|
||||
|
||||
אבקשך להגדיר לי בפירוט רב מעט יותר את ארבע המלאכות. (למשל, אני לא מבין מה הקשר בין ''הבערה'' וחימום, הרי גם שפשוף ידיים מחמם). בפרט אשמח אם תסביר לי מהו מקורן של מלאכות אלו (אני בור ועם הארץ וכל ששמעתי פעם הוא שמדובר במלאכות שנעשו בעת בניית בית המקדש). |
|
||||
|
||||
אני מעריך את התעניינותך, אולם במחילה מכבודו מאחר ואין לי חשק וכוח להתנסח בכוחות עצמי, אסתפק בקישורים: אות ג': על ארבע המלאכות אי"ה ובלי נדר מחר. השעון קורא לי למיטה... |
|
||||
|
||||
תודה על הקישורים. הראשון הרחיב לי על הקשר בין ל"ט מלאכות המשכן לשבת, אולם לא אמר לי מהי מלאכה. השני הבהיר לי ש"מנוחת" השבת היא אקטיבית ושבה יש להפנות את הדעת לענייני קדושה, ולכן לעסוק בהבלי הבידור הטכנולוגי לא יעלה על הדעת - ועם זה אני מסכים. אלא שההמשך הופך למתקפה כוללת על מכשירי החשמל כמביאי האפוקליפסה, ומאחר שהשאלה שלי מכוונת, למשל, להדלקת אור פלורסנט, דבר שבהחלט לא יסיח את הדעת מענייני הקדושה, אני די תמה על כך. הקישור אומר, בחוכמה רבה: "קנה המידה לאיסור מלאכה בשבת הוא לא טירחתה, אפוא, אלא בהסחת דעתנו מהעיקר אל הטפל, מיצירה רוחנית ליצירה חומרית. "מלאכת מחשבת אסרה תורה"" וזה טוב ויפה, אבל אח"כ הוא תוקף: "יש ויכוחים על היסודות ההלכתיים של החשמל, אם איסורו משום אש, או בניין כלי. אלו ואלו מודים שאיסור זה – אבי אבות מלאכה הוא. כי אילו היינו מתירים את הפעלתם של מכשירים חשמליים בשבת היתה זו הופכת כחול לכל דבר" אכן - בגלל זה פוסלים את "החשמל" במקום לעסוק במכשירים לגופם של פעילותם, ולא האנרגיה שמפעילה אותם. הגדרה מעניינת לאש מוצעת ב" "לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת". כי האש משמשת יותר מכל להנאת הגוף, חימום, בישול ורחצה." - כלומר, ניתן לראות "אש" ככל דבר שמסייע לחימום. מכאן שגם חשמל הוא אש - הרי לך הגדרה פשוטה. אולם נימוק המחץ הוא: "תרבות ההמונים המודרנית – הממטירה עלינו ללא הרף את סגנונה ואופנותיה באמצעות הטרנזיסטור והטלוויזיה, מערפלת כל מחשבה צלולה, מקהה כל חוש ביקורת פנימי ומנוונת את היצירה הרוחנית האישית – מן הראוי שתשבות יום אחד בשבוע, ותאפשר לנו להתייחד עם עצמנו, להפעיל את רוחנו, לטפח את ייחודנו ולשחרר אותנו משעבוד וכניעה להמוניות, לוולגריות, לבנליות ולשבלוניות." דהיינו, האיסור על חשמל לא נובע מפלפול הלכתי זה או אחר. הוא נובע משנאה ותיעוב לתרבות שמביא איתו החשמל והרצון להחניקה לפחות ליום אחד בשבוע. אני חייב להודות שלי ההפרדה נראית שרירותית למדי, והאיימיש נראים לי כאנשים אמיצים יותר ונאמנים יותר לדרכם בהקשר זה. מכל זאת, ואפילו מבלי שקיבלתי את ההגדרות שביקשתי, אני מסיק שצדק דובי בתגובה 264107 ואין באמת חשיבות הלכתית לפרטים הטכניים של החשמל, אלא בעיקר חשיבות לשנאה שחשים הפוסקים ל"המוניות, וולגריות, בנליות ושבלוניות" שהחשמל מביא איתו. |
|
||||
|
||||
"כי אילו היינו מתירים את הפעלתם של מכשירים חשמליים בשבת היתה זו הופכת כחול לכל דבר". איזו בעיה יש לך עם הטיעון הזה? הדתיים מצווים להבדיל בין קודש לחול, ואי-שימוש בחשמל הוא אמצעי לגיטימי. למה לך לזעוק את זעקתו של החשמל? לו עצמו לא איכפת מתי משתמשים בו, זה בטוח. לגבי "נימוק המחץ" שאתה מביא, הרושם שלי הוא שטיעון זה נולד רק בשנים האחרונות, שכן הוא מושפע מאבחנות סוציולוגיות שחוקות (חילוניות לחלוטין, אגב) שהתפרסמו בעשורים האחרונים. מכל מקום הוא רק מוסיף לעניין ואינו טיעון עיקרי. |
|
||||
|
||||
אמרת יפה, נכון ומדויק. המדובר הוא בהיבט השקפתי-עכשווי ולא בהיבט הלכתי-יבש. אגב, כמדומני שהאיש מהקישור היה מועמד וודאי להיבחר לרב ראשי לישראל מטעם המפד''ל. עד שהרב י' מצגר נבחר... |
|
||||
|
||||
אי-שימוש בחשמל יכול להיות אמצעי לגיטימי להבדלה בין קודש לחול, אבל הפיכת ההבדלה הספציפית הזאת למקודשת נראית לי מוזרה, במיוחד משום שהשימוש בחשמל הופך בעקבות זאת ל"חילול שבת". אם נהוג ללכת בשבת בבגדי שבת ולא בבגדי עבודה, הרי שזוהי דרך להבדיל בין קודש לחול. אבל אם אדם דתי ילבש בגדי עבודה בשבת (בלי לעבוד) איש לא יטען שבכך הוא מחלל שבת. אם מה שהיה מבדיל את הרפורמים מהאורתודוכסים היה מנהגם ללבוש אוברול שכתוב עליו "מוסך לוי" בשבת, אני בספק אם מישהו היה מתלונן עליהם. אבל הם, ר"ל, דווקא בחרו שלא להבדיל בין קודש לחול באצמעות אי-שימוש בחשמל. נו, אז? זאת הבעיה. שימצאו דרך אחרת להבדיל. ביג דיל. |
|
||||
|
||||
לטעמי, הטענה שלך נכונה ביחס ל*טיעון ההשקפתי* של איסור השימוש בחשמל בשבת. ואילו אין לה כל תוקף לעומת *הטיעון ההלכתי* שאוסר על שימוש החשמל בשבת. וכאמור למעלה, טיעון זה מבוסס דיו מבחינה מדעית והלכתית. לא מדובר רק בהבערת אש בשבת, שתוכל לבוא ולומר "מה פתאום אש?" וכו' (כטענת אחינו הרפורמים, מתוך בורותם בהלכה היהודית). |
|
||||
|
||||
הקישור הראשון משיב על בקשתך לדעת "מהו מקורן של ל"ט מלאכות אסורות בשבת". בתגובה 264137 לא ביקשת לדעת "מהי מלאכה?". ביקשת את המקור שלה וסמכותו הריבונית. קיבלת קישור א'. התשובה לשאלתך המעניינת "מהי הגדרת המלאכה האסורה בשבת?" מובאת בפרוטרוט במאמרו של הרב ד"ר יוסף יצחק ליפשיץ, "יצירה, יצירתיות, שבת", שהופיע בכתב-העת "תכלת", גיליון מס' 10, חורף תשס"א 2001, עמ' 120-147: |
|
||||
|
||||
Hey Gadi,
I think you'll find this interesting. It was written by a dear friend, Howard Rheingold, who is a journalist exploring the connection between technology and society. http://www.wired.com/wired/archive/7.01/amish.html |
|
||||
|
||||
And here's what the Amish say about technology - which is a good rationale if adopted consciously and not legalistically:
"We don't want to be the kind of people who will interrupt a conversation at home to answer a telephone. It's not just how you use the technology that concerns us. We're also concerned about what kind of person you become when you use it." |
|
||||
|
||||
אני חייב להודות שהציטוט הזה לא מרשים במיוחד - קל מאוד להשתייך אל סוג האנשים שאינו קוטע שיחה בבית כדי לענות לטלפון אפילו אם יש לך טלפון. זה גם מה שמטריד אותי באופן כללי ב''מתנגדי טכנולוגיה'' שכאלו. הם שופכים את התינוק עם המים. במקום להתמודד עם הטכנולוגיה, הם מתעלמים ממנה. מי שאין לו טלוויזיה בבית כי אין מה לראות בטלוויזיה אני מבין, אבל מי שאין לו טלוויזיה בבית כי הוא לא רוצה ''להיות מסוג האנשים שרואים טלוויזיה'' - אותם אני פחות מבין. |
|
||||
|
||||
See, this is exactly why I have such dislike for legalism. I completely understand why someone would want to limit the extent to which they passively consume media, or refuse to be a slave to their cellphones. I think that you're absolutely right that such decisions can be made on a conscious basis, and in fact they seem to me more powerful than renouncing the machines altogether. I think that a household that makes a decision that for religious, spiritual or social reasons they will not spend their Saturdays staring at the TV but go for a walk instead, or sit in the garden, or speak to each other or to friends, makes a very healty decision. I think that for someone to decide that the person they are currently speaking to is their top priority and they will not interrupt their dinner conversation to answer a phone is entirely valid and constructive. By the way, I disagree that it's a simple thing to do. Technology presents us with many choices about how to spend our time, and television and computers are particularly pervasive. The sedentary, passive lifestyle has a way of dragging us down. The decision to own such things but avoid letting them run your life is a brave one and often not an easy one to maintain. I think the Amish want to avoid being faced with these hard choices on a daily basis.
That said, I'd better turn off the computer and go work in the garden. :) |
|
||||
|
||||
די מטרידות אותי אמירות כמו "I think that a household that makes a decision that for religious, spiritual or social reasons they will not spend their Saturdays staring at the TV but go for a walk instead, or sit in the garden, or speak to each other or to friends, makes a very healty decision". יש בהן קביעה, נסתרת או שלא נסתרת, לפיה הליכה, ישיבה בגינה, או שיחה עם אנשים הן פעולות "בריאות" יותר מאשר צפייה בטלוויזיה. אני לא רואה כל רע במי שצופה בטלוויזיה - זה תלוי במה הוא צופה, בדיוק כפי שזה ש"מדבר עם חבריו" ייתכן שעושה דבר רע מאוד - אמרו לי מי הם חבריו. ככלל, אני מתקשה להבין את עניין "אורח החיים הפסיבי". הרי מבחינתי, האמיש ש"לא עושים שום דבר" נראים הרבה יותר פסיביים. מי שמדבר בטלפון כל היום הוא פסיבי? מי שכותב בעשרים פורומים בו זמנית הוא פסיבי? אפילו מי שצופה בטלוויזיה הוא לא בהכרח פסיבי, אם הוא גם מפעיל את השכל שלו תוך כדי - ואנא, בואו לא נתנשא ונגיד שהרוב לא עושים את זה. |
|
||||
|
||||
בהקשר זה, אגב, אני מברך על הפיכת הטלפון הסלולרי לכלי המרכזי להשגת אנשים. את הסלולרי הרבה יותר קל לכבות כאשר אני משוחח עם מישהו ולא רוצה שיפריעו לי. טלפון רגיל הרבה יותר מסובך לכבות (בעיקר אם יש כמה מכשירים מחוברים לאותו קו - אז צריך ללכת בכל רחבי הבית ולנתק את כל המכשירים). מה שמצער הוא שכה רבים שכחו זה מכבר כיצד מכבים את המכשיר הסלולרי. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |