|
||||
|
||||
אני לא בטוח שאנחנו מדברים על אותו הדבר. הבעיה שלי עם מוסד הביקורת אינו כפייה של סימנים, אלא אופן מחשבה מסויים. אני עדיין לא סגור על הניסוח של מה שאני מתכוון, אבל אני חושב שזה קשור בסוג העבודה שטענות על העולם עושות בשיח המערבי. אולי הבעיה היא שכל מיני תורות אומרות כל הזמן: "אין אמת. הכל משחקי כוח". או "תורה צריכה להיות מעניינת, לא אמיתית". ובכן תורות מהסוג הראשון בדרך כלל מדברות הרבה ועושות מעט, ולכן אין להן כ"ך הרבה כוח בעולם. ותורות מהסוג השני הן הרבה פעמים לא מעניינות במיוחד. מצד אחד, כל פעם שבכלל מנסים לבקר משהו, ואת התורות האלה בפרט, אז נכנסים לאותו מעגל. מצד שני, אני מזמן עברתי את שעת השינה שלי. |
|
||||
|
||||
רוב התורות שאומרות שאין אמת מתכוונות לאין אמת *אחת* ולא בהכרח מחברות לזה את "הכל משחקי כח". וחוץ מאשר בפרשנויות ספרותיות - וגם שם לא בדיוק - לא נתקלתי ברעיון שתורה צריכה להיות מעניינת, לא אמתית. (גם בפרשנות ספרותית נדרש סוג של הוכחה לדברים שאתה אומר, אבל חשוב שזה יהיה מעניין). |
|
||||
|
||||
טוב, האמת היא שהנושא הזה לא מספיק מעניין אותי כרגע בשביל להמשיך בפתיל הזה. פעם אחרת :) |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |