 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא שאני חושב שגנטיקה קובעת הכל, אבל אף פעם לא הבנתי את הנימוק "אין מספיק מקום ב-DNA לתיאור מפורט של כל טריליוני הקשרים הסינפטיים". גם אם מספר החיווטים הסינפטיים האפשריים של המוח הוא גדול בהרבה ממספר הגנומים האנושיים האפשריים, יכול להיות שלכל גנום מתאים חיווט אחר, ודי בכך כדי ליצור וריאביליות אדירה בפנוטיפים האפשריים של המוח, לא? (בשפה מתמטית: מי אמר שהפונקציה דנ"א -> קשרים סינפטיים היא על?) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהנימוק "אין מספיק מקום ב-DNA לתיאור מפורט של כל טריליוני הקשרים הסינפטיים" אומר בדיוק ש"הפונקציה דנ"א -> קשרים סינפטיים" *איננה* על. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מלבד התשובה של האלמוני מעלי, האם אתה מציע מודל על פיו בקבוצה לא גדולה של גנים יש אינפורמציה שמספיקה לתאר את כל החיווטים במוח? נדמה לי שיש קצת בעיות עם מודל כזה מבחינת תורת האינפורמציה אלא אם כן אתה מניח כמה הנחות חזקות על החיווטים האפשריים - למשל שהגנום ייתן הוראות מטיפוס "נוירון מסוג Y יתקשר לכל1 הנוירונים מסוג X" או משהו בדומה לזה. עד כמה שאני יודע, זה לא המצב. מכל מקום, מאחר וידוע שהקשרים הסינפטיים מושפעים גם מנסיון, תאומים זהים עדיין יפתחו מוחות שונים. ____________ 1- טוב, אפשר לנסח את זה בקצת פחות חורצנות, אבל הרעיון ברור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהכוונה היא זו (אני כותב זאת, ולא ממתין לראובן, רק למען המקרה שאני טועה): נאמר שיש מספיק אינפורמציה ב-DNA על מנת לתאר 10^10 חיווטים שונים. ייתכן שאלה בדיוק כל החיווטים האפשריים איתם אפשר להוולד, כך שמבנה המוח נקבע לחלוטין על סמך הגנום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתכן שאינך מבדיל בין ראובן ליובל? הנה לך רמז: אחד מהם בחור פיקח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשני? גם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השני עוד יותר פיקח! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה תמיד עומד לי לנגד עיני ההבדל בין פיקח לחכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיירה הקטנה ידוע היה שמערל בן השתים-עשרה כילד נבון, חכם, בעל תפיסה מהירה, זכרון פנומנלי וכושר פלפול מפליא - עילוי, עילוי של ממש. החליט הרבי לשלחו לישיבה המפורסמת שבעיר הגדולה, זו שבראשות הרב הגאון שליט"א. יום לפני הנסיעה שוחח הרבי עם הילד וסיכם את שיעורו בהדרכה הרוחנית החשובה ביותר: "כאן, אצלנו, אתה יחיד במינך, אבל אולי שם ישנם עוד כמוך, שלא לדבר על הרב הגאון. יהי - 'והצנע לכת' - נר לרגליך! לפחות בהתחלה, כשתגיע - אל תבליט את הידע שלך! אל תהיה גאה!" מצוייד במכתב המלצה נלהב הגיע הילד לישיבה שבעיר הגדולה. הרב קרא בעיון את המכתב, שאל לשלום הרבי שבעיירה הקטנה ולקח את שמערל לשיחה אישית בלשכתו. "מה אתה יודע?", שאל הרב. רצה שמערל לומר כי יודע הוא את כל הגמרא בע"פ, אך באותו רגע נזכר הוא בעצת רבו - להצניע לכת. הוא נבוך, הסמיק מעט ויאמר: "אנ... אני יודע בע"פ חצי הגמרא, רבי." איזה חצי, שאל הרב הגדול. איזה חצי (ש)אתה רוצה, אמר שמערל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר גרסא אחרת- אב יושב בבית הכנסת ונאנח. שכנו לספסל שואל אותו מה העניין. "אתה יודע, יש לי בן אידיוט." "איזה מהם?" מתעניין השכן באמפטיה. "איזה שאתה רוצה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כן, ככה זה עם הגנטיקה''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי התגובות של שכ''ג על יובל וראובן מזכירות את הסיפור על ההוא שכל פעם קיצר לסוס אחד מהשניים את שערות הזנב כדי שיוכל להבדיל ביניהם, עד שיום אחד הוא שם לב שהסוס השחור הרבה יותר גבוה מהסוס הלבן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה חוזרת נראה לי שבעצם לא הבנתי אותך, ואם כך סליחה. ייחסתי לך טענה שקראתי פעם, לא זוכר איפה, ושהולכת בערך כך: אם לגן ה-i בגנום האנושי יש M_i אללים, אזי המכפלה של ה-M_i-ים היא מספר הגנומים האנושיים האפשריים; נקרא למספר הזה M. במוח יש x נוירונים, כך שמספר החיווטים האפשריים שלו הוא משהו כמו שתיים בחזקת (x בריבוע); נקרא למספר הזה N. היות ש-M קטן בהרבה מ-N, לא יכול להיות שהגנים מכתיבים באופן חד משמעי את מבנה המוח. הטענה *הזו* תמוהה בעיני, ובהקשר שלה כתבתי "מי אמר שהפונקציה דנ"א -> קשרים סינפטיים היא על?". אם אני מבין אותך נכון, אתה בכלל לא מתייחס לעוצמות (במובן של תורת הקבוצות) של קבוצת כל הגנומים האפשריים וקבוצת כל מבני המוח האפשריים, אלא אומר שמבנה מוח *נתון* אחד הוא כל כך מורכב, שלא ייתכן שהוראות ההרכבה המלאות שלו ישכנו על גנום אחד. אני לא יודע מספיק (קרי: לא יודע כמעט בכלל) ביוכימיה ונוירולוגיה כדי שתהיה לי דעה של ממש על הטענה הזו, אבל היא כמובן נראית לי הגיונית - בעצם, די ברור שהיא נכונה, כי אחרת הגענו לדטרמניזם ביולוגי (שכולנו, גם מעריצי פינקר, שוללים), לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כך. לא רק מעריצי פינקר אלא אפילו פינקר עצמו לא טוען לדטרמיניזם ביולוגי. נדמה לי שזה איש קש שהומצא ע''י מבקרים של הפסיכולוגיה האבולוציונית כדי שיהיה קל לזרוק עליו ביצים סרוחות בסגנון הגודוויני הידוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הצורה בה העצב האופטי מתחבר יכול להדגים את מידת האקראיות בהתפתחות המוח העוברי. העצב מתחיל להיתפתל מהעין לכיוון אזור מסוים במוח בעזרת סמני ניווט שמכוונים אותו למקום המתאים. אבל ההתפתחות הזו נתונה לשינויים אקראים כך שבמוחות שונים העצב מתחבר במקום קצת שונה. בנוסף, האם לא סביר להניח שאולי למיקום התחברות יש השפעה על הפעילות המנטלית? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |