|
||||
|
||||
2) אני מבין שתשובתך היא לא. למה שלא תגיד זאת ישר. איני מאמין שיש אדם שחושב שבבחירות כל 4 שנים אפשר לדאוג ששר הבריאות יפעל בצורה קרובה לאופטימלית. מה זה קשור לקיומם של בחירות? כיצד בחירות כל 4 שנים מביאות לכך ששר הבריאות יתאמץ להשיג את השיטה האופטימלית לבריאות הציבור? כל עוד לא יקרה אסון בסדר גודל הרבה יותר גדול מהסארס עם רשלנות פושעת של השר, לא יהיו יותר מעשרה אנשים אשר יחליטו איך להצביע בבחירות בעקבות תפקודו של שר הבריאות בענייני משרדו. 3) רק למדינה יש יכולת להאציל את הסמכות לכלוא אנשים ו/או להפעיל משטרה. למדינה כח אדיר מעצם הפעלתה את המשטרה והצבא ולכן יש צורך למנוע ממנה את הכח לשלוט במערכת החינוך, הבריאות והכלכלה. 4) מערכת החינוך בארה"ב ברובה פרטית - הלוואי. המערכת הנגישה לעניים היא מערכת שלטונית עשירה ומסואבת אשר לא אכפת לה מהילדים כי היא לא צריכה למשוך קליינטים. אילו היו פועלים בשיטת השוברים גם העניים יכלו לבחור בתי ספר פרטיים. למה הדבר דומה? לאדם הרוצח את הוריו ומבקש רחמים כי הוא יתום. 5) זו בדיוק מטרת שיטת השוברים. 6א) אתה מתעלם העובדה הפשוטה שאדם שמרוויח כסף ברמה מסויימת תמיד ירצה להוציא עבודות שהוא יכול להשיג מישהו שיעשה אותם בפחות החוצה. 7) אני רוצה מכונית שתסע בלי דלק. זה עוזר לי? המנגנון השמן הזה אינו ממלא אף אחד מהיעודים שמנית. תלה שלט על פיל "לשכת תעסוקה" תן לו לאכול בוטנים ותפטר את כל עובדי שירות התעסוקה. תהיה באותו מקום. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שהסברת את זה אי שם במעלה הפתיל ואסתפק בקישור , אבל מה מונע התפתחות שוק שחור בשוברים הללו? נגיד בית ספר פיקטיבי, שקונה את השוברים בחצי מערכם? |
|
||||
|
||||
בי"ס פיקטיבי זה קצת מוגזם. בא נגיד שיש בי"ס שמשלם משכורות שמנות לעובדיו ובנוסף נותן להורים מתנות יקרות. אתה באמת חושב שהוא יצליח למצוא קליינטורה רבה? הורים שבשביל 100 שקל לחודש ימכרו את החינוך של הילדים שלהם? אבל כדי לפתור את הבעייה בא נקבע כללים בסיסיים, למשל, שאסור לבתי"ס להעניק מתנות בכסף ושווה כסף להורים. מכיוון שביצועים מאוד לקויים של בתי"ס נוגעים למאות ילדים, ומערכת של העברת כספים בסדרי גודל שהופכים את השחיתות לכדאית גם דורש הרבה מאוד שותפים, הדבר יגיע מהר מאוד למשטרה. |
|
||||
|
||||
צודק, אין סיכוי שהורה ימכור את החינוך של ילדו תמורת X שקל בחודש. מכיוון שאנו סומכים על ההורים, אני מציע לא לתת שוברים בכלל ושכל הורה יחשוב איך הוא רוצה להשקיע את הכסף הפנוי שהמדינה לא תגזול ממנו. אני גם לא מבין איך נמצא פקידים לא מושחתים שיפקחו על העברת הכספים, בית הספר פשוט ישחד אותם והדבר לא יגיע למשטרה כלל. חשוב- מי מפסיד מזה? לא ההורים ולא בעלי בית הספר, זה מה שקוראים "פשע ללא קורבנות", ממש כמו שימוש בסמים וכמו זנות. למי יש אינטרס להתלונן? ומה בדיוק התלונה? שיש הורים שרוצים לתת לילדיהם חינוך כאשר יחפוצו? מעבר לקנטרנות של השאלות שלי, אני פשוט מנסה להבין מה זה בכלל "שיטת השוברים" אני מקבל את הרושם שמדובר ב : (1)המדינה תיתן לכל משפחה, על פי בסיס של מספר ילדים, סכום כסף מסויים(= שובר) שמותר להשתמש בו *אך ורק* לתשלום למערכת חינוך לפי בחירת ההורים. (2) השוברים יספיקו להשכלה מינמלית, כל משפחה שרוצה לשפר את השכלת ילדיה יכולה לקנות בכספה עוד שוברים (או לשלם ישירות לבית הספר הנבחר). (3) המדינה תזכה כספית כל בית ספר על בסיס מספר השוברים שיש לה, ולא על בסיס שום קריטריון אחר. על ההורים לוודא את איכות הלימודים והתאמתם במוסד אליו הם שולחים את ילדיהם. האם הבנתי נכון את המודל? אם כן, שאלתי היא פשוטה: למה רעיון השוברים הוא עדיף על רעיון ה"לא לעשות כלום, ושכל אחד יעשה עם כספו את מה שהוא רואה לנכון"? |
|
||||
|
||||
הבנת נכון את שיטת השוברים לפי הבנתי. מטרתה אחת. לאפשר חינוך לילדי עניים. העשירים והבינוניים יקבלו חזרה את מה שהם משלמים והעניים יקבלו מספיק כסף כדי לממן את לימודי ילדיהם. האפשרות השנייה היא בעייתית כי היא דורשת להקים מנגנון שיבדוק מי עני ולכן זכאי לשובר חינוך בתור עני. זו גם אפשרות. אבל אנו נמצא זחילה לכיוון יותר ויותר עניים דורשי שוברים. יש לשיטת השוברים עוד מטרה. להשתיק את הבקורת של הסוציאליסטים על הפרטת מערכת החינוך |
|
||||
|
||||
יפה, אני מתחיל להבין. האם יש לך בעיה להעניק לכל משפחה "מענק חינוך" כספי, במקום אותן שוברים? משהו כמו "קצבת הילדים" שיש היום? |
|
||||
|
||||
למה להעמיד את ההורים במבחן? אתה רוצה להבטיח שהכסף ילך לחינוך, תן להם שוברים כדי שלא יצטרכו להתלבט אם לקנות השכלה מינימלית לילד או קוצב לב לאבא. |
|
||||
|
||||
הסיבה ששאלתי זה שאני הוטרדתי מספסור בשוברים, והרגעת אותי שהורים לא מתנהגים ככה, אז אני מעדיף להמנע ממנגנונים מסורבלים. ברגע שבתי הספר מקבלים תשלום מה*ממשלה* כנגד שוברים, הרי שלממשלה ( או לפקיד שמאשר את התשלומים) יש כוח כלפי בית הספר. אם, במקום זאת, ההורים ישלמו בכסף, בית הספר משוחרר לגמרי מהתלות בפיקוח ממשלתי ובפקידים המסואבים שלה. תאר לך את הכוח שיש לפקיד אחד במשרד החינוך, מספיק שהוא יעכב את התשלום במספר ימים בשל "אי סדרים הדורשים בדיקה", וכבר בית הספר בפיגור, וצריך לקחת הלוואות גישור. זה נראה לך מופרך? גם היום משרד הפנים מעכב תשלומים להרבה רשויות, עד שכל מיני תנאים שונים ומשונים מתקיימים. |
|
||||
|
||||
נו הכל אפשרי. בא נבחר שיטות יחסית טובות, פשוטות ושקופות ונתפלל למי שהחכמה שלו שלא נטעה ולא נבוש. |
|
||||
|
||||
ההוא שהרגיע אותך לא הייתי אני, זה היה יעקב. נכון, השוברים אינם מבטלים לחלוטין את כוחה של הממשלה, אבל כל בנק יוכל לקבל את הסמכות להחליף אותם בכסף (אם יש לך אישור כללי שאתה מוסד חינוכי) - כמו אותם תלושי ''רב תו'' או ''תו הזהב'' שהסופר המקומי מקבל. |
|
||||
|
||||
צודק, סליחה, העיניים כבר לא משהו. בכל אופן, אם לכל בנק יש סמכות להחליף אותם בכסף, אז כבר שיהיה כסף. אגב מאיפה משיגים אישור כזה? צריך לעבור בחינה, או שאני רק צריך למלא טופס ולשלוח ל"מנהיגות יהודית"? תמיד שאני קורא את הדיונים האלה עם הפרידמניסטים1 והליברלים אני תמה- אם זה כל כך יעיל וטוב, היד הנעלמה תביא אותנו לשם במילא, לא? 1 אם כי יאמר לזכותו של יעקב שפרידמניסט רמבמיסט עוד לא היה לנו כאן. |
|
||||
|
||||
שים לב: מי שיכול להמיר אותם בכסף הוא רק מוסד חינוכי. את האישור תקבל באותו אופן שאתה מקבל היום אישור להקמת עמותה שמותר לה להתרים (נניח) או בדומה. כאמור, זה לא ימנע לגמרי מעורבות ממשלתית, אבל יפחית אותה בהרבה. והיד הנעלמה, היא לא פועלת אם שמים עליה אזיקים. |
|
||||
|
||||
אתה גם תומך בשוברים או שזה חלק מההומור? |
|
||||
|
||||
בניגוד לרושם שאולי עולה כאן, אני פרידמניסט כבר כמה עשרות שנים. |
|
||||
|
||||
למה בעצם? אתה הסוציוביולוג1 כאן- אם יש אסטרטגיה מנצחת, בסוף היא תתפשט, הרי לא בכל מקום יש אזיקים. כשנראה שהאירנים עוברים אותנו במתמטיקה2, נשתמש בשיטה שלהם. 1 לצורך העניין 2 אופס. עוד הצדקה למדינת הלכה3 3 או בעצם שריעה. |
|
||||
|
||||
מפני שעד שיגיע ה"סוף" הזה אנחנו עלולים להגיע אל סופנו שלנו. איזה נחמה תהיה לי אם בעוד מאתיים שנה החברות שלא יישמו את השיטה ייכחדו? (אגב אירן: משום מה הם לא שלחו השנה נציגים לאולימפיאדת הפיזיקה האסייתית בוויאטנם. לקחנו מקום רביעי). |
|
||||
|
||||
מכיר את הנימוק הזה ואפילו השתמשתי בו ( בהיפוך מסויים) בדיון אחר, אבל אם יש שתי שיטות ואחת *הרבה* יותר טובה מהשניה, הרי שהיא תנצח מהר. אם היא מנצחת לאט, הרי שהיא רק *קצת* יותר טובה, וממילא לא היתה ממש עוזרת בפרק זמן קצר. תגיד, אנחנו מתחרים רק באסיה או גם באירופה? |
|
||||
|
||||
אין לי מספיק זמן לתשובה מלאה, אבל המערכות הפוליטיות-חברתיות המודרניות הן מרובות משתנים ואתה מדבר כאן על אבולוציה של שיטה חברתית בסביבה שמשתנה בקצב של החיים המודרניים. אני בטוח שאתה מבין לבד את הבעייתיות - אבל אם תזכיר לי מתישהו אני מוכן לפרט יותר. אנחנו מתחרים באסיה (כשזה מתאפשר) ובאולימפיאדה הכללית (כנ''ל). |
|
||||
|
||||
למה? הרי עדיין מדובר בכסף שנגבה מכל הציבור בצורה לא אחידה ומוחזר באופן אחיד? זה עוד לא שיא הליברליסטיות עכש"י. |
|
||||
|
||||
שווה מחשבה אבל זה קצב בעייתי. אני יכול לקחת ממך כסף כדי לממן את הלימודים המינימליים של הילדים של דורון. אבל אם אני נותן את הכסף סתם, בלי פיקוח, באיזו הצדקה אני לוקח ממך כסף? ועוד דבר. המחוייבות לעזור לעני אינה מסתיימת במתן כסף. אתה צריך לדעת שהכסף הולך לתכלית ראויה אחרת אתה חוטא גם לעני. עדיף על כן שלא תתן שוברים בכלל והציבור בכל מקום יעזור לעניים. וזהו סימן לזרע אברהם שהם גומלי חסדים. |
|
||||
|
||||
אה, זה הביטוי הנכון? תמיד חשבתי שהם חסידי גמלים. |
|
||||
|
||||
"עדיף על כן שלא תתן שוברים בכלל " ירדת גם מנושא השוברים? עכשיו אתה ליברל למופת. ההערות שלך בעניין הקהילה גרמו לי לכמה מחשבות לא לגמרי אפויות: מצד אחד אתה מסביר שזה לא מוסרי לקחת בכפיה, ואחר כך אתה מצפה שהקהילה תתנדב לעזור לעניים בשיטותיה. מכאן אני מסיק שאתה מקבל את מושג ה"סולידריות" בין אנשי הקהילה. ואיך תדע שאדם מסויים מקבל את ערכי הקהילה וסולידרי איתה? בין היתר, בשל הסכמתו ( מרצון) לתרום לקהילה ולענייה. מעתה אמור- מיסים אינם גזל, אלא האינדיקציה של היחיד , שהוא רוצה ומסכים להצטרף לקהילה. אני יודע שמיסים אינם עניין וולנטרי, ולכאורה הנימוק שלי נופל, אבל כל מה שרציתי להגיד שה*נורמה* של תשלום מיסים אינו דבר כל כך מוזר. יכול אדם להתמרד נגד עיקרון "הכפיה" של תשלום המיסים, ועדיין לשלם את אותו הסכום (או אפילו יותר) כאשר העניין נעשה וולנטרי לצרכי גמ"ח וטובת הציבור. נשאר לנו רק להחליט טכנית איך ציבור של יותר ממיליון אנשים קובעים מי שייך לקהילה וזכאי לשירותיה ומי לא. קריטריון פשוט מבחינה טכנית, אם כי אולי מקומם- מי שמוכן לשלם מיסים על פי אמות המידה של הקהילה. |
|
||||
|
||||
אין קהילה של מליון אנשים. כמו שאין משפחה של 500 אנשים ואין אדם אחד המורכב מעשרים. כל דבר צריך להעשות ברמת גודל האופטימלית הכתובה בתורה. משפחה מנהלת ארנק משותף ולא קיבוץ. קהילה מקיימת מוסדות עזרה לזולת ולא עיריה. עיריה מקיימת איסוף זבל ולא מדינה ומדינה מקיימת צבא ולא האו"ם. |
|
||||
|
||||
אבל זהו, שיש קהילות כאלה, הם קרו מעצמם, וקוראים להם מדינות. עכשיו אנחנו צריכים ללמוד איך להסתדר עם זה ולא להסביר למה זה לא יכול להיות. |
|
||||
|
||||
קהילה היא גוף בו אנשים מכירים אחד את השני ויכולים לדעת שכספם הולך למקום הנכון. מדינה היא משהו אחר לגמרי. זה שהמדינה לקחה את תפקידי הקהילה וחיסלה את הקהילות לא עושה אותה לקהילה זה עושה אותה למושחתת. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאתה צודק כשאתה מבכה את מות הקהילה העצמאית למחצה, אבל מתברר שקהילות מבודדות מתחרות פחות טוב מול קבוצה של קהילות מאוגדות ( מה שאנו קוראים מדינה). האם זה טוב מבחינה *מוסרית*? לא יודע. האם זה יעיל מבחינה *כלכלית*? גם לא יודע. אני רק יודע, שבסופו של דבר, זה העולם בו אנו חיים. אם התיקווה שלך זה לשבור את המדינה לקהילות קטנות חצי עצמאיות בהם כולם מכירים את כולם, נדמה לי שפספסנו את ההזדמנות, אמיץ דולינסקי כבר היה כאן. אגב, בסדר גודל של מה שאתה קורא קהילה, אני מניח שכמעט כל שיטה כלכלית לא לגמרי הזויה תחזיק מעמד. |
|
||||
|
||||
אני מפורשות לא מנסה לשבור את המדינה לקהילות. אני רוצה שכל דבר יתבצע במקום האופטימלי. אני לא מעוניין שהקהילה תתחרה באף אחד, אלא שכל קהילה תהיה הכתובת הראשונה והעיקרית בעת צרה, ובמידת הצורך הקהילה תצא החוצה לפנות לקהילות אחרות לעזרה. שהמדינה תתעסק בענייניה ולא תהרוס את מה שלא עניינה. |
|
||||
|
||||
3. איך בא לידי ביטוי כוחה של המדינה (שנובע מתפקידכ בתחום הבטחון ומניעת פשיעה) בניהול המערכות שאנחנו מדברים עליהן? 4+5. עדיין קשה לי להאמין שמעורבות של בעלי אינטרסים כלכליים ללא פיקוח ממשלתי הדוק ייתן מערכת חינוך סבירה ונגישה לכל. 6. נכון, אבל תמיד כניתן שירות יש את מי שמבצע את העבודה ויש את מי שמרויח ממנה את הכסף, וברוב המקרים, במיוחד כשמדובר בשירות שאינו דורש הכשרה משמעותית, הם לא יהיו אותו האדם. 7. אם אתה מסכים שיש מקום לחלוקת דמי הבטחת הכנסה, איזה קריטריון תיתן לקבלתם? איך תבחן את העמידה בקריטריון? לדעתי בעניין הזה הלשכות עושות עבודה לא רעה (אם כי ניתן לשפר). |
|
||||
|
||||
3) המדינה יכולה לאיים על הורה שאם לא ישלח את הילד שלו לבי"ס מסויים הוא יישלח לכלא. באם יתלונן על הרמה הירודה הוא עלול למצוא שדודה שלו לא תטופל כמו שצריך בבית חולים. למנהל בית הספר התמנה אדם שהוא אחיין של המפקח הארצי ובראש בית החולים יש רופא בכיר אשר התמחה בהתפקדות למפלגות שלטון. מספיק טוב? 4-5) היו כמה קומוניסטים שהתקשו להאמין שמעורבות של בעלי הון בייצור אוכל תתן אוכל מספק ברמה טובה לכל. אני מקווה שאתה יודע שזו השיטה הכי טובה. אותם מנגנונים יבואו לידי ביטוי בחינוך. תחרות, תתן את מה שאלף מפקחים אינם יכולים לתת. 6) אז ירדנו מזה שאין עבודה ועברנו לחוסר ההגינות בכך שאדם ירוויח מכך שהוא יוזם ולא מעבודה. אבל היוזמה זה מה שחסר. אם כל האנשים רק יעבדו ולא ייזמו אכן לא יהיה עבודה. רמת הרווח של היזם נובעת ישירות מההיצע והביקוש ליוזמות. ככל שיהיו יותר יזמים בשוק מסויים הרווח של היזם יהיה יותר קטן. 7) אני מתנגד נחרצות להבטחת הכנסה. מדובר על מנגנון מטומטם ומרושע. הבטחת הכנסה הינה מערכת שהופכת אנשים לעניים ותלותיים לתמיד. היא מוציאה מהם כל רצון ויכולת לעבוד ובכך הוכפת אותם לתלויים בחברה. הסכמתי להבטחת הכנסה כצעד ראשון לקראת ביטולו. הבעיה של הקריטריונים היא בדיוק הסיבה מדוע אסור שהשלטון המרכזי יתעסק בטיפול בעניים. אני תומך בכך שבכל שכונה תהיה מערכת סוציאלית אשר תכיר את האנשים בהם מדובר ותבנה לכל אחד מהם תכנית שיקום אישית. הציבור אשר יממן את הקופה השכונתית תכיר אישית את האחראים ויוכל לפקח על העברת הכספים. תכנית לא לגמרי סגורה אבל זה הכיוון. תשלום לאנשים כדי שלא יעבדו אינה הפתרון. |
|
||||
|
||||
3. אני לא שמעתי מעולם על מקרה שמישהו לא קיבל שירות כמו שצריך בבית חולים בגלל שאחין שלו התלונן על רמת של בית ספר. חוק חינוך חובה הוא לגיטימי בעיני מסיבות שכבר צוינו בדיון. מי שיש לו בעיה עם הרמה תמיד יכול למצוא אלטרנטיבה, מהשלמת לימוד (או לימוד מלא) בבית עד מעבר בית ספר. 4-5. אתה מודע למצב התזונה של אנשי השכבות החלשות בארה"ב? אתה מעלה בדעתך מה היה מצבם אלמלא היה החוק פוגע בחופש של יצרני המזון ומחייב אותם לפרט את רשימות המרכיבים והערך התזונתי של מה שהם מוכרים? 6. לא נכון, הגענו למצב שבו עניים עובדים בחברות של העשירים. עכשיו יש לך תלות. העני תלוי במעסיק והעשיר תלוי בעובדים. במצב של תלות יש סכנה. השומרים בחברת השמירה עלולים להחליט שהם לא מוכנים לקבל 15 שקלים לשעה כשהמעסיק שלהם גובה עבורם 50 שקלים לשעה. הם עלולים להתאגד או לבוא בדרישות לשכר או תנאים טובים יותר. כדי שהם לא יעשו את זה העשירים חייבים להחזיק שוט גדול ומאיים של פיטורים. אבל כדי לפטר עובד אתה חייב שיהיה לך מאגר של אנשים שיוכלו להחליף אותו. בשביל זה אתה חייב שיסתובו באיזור כמה מובטלים. לשם כך העשירים יקפידו שלא לספק עבודה לכל דורש אלא תמיד להשאיר קבוצה של אנשים זמינים. 7. כל עוד המימון לעניין אינו וולונטרי והוא מחולק בצורה ארצית (כדי שלא יווצר מצב שבאופקים יהיה גוף עם תקציב זעום שאמור לטפל במצוקה גדולה של המון אנשים ובצפון תל אביב הקבצן השכונתי יגיע לפגישה השבועית עם העובדת הסוציאלית בב.מ.ו) ההצעה שלך עדיפה על המצב הנהוג אלא שהעלות שלה גדולה בהרבה. אם לא תשלם לאנשים שאין להם שום הכנסה הם ימותו מרעב או יגנבו. |
|
||||
|
||||
3) הדוגמאות הספציפיות נועדו להבהיר מסר. ננסה משלוח צווי מילואים לעובדים שבחרו לבחור איגוד אחר משהשלטון רצה שיבחרו. 4) אתה מתכוון שהם שמנים או שהם סובלים חרפת רעב. אני חושב שאם החוק לא היה מחייב את הרישום הזה הנושא היה הופך לדיון שבטווח הארוך היה מביא לתוצאות יותר טובות. לא בחיל ולא בכוח מחנכים אנשים. 6) אתה מתאר מערכת כלכלית מאוד הגיונית עד שאתה מגיע לקנוניה של זקני ציון שלא להעסיק עובדים. נניח שיש לך מפעל. תוכל לקבל הזמנה של מליון דולר אם תגייס עובדים נוספים. אבל בישיבה של אילי ההון אתמול הוחלט שאף אחד לא מגייס עוד עובדים כדי ששכר העבודה לא יעלה. האם תעמוד בצו המצפון ותדחה את ההזמנה שתעבור לאיל הון אחר במושב זקני ציון או שתרדוף אחרי הבצע ותגייס עובדים למרות שהדבר יביא לצמצום האבטלה? 7) כשעניי אופקים יגלו מה קורה בת"א הם יעברו לתל אביב. חוק כלים שלובים. העניים לא ימותו כי יהיה מי שידאג להם, אתה למשל. |
|
||||
|
||||
אני מנסה לכתוב בשם אחר ואז שוכח לחזור חזרה לשמי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
וואלה, ויעקב פופק! |
|
||||
|
||||
כן, היית מאמינה לאיזו השפלה עצמית יכולה רדיפת התהילה להביא אדם שפוי לכאורה מהישוב? פשוט נורא. |
|
||||
|
||||
אני מגיע. לפחות לפאנל בהשתתפותך. |
|
||||
|
||||
ברוך הבא, אני לא מבטיח שיהיה מעניין. |
|
||||
|
||||
3. תלונות כאלו שמעת? לדעתי מצב כזה יביא לשביתות הנפלות של התקשורת וטררם גדול. זה יכול אפילו להפיל ממשלה. 4. אני טוען שהרבה אמריקאים ממעמד כלכלי נמוך לא ניזונים טוב, הם מקבלים אוכל רווי בשומן, פחממות ריקות וסובלים ממחסור ברכיבים תזונתיים חיוניים, הבריאות שלהם ניפגעת מזה ולמעשה אחד מגורמי המוות העיקריים בארה"ב קשור לתזונה לקויה. הסביה שהם אוכלים ככה זה לא כי הם רוצים להיות שמנים, לא כי הם נהנים מהצטברות השומן על דפנות העורקים אלא כי מזון בריא הוא יקר ומזון לא בריא הוא זול ולהם אין כסף לקנות מזון בריא. 5. מעניין, כשבארץ היה מחסור בעובדי בניין היה אפשר בקלות להעלות את השכר ולשפר את התנאים. הרבה מהנדסי מחשבים היו שמחים לעבור לעבוד באויר הפתוח אם היו מציעים להם רק עליה קטנה במשכורת. במקום זה "זקני ציון" הביאו עובדים זרים. אני מניח שבשוק גדול יותר ממאה אנשים קצת קשה לשמור על רמת אבטלה גבוהה מספיק האמצעות התאגדות של מעסיקים ויגבילו את מספר העובדים בכל מקום אבל יש דקכים אחרות כמו עידוד הגירה. מצב של 0 אבטלה הוא רע למעסיקים וכיוון שהם אילו שמנוטים את שוק העבודה הם יפעלו למען קיום מספר מסוים של מובטלים. 7א. לאופקים יש מעבר למשלעות הכלכלית גם משמעות בטחונית, ערכית וסביבתית. אם אופקים תעבור לתל אביב הנושאים הללו יפגעו. ב. אם כל עניי אופקים יגיעו לתל אביב מערכת התמיכה של תל אביב תקרוס. ג. כן אבל אני לא פראייר, אני אשלח אותם לגנוב ממך. |
|
||||
|
||||
הטרמינולוגיה שלפראייר כלפי עזרה לאח המת מרעב צורמת לאזני. גם חלקו השני של המשפט אינו ראוי. שלח אותם אלי ואתרום להם אוכל. |
|
||||
|
||||
מה שהתכוונתי הוא שבארץ הסולידריות החברתית אינה מספיק חזקה בכדי לספק תמיכה מספיקה בתקופה של מיתון. הישראליים לא פראיירים וכל אחד יטיל את האחריות על המשפחה שגרה ברחוב על מישהו אחר. יכול להיות שחלק מהמשפחות העניות תצלחנה לשרוד ואולי לצאת מין העוני אבל לדעתי הרוב לא. |
|
||||
|
||||
במצב היום, שכולם יודעים שיש הבטחת הכנסה ויש רמאים זה מה שקורה. כשהאחריות תהיה עליך, אתה תדאג לטפל בהם. הקהילה ביחד תעשה זאת. |
|
||||
|
||||
3. מקרה זה היה באמת. שביתת הימאים. אוי איזה מערכת חינוך יש לנו. 4) הם גם אוכלים ממתקים כי אין להם כסף לרופא שינים ומעשנים כי אין להם כסף לחימום הבית. עוני היא בעייה סוציולוגית ופתרונה הוא חינוכי ולא באלימות. כל הנסיונות למגר את העוני מגרו את העניים ולא את העוני. 5) לעורכי האייל שלום. נא לפנות למהנדסי המחשבים ולשאול אותם בסקר הבא מה השכר הנדרש על מנת לשכנע אותם להיות טייחים או רצפים. אני מניח שמדובר על לפחות 20 אלף ש"ח. מעבר לזה, כל מה שאמרת זה שהכח הניתן לשלטון הוא מסוכן ושצריך לצמצם את כוחו של השלטון. אני שמח שאנו מסכימים. 7) קרא את הספר "ירוחם שם של מקום" של ירח גלטר ותחזור אלי אחר כך. |
|
||||
|
||||
3. לפחות היה להם ועד. במקום שבו אני עובד רק דיבור על התאגדות יכול להביא אותך ללשכת התעסוקה. 4. לא דיברתי על עוני, דיברתי על כך שללא פיקוח יש אנשים שלא מצליחים להרשות לעצמם לאכול אוכל בריא (ולא מעט). דבר שאתה העלית כבדיחה. 5. מה שאמרתי זה שהכח שניתן לבעלי ההון הוא מסוכן וצריך לצמצם אותו ע"י חוקי עבודה ורשת בטחון. 7. תוך שנתיים אני מקווה לגמור את התואר ואז אולי יהיה לי זמן לקרוא יותר. אני אשים אותו ברשימה המתארכת. |
|
||||
|
||||
4) הבן אדם לא יכול להרשות לעצמו מלפפון עם עגבניה אז הוא קונה ביג מק עם ציפס? אולי. 5) חוקי העבודה גורמים נזק לעובדים יותר מתועלת. רשת הבטחון על אחת כמה וכמה. |
|
||||
|
||||
4. אני חושבת שזה יותר כמו "הבנאדם לא יכול להרשות לעצמו בסופו של יום עבודה מפרך בוולמארט ללכת לקנות בשר איכותי, לטגן אותו בשמן דל-כולסטרול, לקנות מלפפונים, עגבניות, חסה ופטרוזיליה ולחתוך סלט קצוץ דק דק, לבשל קצת אורז ולהגיש לילדים, אז הוא הולך ומזמין ביג-מק". |
|
||||
|
||||
יש פה כל מיני אמירות על מה הציבור רוצה אז בא נבהיר: 1) יש סניף מקדונלד בכל חור כי זה מה שהציבור רוצה. 2) לעומת זאת שמן דל כולוסטרול יותר יקר כי רק מעטים רוצים אותו. 3) הציבור טיפש. הם צריכים לאכול בריא והם לא. 4) הדרך לתקן זאת היא בדרך החינוך, הארוך המפרך והמיגע. 5) צריך שיהיה למישהו אינטרס שיאכלו בריא. המישהו הזה זה יצרני האוכל הבריא ומוכרי ביטוח הבריאות הפרטיים. הם יוכלו לתת הנחות לאוכלי בריא. 6) מערכת ממשלתית לביטוח בריאות הורסת את הסיכוי שיהיה למישהו באמת אכפת. (אתעלם באלגנטיות מהטענה שלשר הבריאות יש אינטרס שאנשים יאכלו בריא כי זה תפקידו) 7) נסיונות להכריח אנשים לאכול בריא בחוזק יד הצליחו, במקרה הטוב, רק נקודתית אבל העלו את סף השנאה לדת האכילת בריא וגרמו לחוסר סבלנות כלפי האוכל הבריא. |
|
||||
|
||||
שמן לטיגון הוא חסר כולסטרול לחלוטין כי מקורו בצומח. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שמקדונלד'ס משתמשים גם בשומן שמקורו מהחי (משהו מעורב כזה), והייתה בזמנו שערוריה בהודו (וגם אצל צמחונים) כשהתברר שהצ'יפס מטוגן בשומן שמקור חלק ממנו בבקר. |
|
||||
|
||||
יש פה שילוב של גורמים. 1. הציבור רוצה מקדונלדס בין היתר בגלל שהפרסומות משכנעות אותו. (פרסומות, דרך לקנות בכסף השפעה על דעתו והעדפותיו של הציבור). 2. אוכל בריא עולה יותר כי יקר יותר לייצר אותו. כשאתה שוחט פרה יש מספר נתחים רזים וכמות גדולה של נתחים שמנים והרבה שומן. האינטרס של היצרן והמשווק של הבשר הוא למכור את כל מה שהוא יכול. בגלל זה הוא ייצר גם בשר טחון בעל ערך תזונתי ירוד שאותו יקנו מי שלא יכולים להרשות לעצמם לקנות בשר יקר בעל ערך תזונתי גבוה. זה מה שקורה כשמישהו שהרווח עומד בראש מעייניו מיצר את המזון. לא כל אחד כול להרשות לעצמו להיות שוחר בריאות. 3+4. נכון, יש להשקיע בחינוך לתזונה בריאה, במציאות הקפיטליסטית של ארהב התקציב המופנה לחינוך לתזונה לא בריאה (תקציבי הפרסום של מקדונלדס וקוקה קולה) נותן פייט רציני לתקציב שמופנה לטובת חינוך לתזונה בריאה. אם מערכת החינוך תיהיה בידיים פרטיות צריך שיהיה אינטרס כלכלי לבעל בית הספר להשקיע בעניין הזה. יתכן שיהיו בתי ספר שישקיעו בזה אבל הרוב לא יתעסקו עם העניין הזה ואני חושש שיהיו גם בתי ספר בבעלויות של חברות שמתעסקות גם במזון מהיר ושם אולי אפילו יחנכו את התלמידים לאכול מקדונלדס ולשתות קולה. 5+6. עם כל הכבוד ליצרני האוכל הבריא אין להם שום סיכוי להתמודד מול יצרני האוכל הלא בריא. בארה"ב מערכת הבריאות מופרטת ואנחנו רואית את התוצאות. 7. אני לא מבקש שיכריחו אף אחד לאכול בריא, רק שיאפשרו לכל אחד לאכול בריא. אתה יודע מה, גם את זה לא. אני רק רוצה להעמיד את הטענה שלך שבשוק שבו ייצור המזון בידיים פרטיות ואין בו התערבות ממשלתית כולם יאכלו כמו שצריך. הנה דוגמא לשוק שבו הכל מתנהל בצורה חופשית (יצור המזון ומערכת הבריאות) וכוחות השוק מביאים למצב שהוא בעייתי. |
|
||||
|
||||
1) שמעתי פעם איש ימין שאמר שאם היה לו 100 מליון שקל הוא היה שוטף לציבור את המוח וכולם היו תומכים בימין. פרסומות הינם חלק מהמשחק. אפשר להפעיל פרסומות שכנגד. 2) אוכל בריא, חיטה מלאה, אורז מלא, חסר צבעי מאכל, חסר חומרים משמרים, מעט בשר, יותר זול מאוכל לא בריא כי הוא דורש פחות עיבוד. אם הציבור ירצה אוכל בריא בכמויות הוא יקבל זאת בזול. גם היום כל אחד יכול לאכול בריא / כשר השאלה היא כמה הוא מוכן לוותר על הנאות (בשר, ממתקים) בשביל זה. 3) אין אפשרות להגיע להישגים בחוזק יד. הטענה הנשמעת היא תמיד, אם לא היינו עושים מה שקורה היום המצב היה הרבה יותר גרוע. אבל אלו הם שטויות. אותו אחוז מעשן סמים בין אם זה חוקי ובין אם לאו. אותו אחוז מעשן אם זה מותר בביה"ס או אם לאו, וכו' כשהחינוך לבריאות נעשה כי ההורים (עשרה אחוז מהם) דורשים את זה (ואין הרבה הורים שדורשים חינוך לאי בריאות) יש יותר הצלחה מאשר כאשר החינוך לבריאות הינו דרישה של איזשהון פקיד שגם רוצה שנצליח במבחני הבנת הנקרא. 5) למי שאין סבלנות יש פתרונות קסם שאינם עובדים. אני פה כבר 3500 שנה ולא נבהל אם זה יקח עוד 100 שנה, אבל זה בסוף יעבוד. 7) כוחות השוק מביאים לכך שכל אחד מקבל מה שהוא רוצה. והציבור הטיפש לא רוצה אוכל בריא. הוא מעדיף ממתקים על פני שיניים, מעדיף עישון על חיים ומעדיף שכרות על פני לימוד תורה. צא וחנך. |
|
||||
|
||||
רק הערה בקשר ל2 ( חומרים משמרים). אחד הדרכים להוזיל מוצר זה לדאוג שיהיה לו חיי מדף ארוכים. הסיבות הכלכליות הן רבות, אציין רק שתיים- אפשר להרחיק את הייצור מהחנות ( בשר מארגנטינה) ואפשר להכין מלאי מראש ( בעיקר כאשר הסחורה הטריה היא עונתית - תירס משומר). לכן מבחינה כלכלית , הרבה פעמים מחיר העיבוד מתגמד לעומת החיסכון האחר. צבעי המאכל הרבה פעמים נועדו להסתיר את חוסר הטריות של המוצר, ובאופן דומה , התבלינים, מכאן, שמוצר ללא התוספים לא היה נמכר כלל, ושוב, מבחינה כלכלית עדיף ליצרן לשווק מוצרים עם "תוספים" למרות המחיר הנוסף של התוסף. אגב, הידעת, חלק מהירקות הטריים בארץ נמכרים כאן , ובזול משום שהאירופאים לא מסכימים לקנות ירקות שעברו "טיפולים" ( בעיקר הדברה ואיכות ההשקיה) הנהוגים כאן. כשאני אומר "אירופאים" אני מתכוון למשרדי הבריאות ולא לצרכנים ( הם מחרימים אותנו, אבל מסיבות אחרות). |
|
||||
|
||||
האם הארופיאים בריאים יותר בזכות זה? או שמא הם מוציאים את התסכולים שלהם במקום אחר? |
|
||||
|
||||
אלד"ר, אבל זה עניין ארוך טווח. נדמה לי שתמותת התינוקות קטנה יותר וגם תוחלת החיים ארוכה יותר. אני לא בטוח שזה בזכות אחוזי המלתיון הקטנים באוכל שלהם, אולי זה כי רובם נוצרים ואלוהים אוהב אותם :) |
|
||||
|
||||
כפיית סטנדרטי בריאות מסויימים אין פירושו שאנשים יאכלו יותר בריא. ייתכן שבמקום לאכול עגבניות מישראל הם יאכלו מקדונלד או סוכר מזוקק. ההתערבות במשק כדי לעודד צריכת אוכל בריא יכולה להכריח אנשים לאכול אוכל בריא יותר ובאותה מידה יכולה להביא לדברים לא רצויים. |
|
||||
|
||||
אין לי עניין בדיון ארוך על האם אנשים לאנשים שאין להם שכל לאכול בריא מגיע למות בגיל יותר צעיר, או האם אני צריך לממן ממיסי צינטורים לאוכלי מקדונלד. רק הערתי שאוכל ''בריא'' אינו בהכרח אוכל ''זול''. |
|
||||
|
||||
נכון, אפשר לעשות פרסומות נגד, והמזון הבריא נגיש במידה מסויימת לכל אחד, והתוצאה היא שמול מכבש הלחצים של כוחות השוק מעט מבני המעמד הבינוני נמוך ומטה יכולים לעמוד והם סובלים מהשמנת יתר ומחלות שנובעות ממנה. אני רואה במצב הזה בעיה. לא הייתי רוצה לראות בעיות מהסוג הזה בחינוך או בבריאות. |
|
||||
|
||||
מה הדבר שגורם לבני המעמדות הנמוכים לבחור לא נכון? האם זה חוסר ידע? האם זה המחיר היקר של הבחירה הנכונה? או שמא הבחירה המוטעית (הליכה אחרי היצר) היא הגורם לכך שהם נמצאים במעמד הנמוך? ניתן לצמצם את אפשרויות הבחירה של האדם, אבל אלא אם אתה מתכוון לצמצמם קרוב לאפס לא תוכל להכריחם לבחור נכון. בא נגיד שתצליח להכריח אותם לסיים 12 שנות לימוד, איך תכריח אותם ללמוד מקצוע טוב כשיותר קל להתמסטל? בא נגיד שתכריח אותם לאכול רק שמן זית, איך תכריח אותם לא לעשן? |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |