בתשובה ליוני יום-טוב, 09/12/05 1:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מה נוראי במאמר הזה? כלומר, האם תוכנו נוראי, או העובדה שאתה מתקשה בהבנת המונחים המופיעים בו? ________________ ברקת, מאוד אוהבת את אורלי לובין שהיתה מרצה שלה, למרות שיש לה (לאורלי, לאורלי) נטייה להפגיז משפטים סבוכי-מבנה בקצב דיבור של 15 בליסטראות בשנייה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. הוא דבילי (אבל זו דעתי האישית בלבד) ב. הוא כתוב בצורה גרועה. גרועה מאוד. אך אני מודה שיש גם רבים כאלו בפקולטות אחרות באוניברסיטה. ג. (וזו הנקודה החשובה) אין לו מקום באוניברסיטה. ללימודי מגדר יש אג'נדה פוליטית מאוד מסוימת (ואורלי לובין אף מתגאה בכך). אין שום סיבה שהמדינה תסבסד אג'נדה פוליטית כלשהי. אפשר לחקור אינטלקטואלית כל נושא אבל כאשר כל מטרת המחקר היא קידום אג'נדה פוליטית זה כבר לא מחקר אינטלקטואלי ואין לזה מקום באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אז א' וב' לא מאוד ענייניים, אבל גם לא מאוד רלוונטיים לאור ג', שנראה שהוא באמת מה שמפריע לך. מדוע בעצם שהמדינה לא תסבסד אג'נדה פוליטית כלשהי, אחת או רבות? (אני לא בטוחה אם היא צריכה לסבסד או לא, אבל שואלת אותך ורוצה להבין מדוע לא)1. אגב, האם המדינה לא מסבסדת כיום לימודי כלכלה ומנהל עסקים השמים דגש על הרוח הליבראלית הקלאסית? האם היא לא מסבסדת לימודי ביוטכנולוגיה הכוללים ניסויים בתאי גזע, העומדים בלב סערה מוסרית בעולם המערבי כולו? מן הסתם יש עוד דוגמאות. 1 טכניקה הידועה בשם "טקטיקת ג' אלכסנדרוביץ"'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינה לא צריכה לסבסד אג'נדות פוליטיות כי אין זה תפקידה. תפקידה הוא לדאוג לרווחתם של תושביה. אפשר היה לטעון שעל המדינה לממן דיון פוליטי על מנת שהרעיונות הטובים ביותר יצאו לאור. אבל אז מי יחליט את מי לממן? את כולם (זה יקר מדי)? גם את הכי שוליים? ומי מחליט מה שולי? לדעתי הויכוח הפוליטי הוא חובה אזרחית, אך אין מקום למדינה להתערב בו. הממשלה מיישמת מדיניות שהיא פועל יוצא של דיון פוליטי אך אל לה להתערב בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעמי הדיון הזה מפספס את הנקודה. כל מי שתומך בגישות שלעיל ובפוליטיקה באקדמיה יאמר לך שהעניין הוא לא שאקדמיה פוליטית זה טוב יותר מאשר אקדמיה א-פוליטית. הטענה היא שלפחות במדעי החברה, האקדמיה היא לעולם פוליטית, ואין טעם להעמיד פנים שאנחנו א-פוליטיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שהטענה נכונה. מה שנראה לך ''חסר עמדה'' הוא פשוט עמדת ההגמוניה השלטת, שהיא בדרך כלל ''שקופה'' ולכן קל להתעלם מקיומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זו "ההגמוניה השלטת" שגם מונעת ממך לנמק ולעמוד באומץ, תחת שם בדוי, מאחרי דברים אלו? כפי שנאמר פעם על ההמלצות לעיתונאים בגוש המזרחי: אם ראית - על תדווח אם דיווחת - על תחתום אם חתמת - אל תתפלא... או כפי שאמר פעם (באמת) שר ממדינה (קומוניסטית כמובן) במז' אסיה לעיתונאי מערבי ששאל אותו שאלה: "עיתונאים אינם אמורים לשאול שאלות!" אבל זה כבר ממש לא קשור. ולשאלתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הרישא לא הבנתי. והסייפא? לא עניתי על שאלתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע שלא תבחרי לך כינוי ונמשיך משם? כי כרגע דברייך נראים ככאלו שאינך מוכנה לעמוד מאחריהם - לא ע"י שימוש בכינוי שיבדיל אותך בדיון זה ולא בהדגמת טענתך, ככה שהמוטיבציה שלי לטרוח כאן אינה גבוהה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שאני עומדת מאחורי דבריי. למיטב ידיעתי לא כלולים בהם סודות צבאיים וגם לא הודאה בעברה פלילית, כך שלא ברור ממה עליי לחשוש. אשמח אם תענה לתגובה 352711 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב התגובה היווה ניסיון לשכנעך, בכל האמצעים, כולל הומור, לבחור לך כינוי. לשאלך: לא ענית על שאלתי. האם "עמדת ההגמוניה השלטת" מציינת אידאולוגיה סמויה המסמאת את עיני החוקרים בחפשם אחר האמת? בין אם כן ובין אם לא, האם תוכלי לבסס או לפחות להדגים האשמה כבדה זו כלפי היכלות הידע האנושי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על "סימוי"(1) עיני החוקרים בחפשם אחר האמת. בעמדת ההגמוניה השלטת ודאי שמובלעת אידיאולוגיה מסוימת: איך בדיוק אפשר לחקור משהו במדעי החברה (שבהם מדובר כאן) ללא אידיאולוגיה כלשהי? הרי אפילו בניית המושגים והחלתם על תופעות שונות רוויה בהכרח באידיאולוגיה. חשוב על "המזרח התיכון", "המזרח הרחוק", "קליטת *העלייה*", "יהודי המזרח", "מוזיקה אתנית"... כולם כולם מציינים זוויות ראייה ברורות מאוד ואידיאולוגיות מאוד. "המזרח התיכון" ו"המזרח הרחוק" הם חלוקות שעשו האנגלים מטעמים אסטרטגיים. כיוון שהם, לעצמם, היוו את מרכז העולם, כמובן - מן הסתם אנחנו נמצאנו מזרחה להם, וסין, למשל, נמצאה מזרחה עוד יותר. שים לב שלאנגליה עצמה אין בדיוק ציון מקום באנגלית. לפחות, לא היה כזה לפני שקבעו את המושג "העולם המערבי" כמקביל ל"עולם המפותח". "קליטת *העלייה*" ו"עדות המזרח" הם מושגים שהמציאו ראשוני המתיישבים היהודים בארץ, שבאו מסיבות ציוניות - אשר על כן ציון נראתה להם כמקום "גבוה" רוחנית משאר העולם. ואינני יודעת מנין בא רעיון "עדות *המזרח*" דווקא, אבל יש לשער שזה משום שהם שייכו את עצמם לעולם המתקרא "מערבי" - כמעין "סמל לקדמה". ומהי "מוזיקה אתנית" אם לא "מוזיקה עממית", שמשום מה שייכת בדרך כלל ל"פולקלור"? בקיצור, כל תופעה (או לפחות רוב מוחלט של התופעות) הנידונות במדעי החברה נתפסת בעיניים מאוד מסוימות, בעלות אינטרסים ואידיאולוגיה ברורים. העניין הוא שכשדנים בתופעות אלה מתוך ראייה דומה לזו של הממסד, קל לשכוח את העובדה הזאת. כי אין צורך לערער על שום דבר או לתקף שום הנחת יסוד. כשאתה חושב אחרת - אז פתאום כולם רואים שיש לך "עמדה"... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*עלייה* היא מושג שהמציאו ראשוני המתיישבים היהודים באר שבאו מסיבות ציונות? איזו בורות, ואיזה אנכרוניזם[*]. אנא פתחי ספר תנך בעמוד האחרון, והביטי במילה האחרונה. "מִי-בָכֶם מִכָּל-עַמּוֹ, יְהוָה אֱלֹהָיו עִמּוֹ--וְיָעַל." [*] אלא אם דברי כורש הם פברוק אשכנזי-ציוני-גברי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל הנקודה של האלמונית ברורה, לא? לא צריך להתרגש מחוסר דיוק בפרטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינה מסוימת אתה צודק; אני מבין ומכיר ואף מסכים עם הטענה העיקרית של האלמונית. אבל הדוגמאות שהיא מביאה מצ'וקמקות, ונראות כאילו הן נובעות מראיית המערב-אמריקה-אנגליה-אשכנזים כמקור כל הרשע והפשע. למשל החלוקה מזרח-מערב. היא קיימת לפחות מאז מלחמות הפרסים ביוונים. היא מקובלת גם בערבית (ע"ע ארצות המגרב=מערב) ועל יהודה הלוי (לבי במזרח ואני בסוף מערב). בוודאי היא איננה המצאה אנגלית. ובוודאי שהיא איננה קיצונית כמו בסין, אשר שמה בסינית, הוא "הארץ המרכזית" ללא כחל וסרק. נחוצה קצת פרספקטיבה גם בביקורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהגישה האנטי-מערבית (\אשכנזית וכו') היא פועל יוצא צפוי למדי של הכוח הרב שהתרבות הזאת מחזיקה בו בעידננו. רוב הביקורות כלפי התרבות הזאת מוצדקות בעיניי (וגם רוב הביקורות על הביקורות האלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקורת על מערכות חזקות זה אמיץ וסבבה[*]. אבל אותי מעליב לשמוע טיעונים שגויים עם מוטיבציה פוליטית (=תעמולה שקרית), ממי שמתיימר לחשוף אמת. [*] אגב, במילייה שלי, אמירת דבר-תמיכה בבוש היא "אמיצה" יותר מתמיכה בצ'אוואס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון, אל תיעלבי[*]. זה לא אישי. טיעונים שגויים זה דבר קיים בעולם שלנו. עדיף להימנע מליצור אותו אבל לא צריך לפחד מלשמוע אותו. הרבה פעמים מאחורי טיעון שגוי יש רעיון מעניין. (אבל אני מסכים שטיעון תקף עדיף). מוטיבציה פוליטית היא לא פסולה. הטענה הרי הייתה שחוסר מוטיבציה פוליטית אינו קיים. גם אם ההנחות שלך מוסוות או לא מודעות, את עדיין מניחה אותן. מה שחשוב הוא באמת שהטיעון יהיה תקף. אבל כמו שראינו, גם זה לא בהכרח הכי חשוב. לדעתי הבעיה העיקרית היא שכל אותם שמאלנים רדיקלים נאו-מרקסיסטים אנטי-סקסיסטים אנטי-גלובליסטים וכו' הם פשוט המשך ישיר של אותו הדבר. הם נובעים מאותו המקום ומביאים לאותם הדברים כמו קודמיהם המודרניסטים או עמיתיהם הנאו-ליברלים. [*] התגובה מנוסחת בלשון נקבה אך היא מיועדת לשמאלניסטים ולימניסטים כאחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה, כל הפתיל הזה התפתל מידי בגלל חוסר הבנה של האלמוני מתגובה 352943 ותלהמותו ההיסטרית הוציאה לי כל חשק לענות. א. ה"ויעל" מסופו של התנ"ך איננו רלוונטי. יש הרבה מאוד מונחים בתנ"ך שלא בחרו להשתמש בהם בימינו. הציונות, ככל תנועה, בחרה את המונחים הנוחים לה, לא את האחרים. ב. לא דיברתי על מזרח ומערב, אלא על מזרח רחוק ומזרח קרוב. את המונחים האלה המציאו האנגלים. ג. לא אמרתי שום דבר ערכי על העלייה או המזרח הקרוב/רחוק, לק הצבעתי על זווית הרראייה המשתקפת מהם. מוטיבציות ואינטרסים שונים קיימים בהחלט ברוב התחומים, ודאי בכל מה ששייך למדעי החברה. ד. אינני מרכסיסטית כלל ועיקר, וגם אין לי כל התנגדות נחרצת למערב. ה. לא ברור לי למה אתה מתכוון ב"הם מביאים בדיוק את אותו דבר". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 352943 הייתה באמת לא מוצלחת. אני לחלוטין מסכים איתך ואין לי מושג למה הוא בחר לענות בטון שבו הוא ענה. אבל לא נראה לי שהוא ידע שהתגובה תיתפס כהתלהמות היסטרית, אחרת היה ממתן אותה. בנוגע לסעיף ה' שלך, אני פשוט מרגיש שכל התורות הביקורתיות האלה, כל מה שנקרא "לימודי תרבות" או "חקר תרבות", שכביכול מבקר את התרבות המערבית על שיגיונותיה וכשליה, הוא בסך הכל נדבך נוסף של אותה תרבות. הוא משתמש בדיוק באותם כלים מילוליים רציונליסטיים שהם סימן היכרה של דרך החשיבה שאותה הוא מבקר. במילים אחרות - תתחילו להירגע. (לא את). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן אתה צודק. אלו הן סערות בתוך אותה כוס מים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבינה שאתה רואה בזה כשל נוסח מח''ש - יענו, התרבות המערבית לא יכולה לבקר את עצמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ, זה לא בדיוק העניין. קשה לי כרגע לנסח למה אני מתכוון, אז אני לא אגיד שום דבר שאני הולך ממש לעמוד מאחוריו. בואי נגיד רק שבמושג הביקורת עצמו כבר נמצא אותו יסוד בעייתי. ולכן זה לא שרק מישהו חיצוני יכול לבקר את תרבות המערב, אלא שכבר הניסיון לביקורת משאיר אותנו באותו משחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. כל עוד אינך מחיל את הביקורת על חלקים אחרים של העולם, אתה לא כופה סימנים משלך על עולם שזר להם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. הבעיה שלי עם מוסד הביקורת אינו כפייה של סימנים, אלא אופן מחשבה מסויים. אני עדיין לא סגור על הניסוח של מה שאני מתכוון, אבל אני חושב שזה קשור בסוג העבודה שטענות על העולם עושות בשיח המערבי. אולי הבעיה היא שכל מיני תורות אומרות כל הזמן: "אין אמת. הכל משחקי כוח". או "תורה צריכה להיות מעניינת, לא אמיתית". ובכן תורות מהסוג הראשון בדרך כלל מדברות הרבה ועושות מעט, ולכן אין להן כ"ך הרבה כוח בעולם. ותורות מהסוג השני הן הרבה פעמים לא מעניינות במיוחד. מצד אחד, כל פעם שבכלל מנסים לבקר משהו, ואת התורות האלה בפרט, אז נכנסים לאותו מעגל. מצד שני, אני מזמן עברתי את שעת השינה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב התורות שאומרות שאין אמת מתכוונות לאין אמת *אחת* ולא בהכרח מחברות לזה את "הכל משחקי כח". וחוץ מאשר בפרשנויות ספרותיות - וגם שם לא בדיוק - לא נתקלתי ברעיון שתורה צריכה להיות מעניינת, לא אמתית. (גם בפרשנות ספרותית נדרש סוג של הוכחה לדברים שאתה אומר, אבל חשוב שזה יהיה מעניין). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, האמת היא שהנושא הזה לא מספיק מעניין אותי כרגע בשביל להמשיך בפתיל הזה. פעם אחרת :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצאה של מי זה מזרח-מערב אם לא של האנגלים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מזרח'' לעומת ''מערב'' הונצחו בעיקר בתקופת המלחמה הקרה. כיום אופנתי לדבר יותר על הצפון אשר מדכא את הדרום. כמוכן יש לזכור שתמיד יש מישהו ממערב לך וממזרח לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולםני המלחמה הקרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע מי חילק לראשונה את העולם באופן קונצפטואלי למזרח/מערב. אבל היוונים ראו עצמם מערביים (לעומת אסיה והפרסים) הרבה לפני שאנגליה היתה קיימת כישות מדינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם ראו את עצמם כמערב - או כמערבה מהפרסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה (לא חידה): מתי נטבעה הממרה הלטינית Ex orient lux, ex occident lex (האור בא ממזרח, החוק מהמערב)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אין לי מושג. ב. מלכתחילה לא דיברתי על מזרח ומערב, אלא אלא מזרח רחוק ומזרח קרוב. אותו אייל שהדחקתי את כינויו ואשר השתלח עליי הסית את הדיון, מחוסר הבנה מוחלט של מה שאני טוענת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אבל נזכרתי במימרה אחרת: You have better get oriented before you have an occident.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנו חלוקים באופן עמוק. מאחר ואת מתייחסת למדעי החברה, אסתפק בשלב זה בכמה ציטוטים מנאומו של עמוס עוז, בקבלו את פרס גתה בשנה שעברה, בתרגום דפנה אלעזר-הלוי ובתוספת טעויות הקלדה שלי: "...בזמן כלשהו במאה התשע-עשרה, זמן לא רב לאחר מותו של גתה, חדרה אל תרבות המערב מחשבה חדשה שטאטאה את הרע הצידה, ולמעשה ביטלה את עצם קיומו. החידוש האינטלקטואלי הזה כונה בשם "מדעי החברה". לדידם של המומחים החדשים, הבטוחים בעצמם, הרציונליים להפליא, האופטימיים והמדעיים-לעילא שעסקו בפסיכולוגיה, באנתרופולוגיה ובכלכלה – הרע לא היה נושא לדיון. במחשבה שנייה, גם הטוב לא. עד עצם היום הזה ישנם חוקרים מתחום מדעי החברה שממאנים לדבר על טוב ועל רע. בעיניהם, כל המוטיבציות והפעולות האנושיות מקורן בנסיבות, שלעיתים קרובות אינן בשליטתו של איש. .... אנו נשלטים בידי הרקע החברתי שלנו. במשך כמאה השנים האחרונות נאמר לנו שאנו מונעים אך ורק בידי אינטרסים עצמיים כלכליים, שאין אנו אלא יציר התרבות האתנית שלנו, שאנו מריונטות התלויות על חוטי התת מודע שלנו ותו לא. במילים אחרות, מדעי החברה המודרניים היו הניסיון המרכזי הראשון לסלק הן את הטוב והן את הרע מעל במת האנושות. בפעם הראשונה בהיסטוריה הארוכה שלהם, הטוב והרע נדחקו שניהם מפני התפיסה כי הנסיבות הן שעומדות תמיד בבסיס החלטותיו של האדם, פעולותיו של האדם ובייחוד סבלותיו של האדם. את החברה יש להאשים. את הילדוּת הכאובה יש להאשים. את האקלים הפוליטי יש להאשים. את הקולוניאליזם. את האימפריאליזם. את הציונות. את הגלובליזציה. כך החלו התחרויות הגדולות של אליפות העולם בקורבנוּת. בפעם הראשונה מאז ספר איוב, השטן מצא את עצמו מחוסר עבודה .... אך הוא לא נותר מובטל. המאה העשרים היתה הזירה הנוראה ביותר של רוע אכזר בהיסטוריה האנושית. מדעי החברה לא הצליחו לנבא את הרוע המודרני המשוכלל הזה ולהתעמת איתו, ואף לא לתפוס את מהותו. פעמים רבות, הרוע הזה של המאה ועשים עטה על עצמו מסווה של תיקון סדרי עולם, של אידאליזם, של חינוך ההמונים או של "פקיחת עיניהם". הטוטליטריות הוצגה כגאולתם החילונית של אחדים, על חשבון חייהם של מיליונים. היום, משנחלצנו בחלק מהעולם מהרוע שבמשטרים טוטליטריים, אנו רוחשים מידה עצומה של כבוד לתרבויות. לרבגוניות. לפלורליזם. אני מכיר כמה אנשים שמוכנים להרוג כל אחד שאינו פלורליסט. השטן נשכר שוב לעבודה בידי הפוסט-מודרניזם; אך הפעם תפקידו היה על סף הקיטש: קומץ קטן וסודי של "כוחות אפלים" הוא האשם תמיד בכל, מעוני ואפליה ומלחמה והתחממות כד"א ועד ל-11 בספט' ולצונאמי. האנשים הפשוטים הם לעולם תמימים. המיעוטים הם לעולם חפים מכל פשע. קורבנות הם, מעצם טיבם, טהורים מוסרית. האם שמתם לב שבימינו השטן אינו נכנס עוד בגופו של שום אדם יחיד? אין לנו עוד פאוסטים משום סוג. על פי השיח האופנתי של ימינו, הרוע הוא קונגלומרט. מערכות הן רעות. ממשלות הן מרושעות. מוסדות חסרי פנים מנהלים את עולם לתועלתם הזדונית. השטן אינו נמצא עוד בפרטים. גברים, נשים וילדים יחידים אינם יכולים להיות "רעים" במובן העתיק של ספר איוב, או של מקבת, או של יאגו, או של פאוסט. אתם ואני – כולנו תמיד נחמדים מאוד. השטן הוא תמיד הממסד. וזה, לדעתי, אינו אלא קיטש מוסרי. ... יש בעולם אנשים טובים. יש בעולם אנשים רעים. את הרוע לא תמיד אפשר להדוף בעזרת לחשים, בעזרת הפגנות, בעזרת ניתוחים חברתיים או פסיכואנליזה. לפעמים, כמוצא אחרון, יש להתעמת איתו בכוח. לדעתי, הרוע המוחלט בעולם אינו המלחמות עצמן, אלא התוקפנות. התוקפנות היא "אם כל המלחמות". ולפעמים יש להדוף אות התוקפנות בכוח הנשק לפני שיוכל לשכון שלום......." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי לראות מה הקשר בין הציטוט הנאה מדבריו של עוז לבין התגובה שאליה התייחסת. אם אתה לוקח כאן בחשבון דברים שאמרתי מוקדם יותר באותו דיון - צר, לי, זה היה מזמן, אינני זוכרת ולא הצלחתי לעקוב כרגע. אשמח אם תגיד על איזה מטענותיי אתה חולק ובאיזה אופן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושבת שאפופידס רוצה לומר, שיש חיה כזו, ''אמת מוחלטת'' (לפחות בקווים גסים), וזאת בניגוד לעמדה שלך, שהדגישה את היחסי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. עיקר כוונתי בתגובה 352918 לא היה להציג עמדה רלטיביסטית, אלא להצביע על כך שגם "קונצנזוס" וגם "הגמוניה" מייצגים עמדה מסוימת. העובדה שזו עמדת "הרוב" לא הופכת אותה *בהכרח* לחוסר עמדה. ב. דבריו של עוז יפים ומעניינים בעיקר משום שהוא אשף הניסוח (ובמקרה זה, צילה אלעזר גם היא עשתה עבודה מצוינת, עד כמה שניתן לשפוט). מאידך גיסא, התוכן אצלו מבולבל משהו. הקישור שהוא עושה בין זוועות המאה ה-20 לבין מדעי החברה מופרך מעיקרו, ודאי ביחס למחצית הראשונה שלה. האדם שהכניס יותר מכל לשיח "ילדות כאובה" ושאר בעיות אישיות היה פרויד, עם הפסיכולוגיה שלו, ולא ממש סביר שמשהו מדבריו עורר את הנאציזם לפעולה1. ואילו הפוסט מודרניזם עם האשמותיו הפוליטיות הכוללניות נולד אחרי כל האירועים הללו. יותר מזה, לפניה, במדעי החברה *חוץ* מפסיכולוגיה (שבאוניברסיטאות שונות נמנית בכלל על המדעי הרוח), לא פסלו מונחים של טוב ורע: פשוט לא עסקו בהם. ומה יש להלין עליהם? במדעי הטבע, למשל, עוסקים במונחים אלה? ג. עוז גם בונה כאן "איש קש" מדופלם בתכלית. דברים כמו "השטן נשכר שוב לעבודה בידי הפוסט-מודרניזם; אך הפעם תפקידו היה על סף הקיטש: קומץ קטן וסודי של "כוחות אפלים" הוא האשם תמיד בכל, מעוני ואפליה ומלחמה והתחממות כד"א ועד ל-11 בספט' ולצונאמי. האנשים הפשוטים הם לעולם תמימים. המיעוטים הם לעולם חפים מכל פשע. קורבנות הם, מעצם טיבם, טהורים מוסרית"... באמת אינם מייצגים שום הוגה רציני, פוסגט מודרניסט או אחר. לו ייצגו אותם - הייתי מתנערת מהם באופן מוחלט.2 1. אני נוטה לחשוב שפרויד אכן השחית את העולם מהרבה בחינות, אבל זה כבר סיפור אחר. 2. כלומר, יותר משאני מנוערת מהם היום: אינני מזהה את עצמי עם הזרם הזה כלל ועיקר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. גם אני לא. אבל גם לא יכולה לומר שאני מודרניסטית. תהיתי פעם (באיזה פוסט שאין לי כוח לקשר אליו כרגע) מה צפוי לנו אחרי גוויעת הפ"מ. התשובה היתה משהו שקשור באחריות, אבל אני לא רואה שזה קורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, טוב, אז יש לי כוח לקשר אליו כרגע: http://www.notes.co.il/aviva/995.asp . אבל זה הכל, ועכשיו לצחצח שיניים ולישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכי חובה עלינו להשתייך לאחד הזרמים הללו? מבחינתי, לפחות, אחת הזכויות הנשמרות לי מתוקף העובדה ש*אינני* מקובעי התרבות היא שאינני מחויבת להגדרות נוקשות של עצמי. בסופו של דבר, גם במודרניזם וגם בפוסטיותו יש הרבה דברים טובים והרבה רעים. אני לוקחת מכל אחד מהם את הכלים הטובים שיצר, ומשתמשת בהם על פי רצוני. וממילא, כמו שאמרת (במאמר מקסים, אגב) שניהם גוועו כבר, ומה שמתהווה עכשיו עוד לא זכה לשום מניפסט ברור. יש למה לחכות.:) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. נחמד לצוף חופשי, הבעיה מתחילה כאשר יש צורך לנקוט עמדה, וכל עמדה כלשהי תהיה פוליטית או מחייבת (ואני לא מדברת על בחירות לכנסת אלא על החלטות יומיומיות כמעט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא? איבדתי אותך. את יגולה לתת דוגמא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן - מה דעתך על המעשה הנראה כאן: http://www.notes.co.il/rinat/15311.asp | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך עניין זה מחייב אותך להכרעה כללית בין מודרניזם לפוסט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הכרעה כללית. פשוט הכרעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז בעניין הזה, למשל, טובים בעיניי גם הפסל וגם שרפתו - שניהם נראים משכנע. מה זה אומר על מצבי הזורם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתיכף יקרוס לך הגל :-))) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהקריסה מתבצעת רק אם אני מכריעה דווקא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני טוענת שלפעמים חייבים להכריע, ושיש מקרים שהכרעה תמקם אותך באחד משני הקטבים האמורים. זה מה שקורה כאן - לא חייבים להכריע, כמובן, אבל אין דרך להכריע מבלי לקחת צד אחד מהשניים. אני אחשוב על דוגמה יותר טובה.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יהיה מאוד משמח, אולי סוף סוף אבין.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קיי, נאמר שהיית מרגלית הר-שפי של הצתת השור. כלומר, היית שומעת מן המצית (שהוא לא חבר שלך, רק מכר) שבכוונתו לשרוף את הפסל באותו ערב. האם היית מדווחת על כך? אם כן, נקטת עמדה. אם לא, גם כן נקטת עמדה. ואולי עדיין זו לא הדוגמה האידיאלית (מבחינת האבחנה בין מ' לפ"מ), אבל דיווח או אי-דיווח לרשויות/משטרה במקרה כזה בהחלט מציב אותך כבעלת עמדה מוסרית כלשהי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על שרפת הפסל ודאי לא הייתי מדווחת: בעיקר משום שלא הייתי חושבת על זה. על רצח רבין, לו הייתי מעלה בדעתי שיש לדברים פן מעשי, יש להניח שהייתי מדווחת. גם כך וגם כך לא הייתי גוזרת את אופן פעולתי ממודרניזם או פוסט, ובכל מקרה לא הייתי מרגישה מחויבות להיות עקבית בבחירה ביניהם. אני עדיין מתקשה להבין את הצורך בעקביות כזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע לא טענתי שיש צורך בעקביות. אמרתי שיש מצבים לא נדירים שבהם הפרט, גם זה שפוסח על שני הסעיפים כפי שתיארת, מוצא עצמו בהכרח תומך אקטיבי של מ' או פ''מ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. עכשיו הבנתי.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נראה לי שה"חולניות" של פרויד וחבריו הייתה עבור הנאצים עוד דוגמה לפרוורסיה שביהודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ייתכן מאוד, אבל קשה להאמין שזה היה גורם מרכזי בשאיפה לחיסולם. וזה ודאי לא הקישור המשתמע מדבריו של עוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. אבל אני רק בניטפוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציעה מכרז על המצאת מלה עברית לניטפוקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע :"ניטפוקים" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנוקדן מנטפק, ניטפוק הוא נוקדנות, ואי לכן ניטפוקים הם נוקדנויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים לי לנטפק אבל נוקדן זה לא פדנט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב מלים: נוֹקְדָן שֵם (מיושן) דייקן, מי שמקפיד ומדקדק בפרטי פרטים ומקדיש תשומת לב מופרזת לפרטים השוליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פדנט זה קפדן או דקדקן, לא? (ובעצם, דקדקן - מי שעוסק בדקויות - זה יופי של תשובה עברית לניטפיקר האנגלי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא חוכמה. הרעיון הוא מלה חדשה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לנטפק זה להוציא ביצי כינים. מכיוון שבאייל הקורא עסקינו, אפשר להציע ''פליית ביצי כינים מקרני אייל'' או פבכמא''י. הוא פבכמאי, היא פבמכאית, הם מפבמכאים. לחליפין- גרומינג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיחלושץ | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עמדתי על שורשיה של נוקדפיקות זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורשי אוויר המא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין - הוא קושר בין החקר העצמי של האדם לבין חוסר אחריות. נקודה ראויה לעיון. בכל אופן, מוזר שעוז מתעלם מהעובדה שהרבה לפני צמוח מדעי החברה, היה מי שניסה להסביר את העולם ואת מניעי האדם - רק שפעם קראו לזה פילוסופיה, או דת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא שהמדע, בניגוד אליהם, אינו מצמיד (או לא אמור להצמיד) ערך מוסרי למניעי האדם. לכן הוא מסוכן. מה שיותר מוזר, הוא שעוז תוקף את אותו המדע גם כאשר הוא כן מביע עמדה מוסרית. והוא אפילו לא עושה את המעשה הראוי ומנסה להסביר את הקישור המיידי בין בחירה מוסרית ובין הפרט הבודד (''הסובייקט המכונן'' - שעל קיומו מערערת עמדה זו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמוס עוז טועה כאשר הוא מאשים את מדעני החברה בכך שלאורך השנים הם החשיבו אך ורק את החברה ואת התרבות ולא גם את הסובייקט הפועל; את הנסיבות ולא גם את הגורמים האישיותיים. זה נלמד בקורסי המבואות של שנה א'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ודאי שמובלעת אידיאולוגיה מסוימת"? לא השתכנעתי. איני מבין למשל מדוע העובדה שאני משתמש במושג "המזרח התיכון" גוזרת עלי איזושהי השקפת עולם. אני מכיר מושג זה מאז שאני ילד והוא נקלט כמילה בפני עצמה, אפילו לא ביטוי, המתקשרת ישירות למושג אותו היא מציינת, מבלי לעבור קודם לא ב"מזרח" ולא ב"תיכון". כך גם בנוגע לביטויים אחרים אליהם מתרגלים, במנותק מן המושגים אותם הם מסמנים. תצטרכי להתאמץ קצת יותר כדי להראות שטיב הסמנטיקה/פונטיקה תוחם את מחשבותינו. ובכלל, גם כאשר הומצא מושג זה, לא הבנתי מדוע נדמה לך שיש בו אידאולוגיה? האין הוא ציון מיקומו הגאוגרפי היחסי של המושג ביחס למציינו? אם זה אידאולוגיה, אז גם במילה "כאן" יש אידאולוגיה, הרי יש בה משום העדפת מיקום הדובר על פני מקומות אחרים, לא? לא הבנתי את ההערה על ציון מקומה של אנגליה, אבל זה כן הזכיר לי את הציטוט של אורוול, בפתיחת מאמר של גורביץ'1. "ואינני יודעת מנין בא רעיון "עדות *המזרח*" דווקא, אבל יש לשער שזה משום שהם שייכו את עצמם לעולם המתקרא "מערבי" - כמעין "סמל לקדמה"." – לא הבנתי את הלוגיקה כאן: מדוע השימוש כאן בעובדה גאוגרפית מחייב גם טענה לגבי קדמה2? [[2לא שהמערב לא היה אז והיום יותר מתקדם, מכל בחינה אפשרית מן המזרח, אלא שאם אין אנו מסכימים על דרכי היסק, נתקשה לדון בדירוג איכויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואינני יודעת מנין בא רעיון "עדות *המזרח*" דווקא, אבל יש לשער שזה משום שהם שייכו את עצמם לעולם המתקרא "מערבי" - כמעין "סמל לקדמה"." – לא הבנתי את הלוגיקה כאן: מדוע השימוש כאן בעובדה גאוגרפית מחייב גם טענה לגבי קדמה2?" האם חשבת לרגע איזו "עובדה גיאוגרפית" יש כאן? העובדה הגיאוגרפית *האמתית* היא שחבל אשכנז ממוקם מזרחית לארצות המגרב, ובעיקר צפונית לעיראק ולתימן. מצד הגיאוגרפיה, היו האשכנזים אמורים לקרוא *לעצמם* "עדות המזרח". אבל האשכנזים אינם "עדות", כמובן - הם אנשים - והם משייכים את עצמם למערב, משום מה. מדוע? משום שהמערב מציין את הקדמה, את העולם המפותח. כשאמרתי שהמושגים שאני מציינת מבליעים אידיאולוגיה מסוימת לא התכוונתי לכל משתמשיהם - שרובם המוחלט, יש להניח, מעולם לא הבחינו כלל מה בדיוק אומר העניין הזה. התכוונתי לטובעי המושגים עצמם. ברורר שבחלוקה *הגיאוגרפית* למזרח ולמערב האנגליפם יוצאים במרכז העולם. כך הם בנו אותה, וכך הם הנחילו אותה לעולם. העובדה היא, שאנחנו - שבתור יהודים ודאי רואים את עצמנו במרכז העולם, משתמשים במושגים האלה שבהם אנו נדחקים דווקא למזרח הקרוב. מה הזכיר לך את הציטוט של אורוול תצטרך להסביר קצת, אם אתה רוצה שאבין את האסוציאציה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בעניין אורוול, שימי לב שצורת החשיבה שאת מבטאת, המתיימרת לספק אבחנות אוניברסליות, מופנית בפועל, כמעט אך ורק כלפי אנגליה דאז וישראל וארה''ב דהיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הזכרתי את ארה''ב בדיון זה עד כמה שזכור לי. נתתי דוגמאות מאנגליה כיוון שמבחינה מושגית היא הנחילה לנו הכי הרבה מושגים, בהיותה האימפריה האחרונה הגדולה ביותר. הזכרתי את ישראל משום שהדומאות הישראליות הן המוכרות ביותר לכולנו, והדוגמא של השם המטעה ''עדות המזרח'' היא אחת המוזרות והמצחיקות ביותר שיש כאן. עדיין לא ברור לי מה עושה כאן אורוול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "עדות המזרח": את מתעלמת מהחלק החשוב של הביטוי. המילה "עדה" הומצאה על ידי השיח האשכנזי הדכאני, כדי ליצור מצג-שווא של עם אחד שיש בו כמה עדות, ולהסתיר את האפליה האתנית שנכפית על השחורים בפלסטין. (או משהו כזה. אם מחפשים להיעלב אפשר תמיד למצוא סיבה. כשהייתי ילד, קראו לזה ספרדים. אחר כך שמעתי שהשם הנכון הוא עדות המזרח. ואחר כך, מזרחיים. היום זה כבר פאסה, ומי שלא אומר יהודים-ערבים הוא קולוניאליסט.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא התעלמתי. ראה תגובה 370684 ב. אין כל קשר לעלבון. מדובר על זוויות ראייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא ברור לי היכן בתגובה 370684 הזכרת שהמושג "עדה" הוא כלי בידי השלטון האשכנזי-ציוני. ב. לדיון בזוויות ראייה, בסובייקט מדכא ואובייקט מנוצל, במהי המילה ה"נכונה" לייצג קבוצת אנשים, יש המון המון קשר לתחושת העלבון של המדוכאים, ולמאבקם למען העצמה עצמית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אבל האשכנזים אינם ''עדות'', כמובן - הם אנשים''... (לא צריך להאכיל בכפית אף אחד). שיח המדוכאים מתייחס, כמובן, לזוויות ראייה ולאופני המשגה. אבל לא כל דיון באלה האחרונים נוגע דווקא לראשונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילה "עדה" השתמשו עוד בתקופת התורכים- העדות הדתיות. הפטנט על השימוש במילה עדה (אם לא נתייחס לספר שמות) לא הומצא על ידי האשכנזים. כמה מאכזב ; הם כבר לא בעלי הרוע המחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני שעליו הגבת כתב באירוניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, כך קורה כשלא קוראים את כל התגובות הרלוונטיות. השטחיות מן השטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצל האנגלים זה היה ''המזרח הקרוב''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש בם השתנה אחרי מלחמת העולם השניה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ללכת רחוק? אותו יחס קיבל עיתונאי מערבי ממדינאי זוכה פרס נובל לשלום באזורנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יחליט את מי לממן? אותם אנשים שמחליטים כמה תקציב תקבל כל רשות מקומית, מה ילמדו בבתי הספר ואיפה יסללו עוד כביש. בהכרח כל ההחלטות הללו אינן אובייקטיביות ו/או מושלמות. לא התייחסת לדוגמאות הנוספות שהבאתי, ולא ציינת אם ההתנגדות העקרונית שלך לסיבסוד אג'נדות פוליטיות באקדמיה נוגעת גם להן, או רק לפוליטיזציה של מדעי הרוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי נראה לי רעיון מאוד רע שפוליטקאים כמו לימור לבנת יחליטו איזה כספים ילכו לקידום איזה מטרה פוליטית באוניברסיטה. האוניברסיטאות בעצמן נלחמות כיום (ומפסידות) נגד כוונתה של לבנת להכניס יותר שליטה פוליטית על תקציבי האוניברסיטה. אשר לדוגמאות שהבאת: בכלכלה אין לי מושג מה קורה. מחקר מדעי עשוי לעורר שאלות מוסריות מפעם לפעם (כמו פיתוח פצצת האטום) והאחראים על הפרויקט צריכים להתחבט בהן. זאת אומרת תפקידם של הפוליטקאים להכריע בשאלות אלו. אקדמאים אינם צריכים להיות קבלני המשנה של הפוליטיקאים. הפוליטיקאים נבחרו בדיוק בכדי שהציבור, דרכם, יוכל להתווכח על שאלות כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה, בדיוק במו כותב המאמר, מפספס את עיקר הביקורת הפוסט-מודרנית. האג'נדה קיימת. אותו חיפוש אחר אמת אובייקטיבית ונטולת אג'נדה שהעידן ה"מודרני" התאפיין בו נכשל, פחות או יותר. לא הצליחו להביא שום חיזוק אקדמי או אינטלקטואלי לקביעה של מהי האמת. בסופו של דבר המדען שחוקר את מערכת השמש, והסוציולוג שחוקר את שכבות המצוקה, והפסיכולוג שחוקר דיכאון שאחרי לידה, הם כולם פועלים בשם אג'נדה מסויימת, במוצהר או לא. התורות הפוסט-מודרניות הפכו את האג'נדה, שלפנים הייתה סמוייה, לעיקר מחקרם1. כותב המאמר מבקר את אותה כותבת פמיניסטית על זה שהיא מצהירה שמטרתה היא כוח ולא השגת האמת. היא פועלת מתוך הנחה שזוהי דרך הפעולה היחידה, ושגם אלה שטוענים ל"אמת" נוקטים בה. אולי היא צודקת ואולי היא טועה, אבל הביקורת חייבת להתייחס להנחה הזו כדי לקבל תוקף. --- 1 אתה יכול לטעון שזה משעמם, ואני אולי אסכים איתך. אבל טענה כזאת לא מצדיקה את חוסר האיפוק שבמאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטרף לדעת הרוב הסוברת שהמאמר שתורגם אינו בעל ערך. הדבר אף מצער אותי כי הכותב מתאר נכון מצב שאכן קיים בעולם האקדמי. איני יודע מה מידת הפרודוקטיביות של חשיפה וכתיבה על המצב הזה, אך גם להצגה ביקורתית של מצב נתון יש ערך אינטלקטואלי משל עצמו. הצרה היא שכותב המאמר מחבר לתאור המצב כמה אבחנות אקדמיות שהן נטולות בסיס לחלוטין וקלות להפרכה: א. הרעיון שהמרקסיזם הוא אנטי-מדעי הוא על פניו מופרך. לדעתי אחת המגרעות של המרקסיזם ואחת הסיבות לכשלונו המעשי היא דבקותו האידיאולוגית ואמונתו העיוורת במטריאליזם מדעי. נדמה לי שזו מידה של בורות וקנאות לטעון שהמרקסיזם אינו אידיאולוגיה פילוסופית חברתית וכלכלית חשובה שבליבה מערכת של תאוריות מדעיות רציניות (והכל על סמך הערה מבודחת של מרקס). נדמה לי שאפילו פול ג'ונסון שכתב בעויינות אין קץ על מרקס, לא טען שהתאוריה שלו היא עורבא-פרח. מכשלת הפשטנות המרקסיסטית נבעה בעיקר מן הסירוב להכיר בריבוי הפנים והגיוון של התופעה האנושית שנובעת מן האידיאולוגיות והמאפיינים הלא מטריאליסטיים והאי-רציונליים של בני האדם. הכותב מתמקד באיפיון מאוד ממוקד של המרקסיזם האקדמי האוסטרלי, כך שקשה לתפוס אותו בהכללות, והוא יכול תמיד לדחות בקלות דוגמאות ממקומות וזמנים אחרים. ובכל אופן, הממסד האקדמי טופח ופונק בבריה"מ המרקסיסטית והמדעים המדוייקים טופחו והועדפו במיוחד. אם המומחים האקדמיים למרקסיזם ניסו להשוות את מעמדם הכלכלי למעמד התאורטיקאים של הבליסטיקה, מטוסי הקרב ומחשבי הירי (ואיני יודע אם הצליחו בכך), מי בנו יידה בהם אבן על כך? ב. הטענה נגד הפמיניסטיות מופרכת. אכן בד"כ אין קשר בין עמדות אידיאולוגיות לבין בקיאות אינטלקטואלית באידיאולוגיה שלך ובאידיאולוגיות אחרות בפרט, אבל מהות האידיאולוגיה הפמינסטית היא העצמת מעמדה הכלכלי-חברתי של האישה. מה דורש הכותב? שכל מי שמבקש משרה אקדמאית בתחום הפמיניזם חייב להיות אנטי-פמיניסט ותומך נאמן של מריטוקרטיה פוריטנית? מה פסול בכך שאקדמאיות פמיניסטיות תומכות באג'נדה פוליטית פמיניסטית?האם מריטוקרטיה אקדמאית היא פוליטיקה כל כך נפוצה, בדוקה וניתנת למימוש יותר מהמרקסיזם למשל? ג. על פוסט-מודרניזם איני כותב כי איני יודע על כך דבר, אבל נאמנה עליי עדותו של יהונתן אורן שאין מדובר בעטיפה ריקה. נדמה לי שהמופרכות של המאמר נובעת מהנחת יסוד סמוייה שלו. ההנחה היא שלפני פרוץ המרקסיזם,פמיניזם והפוסט-מודרניזם (מפפ"ם), האקדמיה היתה היכל שיש של חקר האמת והתבונה שבו הסתובבו רק קליברים כמו פיתגורס, אאוקלידס, שפינוזה, קאנט ואיינשטיין. אך הגיעו המפפ"ם ובמטה קסם היכל התבונה הפך למאורה השורצת בני אדם בינוניים המונעים ע"י צורכי הפרנסה שלהם. לדעתי האמונה הזאת מצביעה על עיוורון עמוק הגובל באי-ראייה מוחלטת של המציאות. כל הממסד האקדמי כולו הוא ילד השעשועים של עודף המשאבים האנושי וכולו אנטי-תזה של יעילות כלכלית ומנהלית. האוניברסיטאות פורחות בחברות בהן נוצר עודף הכנסות המאפשר קיום ממסד בזבזני המאפשר מלבד חינוך מדעי של הדורות הבאים גם קיום מספיק זמן פנוי למחקר, חיפוש אחר תובנות ותאוריות חדשות ובזבוז אינסופי של זמן בכינוסים ודיונים מדעיים חסרי חשיבות. כל המערכת כולה בנוייה על העיקרון שבקרב אלף תרומות מדעיות שוליות (במקרה הטוב) תמצא אחת מרכזית. בקרב אלף מדענים פעילים (במקרה הטוב) ימצא חתן נובל אחד (ויזכור הקורא שרוב הציבור כלל אינו יודע מה תרמו אפילו אותם בכירי הבכירים לחייו). צריך להיות מאוד מאוד תמים (החל מגיל מסויים) כדי לא להבחין בכך שהממסד האקדמאי כמו כל מוסד אנושי אחר בנוי מבני אדם המונעים ע"י צורכי פרנסה בסיסיים ולא ע"י "החיפוש אחר האמת והתבונה" (בלשון יותר אקדמאית יקראו לך אג'נדה פוליטית ומאבקי כח בירוקרטיים). ה"קריירה" האקדמית של אנשים כמו שפינוזה, איינשטיין, פייגנבאום וביל גייטס תעיד על כך. איינשטיין לטעמי הוא דוגמה טובה במיוחד. איינשטיין החל את הקריירה המדעית שלו במכון הפטנטים השוויצרי, מה שמראה ראשית על כמות הזמן הפנוי שיש לעובדי המכון הזה ושנית על מידת המהימנות שיש ליחס למנגנון הבחירה המריטוקרטי של האקדמיה. יתר על כן ככל ששמו של איינשטיין עלה בעולם וביחס ישר להתקדמותו בעולם האקדמי, הלכה תרומתו המדעית ופחתה. הניסיון ל"ייעל" את המצב הבסיסי הזה ויתר על כן ליחס את כל כולו לתומכי המפפ"ם, מראה על חוסר הבנה בסיסי. כל זמן שהחברה תמשיך להעביר תקציבים שחלקם הגדול יתכלה על לימודי מגדר, מחקרים על אג'נדות פוליטיות, מחקרים על נקרופיליה הומוסקסואלית בקרב בע"ח וסתם מחקרים שוליים, תמשיך האקדמיה להתקיים ומדי פעם לתת דיוידנדים שלא ניתן להעריך את מלוא ערכם באמצעות רואי חשבון. הצרה מתחילה כאשר החברה מתרוששת ומתחילה לנסות ל"ייעל" את החיים האקדמיים (ושוב ראו את האקדמיה הסובייטית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. מרקסיזם אינו מדעי. זו לא ביקורת, זו פשוט עובדה. פשוט אי אפשר להפעיל את המתודה המדעית בתחומים בהם המרקסיזם פועל. טענת סטוב היא שהוא אינו אקדמי. פול ג'ונסון אולי לא טען שהמרקסיזם הוא עורבא פרח אבל זה לא מונע ממני, ורבים אחרים, לעשות זאת. זו תיאוריה שלא רק שלא הוכיחה את עצמה אלא גרמה לסבל נוראי. בתור תיאוריה שאמורה הייתה לחזות את השיפור הבלתי נמנע במצבם של בני האדם הייתי אומר שהיא נכשלה לא רק בחיזוי אלא גם בביצוע. ב. סטוב לא רוצה שמקבלי משרות בתחום הפמיניזם יהיו אנטי-פמיניסטים אלא שלא יהיו משרות אקדמיות בתחום. פשוט בגלל שכרגע זו לא דיסציפלינה אקדמית אלא פוליטית. לא בטוח שהבנתי מה שכתבת בהמשך. אתה טוען שבגלל שהאקדמיה בזבזנית מעצם טבעה אין בעיה שהמצב ימשך ואף יחמיר? אם זה כל כך בזבזני למה שלא נשקיע את הכסף במערכת הבריאות למשל? זו גם מערכת בזבזנית אבל לפחות פלח יותר גדול של האוכלוסיה נהנה ממנה. מדוע על פועל ממגדל העמק לממן את פטפוטי הסרק של אקדמאים? נראה לי שזה לא מקדם אותו כהוא זה. אם באמת אנו מעונינים להציף את האקדמיה בכסף לא עדיף לנתב את המימון למדעים, ולא למדעי הרוח (שזה בדיוק מה שסטוב רוצה)? לא נראה לי שגם מיליון מחקרים מרקסיסטיים יתרמו להצלחה מדעית אחת. ה"הצלחות" המרקסיסטיות נראות לי לא רצויות והייתי מוותר עליהן בחפץ לב. יותר מזה, כשסטוב אומר שהפקולטה למדעי הרוח היא אסון אקטיבי הוא מתכוון לכך. זה לא שהידע שמיוצר שם הוא חסר ערך, הוא הרסני. כדוגמא אביא את המקרה של תדי כ"ץ שפיברק עבודה שלמה על טבח שביצעו כביכול חיילי חטיבת אלכסנדרוני בערבים במלחמת העצמאות וקיבל על העבודה ציון 97. אחרי שהפסיד בתביעת דיבה והעבודה נפסלה על ידי ועדה אוניברסיטאית לא היסס ד"ר פפה, מה"הסטוריונים החדשים", להגן על העבודה בנימוק ש"בעיני, כהיסטוריון, מה שאמרו היהודים, מה שאמרו הערבים, מה שאמרו הרמזים בארכיון צה"ל - מספיקים בשבילי להגיד בשכנוע עמוק שהיה טבח בטנטורה." זאת אומרת, לא ממש היו עדויות אמינות על טבח, אבל את פפה זה לא עוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה הן "עדויות אמינות" אם לא "מה שאמרו היהודים, מה שאמרו הערבים, מה שאמרו הרמזים בארכיון צה"ל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה הספציפי הזה העדויות לא תמכו בהשערה שהיה טבח. כך קבע בית-המשפט. לפפה זה כמובן לא הספיק כי מבחינתו גם אם אין עשן אין בעיה לטעון שיש אש. הוא חשף היטב את המניע שלו כאשר אמר על אנשי אקדמיה אחרים: "במקום פרשה שהביאה לחרם עליהם, הם יכלו להפוך אותה לפרשה שהיתה מאדירה את שמם בעולם..." חבל רק שיש לו קביעות. לא ראוי שאדם שמוגדר כאינטלקטואל, כרודף אחר האמת, ירדוף אחר הפרסום גם במחיר האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היהדות היא "תיאוריה שלא רק שלא הוכיחה את עצמה אלא גרמה לסבל נוראי". מרבית בני האדם בחרו בדתות אחרות ורבים מאלו שדבקו בה זכו להצטער על כך. בתור דת המבטיחה למאמיניה שיפור בלתי נמנע במצבם, הייתי אומר שהיא נכשלה לא רק בהבטחות שוא אלא גם בקיומן. אני מציע לא ללמד ולא לחקור את היהדות באקדמיה ולהותיר את מדעי היהדות לחוגים המצומצמים הממשיכים לדבוק בה. באשר למרקסיזם, הויכוח כלל אינו אם המרקסיזם צדק או הצליח או אם הוא מדעי ולכן אסכים איתך שבחלק מן התחומים בהם עוסק המרקסיזם "אי אפשר להפעיל את המתודה המדעית". המרקסיזם הוא פילוסופיה/אידיאולוגיה כלכלית-חברתית. ככזה השאלה אם הוא הצליח בבריה"מ בקובה או בגאנה היא כמעט בלתי רלאבנטית. המרקסיזם הוא תיאוריה חשובה. בין אם היא יותר או פחות מציאותית היא ראוייה לעיון ולימוד. להבנתי הויכוח לא היה אם המרקסיזם הוא מדעית "נכון" או לא. נטען שהמרקסיזם הוא אנטי מדעי במובן שהוא פועל לחסל דיסציפלינות אחרות ובפרט את הדיסציפלינות של מדעי הטבע. על כך הערתי שככל הידוע לי המרקסיזם דוקא סבל מהטייה לטובתם של מדעי הטבע והשתדל להידמות ולהיכלל בהם ולהתרחק ממדעי הרוח. לא אופתע אם מרקסיסטים פעלו לחסל קתדרות של מדעי הרוח, אבל אופתע מאד להיווכח שהם ניסו לסגור ולגמד את המחקר במדעים המדוייקים. ב. האם אתה בטוח שזו עמדתו של סטוב? אם כל הקתדרות של הפמיניזם הן מצגת שוא פוליטית, מה אכפת לו מי למה ואיך מתמנים שם? בעיני הפמיניזם ושיוויון הזכויות לנשים הוא אחת התופעות המרכזיות של המאה ה-20. ככזה, המחשבה שהוא תופעה שאינה ראוייה למחקר ועיון אקדמי נראית לי תמוהה. ג. לגבי ה"בזבוז" שהוא סוד קיומה של האקדמיה, מדובר בעניין המרכזי כאן. לא רציתי להתפרש יתר על המידה ולכן יצאתי אולי לא מובן. אני אכן סבור שהאקדמיה חיא אכן מוסד שעצם קיומו קשור במושג רווחה. אקדמיה אינה פורחת באפריקה הענייה. אפילו בהודו שם קיימת תרבות אקדמית די מבוססת המתקיימת בתוך כיסי העושר הקיימים שם, הקיום הוא תמיד קיום של דחקות וצמצום, בהשפעת העוני המנוול המקיף את הקמפוסים והגירת מיטב התוצרת אל הקמפוסים השלווים שמעבר לים. אני אכן סבור שמדיניות "ייעול" ונסיון לאכוף מדדים תאצ'ריסטיים (משק בית) על הממסד האקדמי יביאו פשוט לקמילה ונבילה של הממסד כולו. מצד שני איני טוען שאין צורך לדון בחשיבות היחסית של נושאים אקדמיים שונים ובמדיניות התקצוב של קתדרות שונות. איני סבור שהצפת האוניברסיטאות בתקציבים עומדת על הפרק ואיני מאמין שהפקולטות למדעי הרוח הם בור של שומן (נהפוך הוא. נראה שמאבקי הכח המרים על מינויים הם אות לצמצום המשאבים). לכן הצטערתי שדיון על מנגנון המינויים האקדמי "נסתם" ע"י טענות תמוהות כאילו מרקסיזם ופמיניזם אינם נושאים מספיק חשובים ללימוד אקדמי. ד. באשר להנגדה שנהייתה אופנתית באייל בזמן האחרון בין מדעי הטבע למדעי הרוח. ראשית אני סבור שבלאו הכי מרבית התקציבים הולכים למדעי הטבע וכל התקצוב של מדעי הרוח הוא שולי בחשיבותו מראש. ה. אין מקום להנחה שכל או אפילו רוב המחקרים במדעי הטבע תורמים באופן ישיר לרווחת המין האנושי. לאחר המאה ה-20, זו הנחה מוזרה. ספק רב אם הוכחת השערת פרמה או גולדבך במתמטיקה תרמה (תתרום) באופן חומרי לרווחת המין האנושי. ספק רב אם האסטרופיזיקה וחקר חלקיקי היסוד העוסקים בתחומים שבכל טווח נראה לעין הם מחוץ לתחום הנגיעה של הטכנולוגיה שלנו, יכולים לתרום משהו ממשי לפועל ממגדל העמק. איני אומר שלמחקר האקדמי אין תפקיד ברמת ההתפתחות המשקית והתעשייתית של החברה. איני אומר שמחקר אקדמי מפותח אינו תורם לעושרה הכלכלי של החברה, אבל דוקא משום כך יהא זה מעשה חלם להעמיד את תקציב המחלקה למתמטיקה מול הצרכים של סל התרופות. ו. יתר על כן איני מבין מדוע כולם מניחים שכל הבטלנים, הקשקשנים, הנדחפים ומבלי עולם מתרכזים במדעי הרוח. נכון שבמדעים המדוייקים הקריטריונים יותר ברורים וקשה יותר לשחק במערכת. גם הכספים המרובים יותר גורמים לבקרה הדוקה יותר. אבל באופן מהותי המצב אינו שונה. בדיון מקביל מתרחש כבר שבועות מהלך בו טובי המוחות הצעירים של קוראי האייל מנסים להבין אם מה שמנסים להאכיל אותם הוא רעיון מתמטי בעל ערך או איסטרא בלגינא. הארכנות והסבלנות האדירים הנדרשים לכך רק מראים שגם במדעי הטבע לא תמיד קל להבחין בין התבן לקש. בכל מקרה להנחה שכל אחד ואחד במחלקות האקדמיות של מדעי הטבע, תורם משהו מהותי לקידמה המדעית, אין בסיס. ז. איזה נזק איום ונורא גרם המקרה של תדי כ"ץ? קצת פרופורציות בבקשה. ואם כבר מזכירים את הפארסה הקומית הזאת, נדמה לי שהקיבוץ של תדי כ"ץ הוא שמימן את האקדמיה ולא להיפך. ז. מדוע על פועל ממגדל העמק לממן את פטפוטי הסרק של אקדמאים? מדוע הפועל הזה צריך לממן את האופרה, התאטרון הקאמרי, מכון וינגייט, בתי כנסת וישיבות ואת פטפוטי הסרק בועדות הכנסת? הרי אפשר בכספים האלו להגדיל את סל התרופות. יתכן שכך כמה אנשים אפילו ינצלו ממוות ויבריאו. המילכוד הוא שהדבר הראשון שאנשים אלו יעשו לאחר שיבריאו, הוא להמלט מכאן למקום שבו אפשר גם לפטפט קצת פטפוטי סרק בעבודה ולא רק להציל את החולים ולתמוך בנזקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היהדות אולי גרמה לסבל נוראי אבל יהודי יכל בקלות להתחמק מרדיפות אנטישמיות על ידי המרת דתו. יהודים לא כלאו יהודים אחרים במחנות ריכוז, עינו אותם והרעיבו אותם למוות. אם היה סבל ביהדות הוא נגרם על ידי גורמים חיצוניים ולא על ידי היהודים עצמם. נכון שהיהדות מבטיחה גורל טוב יותר, אבל בעולם הבא. אין שום דרך לוודא אם קיום תרי"ג מצוות אכן משפר את מצבך בעולם הבא. לעומת זאת ברור מההיסטוריה של המאה ה-20 שכל מדינה שתבחר ללכת במשעול המרקסיזם אזרחיה ישלמו על כך מחיר כבד. כל זאת מבלי להזכיר את העובדה שהיהדות אינה תיאוריה פוליטית ושבכל מקרה המחלקה ליהודי יהדות היא מקום טוב ללימוד היהדות, מה שלא נכון לגבי המחלקה לפילוסופיה ומרקסיזם. ב. אינני יכול להיות בטוח מה סטוב חשב כיוון שהוא נפטר. מה שנראה לי שהוא חשב הוא שמצגות שווא פוליטיות אין מקומן באקדמיה. זה בזבוז כסף ומשאבים אחרים. ג. אף אחד לא הוכיח שהשקעה במדעי הרוח גורמת לפריחה במדע. מסיבות היסטוריות אוניברסיטאות עוסקות הן במדע והן בדיסציפלינות אקדמיות שאינן מדעיות, אך לא בטוח שזה הכרחי. מכל מקום, לא הצעתי לסגור את הפקולטה למדעי הרוח אלא פשוט להפסיק את סבסודה. כידוע לך, באוניברסיטאות פרטיות בארה"ב פקולטות אלו עולות ופורחות בגלל שיש להן מספיק ביקוש. תקוותי היא שהפסקת הסבסוד תוביל לכך שפחות חדלי אישים יהיו חברי סגל. מובן שאין כל ערובה לכך שזו תהיה התוצאה, אך גם אם לא לפחות תקטן כמות הזבל היוצאת מהפקולטה. ד. אני בכלל לא בטוח שתקציב הפקולטה למדעי הרוח כל כך זניח. לפי דבריו של מאיר שטרית המדינה מממנת כ-85% משכר הלימוד ומספר הסטודנטים בפקולטה די גדול. ה. נכון שלא כל המחקרים במדעי הטבע גורמים לרווחת המין האנושי. מצד שני ברור כי (כמעט) כל התפתחות המין האנושי במאות האחרונות הונעה על ידי התקדמות טכנולוגית שלא הייתה אפשרית ללא מחקר בסיסי ויישומי בתחומים אלו. ברור שחלק מהמשאבים המופנים למחקר מתבזבזים אך זה המצב בכל מערכת. לפחות מהמחקר הזה האנושות שואבת תועלת. ו. זה נראה כך פשוט כי אי אפשר להצביע על הישגים מוחשיים במדעי הרוח ולעומת זאת על הרבה רעות רוח. ז. הנזק שנגרם הוא גם לשמם הטוב של ותיקי חטיבת אלכסנדרוני (שאולי לא חשוב לך אבל להם כנראה מאוד), גם למוניטין של מדינת ישראל, גם לעמדתה של ישראל במו"מ (וזאת כתוצאה מהפגיעה במוניטין) וגם לעיקרון של שמירה על יושר אינטלקטואלי באקדמיה. לא מספיק בשביל עבודה של אידיוט אחד? ח. באמת אין לו מה לממן את אלו. מדוע עליו לממן שעשועים שאינו נהנה מהם? בארץ זה פחות ניכר, כי מדובר בפחות כסף, אבל בחו"ל המימון של אמנים קיקיוניים כבר הוביל לפארסות כמו מה שמופיע בקישור שלמטה. בעיקרון, לא נראה לי שהרבה אנשים ירדו מהארץ כי הם לא יכולים לראות את "לה טרויאטה". אם יהיו רבים שירצו לראות את זה ודאי שיוכלו לשלם מספיק בכדי לקיים בית אופרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, שכחתי את הקישור: http://news.bbc.co.uk/2/hi/entertainment/4492650.stm | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |