בתשובה לניצה, 01/07/04 22:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האנלוגיה היא מאוד דמגוגית (וגם בסגנון של גננת, אבל מילא), וזה שאת מביאה אותה בהקשר עם מעשי גולדשטיין ועמיר - זה פשוט מחריד! בפועל, כאשר גדוד מתקדם באופן ברור ומפורש הישר אל לועי קני הארטילריה - *הרבה חיילים*, לא רק רואה נסתרות אחד, ידאגו שההתקדמות לא תימשך, ויעשו את זה לא באמצעות רצח מפקדם ואפילו לא בפציעתו. זהו מצב רחוק מאוד מהמצב בתקופת אוסלו. ואינני בטוח שהרוצח גולדשטיין "האט במידה רבה את ריצת האמוק...". הסכמי אוסלו לא היו הסכמי דמים, הם היו הסכמים עם שגיאות, שנעשו בזמן הלא נכון ובתנאים הלא נכונים. הם היו צריכים לקרות קודם, ואז היתה יותר שליטה במה שקרה לאחריהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה "זה פשוט מחריד"? רק להזכיר לך, היו "הרבה חיילים" שזעקו מתחת כל עץ ועל כל גבעה שתהליך אוסלו הוא תהליך דמים התאבדותי, זה לא ממש הזיז לקברניטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך, היו גם הרבה "חיילים" שחשבו שהמפקד צודק, ולכן האנלוגיה שלך קורסת. ועוד תזכורת: בינתיים אנחנו חיים בשיטת ממשל שנקראת דמוקרטיה. בשיטת הממשל הזאת, "חייל" שרואה משהו יכול לצעוק את מה שראו עיניו בראש חוצות, ואם הוא מצליח לשכנע את הרוב בצדקתו, "המפקד" לא יוכל להמשיך בדרך החתחתים שבחר. אם לא יצליח, הוא בחזקת מגלומן מסוכן ועליו לשבת בשקט מתוך ההנחה שהוא טועה. אני יודע שלאלה שמדברים עם אלוהים כל בוקר קשה לקבל את האפשרות, וכאן באמת נעוצה הבעיה הגדולה שלנו כעם. ותזכורת אחרונה: כל עמדה אחרת פותחת פתח לאובדן הדמוקרטיה. אני יודע שקשה לך להפנים את זה, אבל הדרך של "המנהיגות היהודית" שלך נראית לי מסוכנת מאין כמותה. בטח לא היית רוצה שאצטיד בחבר פרבלום ואלך לשוחח עם כמה רבנים. אפילו בימים של קדום וסבסטיה, כשהמשיחיסטים מהמחנה שלך פעלו בניגוד לחוק והכניסו אותנו לבוץ העמוק בו אנו מצויים היום, אף אחד מהמחנה השפוי (הנה הקונטרה שלי למנהיגות היהודית) לא החליט שהדרך להתמודד עם התופעה היא ע"י חיסולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערונת: כאן לא מדובר אפילו על חיסולים, אלא על רצח של עשרות חפים-מפשע כדי לנער את המערכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק מבקש להדגיש שיש הבדל בין אלא שמדברים עם אלוהים כל בוקר לבין אלו שמתפללים אליו כל בוקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. מי משבין מדברי איזו טענה גורפת על הדתיים (חוץ מזה שהם טועים) - לא מבין נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לדבר *אל* הקיר וזה לא יטריד אף אחד. אבל כשאני אתחיל לדבר *עם* הקיר יאשפזו אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם תדבר *אל* הקיר ב-*תקווה להענות*, יאשפזו אותך. אפילו אם תטען שמשום-מה הוא לא עונה לך כבר איזה 2000 שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כשיש אוכלוסיה מספיק גדולה שעושה את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה כבר נכון גם לגבי ה*עם*. המון אנשים בארה"ב (גם בארץ יש כמה) מדברים *עם* חוצנים או עם הרוח של אלביס, למשל, ואף אחד לא מאשפז אותם. מסקנה: מי שרוצה לדבר עם קירות, שיחפש קודם חברים לתחביב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת ה*רוח* של אלביס? בשביל שתהיה לו רוח אדם צריך להיות מת, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, גם אנשים חיים עושים רוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מזלזל במלך? (פרצוף מאיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה וחס! היתה זאת הערה כללית על הקיום האנושי. המלך נמצא הרבה מעבר לתחום הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש קיר אחד בירושליים שאנשים מדברים אליו (חלקם בטלפון)כבר הרבה זמן ולא אישפזו אותם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 200590 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם עומדים מול הקיר, אבל מדברים לאלוהים (מדברים אל הכותל בטלפון?! כאילו, על SMSים שמעתי, אבל ממש לדבר?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר תמונה מהעמוד האחורי של אחד העיתונים היומיים שבה אדם שנראה חרדי על פי לבושו מצמיד טלפון סלולרי לכותל. נדמה לי שזה היה לרגל השקת שרות שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנלוגייה שלי לא קורסת מכך שיש עוד חיילים שביחד עם המפקד אכלו מאותה פטריה, להפך. מה שחשוב הוא שהיו הרבה חיילים שבדומה לחייל הקנאי, ראו את הסכנה, צעקו ובכו, והם פשוט לא הזיזו לאף אחד. כך שאי אפשר לומר שהחייל ההוא היה איזה "קוקו" שראה חזיונות בשיחה היומית שלו עם הבורא בבוקר. מה שלא דומה בין הסיפור שלי ובין המציאות, הוא מה שאתה מזכיר, שבאמת לא מדובר במפקד צבאי קרי דיקטטור, אלא בדמוקרטיה. אמנם, לדעתי, תקופת אוסלו דווקא התאפיינה בלא מעט סממנים דיקטטוריים. אבל בכל זאת ההנהגה שהיתה אז בטאה את רוחו של חלק משמעותי מהעם, ולכן שום מעשה של בודדים לא היה בכוחו לשנות מהותית את המהלך. כיון שדמוקרטיה אין משמעותה צייתנות לשלטון הקיים, עצם הרצון לשנות את השלטון אינו סכנה לדמוקרטיה בכלל. העניין הוא רק בזה, שצריך לעשות את השינוי לפי כללי הדמוקרטיה, וחוקי המדינה. לכן הדרך של "מנהיגות יהודית" היא בדיוק ההפך מכל מעשה קנאות. הדרך בה מנהיגות יהודית רוצה לשנות את המצב, הוא בדיוק לפי הכללים הדמוקרטיים שנקבעו *כדי* להסדיר את האפשרות לשנות את השלטון. כיון שיש דרך דמוקרטית להגיע לשלטון במדינה, אין באמת צורך והצדקה לשום מעשה קנאות. מעשה הקנאות הוא מעשה של "אין ברירה", של חוסר מוצא בעת משבר חריף. לעומת זאת, התמודדות אידיאולוגית דמוקרטית על ליבו ונפשו של העם, היא מוצא נכון ואמיתי, ש"מנהיגות יהודית" מציעה לאלו שחשים במלכוד בגלל הדרך בה השלטון הנוכחי מתנהל. . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל זמן שמדובר על אמצעים דמוקרטיים, ודאי שאין לי שום ויכוח איתך. לעומת זאת הטרמינולוגיה שלך עד הפיסקה האחרונה מסתירה, במכוון או לא, את שורש הרע: "סממנים דיקטטוריים" (משתמע: אם כך גם לנו מותר), "אכלו מאותה פטריה" (משתמע: שלטון של מסוממים, ודאי לא לגיטימי) "לא היה בכוחו" (משתמע: אם כן היה בכוחו, זה היה בסדר). מה שעומד בין הגישה הזאת לבין פעילות פלילית הוא השאלה אם אנחנו במצב של "חוסר מוצא בעת משבר חריף". את אומרת שלא, אבל לא מעט מיקירייך בחברון, תפוח, יצהר ותקוע ד' אומרים שכן. אה, גם מיקירייך שהיו מזכירי הממשלה. הדמוקרטיה היא לא מכשיר שאפשר להשתמש בו ולזרוק אותו לפח לפי הצורך. היא הדבק היחיד שמאפשר את קיומנו (שלך ושלי) כשותפים למדינה ולגורל. משום מה יש לי הרגשה שהעובדה הזאת, שברורה לכל אזרח מגיל חמש ומעלה, לא לגמרי הופנמה במחנה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משפטן אתה כבר לא תהיה. היסקים כמו "סממנים דיקטטוריים" (משתמע: אם כך גם לנו מותר), "אכלו מאותה פטריה" (משתמע: שלטון של מסוממים, ודאי לא לגיטימי) "לא היה בכוחו" (משתמע: אם כן היה בכוחו, זה היה בסדר)" הם דמיוניים. כמו גם המסקנה שאם אומרים "מנהיגות יהודית" משמע שכל השאר גויים (כמילת גנאי). מנהיגות יהודית, הרוצה לשנות את דרך התנהלות המדינה בדרך דמוקרטית ופתוחה, היא בדיוק האלטרנטיבה לקנאות. לא רק יקירי בכל המקומות שהזכרת, חושבים שיש דברים שאסור לשתף אתם פעולה, ואפילו צריך להתנגד להם, בדרך שאדם מתנגד למעשה אלימות בלתי חוקי כלפיו. כולם מכירים את מושג ה"דגל השחור" המונף על פקודות לא חוקיות. גם השמאלן השמאלי ביותר, וגם זה שבקונצנזוס מבינים שיש מקומות בהם אתה לא שומר על החוק, אלא על המוסר. השאלה הגדולה היא על איזה מוסר שומרים. השמאל הקיצוני חושב שהמוסר הוא שערבי יגור בביתו, ויקירי ואני חושבים שהמוסר הוא ש(גם) יהודי יגור בביתו. מי שבינתיים משתמש בדמוקרטיה וזורק אותה לפח בעת הצורך, הוא ראש ממשלתנו. גם בהתנהלותו הלאומית וגם בהתנהגות המפלגתית השערורייתית שלו, שאין כל קשר בינה ובין חוק או כללי משחק מקובלים. אני לא שמעתי ממך שבזה הוא ממיס את הדבק המאפשר את קיומינו המשותף. מה שקורה היום זה שכללי המשחק מופרים על ידי צד אחד (עד עצם היום הזה לא היתה החלטה דמוקרטית של שום ממסד חוקי, כולל הממשלה שאחרי הפיטורין השערורייתיים של שרי האיחוד הלאומי, שתהיה עקירה של ישובים, ובכל זאת כולם מתנהגים כאילו שזה עבר)- בעוד הצד השני, המתיישבים, מתבקשים לקבל את הדין ולא להתנגד לעקירתם מביתם בגלל שזו החלטה "דמוקרטית".....זה היה מצחיק אילולי זה היה עצוב כל כך. לגבי ההפנמה של הדמוקרטיה במחנה שלי- מאז תהליך אוסלו התברר לי שמשהו מאוד רקוב בפילוסופיה שמאחורי המונח "דמוקרטיה" כפי שהשמאל משתמש בו. הרושם שלי, שמתחזק עם מחיאות הכפיים של השמאל להתנהלות שרון, שהמילה הזאת היא בעצם שם כיסוי להגמוניה של הגישה השמאלית על המדינה היהודית. אם זו הדמוקרטיה שאתה מתכוון אליה, אז מצטערת, הדבק הזה לא מקובל עלי כלל וכלל. אם הכוונה ב"דמוקרטיה" היא לכפיפות לכללי משחק מקובלים, שכל הצדדים כפופים להם בשווה, יש על מה לדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתכוון להיות המגן של שרון מפנייך. שיאכל את הדיסה שהוא בישל. ה"הגמוניה של הגישה השמאלית" היא זאת שהביאה אותנו לכמעט רבע מליון מתנחלים בלי ששמעתי אותך צועקת חמס על מידת הדמוקרטיות שבהשתלטות הכוחנית על הגבעות, בהתנגדות לפינוי מאחזים לא חוקיים ובהקמת מחתרות. "כל הצדדים כפופים להם". חה. נראה שאת מתעקשת לגנוב מאורי פז את התהילה בתור הכותב ההזוי ביותר באייל - ולמרות שזה נראה כמעט בלתי אפשרי, את עוד עשויה להתגלות כנבחרת יוון של האייל. זה שהדבק הזה לא מקובל עליך אלא בתנאים שלך כבר הבנתי. על ה"יש על מה לדבר" שלך אני מגיב בבוז קר. לא, גב' כהנא, בפירוש ובמפורש *אין* על מה לדבר. אם לא הייתי מספיק ברור, הנה שוב: *אין* על מה לדבר. אם את חושבת שהדמוקרטיה (קרי: החרות שלי) נתונה למו"מ איתך או עם כל אדם אחר, תחשבי שוב. מי שינסה לגזול אותה ממני לא ייענה ע"י ויכוחים מעל דפי האייל (כל עוד הם מותרים) אלא ע"י שימוש באותם אמצעים שהוא מקדש. זה שאת לא רואה לאן העניין הזה מוליך מאד מצער. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהההה (כלומר אנחה). כאשר יש אצלך פער גדול מדי בין רמת הטיעונים ורמת הכעס, אתה הופך לבלתי נסבל. חבל. אני אמנם אוהבת את חוש ההומור שלך, אבל את האמת אני אוהבת יותר. אז זה מה יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, זה דוקא שיפור. רבים טוענים שאני בלתי נסבל בלי שום תנאי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |