בתשובה לאביב י., 23/10/05 12:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במקומך הייתי נזהר יותר בלשונך ולא מתלהם על טעות כתיב שהיית לי כמו שקוראת לכולם כאן בדיון. אתה מתכתב אם מישהו שפיתח תוכנית שיושמה בהצלחה עניין וחשק רב 1,200 גני ילדים בישראל ב 52 רשויות מקומיות בישראל. ביחס להבנה במתמטיקה, על אחת כמה וכמה הייתי נזהר בשיחה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקוה שאתה צוחק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא את העמוד הראשון - "נעליים" בספרי "מכתבי אהבה למתמטיקה" הוצאת רכס 2002 אז תבין, אולי מדוע אני צוחק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש שמץ של אמת בגודל הצלחת תוכנית הלימודים שפיתחת, אני לא רק אזהר - אני אפילו אתחיל קצת לפחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביב, אל תפחד בבקשה. בטח לא ממני. אני הוא רק הילד ששואל את השאלות. בקישור המצורף תוכל למצוא פרוט כל הישובים בהם יושמה תוכנית ראשית בין השנים 1990-1995 כמו כן באתר של גן אדם תוכל לקרוא גם על גישתי לבעיה השישית של הילברט. משה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברשותך (או בלי), אחשוש ואפחד כאחד. אז זהו, למרות שאתה מחבב את התדמית הרומנטית של הילד-שיודע-לשאול, אתה לא ילד ששואל שאלות, אלא מבוגר עם תשובות מוכנות ומאוד לא מסויגות (בלשון המעטה). אתה אדם מבוגר, המציג את עצמו כמתמטיקאי וכאדם העוסק ב"מחקר מתמטי" ומרצה את *תשובותיו* האישיות בפני ילדים. מפגש ראשוני שכזה של ילדים עם עולם המתמטיקה, משול להפגשת ילדים עם עולם המדע, באמצעות סיבוב הרצאות של מחב"תים. יתערב משרד החינוך וישא"ק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביב, איך אתה היית מפגיש (יותר טוב ממני) את ילדי גן עם נושא המתמטיקה. משה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, נראה לי שאין לך עדיין ילדים. אבל להורים שבאתר, לפחות אלה המגדלים את ילדיהם בארץ, יש בהחלט סיבה לפחד. וגם לכל אנשים החינוך במדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפחד מחשיבה מקורית" סדנה שאני אעביר היום בשעה 20:00 בצפון הארץ. תודה לך על השיתוף ברגשות. אגב, יש לי שני ילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל להמנע מלהתערב בפתילים האלו, אבל אני חייב לברר: האם כל אחד יכול להציע למשרד החינוך ליישם תוכנית כזאת בגני הילדים? איזה סוג כישורים נדרש מאדם שיציע תוכנית כזאת ומי בודק את התוכנית ( פדגוגים? מתמטיקאים?) מאיפה המימון לתוכנית כזאת? מההורים? ממשרד החינוך? מתורמים? האם דרושה הסכמת ההורים לפני יישום תוכנית כזאת? אולי אישור ועדת הלסינקי? האם, לאחר סיום התוכנית, ממשיכים במעקב אחרי ילדי הגנים, כדי לראות כמה התוכנית השפיעה על היכולות שלהם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן, אני שמח שאתה בפתיל ! אבל, במה שוכנעת ? בכדי שתשובתי תהיה מדויקת לך משה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוכנעתי בשיטת השוברים. זאת בדיחה פנימית: יש באתר מגיב שהוא דוגל בשיטה הזאת, שאומרת, בגדול, שבמקום לספק חינוך חינם, המדינה תיתן לכל (הורה ל)ילד כמות מסויימת של שוברים, שאיתם הם יכולים "לשלם" לבית ספר כרצונם. כל מי שרוצה להקים בית ספר יצטרך לשכנע מספיק (הורים ל)ילדים ללמוד אצלו, ומשרד החינוך ישלם לבית הספר על פי כמות השוברים שבידו. אה, עיקר שכחתי: אפשר גם לקנות שוברים נוספים, למי שרוצה לספק לילדיו חינוך יקר (או יוקרתי) יותר. בקיצור, זאת שיטה להפרטת מערכת החינוך מבלי לפגוע במיעוטי היכולת (לפחות תיאורטית). אני לא מבין למה היית צריך את הנתונים האילו כדי לענות לי, אבל הנה, קיבלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היזהר! מדרון חלקלק לפניך. כשמתחילים עם שוק חופשי, לעולם אין לדעת איך זה ייגמר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיצע הרב של ההודעות האלו מעיד על הביקוש להן :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראובן, אם הנושא מענין אותך באמת אתה יכול להשלב בהרצאות לגננות על מתמטיקה. לשם כך אתה צריך להיות בעל תואר ראשון לפחות . אם אתה רוצה הכוונה יותר מפורטת שלח לי אימייל. אשמח לעשות זאת מבלי קשר לתפיסתך המתמטית. כל בעל רצון ועניין אמיתי מבורך בתחום. לגבי פיתוח תוכניות לגני ילדים אתה צריך להיות בעל נסיון מוכח או להצטרף לצוות קיים. במקרה שלי אני עוסק בתחום כבר משנת 1988. בשנת 1995 פנה אלי משרד החינוך, לנהל את תחום הגיל הרך בפרוייקט מחר 98 באצבע הגליל ופיתחנו עד 2001 את "הפדגוגיה של הלא נודע" שסוכם בספר "מסע אל הלא נודע" חג שמח משה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת לאחר שלהקת החימום תפתח בהרצאה הקצרה "הקלות שבאנשי הקש" בשעה 19:30. הפחד הוא לא מחשיבה מקורית, אלא מ: א. אנשי חינוך1 המתימרים לדעת את אשר הם לא. ב. אנשי חינוך המתימרים להיות משהו שהם לא. ג. אנשי חינוך בשליחות קדושה של "מהפכה מחשבתית" שכולה אור, ראיית האמת כפי שהיא ושאר סינוורים. __________ 1 תרצה או לא תרצה, אתה לא "ילד השואל שאלות" אלא איש חינוך המעביר חומר לימודי לילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור ישיר: http://www.makom.org.il/ganadam/article/29 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך מפחיד? נגיד והוא יצליח ללמד את כל ילדי הגן בארץ של-4 יש 9 סימטריות פנימיות, אז מה יקרה? נגיד והוא יצליח ללמד את כל הגננות שקנטור לא הבין מה הוא עשה, מה עלול לקרות? אתה זוכר מה לימדה אותך הגננת שלך על מספרים? אתה יודע מה הגננת שלך חשבה על דברים כמו תורת הקוונטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא כל כך מפחיד (הצלחתי להשתלט על הרעידות), אבל זה פשוט מצער. אם נבחן כל פעולה במערכת החינוך באופן פרטני - רק היא בפני עצמה ובמנותק משאר הנזקים שהיא מיצרת, אכן תמיד נוכל לשאול את השאלה "גם אם לימדו את הילד איזו שטות, איזה נזק כבר יכול להיות לכך? הילד יגדל, יקרא ספרים והכל יבוא על מקומו בשלום". נכון, משה קליין לא לבד ולא חסרים אנשי חינוך שמאכילים את הילדים בכפית1 ומאכילים אותם שטויות. יכול להיות שהנזקים להם הוא גורם הם זניחים בהשוואה לכל השאר. משום מה זה לא מצליח לנחם אותי. __________ 1 עפ"י הנאום של משה קליין, למרות החיבה לתדמית העצמית של "ילד השואל שאלות", הוא לא רק מאכיל את הילדים בכפית, הוא דוחף להם את המושגים ואת דעותיו האישיות בכוח (כוח גילו בהשוואה לגיל הילדים, כוח סמכותו, כוח יומרתו להיות מתמטיקאי חשוב העוסק במחקר מתמטי, כוח בורות סביבתו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מסכים, למיטב הבנתי עדיף גננת שיודעת מי היה קנטור וחושבת שהוא טעה, מגננת שלא יודעת מי היה קנטור (וסקר קצר יגלה לך שזה הרוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו לא מסכימים1. עמדת מיעוט זה דווקא משהו שלא מפחיד אותי, אבל הרבה יותר חשוב: האם ניסחת כבר את התשובה ההומוריסטית? ___________ 1 בהנחה שב-"למיטב הבנתי עדיף גננת שיודעת מי היה קנטור וחושבת שהוא טעה, מגננת שלא יודעת מי היה קנטור" אתה מתכוון לאמירה כללית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון לאמירה כללית, אלא לאמירה ספציפית. ודאי שהדבר לא נכון לגבי כל אמירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני חושב שהעמדה שלך פחות ברורה ממה שהיה נדמה לך בתגובה 340978. אני עדיין לא מבין מהי בדיוק העמדה שלך. (או ליתר דיוק: אחד הקוראים של התגובה ההיא הוא הרבה פחות אינטליגנטי ממה שנדמה לך) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה מעדיף גננת שבטוחה במשהו שהוא לא נכון על פני גננת שפשוט לא יודעת אותו. תעדיף גם גננת שבטוחה ש-1+1=3 ותנחיל ידע זה לפעוטים על פני גננת שלא יודעת אפילו ש-1+1=2 ולכן לא תדבר איתם על חשבון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר לא. אני מעדיף גננת שבטוחה שהיא יודעת משהו שהוא לא נכון ושממילא לא יעבור לילדים, על פני גננת שפשוט לא יודעת אותו. אני מעדיף גננת שמאמינה שפלוטו באופק זה סימן טוב, על פני גננת שלא יודעת שיש כוכב בשם פלוטו. אני לא מעדיף גננת שיודעת ש 1+1=2. ההבדל הוא כל כך מובהק, והתגובה שלי כל כך ברורה, שאני פשוט לא מבין איך קרה ששלושה אנשים אינטליגנטים הצליחו לפרש את התגובה שלי לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי התגובה הקודמת שלך ברורה, אבל התגובה הנוכחית לא כל כך - לא הבנתי מה אתה מנסה לומר ("כלומר לא" - למה אתה מתייחס באמירה הזו? ומה הכוונה ב"אני לא מעדיף גננת שיודעת ש-1+1=2"?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש שתי גננות, שתיהן יודעות כמה זה 1+1, שתיהן יודעות מתי תשרי ומתי כסלו, שתיהן יודעות את כל שירי הילדים, שתיהן יודעות את כל מה שאנחנו מצפים שילד בסיום הגן (והעממי) ידע, וכמובן ששתיהן יודעות איך לטפל בילדים. בנוסף לזה, אחת מהן "יודעת" שהתודעה היא פונקציית הגישור בין האוסף לרצף, והשניה לא יודעת מה זה פונקציה, אוסף או רצף. אחת מהן יודעת שהארמדילו הוא שילוב של צב שלמד להתקפל וקיפוד שלמד לשחות על פני גננת שלא יודעת מה זה ארמדילו. אחת מהן יודעת שיש קשת בגלל שאלוהים הבטיח לנח, והשניה לא שאלה את עצמה אף פעם למה יש קשת. ברור שאני מעדיף גננת שתדע את הכל באמת, אבל מה לעשות, "גננות" כאלה יש אולי באקדמיה, וגם זה רק פר תחום. ולכן, אם האפשרות היא בבחירה בין גננת אינטליגנטית מספיק לשאול שאלות ולחקור (למרות שהיא מקבלת תשובות לא נכונות) לבין גננת שגם את זה אין לה, אני מעדיף את הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה ההעדפה הזו קיימת אצלך, אם הקריטריון החשוב הוא מה שמועבר לילדים. ננסה לעבור מהגן לבית הספר ונראה אם ההעדפה שלך נשמרת: האם היית מעדיף מורה להיסטוריה שמלמד את תלמידיו שהרוצח של ג'ון פ. קנדי היה סירחן סירחן, או מורה שלא זוכר מה השם של הרוצח של קנדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לא ברור לי למה ההעדפה הזו קיימת אצלך", מה בדיוק לא ברור? למה אני מעדיף גננות אינטליגנטיות? "האם היית מעדיף..." לא. מצד שני, מורה לחינוך גופני בבית ספר עממי ש"יודע" הרוצח של ג'ון פ. קנדי היה סירחן סירחן, עדיף על אחד שלא יודע שקנדי נרצח. ההבדל בין השאלה שלך לתשובה שלי מבהיר את העמדה שלי, או שאני צריך עוד דוגמאות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמאות! לאף אחד כאן לא אכפת מהעמדות האישיות של המחנך, אותן הוא לא מעביר לילדים במסגרת תפקידו (לאף אחד לא אכפת שמורה לספורט חושב שהעולם שטוח, כל עוד זה לא מה שהוא מלמד את הילדים). אבל אם המורה לחינוך גופני יוותר על שיעור הספורט וירביץ הרצאה על רוצח קנדי סירחן סירחן (תוך כדי גיבוי של המערכת המציגה אותו כ"אדם העוסק במחקר ההיסטוריה"), אני מבטיח לך (או לפחות מקווה) שלהורים לא יהיה משנה שהמורה הוא מורה לספורט דווקא (להיפך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המורה לספורט ירביץ הרצאה על הרצח של קנדי, אם על סירחן סירחן, ואם על אוסוואלד הוא ימעל בתפקידו. מצד שני, אם גננת תתחיל ללמד ילדים על פונקציית הגישור בין התודעה למלאות, הילדים פשוט לא יקלטו את זה (הרי אין אדם מלבד מר שדמי שהצליח להבין את זה, ואני יכול להבטיח לך שגם הגננות עצמן לא מבינות את זה). אם אני יכול לבחור בין שני מורי התעמלות, האחד שבזמן שיעור ההתעמלות זורק הערות כמו "אתה רץ כמו הרוצח של קנדי, סירחאן"1, והשני זורק הערות כמו "אתה רק כמו הכדורגלן, רומן פץ"1 אני לא חושב שיש להעדיף את השני. כ-90% מהתלמידים יתעלמו ממה שהמורה אמר, כ-9% נוספים, יזכרו שסירחאן רצח את קנדי או שפץ היה כדורגלן למשך, נגיד, כשבוע, האחוז האחרון, יפתח ספר. עכשיו נשאלת השאלה האם אנחנו מעדיפים שהם יפתחו ספר על קנדי או ספר על מכבי חיפה. והאם הגילוי שהמורה יכול לטעות הוא רע. ההעדפה שלי בשתי השאלות האלה היא ברורה. 1 יש להחליף בהערה שגם כוללת את פריט המידע וגם מאפיינת מורי ספורט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמירה "אתה רץ כמו הרוצח של קנדי, סירחאן" (בהנחה שאתה יודע איך סירחאן רץ, ואותו תלמיד אכן רץ כמוהו) יכולה להיות נכונה לחלוטין. סירחאן אכן רצח את קנדי.1 ___ 1 קנדי, להבדיל מאמא, יש2 יותר מאחד. 2 לפחות היו, עד שהתחילו לרצוח אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם סירחאן יש יותר מאחד - לפחות ארבעה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל "הרוצח של קנדי, סירחאן" הוא כמו אמא: כזה יש (בינתיים?) רק אחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעומת זאת, אלוויס פרסלי יש המונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלוקה מעניינת לאחוזים, הרשה לי לתת חלוקה משל עצמי: מתוך ה-9% זכורים שג'ון קנדי נרצח ע"י סירחאן החלוקה היא כזו: 7% יזכרו את זה למשך לכל היותר שבוע, 2% יזכרו את זה תמיד (כל עוד לא יתברר להם אחרת). התוצאה היא של-1% יש ידע נכון על רצח קנדי כי הם טרחו לפתוח ספר, ול-2% יש ידע שגוי. מזל שאת הידע *הזה* אפשר לתקן בקלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לגדל ילדים בחממה, במוקדם או במאוחר הם יתקלו במידע שגוי. ילד שיתקל במידע שגוי פעם אחת כתוצאה מהערה של אדם לא רלוונטי, ויזכור אותו לנצח כנכון הוא ילד שלא בנוי לחיים יחד עם המין האנושי. כמו שאין 2% מהאוכלוסיה שמאמינה שבעלי חיים מדברים, ככה גם לא יווצרו לך 2% מהאוכלוסיה שמאמינה במידע הלא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, לשיטתך זה אפילו *מועיל* שהגננות מטפטפות לילדים מידי פעם מידע מוטעה, כדי שהילדים יתרגלו לזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת הגזמה מסויימת של דעתי, אבל במידה מסויימת כן, אני חושב שסיפורי אגדות ומשלים הם דבר מאד חינוכי, ואני לא חושב שאפשר לגדל ילד בצמר גפן. אם אתה מלמד את הילד שפת דיבור, ואם אתה מגדל אותו בחברת בני האדם, הוא ישמע שקרים. זאת המציאות. ובהנתן מציאות כזאת, אין סיבה להעדיף חינוך שמתעלם מהמציאות, זאת פשוט הכנה גרועה לחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מה ''מתעלם מהמציאות'' בזה שלא מספרים לילד שקרים. כדי ''להתעלם מהמציאות'' צריך להגיד לילד שכל מה שאומרים לו הוא אמת ובכך להתעלם מכך שיספרו לו גם שקרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתעלם מהמציאות זה לא לתת לילד לבוא במגע עם אנשים שעלולים להוציא שקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבדל בין מה שאמרת ובין ''לדאוג שהאנשים שאחראים לחינוך של הילד לא יספרו לו שקרים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והוא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שאני לא יודע איך מנקדים בפיירפוקס... "הבדל" בפתח (או קמץ). ההבדל באמת לא ברור לך? האם כל מי שהילד בא עמו במגע שייך למערכת שמופקדת על חינוכו? האם מי ש"עלול לספר לו שקר" זהה למי שמלמד אותו שקרים? אני ממש לא מבין את טיעון "להתעלם מהמציאות" שלך. המציאות היא שיש מורים שמרביצים לתלמידים (טוב, בימינו המגמה מתהפכת). האם לשלוח ילד לבית ספר שבו למורים אסור להרביץ לתלמידים זה "להתעלם מהמציאות"? אולי זו התעלמות מהמציאות כי הילד יחטוף מכות בכל מקרה, אם לא מהמורים אז מחבריו לספסל הלימודים? אין שום קשר בין להכין את הילד לכך שהוא יחטוף מכות בעולם הקר והמנוכר (לשלוח אותו לג'ודו או להרביץ לו בבית, שיתחשל) ובין לשלוח אותו בכוונה למקום שבו יחטוף הרבה מכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אוי לא, עכשיו עדי סתיו יבוא להרביץ לי... ב. האם היית מונע מהילדים לשמוע סיפורים ואגדות? ג. יש הבדל בין מה שהגננת יודעת (או "יודעת") למה שהגננת מלמדת. ה. מערכת החינוך היא המערכת אותה אנחנו מעצבים. המציאות היא המציאות אליה הילד יוצא. המציאות של רוב בני האדם היא לא של סבל גופני מידי חזקים מהם, לכן לא צריך להכשיר ילדים לזה. ו. מצד שני, שאתה שולח ילד לגן, בהחלט סביר שהוא כן יתמודד מתישהו בצורה כלשהי עם ילדים אחרים, וזה בהחלט חלק מההכנה למציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. לא, למה? האם לספר את "שלגיה" למישהו זה שקר? ג. נכון. אותי מטריד מה שהגננת מלמדת. ה. אתה נטפל לדוגמה (ואפשר להביא אחרת) אבל השאלה האמיתית שהדוגמה ניסתה לשאול היא האם הדרך הנכונה להכין מישהו לדבר X היא פשוט בזה שמפילים עליו את X. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אתה חושב שבאמת היתה פעם ילדה שקראו לה שלגיה? אתה חושב שבאמת היתה לה אמא מרושעת שניסתה להרוג אותה בגלל שהיא היתה יפה ממנה. ושהיא גילתה את הכשלון בעזרת ראי קסום? הארמדילו מתגובה 340986 לא בה יש מאין, זה סיפור של לוין קיפליס, בו הוא מספר איך נוצר הארמדילו. ב. אז אין לך מה לדאוג. ג. יש דברים X-ים, שאי אפשר להכין להם ללא התמודדות ישירה איתם. אז, לא, לא "להפיל", וכן, כן להתמודד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא. האם זה הופך את סיפור שלגיה ל"שקר"? נראה לי שיש לנו ויכוח סמנטי. "שקר" הוא לא דבר שאינו אמת (זו "בדיה"), אלא דבר שאינו אמת המתיימר להיות אמת. ב. אני דווקא דואג. ג. השאלה היא למה ה-X שלנו שייך לסוג הזה. לדעתי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אנשים שאומרים לך שטויות היא ללמד אנשים לחקור דברים בעצמם ולהתבסס על מקורות רבים. אפשר ללמד אותם את זה בלי לשקר להם בקשר למי רצח את קנדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. שיהיה. אתה באמת חושב שילד גן יכול להבחין בין סיפור בדיה (''היו היה איש טיפש שקראו לו חושם'') לסיפור שקר (''היו היה איש טיפש שקראו לו קנטור''). ג. יש לי תחושה שאתה לא ממש קורא את מה שאני כותב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בהחלט. ג. יש לי תחושה שאנחנו לא מבינים זה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סיפורי שקר לא מתחילים בד"כ ב"היה היה" (למה אני תמיד מוסיף סייגים? הנה:הם אף פעם לא מתחילים בהיה היה). שלא לדבר על האיטונציה השונה לחלוטין בה משתמש המספר סיפור לילדים לעומת המרצה לילדים (מן "היה הייייה" מתמשך וארוך, כולל נפנופי ידיים שלוקחים את כולם ל"מקום אחר" ועם תוספות של "לפני שנננננים רבות, בממלכה רחוקה רחווווקה"). אפילו ילד יודע לעלות על ההבדל בין זה לבין "שלום ילדים, היום מתמטיקאי, חוקר ומדען ממש חכם יספר לכם על הדברים כפי שהם". ג. יש לי תחושה שגדי כן קורא את מה שאתה כותב ושהוא פשוט ר"ל לא ממש מסכים עם מה שאתה אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אף אחד לא אומר לילדים בגן "שלום ילדים, היום מתמטיקאי, חוקר ומדען ממש חכם יספר לכם על הדברים כפי שהם", לא כשמשה קליין בא לגן (והוא לא בא לגן, הוא עושה הרצאות לגננות), ולא כשישראל אומן בא לגן. יש לי תחושה שאתה מדבר על גן וירטואלי עם ילדים דימיוניים. ב. תקרא את הדיון, ותסיק את המסקנות לבד. הבעיה שלי היא לא בחוסר ההסכמה, אלא בחוסר ההבנה. בשביל לא להסכים צריך להבין, ובשביל להבין צריך לקרוא. מי שקורא ומבין, לא חוזר על אותה שאלה שלוש פעמים. קיבלת תשובה, מסכים, לא מסכים, זכותך, אבל די. למה אתה חושב שאם תשאל אותה עוד פעם תקבל תשובה שונה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. חוזר על שאלה שלוש פעמים מי שקיבל את התחושה שהשאלה לא הובנה, כי הוא לא ראה קשר בין התשובה לשאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מבין, לא קורא, מבחינת ה''פשוט ר''ל לא ממש מסכים עם מה שאתה אומר'' זה אותו הדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. יכול להיות שאתה צודק (אשמח אם זה כך). אם משה קליין בכלל לא עוסק באופן ישיר בחינוך ילדים (ז"א: אם אני טעיתי בכך שהנחתי שכן) אלא רק בהרצאות בפני מחנכים, אז אכן הצלחת להרגיע אותי במידה מסוימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא בטוח שהבנתי על מה הויכוח כאן אבל זה מזכיר לי שאתמול הילד הלא וירטואלי שלי חזר מהגן ושאל אותי אם ג'ון דוליטל היה באמת. למה אתה שואל עניתי בשביל להרוויח זמן. כי חבר שלי מהגן אמר לי שלא היה איש כזה. אמרתי לו שפעם מזמן מזמן כן היה רופא כזה. עשיתי זאת בעיקר כי אנחנו עכשיו רק באמצע הספר ולא רציתי לקחת סיכון להרוס לי ולו את הכייף לקראת הפרק עם הדחופוס-משוכוס עם השני ראשים, חיה שכידוע לך למרות שנכחדה הייתה פעם. אני מעלה זאת גם מכיוון שבקרוב עומדת ליפול לו שן ראשונה שכבר מתנדנדת, ונשאלת השאלה האם נכון להמשיך במסורת המשפחתית של לשים אותה מתחת לכרית כדי לקבל מהפיה/גמדים מתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 332167 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברתי על זה עם אחד, ראובן... תגובה 272905 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אחזיר לך בזה: תגובה 180814. אגב, קיוויתי שכגרושו, תעריך את הכותרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לדבר באויר, עיון באתר של משה קליין מראה מה הוא כנראה מספר לילדים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי של סיפורים לילדים צעירים ותודה על ההפניה ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 341372 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון אולי לרודיארד קיפלינג? http://www.boop.org/jan/justso/armadil.htm זהו, עכשיו אתה לא יכול להיות גננת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשזה מגיע לבעלי חיים מדברים או סירחן כרוצח ג'ון קנדי אתה צודק - לא יווצר מצב שבו 2% מהאוכלוסיה מאמינה במידע הלא נכון. כמו שאמרתי, את הנזק *הזה* קל לתקן. דווקא כשזה מגיע למתמטיקה (ובפרט, למה שמשה רוצה שהגננות יעבירו) אני קצת פחות בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם בעיה גדולה עם ההורים. אני לא בטוח איך תגיב האמא כשדני יחזור מהגן ויטען בפניה שקנטור טעה בעניין הטרנספיניטיות שכן קבוצה ריקה אינה מוגדרת אלא בעזרת הנחת המבוקש והישר אינו אוסף של נקודות. הגישור התודעתי בין טענות הזאטוט לבין ערמת הכלים בכיור עלול להתבטא בשתי סטירות לחי, וחבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפך, בנוגע לשטויות של משה קליין ודורון שדמי, אני הרבה יותר בטוח. הרי ברור שהוא לא באמת יכול ללמד גננות את המתמטיקה האורגנית, פשוט מפני שהיא בלתי ניתנת ללימוד. לכן מן הסתם, מה שהוא מלמד את הגננות זה קצת פיקנטריה, קצת היסטוריה (נכונה ולא נכונה), קצת מתמטיקה (גם שעון מפגר...) וקצת ניו אייג'. ובהתחשב בכמות השטויות הניו אייג'יות שנכתבות בספרי חינוך לגיל הרך (ע''ע, ''עקרון הרצף''), ובהתחשב שמעמד שכבר יש לתפישות הניו אייג'יות בקרב ציבור הגננות, אני בספק מה מידת ההשפעה שלהם על הגננות, וכל שכן על הילדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אכן מוטרד מכל השטויות הניו אייג'יות ולא רק ממשה ודורון. ("עקרון הרצף"? מה זה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהצלחה. (תגובה 338737) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר שלפחות 90% מהאוכלוסייה מאמינים במידע לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט סביר (ומה יהיה אם נצמצם את הגננות שלנו רק לאותם 10% שנשארו?). אפילו יותר (הייתי אומר 100%). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים יצא בארה"ב רב מכר אווילי להדהים בשם(1) (בערך) "כל מה שלמדתי בחיי למדתי בגן הילדים". נכון שהעצות השימושיות שהוא נותן הם דברים נפלאים כמו "כדאי לחייך לנהג המונית שמסיע אותך" או "אמור יפה תודה למוכר במכולת", אבל האמת היא שגרסא דינקותא היא מהדברים שנתקעים לך הכי חזק בזיכרון. (1) הכותרת ודאי אומרת את האמת. קשה לי להאמין שהמחבר למד משהו אחרי גן הילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקר קצר: 1. מי למד על תורת הקבוצות בגן הילדים? 2. מי למד על הנחת הרצף בגן הילדים? 3. מי למד את הגיאומטריה האוקלידית בגן הילדים? 4. מי למד על המספרים המדומים בגן הילדים? 5. מי לא שמע אף פעם דבר לא נכון ממורה או גננת? המח האנושי הוא דבר מופלא. כל כך מופלא, שלוקח לו הרבה זמן להתפתח. אפרוח שבוקע מהביצה יודע ללכת. לגוזל לוקח שנה ללמוד לעוף. אחרי זה המוח שלהם כבר לא ישתנה. להבדיל, המח (וכתוצאה מכך הכישורים) של בן המין האנושי נמצא בצמיחה מתמדת במשך כ-16 שנה *אחרי הלידה*. כישורים שילד בן שבוע יכול לרכוש שונים מכישורים שילד בן 5 יכול לרכוש. זה עניין של זמן. מח של ילד בן שבוע לא יצליח להשתלט על שפה גם אם תלמד אותו במשך עשרים שנה (ז"א, תמנע מהמח להתפתח). אגב, גם ההפך נכון, יש דברים שקל יותר ללמד ילד בן שלוש מילד בן שש. נראה לי שזאת הנקודה שאתם פשוט מפספסים. ילדים הם לא רק מבוגרים קטנים פיזית. נראה לי שזאת נקודת המחלוקת שלנו, המח של ילדים פשוט שונה משל מבוגרים, ושונה מגיל לגיל. לכן, הכישורים שילד רוכש בגן הם מצד אחד באמת חשובים מאד מאד מאד מאד, ומצד שני, שונים מאלה שילד רוכש בגילאי העממי, התיכון או האוניברסיטה. גם אם תיקח את אח שלי בתור גננת, לא תצליח להוציא ילדים שיודעים להסביר את ההוכחה של משפט פרמה. מצד שני, אם תיקח את אח שלי בתור גננת, טוב, באמת מפחיד לחשוב על הכישורים שהוא יצליח לא להעביר לילדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שהגננת שלי אמרה לי, ואף אחד לא ישכנע אותי שהיא טעתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא למדתי את הדברים האלה בגן, אם כי כבר אז ידעתי שחסידות מביאות ילדים לעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועד היום אתה מאמין בזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל זה רק מפני שאיששתי את זה בינתיים באובזרווציה אישית, בביקורים בגאולה ומאה שערים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע עד כמה זה קשור, אבל עושה רושם שיש עוד כמה אנשים שלא אכפת להם מה (לא) יודעים אלה שמיצרים את בסיס הידע של ילדינו. באופן מפתיע או לא, מידע שנחשפנו אליו באופן בלתי פורמלי בגיל צעיר, מתקבע אצלנו. נכון שאפשר אח"כ לסמן עליו "שגוי", אבל המידע קיים. כך למשל, גם בגילי המתקדם, יש באמתחתי לא מעט פריטי טריוויה שרכשתי במקומות שונים ומשונים. כך למשל את הידיעה שארה"ב אינה המדינה1 הגדולה ביותר באמריקה, וגם לא השניה בגודלה, רכשתי מספרי צ'יפופו2. מאותו מקור רכשתי גם את הידיעה שארה"ב רכשה את אלסקה מידי רוסיה בכסף. מי שגדל על סדרות אנימציה טלויזיוניות למיניהן, מכיר את היצורים החיים באזור הקוטב. יש שם אסקימואים, כלבי ים, דובים לבנים ופינגווינים. נסו לשכנע מישהו שהמקום היחיד בו יכול פינגווין לפגוש דב קוטב הוא בגן החיות. ___ 1 או פדרצית המדינות, או הישות המדינית, או איך שקוראים לזה. 2 בחיי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא שלא אכפת לי מה יודעים אלה שמיצרים את בסיס הידע של ילדינו. להפך, מאד אכפת לי מה יודעים אלה שמיצרים את בסיס הידע של ילדינו. מאד אכפת לי גם מרמת האינטליגנציה של אלה שמיצרים את בסיס הידע של ילדינו. אבל אני לא נאיבי בשביל להאמין שמתמטיקאי יכול להיות גננת, שגננת יכולה להיות מתמטיקאית, שילד בגיל הגן יכול להבין את ZFC או שדורון שכל שילד בגן יאמין לכל מה שתלמד אותו או יזכור את כל מה שתגיד לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי אומר שאדם ש''יודע'' דברים שגויים לגמרי הוא ''אינטליגנט''. מילא, נראה לי שלא נסכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא יודע את כל האמת, ובכל זאת יש אנשים שהיית קורא להם אינטליגנטים, לא? הרי אינטליגנטי זה דבר יחסי, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, וכשאני רוצה להשוות בין שני אנשים שהידע שלהם זהה פרט לכך שאחד מהם לא יודע משהו והשני ''יודע'' את אותו המשהו בצורה שגויה, לא ברור לי בכלל שהשני הוא האינטליגנט שבין שניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל שאחד מהם חקר, והשני לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר אינטלינגציה אינה נמדדת בידע, אלא במוטביציה לחקר. אגב, כלל לא ברור אם זה שיודע את השטות ''חקר''. ייתכן מאוד שהוא שמע אותה כבדרך אגב מבלי להקדיש לה מחשבה רבה (למעשה, קרוב לודאי שזה כך, כי אם היה חוקר היה יודע את האמת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, מה יהיה? אתה שם לב שאנחנו מתקדמים במעגלים? אז, כן, אם האפשרות היתה לבחור בין גננת שיודעת נכון, לגננת שיודעת לא נכון, הייתי בוחר בראשונה. זה לא המצב. המצב הוא בחירה בין גננת שלא יודעת לגננת שיודעת לא נכון, ובבחירה הזאת, השניה יותר אינטליגנטית. גם לשמוע זה סוג מסויים של חקירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, בין גננת שהשם שרדינגר לא אומר לה דבר, לבין זאת שמקשרת אותו לדיון 1167, אתה מעדיף את השניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שרדינגר? זה לא הארכי אויב של צבי הנינג'ה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגננת השנייה הרבה יותר אינטליגנטית. שרדינגר היה מגדל חתולים ידוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי אמרתי שהבחירה היא בין גננת שיודעת נכון לגננת שיודעת לא נכון? אולי כדאי באמת שנפסיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתה אמרת, אני אמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני לא רואה קשר בין התשובות שלך ומה שאני אומר. הפסקתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הגישה שלך תופסת גם לחסידי חב"ד שיפיצו את האמת שלהם בגן הילדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא (ז"א, לא הכל). ההבדלים: א. משה קליין מפיץ את האמת שלו לגננות ולא לילדים. ב. האמת של משה קליין היא אמת שילד בגן (או גננת, או כל אדם) לא יכול להבין. ג. האמת של משה קליין מרחיבה את האופקים של הגננות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביב, אין באמת הרבה מתמטיקאים התורמים מכשרונם לגיל הרך אתה מוזמן להצטרף למהלך מרתק עם ילדים בעלי דמיון עשיר שלא נחסמו עדיין על ידי בית הספר. שלח לי אימייל ואנחה אותך לממש את תפיסתך ולהיות מתוגמל על כך, ללא כל קשר לתפיסה שלי. בהצלחה משה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היכולת שלי להעביר ביקורת על פעילותך, לא צריכה לנבוע מהיכולת שלי (באופן אישי) להצליח יותר ממך באותה המשימה. ב. אין לי טענות כלפיך (אין ערך לטענות כלפי אנשי-אמת), אלא אל משרד החינוך. ג. אני לא מתמטיקאי. ד. אני לא איש חינוך. ה. אין לי שום כוונה להיות אחד או יותר משני הדברים הנ''ל (והילדים צריכים להודות לי על כך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמיילי יקר, אהבתי מאד את תגובתך הפתוחה והמאפשרת. זכור כי ל 4 יש 9 צורות קוונטיות ל 5 יש 24 צורות קוונטיות ול 6 יש 76 לך לראות את הסרט בלייג - מציג בקולנוע לב, כמדומני תראה, שנצליח ביעדים שרשמת כאן אנו פועלים בצוות מלא עניין חשק וחזון ואתה מוזמן לשלוח לי אימייל פרטי. זה הרגע הנכון בשבילי להפרד מהאייל הקורא היה שלום משה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |