בתשובה לסמיילי, 10/05/06 9:34
שיעור בלוגיקה 384464
את זה אני מכיר, רק לא מצאתי שם איפה כתוב שזה משובח לגנוב מגויים, לכל היותר שיש רבנים שאומרים שאיסור הונאת הגוי אינה מהתורה.
בכל מקרה כבר הפתיח מבהיר שישנו איסור מדרבנן.
שיעור בלוגיקה 384465
רגע אחד. האלמוני בתגובה 384308 לא דיבר על לגנוב, אלא דיבר על לשקר. אתה ביקשת ממנו שיוכיח שיש היתר לשקר לגויים בספרי ההלכה. המאמר של דעת אמת מדבר על הרבה נושאים, אבל אני קישרתי לסעיף ז' "טעות הגוי", ולא לסעיף ה. "גזילת וגניבת הגוי". http://www.daatemet.org.il/daathalacha/he_gentiles3....
שיעור בלוגיקה 384472
היו שתי תגובות, הראשונה "ההיתר - ואפילו העידוד - לשקר לגויים קיימים בספרי הלכות עד עצם היום הזה."' כמדומני זו לא האלמונית המקורית.
ו"אינני יודעת אם זה מופיע באינטרנט, אבל בספרי הלכות מסחר מהשנים האחרונות שקראתי בתור לרופא הדתי שלי, בסוף *כל* פרק שהגעתי אליו, הופיע סעיף שאמר שהכל תקף לעסקים עם יהודים בלבד. לגבי הגויים - מותר לשקר, להונות, להרבות במחיר ועוד כהנה וכהנה הפגנות של מידות טובות. ולא זו בלבד, אלא שזה אף משובח."
בכל מקרה דובר על עידוד ושבח, כשהקטע אליו קישרת מראה על כך שישנם מפרשים הטוענים שאין איסור. מכאן המרחק עד לעידוד הוא גדול מאוד, וגם זאת רק לדעת חלק מהפרשנים (דבר שכל ספר הלכה בן ימינו חייב לציין).
שיעור בלוגיקה 384476
זו הייתה האלמונית המקורית.
שיעור בלוגיקה 384524
היו 384,524 תגובות. ועדיין, התגובה שלי התייחסה לתגובה ספציפית שלך שהתייחסה לתגובה ספציפית של אלמוני.

בכל מקרה, אתה צודק, יש מפרשים הטוענים שאין איסור, יש הטוענים שיש איסור. זה מה שרציתי להגיד. ולצורך כך, הבאתי את הקישור שאמר את מה שרציתי להגיד, ועשה את זה בצורה מוצלחת ממה שאני הייתי עושה את זה.
שיעור בלוגיקה 384526
בנוסף לאמירה המכלילה שהערבים שקרנים, אולי אפשר להסתכל על עניין אמירת האמת גם באור פסיכולוגי. היכולת לבטא את המחשבות בכנות משקפת אווירה של אמון ובטחון. בהעדר אמון ומתוך תחושת הסכנה, נולד השקר.

דוגמאות:

א. העלמת מס. אזרחים המאמינים שעובדים במנגנון הממשלתי עושים כמיטב יכולתם למען הציבור ייטו יותר לדווח על הכנסותיהם האמיתיות.

ב. העתקה במבחנים. סטודנטים המרגישים שניצבת מולם מערכת אטומה שאינה נותנת להם סיכוי הוגן מרמים יותר במבחנים (לפי כמה מחקרים, זו תופעה נפוצה בקרב סטודנטים ערבים, רוסים, ורבים אחרים).

ג. היחסים בין קהילה סגורה וחשדנית לבין מוסדות השלטון. ככל שהשלטון אוהד יותר, גדלה הנכונות לשתף עמו פעולה ונוצר רצון וצורך בכנות משני הצדדים.

נראה לי שהערבים אינם שונים בעניין זה משאר בני האדם. ייתכן שיש להם קודים תרבותיים שאיננו מבינים (דוגמה לקוד תרבותי המאפשר "שקרים מוסכמים": המנהל האמריקאי הטיפוסי, המגיע בבוקר לעבודה ומספר לכולם שהוא מרגיש נפלא, ללא כל קשר להרגשתו האמיתית).

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים