בתשובה לאיילת בועזסון, 27/02/04 20:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את *באמת* נתת פעם סטירה למישהו שנגע לך בבטן ההריונית? לפני זמן רב נתקלתי בתגובה ההיא וחשבתי שזה סתם סיפור שבא להמחיש פואנטה, לא תיארתי לי שזה היה באמת. (את הפואנטה הבנתי - הנוגעים הם חוצפנים ומסיגי גבול. למרות זאת אודה ואולי אף אבוש מעט - כש*לי* נגעו בבטן ההריונית - זה נעם לי, גם כשזה היה ברשות הרבים. בטן הריונית יש בה את אותו מערך עצבים שבבטן לא הריונית, ואני מניחה שאין שום סיבה מיוחדת שמגע יד אדם לא ינעים לה, כמו לכל בטן אחרת. ההבדל הוא באמת בלגיטימציה החברתית. מילא) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחת בעיטה לביצים, חזקה ואפקטיבית: תגובה 96189 ועוד שתי סטירות, לגבר ולאשה: תגובה 96723 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה, כנראה שאחרי הבעיטה לביצים של החצוף קינחה איילת בסטירה מצלצלת תגובה 83453 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף, אני לא הלכתי למועדון ובוודאי לא חשוך, ולא נתקלתי בסיטואציה המתוארת. אולי היא צודקת לגבי המקרה הזה, מה אני יודעת. אשר לשאר הניזוקים - נראה שהייתי מחייכת אליהם בחיבה ואף מחכה בסבלנות, ידיהם/ן על בטני, עד שהתינוק/ת י/תבעט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והתגובה היתה שונה, אם רק היו מבקשים רשות ולא נוהגים בי כרכושם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את יודעת, פעם בעיתון 'העיר' היתה גרפיקאית שצבטה לי את הטוסיק. ולא עשיתי כלום. אם אי-פעם תצבטי לי את הטוסיק, אני רשאי לתת לך בעיטה בפות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל רונן, בתגובתי הראשונה למאמר הזה הזכרתי את הסקר שעשו בנוגע לתפיסות הציבור את יעל דיין וצחי הנגבי (אם לא קראת אז, אתה מוזמן עכשיו). בפועל, אני אלימה ואגרסיבית ולא נחמדה ואתה בכיין ומסכן שנפל קורבן בידי אמזונות. אתה חוזר לאחר ימים לנקודות שונות בדיון ומנסה לעורר עליהן דיון פרובוקטיבי ללא שום ערך אחר. אתה מתעלם בבירור מהאנשים שמגיבים לך ומגיב לא לעניין, אך ברגע שנשים הן המגיבות, הן הופכות להיות חולירעות, פסאודו אינטלקטואליות, אירופאיות ושאר ירקות. כרגע הבאת את הדיון הזה לשפל ששכנע אותי שאתה אכן אדם מסוכן. אתה, גיל רונן, מנסה להעמיד את כל הגברים בשורה אחת וכולם אנסים בפוטנציה, רוצחים עתידיים והכל בגלל אישה. הצדקה של רצח תינוקת ע"י אביה, יכולה להתרחש רק אצל מי שיכול לדמיין את הסיטואציה הזו ואני אלימה כי אני הגנתי על גופי? הגברים ברשימה שלך הם מסוכנים והנשים צריכות להכנע להם רק כדי לא לפגוע בעצמן ובילדיהן, כל זכות להגנה עצמית שאינה פסיבית אינה קיימת בלקסיקון שלך ולמעשה, בתמונה האידילית שלך, האישה אמורה לשבת בבית (מתוך בחירה כמובן) כשתפקידה העיקרי הוא לשתוק ולספק את הגבר. כל מה שתבחר לעשות וחורג מגבולות המסגרת הזו, הוא על אחריותה בלבד ולכן היא מאבדת כל זכות להתלונן על כך. למעשה, אני כבר לא מתחרטת שניתנה לך הבמה הזו שכבר מזמן הגיעה למחוזות אחרים. אני לא חושבת שבנקודה זו אתה יכול לשכנע גברים בצדקתך, אלא רק לצרף אליך אספסוף שלא היה צריך אותך על מנת שיפקח את עיניו. אם זכרוני אינו מטעני, אתה ביקשת לסיים את הדיון איתי כבר לפני מספר ימים. יום נעים לך גיל רונן ובהצלחה בכל אשר תפנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחת הסיכון שאעורר את רוגזך אני רוצה לשאול אם את רואה את ההקבלה בין הטענה שלו על פימשטיין לטענה שלך שכל אישה שפשעה עשתה את זה בגלל גבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי ואיפה היא כתבה דבר כזה? זה חמור כמעט כמו "מאחורי כל גבר מצליח עומדת אישה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפכתי להיות המלנקק הלאומי? הנה: תגובה 189078 פסקה שניה. אוקיי, טעיתי. לא כל פשע, רק מעילה ורצח. אני מתנצל בפני איילת, וטוען לסניליות בנימוקים להקלת העונש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנצלות מתקבלת לעת עתה. (מחזירה את הנבוט לארון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נסייג את הפשעים. כשאני טענתי כך במאמר שעסק על הגורמים לפשיעה בעקבות נשים, כתבתי גם שבקרימינולוגיה הפשעים הנחשבים "נשיים" הם סמים, שידול לזנות, גניבות ומעילות. שם גם כתבתי שדווקא רוצחות (כגון אביבה גרנות וחווה יערי) נחשבות ל"גבריות" יותר וההתייחסות החברתית אליהן שנויה במחלוקת בדיוק משום הפרכת הדימוי האימהי והרך. רוצה להתייחס לרוצחות אחרות? בבקשה - כרמלה בוחבוט, רוצה להתייחס למועלות הגדולות באמת? בבקשה - אתי אלון. שתי האחרונות הן דוגמא לנשים שפעלו מתוך ההשפעה הגברית עליהן. אתה מוזמן להוסיף לרשימה גם את שרה (שמוליק) אנג'ל שעליה נטען שהיתה המפעילה של שמעיה אנג'ל אך זוכתה לאחר שנתיים במעצר. ורק לצורך ההבהרה - אני לא נותנת בוקסים בשביל הכיף. רק למי שמגיע. עכשיו אתה רגוע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אני לא נותנת בוקסים בשביל הכיף. רק למי שמגיע.'' העיקר שקפצתם עלי כשנתתי במאמר דוגמה לאשה שהבוקס ''הגיע לה מזמן''. טוק אבאוט א דבל סטנדרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הסיפורים האלה גם לא אומרים דברים טובים על גישתך לאימהוּת. הרי את לא מכירה את האנשים שהיכית, אני מניח. לכן את גם לא יכולה לדעת איך הם יגיבו לאלימות שלך. נגיד שההוא שבעטת לו בביצים היה מחזיר לך בעיטה בבטן, מי היה סובל מכך? העובר שלך. האם גם בהמשך הדרך תעדיפי את האגו המאצ'ואי שלך על טובת הילד שלך? האם תעדיפי "לבעוט לבעלך בביצים" באמצעות בתי משפט וכו' על מה שטוב להתפחותו הרגשית וחוסנו הנפשי של ילדך? האם - כאשר תעמדי מול מבחני קור-רוח למיניהם, ובעלך יעצבן אותך, כמו שקורה בחים - תראי תמיד לנגד עיניך את ילדך כמישהו שאת צריכה להביא אותו לבגרות עצמאית ומוצלחת ככל האפשר, או שתראי את המפגש הבא עם החבר'ה, שבו תוכלי להשוויץ באונך כי רב ולספר סיפורים על המכות שהפלאת ביריבך וההשפלה שהנחלת לו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודיה קדם מתה בגלל אמא מאצ'ואית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראבו. מזל שהאמא של הילדים שלך לא מספיק מאצ'ואית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודיה קדם מתה בגלל אבא מנוול. אני מציע לא לנסות להעביר את האשמה, ולו חלקית, לאנשים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הודיה קדם מתה בגלל אבא משוגע לחלוטין ואמא ששיחקה איתו קצת יותר מדי במשחק הסאדו שלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודע מה? שכנעת אותי. עכשיו אני בטוח שמטרתה של אמא של הודיה קדם במשחקי הסאדו שלה הייתה לגרום לפימשטיין להטביע את התינוקת באמבטיה. כמו כן אני משוכנע שאם בחורה הולכת במיני, זה אומר שהיא משחקת קצת יותר מדי עם אנשי הרחוב החרמנים, אז שלא תתפלא אם אונסים אותה. עכשיו ראיתי את האור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שרוני קדם חשבה שהוא יטביע את הבת שלה. היא חשבה שהיא תוכל להמשיך להתעלל בו לעד ומקסימום הוא יפגע בעצמו. הניסוי נכשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, אני אגיד לך ברצינות מה מפריע לי במה שאתה אומר: רצח של מישהו הוא לא פעולה שניתן להצדיק אותה או לתרץ אותה בשום צורה. אם מישהו ביצע את הרצח, זו אשמתו היחידה, אלא אם שטפו לו את המוח או העמידו אותו במצב קיצוני ("תהרוג את הנשיא או שנחסל את כל המשפחה שלך שמוחזקת בידינו"). ואני מתקשה לראות איך המשחקים הסאדיסטיים של העלמה יכולים להפוך אותה לשותפה במעשה. אולי תסביר לי מה היה טיבה של אותה "התעללות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני יודע - גם ממה שהיה כתוב, וגם מלהתסכל על הפרצופים של הצמד-חמד הזה - זה שהאיש היה איש חלש מאוד ורופס, מדוכא ועל כדורים, והוא חוייב בתשלומי מזונות שלא עמד בהם. אני זוכר שהוא פוטר מעבודתו (או עמד להיות מפוטר?) ושהיא התנתה את זה שהיא תיתן לו לראות את הבת שלו בזה שהוא יעמוד בתשלומיו. גם החוק מכיר במצב שבו אדם אינו אחראי למעשיו. אני לא יודע אם זה חל עליו, אבל אני יודע שזה לא חל עליה, ושהיא התעללה בו והיתה אחראית למעשיה. זה לא אומר שהיא רצחה את בתה, אבל היא לא יכולה להינקות משותפות באשמה במה שקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שאמרת אני משתכנע יותר ויותר שהיא אשמה - בזה שהיא נתנה לו להתקרב בכלל אל הילדה. לתת ילדה קטנה להשגחתו של איש ''חלש ורופס, מדוכא ועל כדורים'' זו סכנת נפשות, ללא ספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ככה יש גם הרבה אמהות שאסור לתת להן להתקרב לילדים שלהן. אבל כשאתה שומע את המילה ''אמא'' קופץ לך בדסקטופ של מוח האייקון של ''אלוהים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. אני בטוח שגם אמהות דפוקות לא חסרות, וכבר שמענו על אמהות שהטביעו את ילדיהן באמבטיה, פימשטיין לא מקורי. ההפך, לדעתי - אם איני טועה, יותר אמהות רוצחות את ילדיהן מאשר אבות, סטטיסטית. האבות לרוב יותר נפוצים כשזה בא להתעללות מינית. יש לך סטטיסטיקות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי בטוח שהבאתי את הקישורים האלה כבר. הנה טבלה של משרד הבריאות האמריקאי, נתוני 2001: http://www.acf.dhhs.gov/programs/cb/publications/cm0... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסר כאן פירוט של סיבת המוות (צריך להבדיל בדיון הנוכחי בין הזנחה לבין רצח מכוון) אבל זה פחות או יותר תואם את מה שאני אמרתי. מה לגבי התעללות מינית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פה את כל הקישורים: http://www.acf.dhhs.gov/programs/cb/publications/cm0... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאשר למיני והאונס (שמתקשר לנושא הודיה קדם רק במוחו של מי שמאמין שהעולם מורכב מנקבות-קורבנות וגברים-מתעללים): בחורה שהולכת עם מיני, שלא תתפלא שמסתכלים לה על התחת. בחורה שהולכת עם מחשוף נדיב, שלא תתלונן שמסתכלים לה על השסע. בחורה שהולכת עם שני המרכיבים הנ"ל, מאופרת באופן צעקני ומנענעת את אגנה באמצע דיזנגוף, שלא תבכה אם שורקים לה. ובחורה נאה שנכנסת לחדר המלון של מייק טייסון בשתיים לפנות בוקר אחרי ערב של מיזמוזים, שלא תצפה לצאת משם מבלי שעברה חווייה מינית כלשהי. אני גבר בן 39, ואני לא הייתי נכנס לחדר של מייק טייסון ב-2 בלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושת הסעיפים הראשונים: מסכים. הסעיף הרביעי: קרוב לודאי שהיא צריכה לצפות לחוויה מינית, אבל זה לא אומר שאם היא אומרת "לא", וטייסון עושה "כן", זה לא אונס. אלא אם היא אמרה את ה"לא" כשהם היו באמצע האקט. וגם שם אפשר להפסיק, אתה יודע. נושא המיני והאונס הוא פשוט הקצנה אבסורדית של הגישה ההופכת את הקורבן לאשם. אשמח אם תפרט לי קצת יותר על מסכת ההתעללות הסאדיסטית שעבר אלי פימשטיין המסכן, זה יוכל לעזור לי להבין יותר טוב את כוונתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד, ואם זה להיפך? נגיד שאני שוכב והבחורה יושבת עלי. לא כל כך התחשק לי לשכב איתה והמצפון שלי מעיק עלי כי טכנית יש לי בכלל חברה, אבל היא היתה נורא חמה עלי והחברה שלי בחו"ל ונתתי לה לבצע בי את זממה. באמצע שהיא מתגרה ואו-טו-טו היא הולכת לגמור, אני נזכר במה שהבטחתי לחברתי ואומר בשקט "חמוטל, אני צריך ללכת". היא עושה את עצמה לא שומעת, משכנעת את עצמה שלא התכוונתי, ממשיכה עד לאורגזמה. כמה שנים היא צריכה לשבת בכלא לדעתך וכמה פעמים עליה להיאנס שם בכדי שהצדק לא רק ייעשה אלא גם ייראה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודע מה? אני מסכים איתך שיש אבסורד בכך שיחסי מין יכולים להפוך לאונס באמצע האקט, וחוזר בי ממה שאמרתי קודם. מצד שני, אם אתה נכנס לחדר במוטל זול בשלוש בלילה, ויוצא משם אחרי שהבחורה רכבה עלייך ללא הסכמתך, זה כבר אונס - אם כי טיפה לא ברור לי טכנית איך זה יעבוד (ויש דרכים יותר אלימות שבהן אישה יכולה לאנוס גבר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בעייתי כי באקט המיני עצמו יש אלמנט של הצגת כוח, התפעלות מכוח והתרגשות מכוח. באקט הקלאסי יש אלמנטים בלתי ניתנים להכחשה - סמליים אך מוחשיים - של אדנות, שליטה וכוח גברי וכניעה נשית. לכן חשוב מאוד שנשים מראש יקפידו על כללי משחק מסויימים, שכוללים את זה שלא מסתובבים במקומות מסויימים, בלבוש מסויים עם גברים מסויימים, ואם כן אז לא נכנסים איתם לחדרי מלון באמצע הלילה לאחר ערב של מיזמוזים, ואם כן נכנסים אז לא מתפשטים ומגרים אותם הלאה. כי ברגע שאת כבר שם, ואת ערומה, והוא כבר גוהר מעליך - אז האקט כבר בעיצומו, בהסכמתך, וזה ממש לא הוגן לטעון אחר כך לאונס. זה לא אומר שבמקרים מסויימים - כמו למשל שימוש מוגזם בכוח, הכאבה, סקס שנעשה בצורה משפילה במיוחד למרות התנגדות הצד השני - אין בכל זאת עילה להליכים נגד הפוגע/ת. אבל אני הייתי נזהר מלקרוא לכל דבר כזה אונס. למשל, לא הייתי מאשים באונס בעל ששוכב עם אשתו, בשום מקרה שאני מצליח לחשוב עליו. אפשר אולי להאשים אותו במעשה מיני בכפייה או משהו כזה, במקרים קיצוניים שאני לא מצליח לחשוב עליהם, אבל לא באונס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לחלוטין לא מבין על מה אתה מדבר. ראשית, מה זה "האקט הקלאסי"? ובמה האקט הקלאסי, גם אם קיים, צריך להשפיע על החברה שלנו? יחסי מין בחברה שלנו כוללים אלמנטים של הצגת כוח מקרב גברים, בדיוק כפי שיש הצגת כוח מקרב נשים, ולא חסרים מזוכיסטים שמתחננים שנשים יצליפו בהן. מה אתה מנסה להגיד? אני גם לא מבין מה אתה נטפל לסמנטיקה של אונס. *נניח* שהבעל שאתה מדבר עליו לא "אונס" את אשתו, אלא מבצע "מעשה מיני בכפייה". העונש שהוא ראוי לו זהה לעונש של כל אנס, ולא ממש ברור לי למה יש חשיבות סמנטית למה שאתה אומר. אני מקווה שאתה נזהר לא להחיל את דפוס החשיבה -שלך- לגבי מהם יחסי מין על כלל האוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שלא אמצא ראויה להיצלב, וברצוני להציע כאן תיזה מהפכנית: השרלילה (אסתפק בשם הזה, לא זוכרת את שמה) שנכנסה לחדרו של מייק טייסון אינה מעידה על כלל הנשים ואין טעם להשתמש בה כמקרה דוגמה. אשר לנשים שחשוב שיקפידו על כללי המשחק - אולי, אבל הרבה יותר הוגן, יעיל וקצר - להגן על החברה מפני גברים מועדים. הייתי מציעה לרכז אותם במכלאה ולנעול אותם למשך הלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין הוא שהשרלילה היא מקרה קצה, שבו הרבה פחות ברור מה נכון ומה לא נכון. אם טייסון הולך ברחוב, רואה אישה יפה, מחטיף לה בוקס, גורר אותה לסמטה ומבצע בה את זממו, אין ויכוח על כך שזה אונס. המקרה של השרלילה נופל אל תוך איזור הדמדומים שבו לא ברור אם זה אכן אונס או לא, ודווקא בשל כך יש למקד בו את רוב תשומת הלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי למקד בו תשומת לב למטרות לימודיות, אבל לא להחיל אותו אוטומאטית על הכלל ולא להקיש ממנו, כפי שעושה גיל רונן, פסיקות הלכה לכל המין הנשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני כבר מצטערת שהחזרתי לדיון את העניין העתיק הוא. בבקשה, אנא - אל תמשיך עם זה - בשבילי, אם לא בשביל איילת. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילת אלימה, וגם אמרה לא-אמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום שלטעמי גיל הגיב בצורה קצת מוגזמת המערבת (לא בפעם הראשונה) את ההזיות הפרטיות שלו באופן החורג מסיפורה של איילת. אין לי שום עניין שהוא יציק לה (או למישהו אחר), ושאדע שזה התחיל ממני. חוץ מזה כאן זה לא בית משפט ואיילת לא יושבת על ספסל הנאשמים, וגם לא גיל, לצורך זה. לכן הייתי בעד שזה ייפסק *לגמרי*, משני הכיוונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשמנית (למה לא להזדהות בשם, אגב?): אין לי שום הזיה על בעיטות-פות. נמאס לי לשמוע איומים מקוונים באלימות מנשים. אף אחד מהזכרים שכותבים פה לא חש צורך לספר על מעלליו בהכאת נשים במועדונים ובחלוקת סטירות, בעיטות וצ'פחות למין היפה. אני לא אוהב לשמוע סיפורים על בעיטות בביצים וסטירות מיותרות מהסוג שאיילת מספרת ונדמה לי שזה נועד ליצור סביבה איזו אווירה של פחד ויראת כבוד, מה שלא נראה לי מוצדק. בשביל כבוד צריך לעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אז אין לך הזיות. הכל בסדר, מצידי - קונסולידציה כוללת ובא לציון גואל. ומצידי אל תרפה מאיילת, אם זה צורך חיוני בשבילך. אני כבר לא קשורה. אי ההזדהות בשם - ממגוון של טעמים, מקצתם כאן תגובה 202624, ומה זה משנה? זה משנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלאה המטריארכיה. תפסיקו לבעוט באשכינו, תפסיקו להפעיל נגדנו את התקשורת ואת בתי המשפט ואת המשטרה, תפסיקו לקחת מאיתנו את ילדינו ואת כספנו ואת כבודנו. שבו בשקט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא בעטתי בשום אשך ואף לא בשום איזור אחר. מעולם לא הפעלתי נגד שום אדם את רשימת הגורמים שאתה מונה ולא לקחתי מאף אחד את ילדיו, כספו או כבודו. אין צורך לפנות אלי בלשון רבים. אם כי, אגב, גם כל הנשים שאני מכירה אישית, קרובותיי, ידידותיי וכו' - לא עשו דבר מכל אלה. פעם עמית לעבודה תקף אותי ואני אמנם הגבתי *גם* פיסית (אך בעיקר בדיבור), דחפתי אותו - אבל שלטתי בעצמי, במכוון, ולא בעטתי באשכיו (נטיה טבעית ואינסטינקטיבית, באותו רגע), מתוך מודעותי לכך שמבין כלל הכאבים, זה נחשב כאחד הכאבים החזקים. בסופו של דבר, מאחר והוא היה מבוגר ממני בהרבה (בן חמישים פלוס, גיל שאז נראה לי מופלג), יצא ככה שבימים שאחרי כן הרגשתי לא נוח עם זה שדחפתי אותו. עד היום לא ברור לי איך - אבל אני התנצלתי בפניו כמעט יותר משהוא בפניי (שנינו התנצלנו והמשכנו כידידים. יותר הוא מעולם לא ניסה צעד פיסי אלא רק בדיבורים). כבוד, אגב, הוא רגש שאדם *מעורר*, או אינו מעורר. זה לא רק עניין שלוקחים או נותנים. בעוד חצי שנה, שנה, כשאולי חייך יהיו בפאזה אחרת, יותר רגועה (אינשאללה, אמן ואמן, בלי *שום* ציניות) - קרא שוב את המאמרים והתגובות שלך כאן, ואולי יקל עליך להבין כמה בעייתי הוא נושא היכולת לעורר כבוד, במקרה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש חוק המגדיר את כבוד האדם וחירותו, ולא כתוב שם שום דבר על מה שאדם צריך לעשות בכדי לזכות באותו כבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת מתנהגת בצורה מעוררת כבוד? השיר הקטן והנחמד הזה שהפנית אליו את גיל רונן - זה כן מעורר כבוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיל דיבר על כבוד ועניתי לו. אותי אישית הכבוד לא מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו סיבה יש לה ליצור סביבה אוירה של פחד? הרי אתם לא נפגשים אישית וכל התקשור ביניכם נעשה בתקתוק על המקלדת. שאלה רטורית, אתה לא חייב לענות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מיועד כלפי אלא כלפי סביבתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה עם כל כל הגברים פה, אבל אם מישהו היה שולח ידיים לאשתי, הייתי שמח אם היא תוכל להגן על עצמה בעצמה ולא תצפה מגבר להגן עליה. איפה היא לא אמרה אמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני רוצה שהבת שלי תדע להגן על עצמה, אבל מה שאיילת מתארת זו לא הגנה עצמית אלא ניצול מעמדה המיוחד כאשה בשביל להתנהג בצורה אלימה מבלי להיענש, ואחר כך עוד להתפאר בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ניצול מעמדה המיוחד כאישה'' - איילת תקפה חזרה מישהו שהניח עליה ידיים, לגברים חשוכים כמוך זו בטח היתה אשמתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהבנתי מהסיפור וגם מתגובות של אחת המשתתפות לא התרשמתי שמדובר בתקיפה, אלא בהתנהגות שיש בה שילוב של נאיביות וחוצפה. עובדה שאותה משתתפת אמרה שלו היא בסיטואציה כזאת, היא היתה מחייכת. אולי זו התגובה שהאיש ציפה לה? אולי הוא חשב שהוא עושה מעשה חביב? אולי הוא סתם איש תמים וקצת חסר רגישות שכוונותיו טובות בסה"כ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק אמרתי שבסיטואציה הספציפית הזאת הייתי מחייכת. העליתי זכר מעורפל של הודעה ישנה של איילת, ומשהעניין הוסבר לי באמצעות לינקים מתאימים, הגעתי למחשבה שאולי איילת צדקה באותו רגע, וכי אני עצמי אולי הייתי מחייכת במקרים *אחרים* שתוארו באותו הקשר. מתגובה 201590 ועד לתגובה 201663, כולל הלינקים. אלי אלי, זה לא ייגמר לעולם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין חשמנית אומללה, זה בדיוק מה שאני שואל את עצמי. הנה עוד פעם מתחילה שטיפת המוח שלכן: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2883204,00.h... "דם ודמעות מלידה ועד מוות"? את לא מתביישת, כאשה, שמציגים אותך ככה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שטיפת המוח שלכן"? מדובר בדו"ח של ארגון אמנסט"י, ארגון בלתי תלוי בו חברים גברים ונשים כאחד. כאן מפורטות שיטות העבודה שלו: להלן הדו"ח המלא: האם אתה טוען שמדובר במקור לא אמין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מדבר על מה שבא מאמנסטי, למרות שגם לאמנסטי יש הטייה מאוד מסויימת לכיוונים פמיניסטיים-שמאלניים-pc כידוע. אני מדבר על הפיסקה שבאה מנעמ"ת וכוללת מידע שיקרי, מגמתי ומסולף, במטרה אחת: ליצור רגשי אשמה אצל הגברים ולהמשיך ליהנות מזכויות יתר בכל תחומי החיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הכתבה: "ומה בישראל: על פי נתוני נעמ"ת, בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2003 נרצחו 11 נשים בידי בני זוגן. בשנת 2002 כולה עמד המספר על 13 נשים וב-2001 18 נשים. על פי אמדני המשטרה, 10 אחוז מהנשים סובלות מאלימות מצד בני זוגן. אמדנים אחרים מדברים על אחת מכל שבע נשים בישראל שנופלת קורבן לאלימות במשפחה. עם זאת, רק אחד מכל עשרה מקרים מדווח למשטרה". מדובר בשתי פסקאות, אחת מקורה בנתוני נעמ"ת והשנייה באומדני המשטרה. היכן נמצא המידע השקרי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני רואה שכבר ענית לתגובות האחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, וגם המשפט הזה, שאין קשר בין התופעות לבין מצב חברתי-כלכלי. יעני, שכיחות הכאת הנשים בישראל זהה לזו שבניגריה, וגם כאן מונעים מנשים ללכת בציבור ללא רעלות, כמו באיראן. שלא נחשוב לרגע אחרת. וסיכוייה של לודמילה תיכון לאכול מכות מדן תיכון, הם בדיוק כמו סיכוייה של אשה אתיופית בשיכון פחונים לחטוף מכות מבעלה המובטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם לך מותר להגיד זין, מה זה אומר לגבי זכויותי לקלל? למה הבהמיות הזו, תמיד? גם הגב' בועזסון העדינה והתרבותית הודיעה לי, כבר בפוסט השני שלה אלי, ש"אם אני רוצה לשחק איתה במלחמת התשה", אז היא תיקרע אותי וחבל לי על הזמן. חבורת מאצ'ואיסטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי ואיפה אמרתי "זין"? על סמך מה אתה מסיק שאני מאצ'ואיסטית? אשמח אם תביא לי לינק להודעה שמראה את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהי כתבה משהו כמו ''אופס, בטעות הכנסתי את הזין''. לא את, נדמה לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מדוע כל כינויי הגנאי שהדבקת לי? אתה ממשיך לרסס מילות גנאי לכל עבר, ואחר כך מתחמק מאחריות על דבריך שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שעניתי לך במקום למישהי אחרת. ככה זה כשיש התנפלות של 10 צדקנים אלמונים על איש אחד. הוא נאלץ לרסס. זה הסיכון שאת לוקחת כשאת משתתפת בהתקפות המוניות מהסוג הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "הוא נאלץ לרסס"? לרסס זה לא לדון, וחבל שצריך להסביר את זה בכלל. אתה לא מסוגל להשתלט על עצמך? עולה לך הדם לראש? קח לך שעה, שב, נוח, הרגע, ואז הגב בצורה שקולה. כפי שכבר צויין פה לא אחת, ה"ריסוס" שלך עושה שירות דוב לדעה שאתה בא לייצג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרסס פירושו שאני בטעות עניתי לבן אדם הלא נכון כי אני נאלץ לענות לכמה וכמה אנשים בבת אחת. לא היה מזיק, אגב, אם אתם הייתם מוצאים עוז לומר, כבר בהתחלה - ''אכן, הכותרת של הידיעה הזאת מקוממת''. אבל אין לכם ביצים לזה, ובמקום זה אתם צולפים וצולפים. אני לא בטוח בכלל שאני זה שמאבד בצורה הזאת תומכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא שאמרתי - אתה לא חייב לשבת כל היום על האייל ולרסס. הנה עצה: נסה להיכנס לאייל פעם-פעמיים ביום וזהו. תהיה הרבה יותר רגוע ותשיב לכל אחד בצורה הראויה. אבל החלק השני שלך שוב מקומם. "אתם"? מי זה "אתם"? אני מדבר איתך כיחיד. לא כמיצג של שום דבר (פרט אולי למערכת האייל, וגם זה רק כשהתגובות שלי הן על רקע חום). ה"אתם" הוא עוד סימפטום של ה"ריסוס" לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא לי צדקנית כמה שתרצה, אבל אני לא אלמונית, ואני גם לא אחראית למה שהאלמונים/יות כתבו בפתיל הזה. אתה זוכר אותי? אני ברקת, הנקבה היחידה שניהלה מולך את הדבר הקרוב ביותר לדיון רגוע במאמר הזה. זו שממשיכה לדבר אליך בדרך ארץ גם אחרי הפעם השנייה שהיא חוטפת ממך עלבונות, שגם אתה מודה שהם לא מוצדקים. אני יכולה לעמוד ב"סיכונים" של התנגחות וירטואלית, עמדתי בסיכונים קשים מאלה, וגם לא נעלבתי אישית מה"ריסוס" הבלתי רלוונטי שלך. רק קח בחשבון שכל מתקפה כזאת שלך מורידה את ערך דבריך יותר ויותר. מה שגורם לי לחשוב על המושגים "כוח", "עוצמה" ו"אחריות". כבר נאמר שמי שיש לו כוח אמיתי, לא צריך להשתמש בו. ואני אוסיף שמי שמקווה לצבור עוד ועוד כוח, כדאי שיגלה גם מידה של אחריות שאמורה להילוות אליו. אחרת, התוצאה היא התנהגות בריונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברקת, אוף, את יסודית וזריזה ממני... כה לחי! (-: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם *קראת* את המאמר, או שרק ראית את הכותרת ואת השורות הראשונות ומיד נתקפת בהתקף חמור של אושר ושלוות נפש? מה יש שם, במאמר הזה, המביא קומץ מתוך אוסף גדול של נתונים אמיתיים שאינם חדשים, למעשה, שהוא בעיניך בגדר "שטיפת מוח"? ומדוע שטיפת מוח "שלכן"? אתה ברצינות חושב שלי באופן אישי יש מהלכים באמנסטי? - ובאמת, הרי זה אמנסטי, ואין במאמר פרטים נוספים על עורכי הדו"ח. אולי אלה בכלל גברים? יש כמה גברים, אתה יודע, שמסוגלים להתייחס לכל מיני נושאים בשיקול דעת ובאובייקטיביות - כולל הנושא הזה. רק על דבר אחד אני מוכנה להסכים אתך באופן מסוייג, מחמת מיעוט הפרטים - המקרה של אשה שחורת עור, אזרחית איטליה בשם גרייס פטריק אקפן. המקרה מתואר כמקרה של אפליה על רקע מיני, ואילו התרשמותי היא שמדובר באפליה על רקע גזעי. זה הכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביזיון. אני מתבייש שאני בכלל חי איתכן באותה המדינה. תחשבו על כל החבר'ה שעושים עכשיו שמירות וסיורים ומארבים ברמאללה וג'נין בשביל שלא ייכנס איזה מחבל וירצח אתכן, ותסתכלו על החארטה שאתן מכניסות לעיתונים ותתביישו לכן. גם החיילים קוראים את הידיעות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה פונה אלי בלשון רבים והופך אותי לדייסה קולקטיבית, עתירת רכיבים בלתי ברורים וחסרת זהות - אתה כושל באחד הכשלים שגרמו לנשות הזמן הזה להתמרד. וכשאתה נוקט כדרכך בקודש, פניית "תחשבו", "תסתכלו", ו"תתביישו" , ושולח אותי לחשוב על ה*חיילים* - אולי כדאי להזכיר לך ש*אין לך מושג* - אף לא **שמץ** של מושג - אל מי ואל מה אתה מדבר. של נעליך מעל רגליך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתואיל/י בטובך להזדהות אולי אתייחס אליך אחרת. מבחינתי את יכולה גם להיות ילדה בת 14 או יגאל עמיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונניח שהיא יגאל עמיר, אז לא צריך להתייחס לדעות שלה, וצריך להכליל עליה את כל עוולות המין הנשי? וישנן, כמובן, בנות 14 שיכולות לכתוב יותר טוב מכמה אנשים בוגרים מסויימים. כל כך קשה להתייחס ל*דעות* שאדם כותב, ולא לאדם שנמצא מאחורי אותן דעות? בכל מקרה, מאחר שהאאוטינג כל כך חשוב לך: "חשמנית על מונית" היא מאיה וינשטיין, סטודנטית בת עשרים ושלוש למדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב. הצבע האהוב עליה הוא כתום, המאכל האהוב עליה הוא פיצה עם אננס, הלהקה האהובה עליה היא קאמל ולכלב שלה קוראים מוקי. עכשיו אתה יכול להתייחס אליה? או שאתה רוצה גם פירוט על חיי המין שלה? (רמז: היא מהנשים שדיברת עליהן, נו, אלו שחובבות כניעה). חשמנית: אם טעיתי בפרט זה או אחר, את מוזמנת כמובן לתקן אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לי משהו בוודקה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שהוסרו כאן מספר הודעות. אני מבינה את ההסרה - אבל זה יצער אותי, אם גיל לא ראה ולא יראה את ההתנצלות שלי על אחת מהודעותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגן גד רפאלי הלך לאכול צוהריים כאן בטופס כתוב שויתרת על תמיכה משפחתית והדופק שלך בישיבה הוא שמונים והקף החזה הוא תשעים ושלוש העיסוק הספורטיבי שלך הוא שחייה הלואי שהיינו שוחים על ידך צוחקים לגלים וצונחים על החול לך היתה דיפטרית כשהיית קטנטנה ורשמו לך פה כף-קוף אחד |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דינה ברזילי צריכה להיות עכשיו, למיטב הבנתי, בת שישים. מה, בצבא היו מודדים את הקף החזה? בשביל מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להבין שמישהו מחבב את קאמל אבל להקה אהובה? נו באמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מתביישת לגלות - כל הלהקות האהובות עלי הן מתקופת הקרח. אני לא כל כך מכירה את קאמל כדי לשפוט, אבל הוא צדק בקשר לפיצה (בלי אננס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם הפנטזיות על כניעה? בזה הוא צדק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קאמל, כמו גם פיצה עם אננס, הם מהדברים הראשונים שתרצה להכניס לפרופיל אמין של מישהו שלא קיים (נדמה לי). (אני מאוד אוהב קאמל, אבל להקה אהובה? נו, באמת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה שניסיתי ליצור פרופיל למישהו שאינו קיים נתתי לו חיבה לרגל קרושה, סלידה מפילפלים, כיעור פתולוגי וזיקפה תמידית. היו כמה שהאמינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שם לב לאיזה פסים אישיים אתה יורד? אין לך שום טיעון לוגי להתמודד איתו אז אתה מנסה להראות כמה שהיא אלימה ואתה מקופח, כל כך צפוי. אתה מודע לכך שאין פה ספסל נאשמים ואתה לא יכול להיות המוציא להורג של כל הנשים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מי הוצאתי להורג? מה קרה קפץ לך הפיוז? מי את בכלל? מה זו האופנה הזו של התנפלות ע"י עדר אלמוניות, שלמיטב ידיעתי כולן יכולות להיות אותו בן אדם? מה, לא עושה לך טוב שיש עוד חתיכת פרופגנדה שיקרית ב-ynet היום, שמציגה אותך ואת החברות שלך כקורבנות שיודעות רק דם ודמעות מלידה ועד מוות? לכי תקראי את השקרים שם ותרגעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לאל שלפחות הורידו את הכותרת הזאת מהעמוד הראשון. פיחס פיחס פיחס פיחס. במדינה שבה נהרגים מאות גברים בשנה בצבא, ואלפי גברים צעירים מתנדבים ליחידות שבהן הם עלולים להיהרג או להפוך נכים או משותקים, ונשים בהמוניהן מקבלות פטור אוטומטי משירות קרבי ומשירות בכלל, לפרסם כזאת כותרת בכיינית על דם ודמעות, ולהכליל גם את האשה הישראלית ביחד עם האשה האפגאנית? אני בתור אשה הייתי הולך לקבור את עצמי מרוב בושה. פיחסה עליכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחיל לחשוש שאתה סובל מהפרעה כל שהיא. "פיחס פיחס פיחס פיחס" זו כבר תגובה רגשית מוגזמת למדי. ואני חושש שגם לא מוצדקת. מה שנעמ"ת הביאה הוא *נתונים*. הרשה לי לצטט את הפסקאות שקשורות לישראל, ותגיד לי אם פספסתי משהו: "ומה בישראל: על פי נתוני נעמ"ת, בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2003 נרצחו 11 נשים בידי בני זוגן. בשנת 2002 כולה עמד המספר על 13 נשים וב-2001 18 נשים. על פי אמדני המשטרה, 10 אחוז מהנשים סובלות מאלימות מצד בני זוגן. אמדנים אחרים מדברים על אחת מכל שבע נשים בישראל שנופלת קורבן לאלימות במשפחה. עם זאת, רק אחד מכל עשרה מקרים מדווח למשטרה." אז מה יש לנו? פסקה ראשונה, נתונים מספריים שאינך יכול להתווכח איתם. פסקה שניה, הערכה משטרתית. האם אתה חושד במשטרה בהערכה מוגזמת בכוונה ל"טובת" המין הנשי? הפסקה הנוספת שאתה זועם עליה: "מחברי הדו"ח קובעים כי הגורם הבסיסי לאלימות נגד נשים מצויה באפליה המונעת מנשים שיוויון מול גברים, וכי האלימות מושרשת באפליה ובמקביל תורמת להעצמתה. המחברים שוללים מכל וכל את ייחוסה של תופעת האלימות נגד נשים לחברות נחשלות. "אין קשר בין אלימות זו לבין מבנה פוליטי או כלכלי. זו אלימות שחוצה גבולות של תרבות, גזע ומצב סוציו-אקונומי", הסבירו." אני מתקשה לראות את המשוואה ישראל=איראן כאן. זה פשוט אומר שגם אם החברה שלך אינה נחשלת, זה עדיין לא מבטיח אוטומטית שהיחס לנשים הוא ראוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי, אני כבר מזמן משוכנע שאתה סובל מההפרעה היהודית אותה תיארתי בקצרה במאמרי. קודם כל, למה צריך לנפח נתונים? אם בשנת 2001 נרצחו 13 נשים ע"י בני זוג ובני זוג לשעבר, למה לכתוב 18? 13 לא כולל מספיק ליטרים של דם? שנית, מה עניין מחט לתחת? מתוך אוכלוסייה של כ-2 מיליון גברים ו-2 מיליון נשים - יש 15 מקרים ידועים של רצח על רקע רומנטי. 13 של נשים, 2 של גברים. כלומר - במקרה אחד מדובר על 6.5% של אחוז של אחוז מהאוכלוסיה (0.0000065 אם איני טועה), ובמקרה השני רק באחוז של אחוז של אחוז (0.0000001). מה זה אומר עלי ועליך? מה זה אומר על בעל ואשה שהולכים להתגרש? שום דבר זה לא אומר. אם זה אומר שנשים הן קורבנות, מה זה אומר על גברים? שאנחנו גם קורבנות, אבל קצת פחות? אז מה זו הפאקינג כותרת הפאקינג מכלילה הזאת? אם לפני כמה שבועות רצחה אמא את בנה כי הוא לא הכין שיעורי בית - האם אוכלוסיית הבנים בישראל זכאית עכשיו להטבות מיוחדות? האם גם עלי, כבן של אמא, אפשר לכתוב שאני יודע רק דם ודמעות מלידה עד מוות? גם אני רוצה שירחמו עלי ויתנו לי צ'ופרים בכל מקום! יש גם הרבה מקרים כמו אלה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2766079,00.h... שמהם עולה כי נטייתן של נשים היא להזמין רציחות ולא לרצוח פרונטלית. מה זה אומר? שכל הגברים חיים בפחד מרוצחים שכירים?http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2760556,00.h... http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2823454,00.h... אז מה הקשר, תגידו? מה עניין מחט לתחת? למה הנתונים האלה של נעמ"ת רלוונטיים בכלל? מה זה "לפי הערכות המשטרה"? איפה זה מופיע, ההערכות האלה? מה זה הקשקושים וההמצאות האלה? אין דבר קל יותר מאשר להמציא נתונים כאלה ולהכניס אותן לידיעה. היה צריך, אם כבר, לעשת את ההיפך: לציין שבמדינת ישראל מצבן של הנשים טוב יותר מאשר בכל מקום בעולם כמעט. ושוב: פיחסה על העיתונאית הזו, פיחסה על כל מי שמגן על מעשיה, ותתביישו לכם. מיסכנות מקצועיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנת 2002 נרצחו 13 נשים, בשנת 2001 נרצחו 18. אתה קורא בכלל את מה שאתה מזדעק עליו? למעשה, נשים הן אלו שצריכות להצטעק על הצגת הנתונים הזו אם כבר, כי היא יוצרת את הרושם שבעיית רצח הנשים בידי בני זוגן הולכת ופוחתת, כי מספר הנרצחות הולך וקטן משנה לשנה. מה עניין מחט לתחת? מקרי רצח הם תמיד נדירים בחברה יחסית לאחוז הכולל של האנשים בחברה, אז מה, לא יכתבו עליהם? על איזו כותרת פאקינג מכלילה אנחנו מדברים? הרי לא הייתה אף כותרת שהתבססה אך ורק על הנתון הזה. הנתון הזה הוא עוד אחד ממכלול הרבה יותר רחב של דברים, שעליהם כתוב בכתבה הזו. אף אחד לא אומר שכל הנשים חיות בפחד מרצח בידי בני זוגן, אלא שקיים סיכון כזה, אמנם נמוך. אבל להגיד את האמת, אין הרבה טעם לנסות לשכנע אותך, נראה לי שאתה כבר גיבשת את הדעה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''גיבשת את הדעה שלך...'' זו דרך יפה לתאר מי שמצדיק רצח תינוקות ואלימות כנגד נשים באנדרדוגיות. גדי קח בחשבון שהשתמשת פה בטרמינולוגיה גבוהה במקצת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''גיבשת את הדעה שלך'' זו דרך יפה לומר ''אתה אטום ואין טעם לדבר איתך''. היא גם יעילה, כי היא מונעת, למשל, בהמשך מאנשים להזכיר שבהודעה הראשונה שבה ענית להם העזרת לדבר לא יפה ולהגיד משהו על ''התשה'', למשל, ובכך לפסול קולקטיבית את כל מה שאתה אומר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגידי איילת, בין נהרות הדם והדמעות שאת חיה בהן, איך את מוצאת זמן לכתוב ב"אייל"? ואיך המילים יוצאות לך בסדר נכון, בין כל המכות שאת חוטפת תוך כדי הקלדה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נרצחו 18 נשים ע"י בני זוג ב-2001. נרצחו 13. כמה פעמים אתה רוצה שאומר את זה עד שתבין? ונרצחו שני גברים (פרונטלית) ע"י נשים. אז מה זה אומר? מצדיק ידיעה בנוסח "גברים: רק דם ודמעות מהלידה ועד הקבר"? ומה עם 300 חיילים הרוגים בשנה? מצדיק כותרת כמו "גברים: רק דם ודמעות"? אני שואל אותך, תענה לי בבקשה, אדון תוכי. הבעיה הקשה בחברה המערבית בעשורים האחרונים - אם כבר - אינה רצח נשים, אלא התאבדויות גברים. המקרים שבהם נרצחות נשים הם בדרך כלל מקרים של התאבדויות גברים, שבנוסף להתאבדות גם רוצחים את האשה. בתחום זה, של התאבדויות גברים, המספרים יותר גבוהים והסטטיסטיקה כן נמצאת בעליה, בכל העולם המערבי. יש איפוא לבדוק מה גורם לכל כך הרבה גברים להתאבד, ומדוע פעמים רבות ההחלטה להתאבד מתגבשת אצל אנשים במקביל לכעס גדול כלפי האשה שלהם. אולי אז גם ניתן יהיה להפחית את מספר המקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פעמים אני צריך לצטט את הכתבה עצמה? ""ומה בישראל: על פי נתוני נעמ"ת, בשבעת החודשים הראשונים של שנת 2003 נרצחו 11 נשים בידי בני זוגן. בשנת 2002 כולה עמד המספר על 13 נשים וב-2001 18 נשים." ננסה לפרק לחלקים: "בשנת 2002 כולה עמד המספר על 13 נשים" "ב-2001 18 נשים" מה פה אני מפספס? גם רצח של 1,000 נשים על ידי בני זוגן לא מצדיק ידיעה בנוסח "נשים: רק דם ודמעות מהלידה ועד הקבר", *אבל*: 1) קטנוני ביותר לצאת נגד מאמר רק בגלל שהכותרת שלו לא מוצאת חן בעיניך. 2) הציטוט שלך אינו נכון: הכותרת המדויקת היא "דם ודמעות - מלידתן ועד מותן". ה"רק" ששרבבת, ושמעצים פי כמה את המשמעות של הכותרת - פשוט לא קיים. 3) הכתבה -והכותרת- רחוקות מלהתייחס *רק* לרציחת נשים על ידי בני זוגן. בנוסף, אתה מדבר על "הבעיה הקשה בחברה המערבית" ומתעלם מכך שהכתבה אינה עוסקת רק בחברה המערבית. בנוסף לזאת, הלוגיקה שלך בעייתית. נניח שמתאבדים חמישים אלף גברים בישראל בשנה. האם זה אומר שאסור לכתוב כתבות על מקרי מוות אחרים? האם אתה רוצה שהעיתון שלך יכיל אך ורק כתבות על נושאים שלדעתך הם חשובים? איזו מין צורת ביקורת זו על מאמר, להגיד "יש נושאים יותר חשובים"? לעובי הקורה, דהיינו, הדיון שלך על התאבדות גברים אני לא אכנס. זה יקח יותר מדי זמן, ואתה, כאמור, את הדעות שלך גיבשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מפספס את זה שמה שכתוב בכתבה א-י-נ-ו נ-כ-ו-ן. וכשיתחשק לך, תעשה בבקשה ספירה של מספר הכתבות על התאבדויות גברים ומספר הכתבות על רצח נשים שהופיעו באתר חדשות ישראלי כלשהו (אתה תבחר) בשנים האחרונות. ותשווה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |