בתשובה למוס גולמי, 30/01/06 16:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם הבנתי נכון שההבדל יכול להיות רק בכרומוזום X? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה לחפש את ההבדל ב-DNA רק בכרומוזום המין בלבד? יש הרי 23 כרומוזומים הנושאים את הגנים. השוני יכול, ואף מתרחש בפועל, להיות בכל גן בכל כרומוזום, בין שני פרטים שונים, אפילו בעלי אותו זוג הורים, ובלבד שאינם תאומים זהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיזה צד קיבל הילד מה . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מובן מה שאמרת. נניח שני אחים לא תאומים זהים ממין זכר בעלי רצף DNA זהה בכרומוזום Y אבל שונה בכרומוזומ/ים אחר/ים. הילד ישא את הסמנים הגנטיים של האם והאב. בדיקת האבהות תשלול אפשרות כי אחד האחים הוא האב דווקא משום השוני הקיים ביניהם שלא בכרומוזום המין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחים יורשים מטען זהה רק לעיתים חריגות (כאשר לא מדובר על תאומים מאותה הביצית) . לכל כרומוזום יש 50% לעבור ו50% לא לעבור -מצד הגבר ,כאשר מדובר באירועים שונים (כלומר אחים שאינם מאותה ביצית) כל צד מקבל סה"כ 46 כרומוזומים (23 מכל צד) -מהאב כל אחד מהאחים חייב לקבל את Y ואסור לו בשום אופן לקבל את Y .כך שנותרים 44 כרומוזומים שמתוכם יש לבחור 22 כרומוזומים .מצד האם אין שום מגבלה ויש לבחור 23 כרומוזומים מתוך 46.לא חישבתי את ההסתברות הבינומית (אפשרי ,בעצם,פשוט להעלות את 0.5 בחזקת 45) אבל כמו שאתה יכול להבין-ההסתברות ששני אחים יירשו את אותו המטען הגנטי הוא אפסי . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור לו לקבל את X -אחרת נקבל את תסמונת קליינפלטר . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "אסור לו לקבל את X"? ואם הוא דווקא יקבל אותו, מה עונש המקסימום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שאם X כלשהו יקבל X אז כעונש יכריזו עליו כמר XX, או ליתר דיוק גברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקבל גבר עם XXY .תסמונת בעייתית-בו רק נגיד שלא מדובר ב"גבר גבר" . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם הוא יחזיר אותו אחר כך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסכום של XY ואז הוא יוותר עם תסמונת טרנר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסמונת טרנר? השחקנית או הרב-פקד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא עדיין קוראת לעצמה פונדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכדי למנוע אי הבנות (בפעם הקודמת זה נגמר לא טוב): מדובר על קתלין פונדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר גמור, אבל למה אף אחד לא הזכיר את הזמרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתם חושבים! הכרזות סיסמאות ומשוואות ?אני אדם בעל תסמונת זו ואני גבר- עים בעיה גנטית,אני נשוי ולי ארבעה ילדים ,אמנם מתרומת זרע,אבל החיים ממשיכים ודעו לכם שישנם בעיות הרבה יותר חמורות מזו. אז תקחו את החיים בפרופורציות המתאימות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא אפסי. ההסתברות נמוכה אבל בהחלט אפשרית. ודווקא בכל הקשור לכרומוזום Y. להזכירך, מדובר באחים. אותו אבא וכזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשרית אבל קצת פחות מאשר זכייה בלוטו-אולי לא בחרתי במילה הנכונה ,אבל הכוונה של הייתה נכונה.אבל גם שתקלה כזאת מתרחשת לא מדובר ביותר מאשר אחים תאומים,אולי עם הפרשי גיל. וכן ,אסור לו לקבל X מהאב היות ואנו מדברים על אחים ולא על אחיות (ואם היה מדובר באחיות היה מדובר באותן ההסתברויות שכן לה היה אסור לקבל את Y)או על אח ואחות . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקנתי את הטעות מיד לגבי Y.לא באמת חשבת שהתכוונתי לכך,נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לרכז את התגובות במסגרת הודעה אחת כי אחרת קצת קשה לעקוב אחר כל שבריר מחשבה ותיקון לתיקון. בתגובה 364646 ניסיתי להראות כי הקרבה הגנטית בין אחים זכרים שאינם תאומים נעה בין 0.25% - (שבריר האחוז הנובע מזהות ודאית של כרומוזום המין Y המועבר מאב לבניו) לבין 100% במקרה הקיצון האחר. ההסתברות נמוכה בשני המקרים. הממוצע עומד על 50% פלוס קצת של זהות גנטית בין אחים. בבדיקת אבהות הנכד שנולד לאחד מבני האב דווקא לא כדאי לבדוק את הכרומוזום Y. הוא זהה אצל כל הארבעה. מה פה טעון תיקון ולמה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא שמת לב-אבל תיקנתי את הטעות שלך בכך שייחסת לי טעות ותו לא. לגבי השבריר אחוז של הזהות הודאית בY תוסיף את הזהות הודאית במיטוכנדריה -אבל זה כבר ממש מעט.אגב, בין אח ואחות ייתכן מצב תיאורטי של אי חפיפה מוחלטת -למעט ברמת הדנא המיטוכנדריאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, עדיין לא תפשתי היכן ולמה היית צריך לתקן תיקון שתיקנתי לכאורה. אבל אם כבר בענייני תיקונים עסקינן, אזי שנינו זקוקים לתיקון בגלל כרומוזום X. הותרנו את האלמנט הנשי שלנו בצל. שובניסטים גזענים ומצ'ואים נבערים מדעת שכמונו. אחים זכרים נושאים בהגדרה את אותו מטען גנטי לא רק מצד ה-Y, אלא גם מכיוון ה-X האמהי (המכיל כ-1090 גנים לעומת 76 בלבד אצל המתחרה הזכרי). כך שהזהות הגנטית הוודאית מתחילה ברמה של כ-4% בעבור זכרים, וכ-8% עבור אחיות. כמובן שזה כבר מזיז את מרכז פעמון ההתפלגות הסטטיסטית בצורה משמעותית אל מעבר ל-50% (פלוס קצת) הזהות הגנטית שהוזכרה למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של אח ואחות ייתכן בהחלט ששניהם יירשו מהאם כרומוזומי X שונים ,והיות שהבן לא מקבל מהאב את הנ"ל -לא תהיה חפיפה,כביכול,בין האח לאחות ברמת הX (למרות שבין הX יש לא מעט שחלופים במיוחד אם יש תקלות בייצור ואז X אחד מתקן את השני-אם כי זה מסובך יותר תאי המין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שלא קיימת הסתברות נמוכה לקבל אחים עם מטען גנטי זהה, ההסתברות זאת קיימת, בדיוק כמו שקיימת ההסתברות שבתאונה חזיתית כל אטומי הרכב יופיעו בצד השני של הרכב הפוגע ואתה תצא בלי שריטה. בהיסטוריה של האנושות, לא סביר שקרה ולו פעם אחת שאחים חלקו מטען גנטי זהה, ברמת וודאות כזו ניתן לכתוב שאפשר להבדיל בוודאות בין אחים בבדיקת אבהות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שההסתברות זעומה ביותר שכן מדובר באפשרות הקיצון. אבל כמו שרולטה לא מקיימת זכרון לאחור, היא יכולה להוציא רצף של 22 אדום (או שחור) בדיוק באותה הסתברות כמו אחד שחור אחד אדום לסירוגין 22 פעם ברציפות. ניתן לראות באב ובאם שני שולחנות רולטה בהם אחים/אחיות משחקים במקביל אך בזמן שונה. כל כרומוזום מייצג סיבוב אחד של הקרופיה בכל אחד מהשולחנות (מלבד כרומוזומי המין) כאשר ההימור הוא בין שחור לאדום. ההסתברות ליצירת רצף גנטי זהה בין שני שחקנים שונים, המשחקים באותם שני שולחנות אבל בתקופות שונות, בהינתן רצף מסוים לבכור/ה האחים/אחיות, הוא 1 ל-(2 בחזקת 22, כפול עצמו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת פרט אחד קטן, שיחלופים. היום ידוע שמספר שיחלופים קורים באופן נורמלי בכל חלוקה מיוטית, הסיכוי שלא יקרו שיחלופים, או לחלופין שיקרו שיחלופים בדיוק באותם המקומות מקטינה את הסיכוי בעוד מספר סדרי גודל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא התייחסתי לכך בכוונה-בגלל המורכבות המתמטית שאני לא מכיר לאשורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שכחתי לגמרי את כל עניין השיחלופים. כמו כן לא הוכנסו לתהליך החישוב אלמנטים פעוטים כגון: א. הנטיה של אנושאידים לחיות בקהילות הומוגניות ב. נישואי קרובים מדרגות שונות ג. תאומים סיאמיים ד. חתולות פרסיות מעוקרות ובכלל, המשותף בין בנות חוה מבחינה גנטית הוא עצום לעומת המפריד בין בני אדם. מלכתחילה אנו דומים, כמעט זהים, לאחרים. ובדיקות דנ"א, בגלל העלות הגבוהה, לא יכולות להקיף את כל המטען הגנטי, אלא להתרכז במספר סמנים מסוים. להזכיר - חקר הגנום האנושי עלה מיליארדים רבים ונמשך לאורך שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין בני אדם הוא מסדר גודל של 0.01% אם אני זוכר נכון, עבור אחים מדובר בעוד סדר גודל, כלומר על 3 מיליארד הנוקלאוטיד שלנו, נקבל הבדל בשלושים אלף נוקלאוטידים בין אחים. מכאן שכמות הצירופים לאחים היא ארבע בחזקת שלושים אלף, שהם בערך עשר בחזקת עשרים אלף. לצורך העניין, מספר החלקיקים ביקום מוערך בהרבה פחות מעשר בחזקת מאה. עכשיו מה ההסתברות לקבל אחים בעלי מטען גנטי זהה ? גם נישואי קרובים לא יולידו תוצאות שכאלו לעולם. לגבי איכות הבדיקה, הבעיה המקורית היא לאבחן האם ילד נולד לאח אחד או לאח השני, כמובן שאם יכשלו הסמנים הנפוצים (מקומות בהם קל למצא שונות באוכלוסיה ע"י אנזימי רסטריקציה) יהיה צורך לבדוק מקומות נוספים, במקרים מסויימים התהליך יהיה קצת יותר ארוך (כאמור לעולם לא נגיע לצורך לרצף את כל הדנ"א על מנת להבדיל). היום עבור מקומות לא מיוחדים בדנ"א עלות הריצוף היא בערך סנט לבסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<אם כבר ענית על זה אז סליחה> רגע, חשבתי שהקומבינות האפשריות הם ברמה של *אללים* , לא נוקלאוטידים. ולכן, מספר הצירופים הוא הרבה יותר קטן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלל מתיחס לגרסאות שונות של גן, רוב ההבדלים בין בני אדם הם באזורים לא מקודדים (לא גנים), לכן מטעמי זיהוי בד"כ לא משתמשים באללים אלא בפולימורפיזם דוגמת alu (סוג של רצף חוזרני). באופן כללי (ולא ממש נכון) אללים שונים יגרמו להבדלים בין בני האדם, בעוד שסתם נוקלאוטידים שונים יכולים לגרום להבדל שלא בא לידי שום ביטוי, להוציא בדיקה גנטית. מעבר לכך אללים רבים נבדלים זה מזה בנוקלאוטיד בודד (SNP). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו, כשמדברים על שני אחים שהם ''זהים מבחינה גנטית'' אני הייתי חושב שמדובר על שני אחים שכל האללים שלהם זהים מבחינה פונקציונלית, ולא הייתי מתרגש מכך שיש באיזורים לא מקודדים. אני לא ביולוג אבל לא הייתי מתפלא אם לפי ההגדרה היותר חמורה (''כל הנוקליאוטידים זהים'') גם תאים שונים באותו האדם אינם זהים גנטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה המקורית היתה האם ניתן לזהות את ההורה מבין שני אחים, ככה שגם אם פונקציונלית אין הבדל בין האחים, עדיין אפשר להבדיל על סמך אותם נוקלאוטידים. לפעמים באמת קורים הבדלים קטנים בין תאים שונים בגוף, אבל למיטב ידיעתי מדובר בהרבה סדרי גודל פחות מההבדל בין אחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שוב. בתהליך ההעתקה, האם מקבלים חלק מהגן מהורה א וחלק מהורה ב? או שברמה של גן בודד כולו מתקבל מהורה אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי לקבל חלק מהגן מהורה אחד וחלק מהשני הוא מאוד קטן (אבל קיים, לפחות בחיידקים במעבדה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הדוגמאות לתורשה בעלת סיכויים לא שווים באדם היא הפערים היותר גדולים מהצפוי (הצפוי :זהות גנטית ממוצעת של 12.5%) בין דודנים.אגב,קהלת-במה עיסוקך והשכלתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סטודנט ובמקביל עוזר מחקר בתחום הביולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיידק עם שני הורים? אנא לנקק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, אם כך, החישוב ההסתברותי הוא לא לגבי זהות של כמה עשרות אלפי נוקלאוטידים אלא לגבי מספר קטן בהרבה של גנים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הדנ''א שלנו לא מקודד לגנים, ההבדלים בין בני אדם הם בד''כ לא בגנים, לכן כדי לזהות הבדלים לא מעניינים אותנו הגנים ולא חשובה הכמות שלהם. אתה צודק שמבחינת השוני הפיזי בין בני אדם, כמות האפשרויות היא קטנה בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והדנ"א הלא מקודד, יכול להיות מועבר בחלקו בכל נקודה שהיא או שיש מעיד "פסאוד גנים" שרק בקצותיהם ההורים יכולים להתחלף ( אם הנת את שאלתי)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני כותב הוא לא ממש נכון, אבל בכלליות אפשר להביט על כל נוקלאוטיד בגנום כבעל סיכוי שווה לעבור שיחלוף. אין פסאדו-גנים, שיחלוף יכול להיות בכל מקום. העובדה שגודל הקטע המשוחלף הוא בד''כ גדול בהרבה מגודלו של גן בודד גורם לכך ששיחלופים בתוך גן הם נדירים מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אין בכך משום הצדקה לקיומו של הדנ"א הלא מקודד? הוא מקטין את ההסתברות של חיתוך כואב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי אם ההסתברות של חיתוך קבועה פר גדיל או פר נוקלאוטיד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש, אבל הפיזור של הגנים הוא לא כל כך טוב, כמו כן יש חלקים לא מקודדים בתוך גנים (החלק הלא מקודד נחתך החוצה בשלב הרנ''א, לכן הוא לא מקודד), ככה שזה לא יכול להסביר את הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ההבדלים אינם בגנים, אז במה הם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אמר- רק מיעוט הדנ''א מתקדד לגנים ולמעשה אין מושג ברור למה השאר משמש (פעם קראו לזה דנ''א זבל, אבל זה כבר לא פי סי ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא עונה על שאלתי. הוא אמר גם שרוב ההבדלים אינם בגנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדלים הם בדנ''א, שכאמור רובו המוחלט לא מקודד לגנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא מקודד לגנים" פירושו שאין בו גנים? ואם לא, האם ידוע איך החומר הלא גנטי משפיע על ההבדלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד עכשיו לא דיברנו בכלל על חומר לא גנטי, זה נושא שלא נחקר מספיק (קל וחומר תורשה של חומר כזה) ולי לפחות אין את היכולת להיכנס לדיון בתחום. אולי כדאי להזכיר מה זה דנ"א ומה זה גנים. הדנ"א הוא רצף (למען האמת 46 רצפים המחולקים לזוגות, עם חריגה קטנה אצל הזכרים), זה בסך הכל מולקולה ארוכה שמורכבת מהרבה מולקולות קטנות שיכולות לבוא באחד מארבעה סוגים, כמו ספר בשפה בת ארבע אותיות. גן הוא אזור בדנ"א, שמזוהה ע"י חלבון מסויים שמתרגם (נקרא שיעתוק) אותו לרנ"א (אותה שפה בהחלפה של אות אחת) ומנגנון אחר מתרגם לפעמים את הרנ"א לחלבון. רוב המקומות בדנ"א לא מזוהים ע"י חלבונים ולא קורה איתם כלום (לא ממש נכון, אבל נניח לרגע), לכן הם לא גנים. ככה יכולים להיות לך שני "ספרים" של דנ"א שמקודדים לאותם חלבונים אבל שונים במקומות אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מטותה ? למיטכונדריון (לשון יחיד) יש דנ"א משלו, אם כי חלק מהגנים שמשמשים בו מקורם בגרעין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדנ"א המיטוכונרילי מקודד את מרבית חלבוני המיטוכונדריון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, זה גם תלוי איך מודדים (כמות גנים או כמות חלבון שנוצרת, איך משווים גן קצר ולארוך וכד'). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והחלבונים שמיוצרים ע"י גנים של המיטוכונדריון נבדלים בהשפעתם (על הגוף) במשהו מסוים מאלה המיוצרים בגרעין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם חלק מתהליך מאוד ספציפי, אבל אין בהם משהו מיוחד למיטב ידיעתי (נדמה לי שיש הבדלים בחוקיות הפיענוח, אבל זה לא רלוונטי לתפקיד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ואגב מה התהליך הספציפי בכלליות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התהליך הוא חלק ממעגל הפקת האנרגיה בתא, נקרא גם "נשימה תאית". פחמנים מהמזון מפורקים ומחומצנים, תוך יצירת מולקולות כמו ATP, שהגוף משתמש בהן כדי להניע תהליכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברוב המקרים שגן אינו עובר בשלמותו אתה מקבל מוטציה לא סימפטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם הגן בעצמו לא סמפטי? (ובכל"ם, יקירי, בכל"ם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה נכשלתי בבכל"מי? ___________ שכ"ג, בוש ונבכל"ם |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*כ*שגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ, אינני בטוח. למרות שבנסוח אינו תקני לגמרי, לא התכוונתי להגיד ''כש'' אלא ''ברוב המקרים בהם גן...'' אבל גם זה לא אופטימלי. מתוך מאה אלף הנוירונים שמתים אצלי מדי יום, תשעים אלף קשורים לשפה (והיתר לשפם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משופם??? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבקשה לא להעליב את ציפי לבני, כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב נו-אזורי השפה הם הכי פעילים -אתה חושב במילים ,כותב במילים-מתעצבן במילים -מה גם שאזורי השפה לוקחים חלק לא מבוטל מהקורטקס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, התכוונתי ''מצופם''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד,ולגבי רצפי Alu שכמותם בגנום האנושי היא עצומה-יש להם נטיה יותר גבוהה לצבור מוטציות ויתרה מכך-כל מאה לידות בממוצע נוסף או מורד רצף כזה ב"טעות". מן הסתם שבמקטעים מקודדים לא נצפה למצוא מוטציות מפרידות אלא אם מדובר ,בד"כ,בנשאי מחלות רצסיביות או דומיננטיות. אגב, גם לגבי מקטעים לא מקודדים ,אני מניח שאתה יודע,שהיום נמצאים להם תפקידי בקרה מגוונים-רוב המחקר מתמקד במיקרוסטליטים בינתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד ציטוט קטן : "ההבנה המפתיעה הזאת, שמספר בעל מאה ספרות שקול מכל בחינה מעשית לאינסוף, הובילה לכמה יישומים מרתקים בתחום ההצפנה והפיענוח של מידע, עניין שכידוע יש לו חשיבות עצומה בזמננו." מכאן אנו למדים שמכל בחינה מעשית אחד חלקי המספר הנ"ל הוא אפס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שיעור בהסתברות הרבצת בי. תודה. לא שיערתי כי מדובר במספרים כ"כ מופלגים. שאלה ולא התקרצצות: יש הסבר גנטי לתופעת הדמיון המדהים, לעיתים עד חוסר יכולת ההורים להבדיל, לפחות מבחינה חיצונית, בחלק מזוגות התאומים/ות שאינם זהים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,דווקא קראתי על זה-שנולדים תאומים,גם לא זהים,להורים יש נטיה להתייחס אליהם כאל תאומים זהים ולסרק אותם באופן דומה,להלביש אותם באופן דומה וכו' (תופעה הפוכה קיימת אצל תאומים זהים שבאופן עצמאי,סליחה-עצמוני, מנסים להיות כמה שיותר שונים בניהם ומבלבלים לגמרי את חוקרי הסביבה-תורשה המתרוצצים מוכי יגון וצער תוך שהם ממלמלים "איפה הילד,איפה הילד") . עוד דבר,בינקות מסתבר שתינוקות נוטים להיות מאוד דומים לאביהם (במקרה של משפ' שרון זה יכול להמשיך גם לאחר הילדות) בניסוי מעניין הוצגו בפני סטודנטים תמונה של תינוק אחד כל פעם ולאחר מכן 3 תמונות של גברים שונים (וגם ההפך אם איני טועה) -הניסוי חזר על עצמו מספר פעמים עם כמות נבדקים מספקת. עכשיו,הסטודנטים התבקשו לנחש מי מבין ה3 הוא האב האמיתי של התינוק (בחרו אגב תינוקות מאותו מוצא-אנגלי אירופאי ככל הזכור לי) ורק אחד ,כל פעם,היה האב של התינוק . בנוסף עשו את אותה המניפולציה עם תינוק אחד ו3 אמהות .וכקבוצת ביקורת היו אבות ואמהות עם תינוקות שלא היו קשורים אליהם. בקבוצת האמהות כל אם קיבלה בקירוב 33% מהקולות שבחרו בה כאם (כלומר אקראיות מובהקת).אותו הדבר לגבי הגברים והנשים בקב' הביקורת .רק בקב' הגברים שהם באמת אבות כל אחד מהאבות המזוייפים קיבל פחות מ25% והאב האמיתי קיבל קצת יותר מ50%. יכול להיות שזה מסביר דמיון,בשלבים מוקדמים,בין תאומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין ואולי גם הגיוני. מישהו רוצה לנחש מדוע בעצם כדאי לתינוקות להיות דומים יותר לאב מאשר לאם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שכדאי להם יותר להיות דומים לאב? אוסקר וויילד, למשל, טען שהטרגדיה של הנשים היא שהן דומות לאמהותיהן, וזו של הגברים - שהם אינם דומים להן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אוסקר וויילד, למשל, טען שהטרגדיה של הנשים היא שהן דומות לאמהותיהן, וזו של הגברים - שהם אינם דומים להן.'' צ''ל ''להם'' בסוף. כלומר לאבותיהם. הרסת את הפואנטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא זה מה שטען אוסקר קשישא. וזה גם לא סותר את הדרישה להידמות לאבות: נהפוך הוא, לגברים הוא ממליץ להידמות לאמותיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סבורה שאתה טועה, אבל מאחר ואוסקר חביבנו אינו בסביבה, נאלץ לאחוז כל אחד בדעתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://www.brainyquote.com/quotes/authors/o/oscar_wi... (הציטוט ה-12, אם אינני טועה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה ששאלת ברצינות: כדי שהאב ידע שהם שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן לזה התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אם האב איננו הגבר שנשוי לאמם, אולי זה מאוד לא כדאי להם... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהסיבה שבפועל, כחמישית ממספר הילודים בעולם אינם באמת מזרע אביהם הרשום. ככל שהחברה שמרנית יותר ומבודדת יותר השיעור עולה. למרבה האירוניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי לערער על האחוז, (שנראה קצת מוגזם) הקשר שמרנות -> אחוז יותר גבוה נראה הגיוני בגלל שלב הביניים שמרנות -> אין אמצעי מניעה -> יותר בגידות מסתיימות בהריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה כאן פעם תגובה (נדמה לי ששל השוטה) עם לינק שדיבר על כ-10% ילדים שאינם של האב שהאם נשואה לו. קשה לי לחשוב כרגע על איזה מילות חיפוש ללכת אבל אולי עוד אמצא (או שהשוטה יראה את התגובה וימצא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 205258 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חח,נתונים מעניינים ומוכרים-במקור שהמחקרים יצאו לראשונה הם הכו בהלם את החוקרים עצמם והנתונים נותרו לא מפורסמים-בשל החשש הכבד להשלכות החברתיות,במשך שנים. מצחיק שככל שהבחורה יותר ווייט טראש היא יותר מועדת לבגוד -אני מניח שגם נשים ממעמד גבוה בוגדות לא פחות,אם לא יותר בהתחשב בסגנון התרבותי הנלווה למעמד -אלא שהן משתמשות באמצעי הגנה,כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסבתות יהודיות? הן לעולם אינן בוגדות עם גוי שכן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגידות המוניות ,ויותר מכך,בין גזעיות ובין לאומיות התחילו ,כנראה,רק עם עליית המערב המתריני כפי שאנו מכירים אותו היום וזה אומר שלא לפני הרבה זמן בכלל. ואם הסבתות בגדו אז הסבים אמורים להיות מועדים יותר לבגידה .ועדיין לא שמעתי על הרבה מקרים באמת אינגה באה להרשל בתביעת מזונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני סבור שיצר לב האדם לא השנה באופן קטגורי בשנות הששים. על פי השמועה, גם במאה ה19 היו הריונות מחוץ לנישואין. "לא תנאף" נחקק כיוון שניאוף הוא חלק מהאופי האנושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והטאבואים החזקים נגד גילוי עריות גם הם מעידים שגילוי עריות הוא חלק מהאופי האנושי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעת זיגמונד, כן, בוודאי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |