בתשובה לדובי קננגיסר, 22/02/04 14:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אנשים צריכים לנסוע ממקום למקום מכאן שיש צורך בבניית כבישים. נכול לעת הזאת, ברוב המדינות האחריות לבניית הכבישים היא בידי המדינה. אם זאת תאפשר ליזמים פרטיים לעשות כן ימצאו הפתרונות המעשיים (איך וממי לגבות) באופן טבעי. האפשריות הן רבות: 1. כבישי אגרה 2. כבישים "חופשיים" כאשר המפעיל גובה כסף מעסקים המתבססים על קיומו של הכביש כמו תחנות דלק, מסעדות, שלטי פרסום. בדומה למודל של קניונים. 3. התאגדויות של אזרחים או בעלי עסקים בכל מקרה, הבעיה היא רק טכנית. "סתם אנשים שאין להם כסף" האם לסתם אנשים שאין להם הרבה כסף מגיע לנסוע במכונית? אם שיעורי המיסוי על מכוניות מהווים אינדיקציה אז כנראה שהממשלה שלנו לא חושבת ככה. הכנסות המדינה ממיסים על מכוניות ודלק הן אסטרונומיות ורובן *לא* הולכות לתשתית הכבישים. הרעיון הוא שהמדינה *לא* תגבה מיסים כל כך גבוהים על מכוניות ודלק ותאפשר לשוק החופשי לטפל בממימון התשתית מההכנסות הנובעות מהנהגים באופן ישיר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שפתרון מס' 3 שלך הוא הפתרון הנפוץ בעולם. לאותן התאגדויות של אזרחים יש הקוראים "מדינות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מאוד מה שאתה מציע 1, אני אשמח אם תוכל להביא מספרים (גם לגבי התכנות של בניית כבישים ע"י השוק החופשי, וגם לגבי הכנסות הממשלה ממיסוי על רכב, והוצאותיה על כבישים3). כמו כן, מה אתה מציע במקרה שיש צורך בהחרמת קרקע פרטית לשם בניית כביש (כמעט תמיד צריך, לא?). האם מישהוא פרט למדינה רשאי/מסוגל לכפות החרמה כזו בעלות סבירה? מה לגבי התחשבות הכבישים בתוכניות מתאר ובאיכות הסביבה2? איך כופים את זה? ושאלה אחרונה הקרובה לליבי במיוחד: האם יש לך הצעה לטיפול בבעיות חניה בגישה ליברטאנית? 1 לא בציניות. 2 אין צורך לשכנע אותי שהניהול הישראלי בנושא זה הוא חלמאי, אבל במדינות אחרות זה עובד מצויין. 3 זה כמובן צריך לכלול שיטור וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות: 1) צ"ל הפקעת קרקעות. 2) הכוונה היא להפקעת קרקעות במקרים שבהם אין אופציה סבירה אחרת. בפרט כאשר בעלי הקרקע מתנגד, כאשר מסלול חלופי עולה הרבה מאוד, כאשר יש להרוס בנין, כביש אחר, שמורת טבע, אתר היסטורי וכו'. 3) כמו כן, איך מבטיחים בשיטה זו יעילות מבחינה תחבורתית ומבחינת ניצולת קרקע (יעילות כלכלית יותר קל להבטיח במטודות ביזוריות, אלה הם דברים שלכאורה יותר קשה להבטיח ללא ניהול ארצי ריכוזי). אני מצטער אם זה נראה כמו dumping, כל אחד מוזמן לענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השאר אני חושב שהבהרתי את דעתי. לגבי שלוש. אתה צודק ''לכאורה'' קשה יותר ללא ניהול ריכוזי. גם את אספקת המיים המינרליים לבתי המסחר השונים קשה יותר לעשות ''לכאורה''. הכביש, כשלעצמו, איננו מועיל לאף אחד אם הוא לא מחובר לכבישים אחרים, התיאום יבוא באופן טבעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה מציע בקשר להפקעת קרקעות במקרים שבהם לא ניתן לקנות, שאותם פירטתי לעיל. למטה דיברת רק על קניית קרקעות, שזה לא מה שהתכוונתי אליו. כמו כן, לא הבנתי מה אתה מציע לגבי הניהול הריכוזי. הדוגמא שנתת לא קשורה כלל (אלא אם כן אתה מתכוון שאספקת המים נעשית במינימום ביזבוז של דלק למשאיות - אם כן אז תגיד). במודלי networking למינהם, זה מוכח שניהול מרכזי הוא יותר יעיל מבחינת ניצולת. לפי איזה מודל יהיה תאום "טבעי"? לפחות ב-networking, מודל greedy פשוט מדי לא מוביל לניצולת טובה, ואפילו לא למענה לכל הדרישות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של קרקעות שלא ניתן לקנות צריך להשתמש בקרקעות אחרות. הרעיון של הפקעה איננו מתישב עם זכויות הקניין. הדוגמה שהבאתי נועדה להזכיר שהניהול הריכוזי יעיל יותר רק "לכאורה" ולא במעשה (כפי שהוכיחו כל הכלכלות ה"מתוכננות" מהודו ועד כוש) . ייתכן שבמערכות ממוחשבות הדבר שונה* אבל אנחנו מדברים על ניהול בידי *אנשים* ולא אלגוריתמים. לא רק זה אלא שהניהול אמור להעשות, בסופו של דבר *עבור אנשים* שאת צרכיהם ושאיפותיהם קשה מאוד להביא לידי ביטוי במודל ריכוזי. *ואני בספק. רישות, עם כל המורכבות שבדבר, עדיין מטפל בבעיה מאוד מאוד פשוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הקרקעות - לא ברור לי איך אפשר לבנות כביש בלי להפקיע קרקעות (אלא אם כן אתה מוכן לספוג עלויות כבדות במחיר של הכביש ובמסלול שלו), בטח שבמדינה צפופה כמו שלנו שבה בעלות על קרקע היא מצרך שקשה להשיג. אני מדבר על networking כבעיה תאורטית שהוא דוקא קרוב מאוד לבעיה של סלילת כבישים בהתאם לדרישות של צמתים, ולא על רשתות של תקשורת מחשבים פיזית. ואני מתייחס ליעילות מבחינת ניצולת הכבישים, *ולא ליעילות כלכלית*, לכן עניין הכלכלה הריכוזית אינו רלבנטי. ה"אלגוריתמים" שאני מדבר עליהם זה דוקא כללים פשוטים מאוד מאוד שמקרבים היטב שיטות ניהול אנושיות: greedy זה שיטת כיבוי שרפות, וניהול ריכוזי זה למשל בנית הכביש הקצר ביותר שמספק מקס' דרישה. למיטב ידיעתי, גם במודלים שבהם הרשת שלך אמורה לתמוך בצורה מיטבית במטריצת דרישות *כלשהיא*, עדיין עדיף תכנון ריכוזי. היתרון של אלג' ביזורי הוא שהוא יותר פשוט, תחזוקתי, ורובסטי - אבל מספיק, אני מתחיל לשעמם את עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם אתה מכבד את זכויות הקניין או לא. לכל דבר יש תחליפים והם עשויים להיות יותר יקרים. סה לה ווי. זאת רחוקה להיות הבעיה העקרית. אתה אולי צודק, ב''תיאוריה''. אבל מעשית, מרבית הכבישים נבנים ממילא על פני דרכים קיימות שנוצרו בתהליך מבוזר במשך אלפי שנים על ידי אלפי אנשים. אל תשכח שהכבישים גם אמורים לשרת כל מיני ישובים בסביבתם, מה שעשוי להשפיע על תוואי הכביש (ארוך יותר אבל עובר יותר קרוב לישוב זה או אחר) שלא לדבר על המקומות שמהם ואליהם מוביל הכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הסיפא, גם זה מכוסה די בקלות ע"י המודלים התאורטים (אתה קצת מזלזל בהם.....), תחשוב למשל על GRID עדין מאוד על ישראל שבו כל נקודה היא צומת, ויש לך עלויות הקמה של קשת בין כל זוג צמתים סמוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, קטונתי מלהכריע בנושא. דומה שהטיעון העיקרי הוא האלמנט האנושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתקשה מאוד להביא מספרים מדוייקים. לפי המידע שבידי, הכנסות המדינה ממיסוי על מכוניות, דלק ואגרות רישוי מגיעות לכשבעה מיליארד ש"ח. ההשקעה בתשתית הכבישים היא בערך שניים וחצי מיליארד. לגבי ההתכנות, זה עניין אפילו יותר מסובך. הנקודה העקרונית היא שזה "מונופולין טכני" (ואין היבטים "מוסריים" לשליטת המדינה במשאב) והפתרונות יגיעו מאחר ומדובר בשירות חיוני. מה זה "החרמה"? כדי לבנות כביש צריך שטח ואותו צריך לקנות. זה חלק מההוצאה על הכביש. השיטה הנוכחית בה המדינה כופה את מכירת האדמה (וקובעת את המחיר) היא בוודאי צורמת למי שהזכות לרכוש קרובה לליבו. איכות הסביבה היא עניין מאוד סבוך. איך כופים? לא כופים. זאת הנקודה היסודית לדעתי. גם מה שקרוי (בהיבט של כבישים לפחות) "איכות הסביבה" היא עניין של אינטרסים סותרים של קבוצות אוכלוסיה. הצורך של אנשים מסויימים בשטחים פראיים ויפים כדי שיוכלו להינות מזיו הבורא מול הצורך של אחרים לגור ולנסוע על המקומות האלו. הפתרון הוא, מן הסתם, קניית אותם שטחים פראיים ויפים ואי מכירתם ליזמי הכבישים (את קניית השטח ניתן לממן על ידי גביית דמי כניסה). באשר ל"מדינות אחרות" בהן זה "עובד מצויין", לא הייתי כל כך ממהר לפסוק בעניין. גם שוודיה של שנות השבעים נראתה "מצויין" כאשר אתה אינך נדרש אישית לשלם תשעים אחוז מס הכנסה... בעיות חניה. ראשית, לפחות לעת עתה, מדובר בבעיה אינהרנטית. דומה שבטכנולוגיה הקיימת היום אין אפשרות לספק לכל דכפין חניה זמינה ובחינם. לגבי תל-אביב, עירי הפקוקה (לי, אגב, אין מכונית בדיוק בגלל זה) מדיניות העיריה איננה תורמת. תל-אביב מרוויחה הרבה כסף על קנסות חניה, הרבה כסף על "כופר חניה"1 וגם על חניונים וכרטיסי חניה כמובן. הפתרון הוא אולי תחבורה ציבורית אבל מאמצי הממשלה לחנוק כל יוזמה בנושא לא מועילים הרבה. בכל מקרה הבעיה היא במישור המקומי, בעיני, אינני רואה סיבה שתושבי באר-שבע ישלמו עבור התשתית התל-אביבית (או להיפך). ועל העיריה מוטלת החובה לברר האם מקור הבעיה הוא בחוקיה המעוותים שאינם מאפשרים לשוק להקל על הלחץ או שמדובר פה ב"מונופול טכני" שמחייב אותה לנקוט צעדים כלשהם. 1 החוק דורש שכל בניין המושך אליו מכוניות (מרכז מסחרי, בתי משרדים) חייב לספק כמות מסויימת של מקומות חנייה. אבל ישנה אפשרות להתחמק מהבניה של זה על ידי תשלום "כופר חניה". העיריה מרוויחה פעמיים, גם את הכופר וגם את הקנסות שמשלמים מבקרי אותו בניין. מה מרוויחים בעלי הבניין הוא עניין תמוה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. ומה יעשה בעליו של כביש המשרת בעל מכולת, אם בעל המכולת מסרב לשלם? מה, יחסום את המדרכה לידו? יסתום לו את הכניסה לחנייה? האם יש מודל קיים של כביש שכזה? גם "סתם אנשים שאין להם הרבה כסף" צריכים להגיע ממקום למקום, בין השאר כדי לעבוד ולהרוויח את מעט הכסף שלהם, וכדי להוציא את מעט הכסף שלהם על מיני מצרכים. תסכים איתי ששתי הפעילויות הללו תורמות למשק, והן די קריטיות לקיומו. אבל אתה רוצה להגביל את יכולתם של אנשים לנוע, לעבוד ולצרוך1. אנשים בלי הרבה כסף יכולים לקנות מכונית משומשת. זה לא עולה הרבה, למעשה. תלוי איך מגדירים הרבה, בעצם. אפשר לקנות מכונית סבירה מינוס גם בעשרת-אלפים ש"ח, ומכונית טובה למדי גם ב-30 אלף. אבל מדובר בהוצאה משמעותית וקריטית. אתה מבקש להוסיף על ההוצאה הזו עוד מי יודע כמה, כאשר, כמה מצחיק - דווקא מי שיחיה בפריפריה יהיה נתון לחסדיו של גורם מונופוליסטי (כמה כבישים שכאלו יסללו, לדעתך, בין שתי עיירות פיתוח?), שיוכל לדרוש כמה כסף שירצה. המיסוי על הדלק, שערורייתי ככל שיהיה, לפחות מושת שווה בשווה על כל אזרחי המדינה. המיסוי שאתה מציע - מס תנועה, אם תרצה - יהיה תלוי במקומות שאליהם אתה רוצה לנוע, ובהחלט עלול להיות רגרסיבי. 1 ראוי גם לציין שאנשים קשי יום רבים נדרשים לנסיעה ארוכה מדי יום למקום עבודתם - אלו בדיוק האנשים שאנחנו רוצים להלל ולשבח, אלו שמתאמצים כדי להרוויח את לחמם ביושר, ולא להתלות במדינה לצרכיהם. אתה מבקש להשית דווקא על אלו מס מוגדל בדמות כבישי אגרה (ישירים או עקיפים2) ולפגוע בכבשת הרש שלהם. 2 האם באמת נראה לך שהעסקים לא יגלגלו את עלות הכביש על הצרכנים שלהם? הקניונים שנתת כמודל הם דוגמא מצויינת: המחירים בחנויות בקניונים בד"כ גבוהים למדי, בדיוק בגלל המחיר שהעסקים צריכים לשלם עבור המיקום המשתלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. הכוונה שלי הייתה שהשטח לייד הכביש, שייך למפעיל הכביש וזה יגבה דמי שכירות מבעל החנות. בדומה למה שקורה בקניון. לא מדובר פה ב"קנס מוגדל" הרי ציינתי מפורשות שהדבר חייב לבוא במקביל להורדת המיסים. במקום שהכסף יעבור דרך הממשלה הוא יעבור ישירות מהצרכן ליצרן. התוצר הסופי יעלה פחות, לא יותר. המיסים מהווים מרכיב במחיר המכוניות המשומשות בדיוק כפי שהם מהווים מרכיב במחירן של החדשות. את ה100 אחוז מיסים לדלק ואגרות ממשיכים לשלם גם כן. אם הכביש בין שתי עיירות פיתוח יהיה יקר מדי, אף אחד לא יסע עליו באופן פרטי (יסעו באוטובוס אולי? רכבת?) זה כשלעצמו יהווה מקור לחץ להורדת המחיר או להתפתחות תחרות. מעבר לכך, לא טענתי שאין מקום לרשות המקומית בנושאים אלו. אולי לא הבהרתי את עצמי, אני לא בטוח בכלל שבעיית הכבישים איננה מסוג אותן בעיות (כמו צבא ומשטרה) של "מונופול טבעי" ושדורשות התייחסות מיוחדת. זה לא משנה את העובדה שהתנאים הטכניים עשויים להשתנות ושיש לבחון את המצב באופן עקבי כדי לוודא שאיננו מנהלים את העניין בצורה לקויה. אין כל סיבה למנוע מאנשים להקים כבישי אגרה ואין צורך למנוע, בחוק, פעילות פרטית בענייני בניית כבישים באופן כללי. יש גם לזכור שהממשלה איננה שונה מהותית מ"אותו גורם מונופוליסטי" שאתה כל כך מודאג ממנו. הממשלה יכולה להיות "הוגנת" ולספק לדימונה כבישים ברמה טובה אבל היא גם יכולה להיות "פוליטית" ולהעדיף את "מעלה גללים ב" לייד חברון. האזרחים אומנם יכולים להפיל את הממשלה, אבל דומה שיכולת הפיקוח קטנה עד אפסית (כמה אנשים מחליטים במי לבחור על פי שיקולי תחבורה?) הבעיה שלי עם המיסוי על דלק ומכוניות הייתה חמורה הרבה פחות אילו היה ברור באופן מובהק שהכסף שאני משלם אכן הולך לפיתוח תשתית הכבישים. אם הממשלה הייתה קובעת שכל ההכנסות ממיסים על מכוניות ודלק הולכות לבניית תשתית + פעולות למען הפחתת הנזק לסביבה בשל הזיהום (ואך ורק למטרות אלו) אזי היה אולי ניתן להגן על הרעיון. המצב הנוכחי הוא פגום, הכסף הולך ל"פול" של האוצר ומשם הולך גם לישיבות, התנחלויות והתיאטראות, בין השאר. מי שמכיר את ההיסטוריה של המיסים האלו (למה לוקחים כל כך הרבה) יגלה שהסיבה האמיתית וה*מוצהרת* של המיסוי הפסיכי הזה הייתה מניעת תחבורה פרטית ולא מימון ההשקעות בתקציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גהערט א חוצפה = שמעת את החוצפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר דיברו כאן על http://www.google.com/intl/yi/ , נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן :-) אני מחכה שהם ישימו לב שמישהו הקליד ן' סופיות במקום שתי ה-ו' במילה "וועב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מחכה שהם ישימו לב שמישהו הקליד ן' סופיות במקום שתי ה-ו' במילה "וועב"." געמאכט! מישהו שם קורא את האייל! THE WHOLE WEB תורגם ל- די גאַנצע מגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה געמאכט? אני לא רואה שמשהו השתנה שם... עדיין כתוב "ןןעב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן טעות. נכון שצריך לכתוב "וועב" ולא "ןןעב", אבל מדובר בשימוש בפונט משובש. הטעות של מתרגם המנוע ליידיש, רפאל פינקל, היתה שהוא השתמש באות וו, כלומר באות הזאת "װ" (יתכן שאם תשנו את הפונט כרגע בעמוד הזה תראו את זה כנונים סופיים!) ביוניקוד, ובפונטים מיוחדים זה מוצג כ"ןן". הוא היה צריך להשתמש פשוט בשתי וו"וים פשוטים ושלום על ישראל. אני מניח שהוא בעצמו גולש בפונט אחר ולכן הוא כלל לא רואה את הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הפלת אותי. אני יכול לדמיין סיבה לתת אות מיוחדת לוו כפולה (כי ביידיש היא עיצור נפרד ואולי במכונות כתיבה הסטוריות הוא היה מקש יחיד) אבל למה יש צורך בנון סופית כפולה? ואיך קרה שאותו ערך מספרי מציין וו כפולה בפונט אחד ונון סופית כפולה באחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין נון סופית כפולה ביוניקוד. יש וו, וי ו-יי. הללו קיבלו ערך משלהם משום שהצמדים מתפקדים כיחידה אחת לצורך שימת סימן ניקוד תחתיה ולצורך תאימות לסטנדרטים אחרים. לגבי הפונט, זו פשוט שגיאה שנובעת מבורות של מתכנני הפונט שלא יודעים להבדיל בין וו לנון סופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי את הקיץ שביליתי ביבמ אמסטרדם (חילופי סטודנטים!) על כל קיר היה פוסטר ועליו הסיסמא "איכות!" בעשרים שפות. בעברית היה כתוב "איכּןתּ!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדר"כ לא כזה אבל בכל זאת LOL
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי עכשיו הזכרת איזה קליפ של Culture Club בו בוי ג'ורג' מסתובב עם כותונת או משהו שכתוב עליה "תַּרְבּוּת אֲגֻּדָּה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז בפיוצ'רמה יש פרק שבו כולם מבקרים במפעל Slurm וד"ר זוידברג מסתובב עם חולצה שכתוב עליה "שלורם", ובפרק אחר נקלע פריי למסיבת בר מצווה של רובוטים, וכתוב בעברית על שלט "היומ אתה רובות". מנפלאות הכתיבה הפונטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולסיכום: http://jewishworldreview.com/0204/google_yiddish.php... תראו איזה שיבוש קרה ע"י הגדרות סוג וגודל הפונט. הניקוד שובש לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אתה (וחבריך) הם הוכחה מהלכת לעובדה שהיידיש לא מתה. למעשה, היא זוכה לפריחה. אני די מאושרת להביט בבלוגים שלכם (אם כי מבינה מעט מאוד): וגם ועוד הרבה, בעצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המילה החמה! מי שרוצה להבין מילה או שנים, יכול להשתמש בשני מילונים ברשת, עם יתרונותיהם וחסרונותיהם: הלינק הראשון מוביל לתוכנת מילון יידיש-אנגלית ולהפך שפיתח רפאל פינקל, אותו מהנדס מחשבים שגם תרגם את מנוע גוגל. הוא לא בלשן והדבר ניכר במילון, אך התוכנה נוחה מאוד לשימוש (במיוחד מיידיש לאנגלית). הלינק השני הוא גם פרויקט של רפאל שהעלה את המילון ההיסטורי של אלכסנדר הרכבי משנת 1910. המילון ארכאי אך מדייק בתרגום ובניתוח הבלשני. אבל כדאי לשים לב ששני המילונים אינם משתמשים בכתיב התקני, הראשון מפני שהוא לא מייחס לכך חשיבות (וחבל!) והשני, מפני שהתקן נקבע רק בשנת 1926 ע"י מוסד ייִוואָ בוילנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת כבר את דער באוועבטער ייד? כתבו על נועם בעיתון. יש גם תמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, במקינטוש זה מאויית נכונה -- אני מנחש שהבעייה קשורה במשהו אחר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |