנסחפתי, כידוע, עניתי בתגובה הקודמת לגבי דעתי ולא בהכרח לגבי א''פ. אני אנסח משהו יותר מורכב אח''כ (קוצר זמן). |
|
||||
|
||||
ואולי "הם" זה אנשים עשירים שחיהם מוקדשים ללהיות עוד יותר עשירים והדרישה היא למידת הסתפקות? |
|
||||
|
||||
האמת, אני אף פעם לא הבנתי למה משורר שכתב שיר טוב אחד, טורח לשבת ולכתוב עוד אחד. ולמה ספורטאי שזכה באליפות הארץ, מזיע כמו אידיוט ומתאמן כדי לזכות באליפות העולם. ואני בכלל לא מצליח לעלות על דעתי למה בנאדם שיש לו מיליארד, קם בבוקר לעבודה כדי לעשות עוד מיליארד. אני אישית הייתי מסתפק בשיר טוב אחד, באליפות עירונית אחת ובמיליארד קטן אחד. אבל יחד עם זאת, נראה לי חוצפה ש*אני* אדרוש ממשורר להפסיק לכתוב, מספורטאי להפסיק להתאמן או מעשיר שיפסיק להתעשר. מה איכפת לך מהם? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |