בתשובה לדורון יערי, 22/08/04 17:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) ראה הזעקה שקמה באוניברסיטאות לגבי ציוני המצרף. כנראה שהן אכן מאמינות כי השיטה הנוכחית טובה. החלק השני טריוויאלי ולא ברור במה הור קשור לטענה שלך. 2) אבל להן ניתנה האחריות לקבוע איך לקיים את המחויבות לציבור. ניתן להגיד זאת על כל מוסד ציבורי. 3) הטענה הזאת מעגלית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. ודאי שהיא טובה, השאלה היא לאיזו מטרה? השיטה הנוכחית טובה כדי להגביל בצורה פשוטה את מספר המתקבלים. אני לא מכיר את שיטת מצרף ומה הסערה שהיא חוללה. אני אשמח אם תפרט קצת יותר או תפנה אותי ללינק. החלק הטריויאלי הוא הבסיס לטענה. אם הפסיכומטרי אמור לחזות מי יצליח בלימודים ולמי חבל על הזמן ועדיף שלא יתחיל כי רוב הסיכויים הם שהוא יכשל, אז הייתה צריכה להיות מסויימת בין מידת הקושי של הלימודים לציון הדרוש לקבלה. בפועל אין כמעט התאמה כזו. אני מכיר לא מעט אנשים שנכשלו בקבלה למדעי המחשב, נרשמו ללימודי פיזיקה והצליחו. אם היו מקבלים אותם למדעי המחשב הם היו כנראה מצליחים יותר לימודי מדמ"ח הרבה יותר קלים. ולכן כל העניין של החלטה על סמך כישורים נופל ונישארנו עם כלי נוח שמאפשר להגביל את מספר המתקבלים למסלול. 2. ואם צה"ל יחליט במסגרת אחריותו לקבוע איך לקיים את מחויבותו לציבור, להוסיף נקודה בקב"א לבני מזל אריה (בטענה שילידי הקיץ הם בריאים יותר מטבעם ושיווי המשקל שלהם טוב) זה סביר בעיניך? 3. ההתעניינות של האוניברסיטה אינה ישירה1 אבל ההחלטות שלה מושפעות במידה מסויימת מהמצב הכלכלי שלי. אני מניח שראשי האוניברסיטה מרוצים מהמצב (שרוב הסטודנטים הם אחוס"לים), מרוצים גם שאי אפשר להאשים אותם בו ולכן הם לא משנים אותו. 1 כשאני מניח שאין התעניינות ישירה אני מתעלם מהעובדה שהתבקשתי לציין בטופס ההרשמה איפה אני גר, איפה ההורים שלי נולדו, מה ההשכלה שלהם ובמה הם עוסקים. אני לא יודע מה השימוש שנעשה בפרטים הללו אבל המרכז למרשם ביקש וקיבל את הפרופיל הסוציואקונומי שלי וזו התממות לטעון שהוא לא מתעניין במצבי הכלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שיטת המצרף היתה שקלול של שלושה ממקצועות הבגרות שאמורים להחליף את הפסיכומטרי. האוניברסיטאות לא אהבו את השיטה ואיימו במבחני קבלה משלהם. משמע, האוניברסיטאות מאמינות כי השיטה הנוכחית מספקת ניפוי טוב, ולא סתם ניפוי. נכון, משיקולים אדמינסטרטיבים, בכל חוג יש מספר מוגבל של מקומות. האוניברסיטה רוצה לאכלס את המקומות האלו בבעלי ציון הקבלה הגבוה מבין המועמדים. 2. לא. בגלל זה יש שר ממונה על צה"ל. 3. שוב - הטענה הזאת מעגלית. היא מתבססת על הטענה שלבעלי ממון סיכוי רב יותר להצליח בפסיכומטרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה מעגלית היא טענה שבה הנחת היסוד היא המסקנה. פה ההנחה היא שלבעלי ממון סיכוי רב יותר להצליח בפסיכומטרי, והמסקנה היא שיש להחליף את מבחני הפסיכומטרי. מה הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין השאר רוצים להוכיח (או להפריך) שכסף משפר את ציון הפסיכומטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מניח שהאוניברסיטאות רצו שליטה טובה יותר על מי יכנס אליהן ושיטת המצרף פגמה ביכולת הזו. א. כשאתה קובע ציון סכם אחד אפשר לשים רף אחד ולקבל מספר מתקבלים. כשאתה קובע שני ציונים (סכם ומצרף) אפשריים אתה מסבך את העניין, צריך לתת שני רפים ולפאמים אין ביניהם התאמה טובה. ב. ציון המצרף אינו מנורמל כמו הציון הפסיכומטרי. שנה שבה היה מבחן קל יותר או קשה יותר יכולות לשגע את המרכז למרשם. אם חצי מהסטודנטים היו מנסים להכנס עם ציוני מצרף היה נוצר מצב שבו נוסחת ההמרה מציון המצרף לציון פסיכומטרי הייתה משתנה מאוד משנה לשנה. ג. אוניברסיטת ת"א, ויתרה לחלוטין על ציון הפסיכומטרי בהרשמה לחוגים במדעי הרוח. 2. מה זה קשור, יש גם שרה שממונה על האוניברסיטאות. 3. רגע, לא התחלנו כאן? תגובה 240672 היכולת לשלם עבור קורס היא מכשול כלכלי שמנפה חלק מהמועמדים שמעמדם הכלכלי נמוך. ואם כבר מדברים על טענות מעגליות תגובה 241820 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) תטל"א. האוניברסיטאות מאמינות שזו השיטה הטובה. 2) נכון מאוד. אז מה? 3) לא, התחלנו הרבה לפני. בכל מקרה, בתגובה 240672 לא מובלעת שום הנחה שיכולת כלכלית משפרת את הציון הפסיכומטרי, ואת המעגליות בתגובה 241820 אני לא מוצא. עזור לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כבר הסכמנו שזו השיטה הטובה ביותר השאלה היא למה? א. העובדה שחלק מהסטודנטים מתקבלים אחרי נסיון שני או שלישי, סטודנטים שנדחים מאוניברסיטה אחת מתקבלים באחרת וסטודנטים שנדחים עושים חיל באוניברסיטאות בח"ול או מכללות מוכיחה שיש מידה לא מבוטלת של אקראיות בהסתמכות על הקריטריונים הללו כדי לחזות את סיכויי ההצלחה. העובדה שלבעלי ציון פסיכומטרי נמוך סיכויים נמוכים להצליח בלימודים לא נבדקה כיוון שבעלי ציונים כאלו לא מתקבלים. האם יש קורלציה בין ציון הפסיכומטרי למידת ההצלחה בלימודים? על פי הרושם שקיבלתי התשובה היא לא. האם לפני עשר שנים כשעם ציון פסיכומטרי של 700 היה אפשר להתקבל למדמ"ח הרמה הייתה נמוכה יותר? מידת הנשירה הייתה גבוהה יותר? גם כאן הרושם שקיבלתי הוא שלא. ב. המנדט שניתן לאוניברסיטאות הוא לשמר, לפתח ולהפיץ את הידע האנושי. בשביל זה אני ואתה משלמים להן מתקציב המדינה. האם האליטיזם של לקבל את הכי טובים (אם הם באמת הכי טובים), משרת את המטרות הללו בצורה הטובה ביותר? את הקטע של לשמר ולפתח לא ממש כי בכל מקרה רק אילו שהוכיוח את היכולת שלהם בתואר הראשון מגיעים ללימודים מתקדמים ומשתלבים בעבודת הפיתוח והשימור, כלומר יש פילטר חזק ואמין בהרבה מציון פסיכומטרי. את הקטע של הפצה, בטח שלא, העובדה שיש אוכלוסיות מסויימות שהן הרבה יותר דומיננטיות באוניברסיה מדברת בעד עצמה. אז מה יש לנו, שיטה שלא הוכחה מדעית, שמשרתת מטרה של מראה עיניים של אליטיזם ולא את המטרות שלשמן הוקמה וקיימת האוניברסיטה. 2. אתה התחלת לנפנף בשרים. 3. אם אפשר לשפר את הציון ע"י קורס וקורס עולה הרבה כסף אז מי שיש לו כסף יכול לקחת את הקורס ומי שאין לו כסף לא יכול לקחת אותו. מי שיש לו כסף יכול לשפר את ציון הפסיכומטרי שלו ומי שאין לו לא יכול. במצב הנוכחי שבו הקורס נתפס שכרך הבלעדית לשפר את הציון הפסיכומטרי זה כבר לא מסקנה דחוקה. לדעתי הפתרון הוא להכניס את קורסי הפסיכומטרי לתוכנית הלימודים בכיתה י"ב ולהקטין משמעותית את הפער בין אילו שכן יכולים להרשות לעצמם לשים חמשת אלפים שקל על קורס איכותי ואילו שלא. פתרון טוב יותר יהיה לאפשר לכולם להתקבל ולסנן בשנה הראשונה. אפשר לעשות את הלימודים בשנה הראשונה במתכונת דומה לאוניברסיטה הפתוחה, ולהעביר שיעורים פרונטליים לא רק במתקנים של האוניברסיטה אלא גם במקומות אחרים, ללמד בשנה הזו רק לימודים עינויים (שהם זולים יותר ולא דורשים משאבים כמו מעבדות מחשבים וכו, כך נקבל את המדד האמיתי ליכולת להצליח בלימודים, מידת ההצלחה בלימודים, העלות תהיה נמוכה כי שכר הלימוד יכסה כמעט לחלוטין את העלות (כיתה של 40 תלמידים שכל אחד משלם 10000 שקלים בשנה יכולה לממן 30 שעות שבועיות של הוראה פרונטלית שמועברת ברובה ע"י אנשי סגל זוטר). לגבי המעגליות אני אתן לך טענה דומה: המדינה מאמינה שאי גיוס תלמידי ישיבה הוא הדרך הטובה ביותר עובדה, היא לא מגייסת תלמידי ישיבה. הם הטענה הזו תורמת משהו לדיון בשאלה האם יש לגייס את תלמידי הישיבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המבחן הפסיכומטרי אינו חזאי מושלם להצלחה בלימודים, אבל הוא חזאי טוב (יותר מאשר מבחני הבגרות), ויש נתונים מוצקים על הקשר בין השניים. לפי הנתונים שאני זוכר, מעבר המבחן הפסיכומטרי בפעם השניה מעלה את הציון (בכ- 30 נקודות בממוצע?), וגם קורס הכנה מעלה את הציון (בכ- 20 נקודות בממוצע). זה לא שולל את הטענה שיש קורלציה בין הציון לבין הסיכוי לסיים את התואר. ב. נניח לרגע שזה אכן המצב (הציון הפסיכומטרי וציוני תעודת הבגרות מאפשרים לחזות את הסיכוי לסיים את התואר, טוב יותר מאשר הטלת מטבע). איך היית מסנן את המועמדים? (אפשר לענות "לא הייתי מסנן בכלל", או "לפי ציוני סוף שנה א"'; אני חושב ששתי השיטות פחות מוצלחות מזו הנוכחית). אגב, "לימודים עינויים" כן דורשים ציוד מיוחד ומשאבים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שהדרך של לימודים בשנה א' נותנת תחזית יותר מדויקת ליכולת ההצלחה בלימודים כז זה בדיוק מה שהיא מודדת (בניגוד לפסיכומטרי שמודד מספר יכולות ומיומנויות ספציפיות). 30 נקודות בפסיכומטרי זה לא מעט, להרבה מהאנשים שנדחים זה סדר הגודל של מה שחסר, מי שחסריות לו יותר מדי נקדות בכלל לא מנסה להרשם. ב. אני חושב שכדי לשרת את המטרות שלשמן קיימת האוניברסיטה יש להכניס עוד שיקולים מעבר למידת היכולת. דברים כמו מפתח גאוגרפי, רקע אישי וכו'. ניראה לי שתלמיד ערבי, חרדי או תושב עיירת פיתוח שכן יכול לעמוד במשימה ולסיים תואר, יתן שירות טוב יותר למטרות שלשמן יש אוניברסיטה (עניין הפצת הידע ועלאת קרנה של ההשכלה) אם יתקבל יותר מתלמיד טיפוסי עם ציון פסיכומטרי קצת יותר גבוה. אותו דבר תקף גם לגבי התלמיד המוביל בתיכון קשה בעיירת פיתוח, כאן אני גם חושב שהתבלטותו על רקע תנאים קשים מעידה טוב יותר על השאיפה למצוינות והיכולת האישית מאשר ציון 740 בפסיכומטרי השלישי אחרי שני קורסים. לתארים מסויימים (משפטים, מנהל ציבורי, תקשורת ועוד) יש בסופו של דבר גם משקל חברתי. העובדה שרוב הסטודנטים הם ממגזר, רקע סוציואקונומי ומוצא עדתי ולאומי די אחיד היא בעייתית מבחינה חברתית. לגבי ה"לימודים העינויים", פרויד היה אומר על זה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב) וזאת בדיוק הסיבה שמשתמשים בפסיכומטרי. אם לא היו תנאי קבלה, אתה היית יכול לממן לסטודנט חרדי אחד את הלימודים באוניברסיטה. אולם כשיש תנאי קבלה הרי שעליך קודם כל להעביר אותו בגרות ופסיכומטרי. זה דורש שתשכנע אותו שהוא יצליח וגם דורש עוד זמן. וכך אין הרבה סיכוי שאתה תנסה לשנות משהו שלא דרך הפוליטיקאים, אשר יכולים ''לשכנע'' את האוניברסיטאות להתגמש עבור כך וכך בני חסות. וכולנו שבויים של הפוליטיקאים, עבדים נרצעים לאפסים אשר יכולותיהם הנעלות מתרכזות בעיקר בתככנות וחנפנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הלימודים בשנה א' יהיו שונים מהותית מיתר הלימודים (למשל, לימודים עיוניים ולא מעבדות), אזי הם לא יהוו מדד אמין של יכולת ההצלחה. אם, נגיד, כל הקורסים שלי בשנה הראשונה היו מסתיימים במבחן אמריקאי (שקל יותר לבדוק אותו), הייתי, בסבירות גבוהה, נושר בסוף השנה ההיא, פשוט משום שאני ממש לא מוצלח במבחנים אמריקאיים. למזלי, בכל התואר היו לי אולי שניים או שלושה מבחנים כאלו, ורק אחד מהם היה מבחן מסכם שהיווה את עיקר הציון בקורס, כך שהממוצע שלי לא הושפע משמעותית מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בטוח שלא היו לך הרבה מעבדות בשנה הראשונה. אני מציע להעביר אותן לשנה השניה ולהכניס כמה קורסים אחרים במקומם. זה הכל. נכון, יכול להיות מישהו שיצטיין בלימודים עיוניים ויכשל במעבדות. במקצועות כמו כימיה או ביולוגיה שיש בהם הרבה שעות מעבדה זו באמת בעיה אבל יש מעט מאוד כאלו. אתה יודע מה? במקצועות האלו יצטרכו לתת למועמדים גם לטעום קצת מעבדה בשנה הראשונה. אם לא יהיו יותר מידי מועמדים (אני מניח שלפחות בכימיה אין בעיה כזו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי לא היו מעבדות באף שנה. אבל בכוונה הבאתי אותי כדוגמא: אני לומד תחום עיוני, ובכל זאת יהיה הבדל מהותי בין הקורסים ההמוניים של שנה א', לבין הקורסים הסטנדרטיים, וזה יפגע בחלק מהסטודנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הכרעה אחרי שנה א' היא מדוייקת יותר, אבל היא גם יקרה יותר (המחיר: שנה אבודה). אם הבחירה היתה לפי שיקולים זרים או באקראי, הייתי מסכים שצריך לשפר אותה גם במחיר הגדלת העלויות. ב. נכון. אני לא יודע באיזה היקף זה קורה, אבל יש מוסדות שמקצים מספר מקומות לאוכלוסיות "מיוחדות", מחוץ לתחרות על ציוני קבלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) זה מאוד פשוט. יש מספר מקומות מוגבל. אתה טוען שלא צריך לבחור רק את הטובים ביותר, אז הצע נא מדד אחר. האם נבחר אותם לפי יופיים החיצוני? 2) עדיין לא הבנתי מה אתה מנסה להגיד. 3) אני לא יודע למה החלטת שקורס עולה חמשת אלפים שקלים. שלי עלה אלף ואני רחוק מלהתלונן על רמתו. לדעתי הפתרון שאתה מציע יצריך מעבר לתואר של ארבע שנים, כך שבמקום לשלם אלף שקל לקורס פסיכומטרי (או אפילו חמשת אלפים), כולנו נצטרך לשלם עשרת אלפים שקלים על שנה נוספת. בכל מקרה, זהו תחליף לשיטת הקבלה בכלל, לא רק לפסיכומטרי. לגבי גיוס תלמידי הישיבה, זו ממש לא טענה מעגלית, אבל אני חייב להגיד ש"הכנסת" לי. בכל מקרה, יש לי הרגשה שבנושא זה, שיקולים פוליטים קיבלו משקל גדול יותר מאשר בנושא הקבלה לאוניברסיטאות (ועובדה שאכן התחילה שיטת המצרף בנוסף לפסיכומטרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אבל למה לעזאזל יש מספר מקומות מוגבל? למה אין מקום לכל מי שרוצה ללמוד באוניברסיטה? 2) שהפסיכומטרי ישמש ביחד עם קריאה בקפה ומבחני אישיות לייעוץ פרטני לאנשים אם כדאי להם ללמוד באוניברסיטה. מדוע צריך להיות איזשהו מומחה שמחליט עבורי אם אני יכול או לא יכול (כדאי לי או לא כדאי לי) ללמוד באוניברסיטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כי הן ממומנות בכספי ציבור. 2. לא חייב להיות. אתה יכול ללמוד באונ' הפתוחה או במכללה, שם הדרישות הרבה יותר נמוכות. שם גם יש שוק חופשי, אז בכלל תרגיש בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) הבנתי. יש מחסור כי מסבסדים את המוצר. מסבסדים כי העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישלמו אלף כדי לעשות קורס, ואז לשלם רק 30,000. בשיטה שלך, כולם ישלמו 60,000-90,000 ש"ח, ובלצ"ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי אתה חושב משלם את ההפרש? הכסף גודל על עצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אז יקרה ההפך ממה שאתה אמרת (''העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים שלהם''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי איזו טעות עשיתי. המשפט היה צריך להיות: העשירים רוצים שהעניים ישלמו עבור הלימודים של העשירים. זהו המצב היום. אם כל אחד ישלם על לימודיו הוא, העניים (אשר באופן גורף ניתן לאמר שאינם לומדים באוניברסיטה) לא יצטרכו לממן לעשירים את הלימודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניים לא משלמים מיסים (כמעט), ולכן המצב כיום הוא שהמעמד הבינוני והעשירים משלמים עבור הלימודים של כולם. אני אישית דווקא בסדר איתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניים משלמים מע''מ. אפילו החרדים והערבים שיש להם כלכלות שחורות משלהם משלמים מע''מ על חלק מהמוצרים שהם קונים. העניים משלמים מחירים גבוהים על שירותים של בעלי השכלה גבוהה (רופאי שיניים, מנתחים פלסטיים, עורכי דין, מנהלי חשבונות) על מנת לממן את תשלומי המיסים שלהם. בעלי המקצועות הללו יכולים לדרוש מחירים גבוהים כאלו כי אין הרבה פראיירים שמוכנים לגבות פחות כשרוב הכסף הולך למיסים. העניים גם משלמים מיסים על המכוניות והדלק שהם קונים כמו גם על הדירות. כל יוקר המחיה בארץ (תל אביב היא מן הערים היקרות ביותר בעולם) נובע מהמיסים השערוריתיים שנועדו לממן לבני העשירים לימודים גבוהים כדי שיוכלו להרוויח הרבה כסף. לא לחינם עומדת שינוי - נציגת השבעים - על הורדת שכר הלימוד לסטודנטים. וגם על סבסוד התרבות כדי שהעשירים יוכלו לראות הצגות במחיר השווה לכל נפש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין לא ברור לי על מה אתה מבסס את הטענה שרק בני עשירים לומדים באוניברסיטה. הפסיכומטרי אינו מהווה מכשלה עד כדי כך גדולה, כלכלית, שאנשים ממעמד בינוני-נמוך לא יכולים לעבור אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לומד באוניברסיטה. אתה רואה במו עיניך את האנשים הלומדים באוניברסיטה. קשה לי להאמין שלא שמת לב שיש הטייה סטטיסטית כלשהי כלפי מעלה בעשירונים. ולגבי המנגנון שגורם לכך: 1) במערכת החינוך הממלכתית, יכולתו של תלמיד לסיים עם תעודת בגרות תלויה לרוב בכך שיש מי שיתמוך בו יעודד אותו וישקיע בכך די הרבה כסף. אנשים שרואים חשיבות בלימודי ילדיהם הם לרוב כאלו שלמדו ויש להם הכנסה הודות ללימודים. 2) עצם הלימודים על עלותם הגבוהה מחייבת יכולת כלכלית. 3) הלומד יהנה בעתיד מהכנסה גבוהה הודות ללימודיו, כך שגם אם הוא היום בן עניים, בעתיד הוא יהיה עשיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעודי לא בדקתי את הכנסות הוריהם של הסטודנטים שלומדים איתי. רובם המוחלט, אני יודע, עובדים למחייתם, לרוב בג'ובים לא מקצועיים (מלצרות, שמירה, סבלים, זבנים). כך שבכל מקרה לא מדובר פה על אנשים שחיים מהכיס של אבא. 1. לפי זה, עניין ההטייה למעלה בעשירונים היא קשר כוזב - הקשר האמיתי הוא עם חשיבות ההשכלה להורים. מה אני אעשה שלהורים עניים (לכאורה) לא מספיק אכפת מהשכלת ילדיהם? 2. בדיוק בגלל זה רוצים להוריד את שכר הלימוד - כדי שכולם יוכלו להתקבל ללימודים. אבל חוץ מזה, יש הרבה מלגות למעוטי יכולת שנועדו בדיוק כדי לאפשר להם ללמוד באוניברסיטה. 3. נו, אז? יופי לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחדשות דיווחו אתמול כמה פעמים על השוואת יוקר המחיה בערים שונות בעולם (טוקיו שומרת על המקום הראשון, פריז נושפת בעורפה; תל-אביב במקום השבע-עשרה. ההבדל היחיד הוא שבאולימפיאדה יש שמונה-עשר מתחרים, וכאן מאה ושלושים). הדבר המשעשע הוא שבכל פעם טרחו לציין ש"ההשוואה נעשתה ביחס ליוקר המחיה בניו-יורק", כלומר, באינדקס השרירותי שלפיו ביצעו את המחקר, ניו-יורק מקבלת 100 נקודות. אפשר להרחיב את השיטה: במקום "גאטלין ניצח בריצת 100 מטר", צריך לדווח "גאטלין ניצח בריצת 100 מטר; המטר המקורי שמור בפריז". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אשתי ואני הבטנו זה בעיני זו בפליאה למשמע ההדגשה. אבל מה נלין, כאשר יום לפני זה ( או שמא באותה מהדורה) גם הייתה כתבה תלושה על אדם אחד באוקראינה שהוא הגבוה ביותר בעולם. למה נזכרו בו, לא ברור, אולי לכבוד אלכס אברבוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא נכנס לספר השיאים של גינס, והיה יום חדשות חלש. וזה היה באותה מהדורה. אבל הדיון הזה צריך להכנס ל''מחקר חדש מגלה כי...''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שלשום הוא נכנס? מי היה שם לפניו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שנאמר בכתבה, בעקבות טיפול רפואי שקיבל לפני כמה שנים, הוא החל לגדול באופן אבנורמלי (וממשיך לגדול גם כיום). כלומר, לפני כן היה שם אדם שהוא כיום רק השני בגובהו בעולם. לחלופין, יתכן שהאדם הגבוה ביותר בעולם מת לאחרונה, ולכן הוא נכנס במקומו כאדם הגבוה ביותר שחי כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה המקרה השני, אז דיווח חדשותי סביר יותר יתחיל ב''האיש הגבוה בעולם, תמיר הוכמן, נפטר אתמול. כעת האיש הגבוה בעולם הוא...'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מחזיק בתואר של גינס לפחות ממאי, ולכן השאלה המקורית (מה נזכרו בו) תקפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. זו בעיה גאומטרית. תשאל את אוקלידס. 2. יש אוניברסיטה כזו, בלטביה. כולם יכולים לקבל ממנה תואר. כמו בשוק, החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני טוען שהמצליחים ביותר בפסיכומטרי הם לא בהכרח הכי טובים ואני טוען שיש להגדיל משמעותית את מספר המתקבלים (כלומר ת מספר המקומות) 2. אז לא משנה. כנראה שהדוגמא לא טובה. 3. אני מכיר אנשים שעשו קורסים הרבה יותר יקרים ממך (יכול להיות שמחירים ירדו, זה היה לפני כמה שנים), אני מכיר אנשים שעשו שני קורסים (במכונים שונים) ורק ככה הצליחו להתקבל. לגבי ה 4 שנים, יכול להיות שזו בעיה, אני לא מקצוען בתחום בניית תוכניות לימוד. אני רק רציתי להגיד שיש הטיה על רקע סוציואקונומי בתנאי הקבלה לאוניברסיטה ושזו בעיה שיש להתמודד איתה. אם הייתי שר החינול הייתי מקים ועדת מומחים לנושא. לגבי שיטת המצרף, אם הבנתי נכון, האוניברסיטאות לא הצליחו לבטל את רוע הגזירה, (בסופו של דבר יש שר ממונה וועדה בין אוניברסיטאית שבה חברים גם אנשים שאינם חברי אקדמיה ולהם יש אינטרסים אחרים קצת ואילו של האוניברסיטה), בשנה האחרונה היו מעט מאוד נרשמים באמצעותה כך שההגמוניה של הפסיכומטרי עדיין לא הופרה. אני מקוה שלא יבטלו את השיטה על הרקע הזה (כבר הועלו הצעות) ושלא יצליחו לנטרל אותה (לשכלל את ציוני המצרף כך שבפועל אי אפשר יהיה להתקבל בעזרתם אלא אם אתה ממש גאון ואז גם בפסיכו היית מוציא 801). לגבי הטענה המעגלית. יכול להיות שאני טועה בהגדרה אבל הרעיון שניסיתי להעביר דומה. השיקולים שהובילו לבחירת הפסיכומטרי ככלי כמעט בלעדי, לדעתי, נגועים בשיקולים לא ענייניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. *אתה* טוען, אבל האוניברסיטאות שמודעות לחלופות, החליטו כי המבחן הפסיכומטרי כן משקף. 3. גם הקורס שלי היה לפני מספר שנים (משהו כמו 6). לגבי אלו שעשו שני קורסים, אין לי ספק שכעת הם הרבה יותר מוכנים ללמוד באוניברסיטה, כך שבכל זאת הציון כן משקף. אם תתמודד על תפקיד שר החינול אני אתמוך בך. מה יהיו הסמכויות של שר החינול? (אולי אחראי על לימודים עינויים.. :) לגבי המצרף, השיטה הזאת לחלוטין לא טובה. דבר ראשון הציונים אינם מנורמלים ומשתנים משנה לשנה, כמו-כן, באיזורים מסויימים אין בדיקה קפדנית, והעתקות חופשיות מובילות לציוני בגרות שאינם משקפים את הידע ואת היכולת האמיתיים. את הטענה המעגלית נעזוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אז שיחשפו את הנתונים על פיהם הם החליטו את ההחלטה הזו. 3. על סמך מה אתה מבסס את ההערכה שלך שזה שהם שיננו ותירגלו חישובי אחוזים בצורה יותר יעילה הופכת אותם ליותר מוכנים ללימודים אקדמיים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. טוב, עם הדרישה הזאת אני יכול להסכים. 3. על כמה דברים, העיקרי שבהם הוא התמדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם הצעתי שיוקמו כמה משרדים חדשים על מנת לאפשר הקמת ממשלת אחדות: משרד הבטחון ומשרד ההגנה משרד החינוך ומשרד ההשכלה משרד האוצר ומשרד התקציב משרד התעשייה ומשרד החרושת משרד האנרגיה ומשרד הפיתוח משרד התרבות ומשרד הפנאי משרד החוץ ומשרד לשיתוף פעולה איזורי 1 משרד השיכון ומשרד הבינוי משרד הספורט ומשרד ההתעמלות 2 משרד הדתות ומשרד האמונה משרד הסעד ומשרד הרווחה משרד הבריאות ומשרד הרפואה המשא ומתן הקואלציוני יתעסק בחלוקת השמות שכן הסמכויות של כל זוג משרדים תהינה זהות וכל משרד יתעסק בעיקר בטרפוד הפעילויות של המשרד השני. בעצם, זה לא מה שקורה היום? 1 זה לא רעיון שלי 2 עם מנהלת עצמאית לאולימפיאדה |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |