|
משפטן אתה כבר לא תהיה. היסקים כמו "סממנים דיקטטוריים" (משתמע: אם כך גם לנו מותר), "אכלו מאותה פטריה" (משתמע: שלטון של מסוממים, ודאי לא לגיטימי) "לא היה בכוחו" (משתמע: אם כן היה בכוחו, זה היה בסדר)" הם דמיוניים. כמו גם המסקנה שאם אומרים "מנהיגות יהודית" משמע שכל השאר גויים (כמילת גנאי). מנהיגות יהודית, הרוצה לשנות את דרך התנהלות המדינה בדרך דמוקרטית ופתוחה, היא בדיוק האלטרנטיבה לקנאות.
לא רק יקירי בכל המקומות שהזכרת, חושבים שיש דברים שאסור לשתף אתם פעולה, ואפילו צריך להתנגד להם, בדרך שאדם מתנגד למעשה אלימות בלתי חוקי כלפיו. כולם מכירים את מושג ה"דגל השחור" המונף על פקודות לא חוקיות. גם השמאלן השמאלי ביותר, וגם זה שבקונצנזוס מבינים שיש מקומות בהם אתה לא שומר על החוק, אלא על המוסר. השאלה הגדולה היא על איזה מוסר שומרים. השמאל הקיצוני חושב שהמוסר הוא שערבי יגור בביתו, ויקירי ואני חושבים שהמוסר הוא ש(גם) יהודי יגור בביתו.
מי שבינתיים משתמש בדמוקרטיה וזורק אותה לפח בעת הצורך, הוא ראש ממשלתנו. גם בהתנהלותו הלאומית וגם בהתנהגות המפלגתית השערורייתית שלו, שאין כל קשר בינה ובין חוק או כללי משחק מקובלים. אני לא שמעתי ממך שבזה הוא ממיס את הדבק המאפשר את קיומינו המשותף. מה שקורה היום זה שכללי המשחק מופרים על ידי צד אחד (עד עצם היום הזה לא היתה החלטה דמוקרטית של שום ממסד חוקי, כולל הממשלה שאחרי הפיטורין השערורייתיים של שרי האיחוד הלאומי, שתהיה עקירה של ישובים, ובכל זאת כולם מתנהגים כאילו שזה עבר)- בעוד הצד השני, המתיישבים, מתבקשים לקבל את הדין ולא להתנגד לעקירתם מביתם בגלל שזו החלטה "דמוקרטית".....זה היה מצחיק אילולי זה היה עצוב כל כך.
לגבי ההפנמה של הדמוקרטיה במחנה שלי- מאז תהליך אוסלו התברר לי שמשהו מאוד רקוב בפילוסופיה שמאחורי המונח "דמוקרטיה" כפי שהשמאל משתמש בו. הרושם שלי, שמתחזק עם מחיאות הכפיים של השמאל להתנהלות שרון, שהמילה הזאת היא בעצם שם כיסוי להגמוניה של הגישה השמאלית על המדינה היהודית. אם זו הדמוקרטיה שאתה מתכוון אליה, אז מצטערת, הדבק הזה לא מקובל עלי כלל וכלל. אם הכוונה ב"דמוקרטיה" היא לכפיפות לכללי משחק מקובלים, שכל הצדדים כפופים להם בשווה, יש על מה לדבר.
|
|