|
||||
|
||||
אני חולקת עליך. בעייתי היא לא במציאת דרך ''נכונה'' בשבילי ללמידת האנגלית. החלק הקשה בלמידת האנגלית שלי הוא שקשה לי ללמוד אותה. נכון, אולי דרך מסוימת תהיה לי יותר טובה, אך מכיוון שאני מתקשה בעניין, עדיין יהיה לי קשה. ובמחילה, זאת הבעיה- שאני מתקשה הרבה יותר מהרגיל בלימוד שפות זרות. וגם אם אני אמצא שיטה טובה ללימוד האנגלית, זה עדיין לא ישנה את מהות הבעיה. זה כמו להגיד לדיסלקט שהבעיה הגדולה שלו היא שהוא עדיין לא מצא דרך ''נכונה'' ללמוד לקרוא. ברור שיש דרך שבה הוא יצליח לקרוא. אך גם אם הוא ''יעקוף'' את הבעיה זה לא משנה את העובדה שיש לו בעיה. בעיני, עצם ''חוסר הכישרון'' הוא בעובדה שרכישת מיומנות מסוימת דורשת מאדם מסוים מאמץ רב הרבה יותר משאר האוכלוסיה (כל זאת כמובן בהתאם לשאר כישרונותיו ויכולותיו. כפי שכבר אמרתי, אם היו לי ליקויי למידה חמורים המקשים על היכולת הכללית שלי ללמוד, ובין שאר המקצועות בהם הייתי נחשלת (מלשון נחשלות), הייתי נחשלת גם באנגלית- אז לא הייתי מגדירה את עצמי כבעלת בעייה ברכישת שפות זרות, כי ברור שבעייתי לא נובעת מקושי ספציפי הנוגע דווקא לשפות. אבל בהתאם לכישורי הכלליים, אכן יש לי בעייה ברכישת שפות זרות. אגב, ילד מחונן בעל מנת משכל הגבוהה בשלושה שנתונים מגילו הביולוגי, יחשב בעל בעיה מסוימת בקריאה, למשל, אם כישורי הקריאה שלו יהיו ממוצעים כשל בני גילו. הגדרת ''כישרון'' או ''חוסר כישרון'' לאדם מסוים היא תמיד בהתאמה לכישוריו הכלליים, ומתייחסת לפערים בין יכולותיו השונות- כך למיטב ידיעתי, ועל סמך ידע אישי שלי הנובע מהתעניינות בליקויי למידה ומדעי הקוגניציה. אני לא מתיימרת להיות מקצועית- אם אני שוגה במשהו, אשמח אם יתקנו אותי). |
|
||||
|
||||
ראי, ברור שיש לך בעיה בלמידת אנגלית, אולם זו בעיה אך ורק ביחס לשיטות בהן ניסית ללמוד אנגלית. הרי לא ניתן לטעון כי לילד המתקשה מאוד במתמטיקה יש בהכרח בעיה להבין וללמוד מתמטיקה, אלא שהוא מתקשה בשיטה (או שתיים או שלוש או עשר) שבה ניסו ללמד אותו מתמטיקה. ניסית ללמוד אנגלית בחמש שיטות טובות וידועות ולא הצלחת: הבעיה שלך היא לא עם אנגלית אלא עם השיטות האלה שאולי מתאימות ל-99 אחוז מהאוכלוסיה, אך לא לך. בשאר הנושאים בהם את מוכשרת לדבריך, אין זאת כי "יש לך כשרון" אליהם (אני אפילו לא בטוח מה זה אומר) אלא "יש לך כשרון" לשיטת הלימוד שלהם, תהיה אשר תהיה. האם כל אחד (או לשם הויכוח, כל אדם ממוצע) יכול ללמוד ולהבין כל נושא? זו שאלה טובה, אני לא בטוח שניתן לשלול זאת מיד. הכל תלוי בדרך הלימוד ובזמן המוקדש לכך. |
|
||||
|
||||
מדוע אתה סבור כי ההבעיה היא רק ביחס לשיטות הלימוד ולא ביחס לתחומים עצמם? ראיתי ילדים שנכשלו במתמטיקה במשך כל שנות לימודיהם. לאורך 12 שנות לימוד בשני מוסדות, יסודי ותיכון - מתחלפים המורים לפחות שלוש-ארבע פעמים, ולכל אחד מהם שיטת הוראה אחרת. גם המורים הפרטיים שאותם ילדים נעזרים בהם בעת ובעונה אחת עם הלימוד בביה"ס מוחלפים מספר פעמים - וגם להם יש שיטות שונות. כך שמבחינת הסיכוי, לפחות אחת מכל אותן שיטות שילד אחד נחשף להן לאורך שנות לימודיו, אמורה לעזור לו - אבל העובדה היא שאותם ילדים ממשיכים להיכשל או, בסופו של דבר, מצליחים לצאת מהבגרות 3 יח"ל בשן ועין. נראה לי שלאותם ילדים יש קושי עם המתמטיקה עצמה. ראיתי גם אנשים שהם בלתי מוזיקליים בצורה בולטת, אין להם שמיעה מוזיקלית והם שרים צלילים לא מדוייקים, הם "זייפנים", בלשון העם. אולי קיימת שיטה (ואולי זה פחות השיטה ובעיקר עניין של כוח רצון רב מצד האדם עצמו וסבלנות רבה מצד מי שמלמד אותו) שתגרום לאדם כזה לזייף קצת פחות, אבל קשה לי להאמין שקיימת איזו שיטה בעולם שתהפוך אותו לזמר אופרה, אפילו אם הוא מאוד רוצה בכך. |
|
||||
|
||||
אם תלמיד במתמטיקה התחיל ברגל שמאל, אני לא בטוח עד כמה שיטה טובה בכיתה י''א תצליח להציל אותו. |
|
||||
|
||||
זה נכון, אבל התכוונתי דווקא למקרים הפוכים, ועכשיו אבהיר את עצמי בצורה יותר טובה: יש תלמיד שהוא טוב במקצועות אחרים ויש לו כישורים כלליים גבוהים ומוכחים. בכיתתו, החל מהכיתות הנמוכות, יש מורים טובים, ובעזרת שיטות הלימוד שלהם רבים בכיתה מצליחים במתמטיקה - ואותו תלמיד נכשל. על מצב כזה אמרתי לגיל מתגובה 400735: לתלמיד כזה יש באופן ברור בעיה עם המתמטיקה, לא רק עם השיטה שבה מלמדים אותה. וישנם לא מעט תלמידים עם הבעיה הזאת. |
|
||||
|
||||
אני חוזרת- בעיני, עצם העובדה שכל כך הרבה שיטות לא מתאימות לי, ושאני נאלצת להשקיע בלימוד האנגלית כל כך הרבה אנרגיה, הופכת אותי לבעלת חוסר כישרון באנגלית. שאר הטענות שלך הן בעיני סתם סמנטיקה. כשאנ רוצים לעזור בפועל לילד מסוים במקצוע מסוים, ננסה לחפש את שיטת הלימוד המתאימה לו. אך אם הוא מתקשה בחמישים וארבע משיטות הלימוד האחרות- הוא מתקשה במקצוע. אני חושבת שיש כזה דבר כישרון/חוסר כישרון, ואחת ההוכחות הטובות ביותר לקיומו, היא, בעיני, עצם העובדה שאנשים מסוימים אוהבים יותר תחומים מסוימים- לרוב אדם אוהב תחום שהוא "כישרוני" בו. קרי- הוא מצליח ללמוד אותו באופן טיבעי ללא עזרה מיוחדת וצורך לחפש אחרי "שיטות לימוד". ובקיצור- לדעתי הדיון לדרכי הלמידה (עניין החשוב ביותר לכשעצמו) מפספס את הנק' העיקרית. זהו דיון חשוב, אך נפרד. ולדעתי הוא אינו סותר את מושג הכישרון. ואותי, תגיד מה שתגיד, לא תוכל לשכנע שאיני "חסרת כישרון" ברכישת שפות זרות. |
|
||||
|
||||
לא אנסה לשכנע אותך לגבי כשרונות באופן כללי: ודאי שיש כאלה, לדעתי. אבל לגבי חוסר הכשרון שלך לשפות - רק סיפור קטן ששמעתי ממכר פסיכולוג: ייום אחד באה אליו לטיפול בחורה שהצליחה לגמור תואר בוגר בציונים מצוינים, למעט הבחינה באנגלית שנכשלה בה פעם אחר פעם - ובלי לעבור אתה לא הייתה יכולה להמשיך ללימודי מוסמך. אחרי שש פגישות בלבד (זה היה מוגדר מראש כטיפול קצר מועד), היא עברה בהצטיינות את הבחינה. חומר למחשבה. |
|
||||
|
||||
טענת הסמנטיקה הושמעה כנגדי בעבר, לכן אני מקבל ונכנע :) אני נוטה לטענות כאלהץ.. בכל זאת הרשי לי לשאול: ניסית (למשל) ללמוד אנגלית במיכל חוסר חישה עם אוזניות סטריאופוניות שדרכן ביל קלינטון (לדוגמא) מלמד אותך אנגלית? במילים אחרות, האם לא יכול להיות שקיימת דרך שבה הלימוד יהיה לך קל? ואם יכול להיות, האם זה לא סותר את "חוסר הכשרון" ? |
|
||||
|
||||
מה זה מיכל חוסר חישה? |
|
||||
|
||||
אם מישהו ניסה ללמוד אנגלית בעשר השיטות הכי מקובלות, שרוב האנשים מצליחים בהן, ונכשל, ויש שיטה אקזוטית כלשהי שבה הוא כן הצליח, אז נראה לי שרוב האנשים יסכימו לטענה שאין לו כישרון לאנגלית (בעיקר לאחר שיחשפו לדיון הזה, ויבינו שאחרת המונח "כישרון" נהיה כנראה חסר משמעות או לפחות לא ניתן לשימוש מעשי). אתה יכול לאתגר את ההבחנה הזו כך: נניח שידידנו לא סתם מצליח ללמוד אנגלית בשיטה האקזוטית, אלא נהיה מומחה בעל שם עולמי לאנגלית. במקרה כזה אני חושב שרוב האנשים יאלצו להסכים שיש לו כישרון לאנגלית, ושהמונח "כישרון" לא ניתן לשימוש מעשי, לפחות לא בייחוס של חוסר-כישרון (גם האדם הסובל מפיגור שכלי עמוק הוא פרופסור למתמטיקה בפוטנציה, רק עוד לא מצאנו את השיטה המתאימה ללמד אותו). למרבה המזל, נראה לי יותר סביר על סמך הידע הנוכחי לנחש שמקרה כזה לא ייתכן. |
|
||||
|
||||
אבל, אם מדובר באדם שדובר עברית בכשרון סביר, בכל זאת הענין הוא שיטת לימוד. לא? או שיש כישורים שונים הדרושים לשליטה באנגלית? לרוסי הקטן היתה נקודה. |
|
||||
|
||||
שוב, לפני ששואלים שאלות כאלה יש לעשות הפרדה בין שפת אם לשפה שנרכשה בגיל מאוחר יחסית. מה הייתה כוונתך (לגבי כ"א מהשפות שאתה מזכיר)? |
|
||||
|
||||
כשמדובר בשפות, יש לעשות הפרדה גם בין שפות זרות שנרכשו בגיל מוקדם לבין כאלה שמנסים לרוכשן בגיל מאוחר. וכמובן, בין שפת הארץ שבה גדלים (ושאינה שפת אם) לבין שפות זרות ממש. |
|
||||
|
||||
נכון, פשוט לא רציתי לחזור על מה שכתבתי כבר בתגובה מוקדמת יותר, מה גם שבעל התזה המקורית סרב להתייחס לנקודה זו כליל. |
|
||||
|
||||
כלומר –שיטת הלימוד הטובה ביותר לאנשים ששולטים טוב בשפת האם אך מתקשים לרכוש שפה נוספת היא כזו שתשחזר (כמה שניתן) רכישת שפה ראשונה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שמה שמפריע לי כשמישהו אומר "פשוט אין לי כשרון ל..." זה נימת הייאוש, כלומר אין מה לעשות, אני בחיים לא אצליח ללמוד את זה, ויתרתי.. לכן במובן הזה, נראה לי שאין באמת צורך לדבר על כשרון. לדעתי לכל אדם ממוצע יש את *היכולת* ללמוד1 כל נושא (ובעיקר נושאים כל כך "נפוצים"), ורק צריך לא להתייאש ולהמשיך לחפש את הדרך הנכונה ללמוד אותו. 1 וכשאני אומר ללמוד, הכוונה היא ללמוד בצורה סבירה, אין צורך להיהפך למומחה עולמי.. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |