בתשובה לדובי קננגיסר, 22/02/04 16:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
2. הכוונה שלי הייתה שהשטח לייד הכביש, שייך למפעיל הכביש וזה יגבה דמי שכירות מבעל החנות. בדומה למה שקורה בקניון. לא מדובר פה ב"קנס מוגדל" הרי ציינתי מפורשות שהדבר חייב לבוא במקביל להורדת המיסים. במקום שהכסף יעבור דרך הממשלה הוא יעבור ישירות מהצרכן ליצרן. התוצר הסופי יעלה פחות, לא יותר. המיסים מהווים מרכיב במחיר המכוניות המשומשות בדיוק כפי שהם מהווים מרכיב במחירן של החדשות. את ה100 אחוז מיסים לדלק ואגרות ממשיכים לשלם גם כן. אם הכביש בין שתי עיירות פיתוח יהיה יקר מדי, אף אחד לא יסע עליו באופן פרטי (יסעו באוטובוס אולי? רכבת?) זה כשלעצמו יהווה מקור לחץ להורדת המחיר או להתפתחות תחרות. מעבר לכך, לא טענתי שאין מקום לרשות המקומית בנושאים אלו. אולי לא הבהרתי את עצמי, אני לא בטוח בכלל שבעיית הכבישים איננה מסוג אותן בעיות (כמו צבא ומשטרה) של "מונופול טבעי" ושדורשות התייחסות מיוחדת. זה לא משנה את העובדה שהתנאים הטכניים עשויים להשתנות ושיש לבחון את המצב באופן עקבי כדי לוודא שאיננו מנהלים את העניין בצורה לקויה. אין כל סיבה למנוע מאנשים להקים כבישי אגרה ואין צורך למנוע, בחוק, פעילות פרטית בענייני בניית כבישים באופן כללי. יש גם לזכור שהממשלה איננה שונה מהותית מ"אותו גורם מונופוליסטי" שאתה כל כך מודאג ממנו. הממשלה יכולה להיות "הוגנת" ולספק לדימונה כבישים ברמה טובה אבל היא גם יכולה להיות "פוליטית" ולהעדיף את "מעלה גללים ב" לייד חברון. האזרחים אומנם יכולים להפיל את הממשלה, אבל דומה שיכולת הפיקוח קטנה עד אפסית (כמה אנשים מחליטים במי לבחור על פי שיקולי תחבורה?) הבעיה שלי עם המיסוי על דלק ומכוניות הייתה חמורה הרבה פחות אילו היה ברור באופן מובהק שהכסף שאני משלם אכן הולך לפיתוח תשתית הכבישים. אם הממשלה הייתה קובעת שכל ההכנסות ממיסים על מכוניות ודלק הולכות לבניית תשתית + פעולות למען הפחתת הנזק לסביבה בשל הזיהום (ואך ורק למטרות אלו) אזי היה אולי ניתן להגן על הרעיון. המצב הנוכחי הוא פגום, הכסף הולך ל"פול" של האוצר ומשם הולך גם לישיבות, התנחלויות והתיאטראות, בין השאר. מי שמכיר את ההיסטוריה של המיסים האלו (למה לוקחים כל כך הרבה) יגלה שהסיבה האמיתית וה*מוצהרת* של המיסוי הפסיכי הזה הייתה מניעת תחבורה פרטית ולא מימון ההשקעות בתקציב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גהערט א חוצפה = שמעת את החוצפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר דיברו כאן על http://www.google.com/intl/yi/ , נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן :-) אני מחכה שהם ישימו לב שמישהו הקליד ן' סופיות במקום שתי ה-ו' במילה "וועב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מחכה שהם ישימו לב שמישהו הקליד ן' סופיות במקום שתי ה-ו' במילה "וועב"." געמאכט! מישהו שם קורא את האייל! THE WHOLE WEB תורגם ל- די גאַנצע מגילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה געמאכט? אני לא רואה שמשהו השתנה שם... עדיין כתוב "ןןעב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין כאן טעות. נכון שצריך לכתוב "וועב" ולא "ןןעב", אבל מדובר בשימוש בפונט משובש. הטעות של מתרגם המנוע ליידיש, רפאל פינקל, היתה שהוא השתמש באות וו, כלומר באות הזאת "װ" (יתכן שאם תשנו את הפונט כרגע בעמוד הזה תראו את זה כנונים סופיים!) ביוניקוד, ובפונטים מיוחדים זה מוצג כ"ןן". הוא היה צריך להשתמש פשוט בשתי וו"וים פשוטים ושלום על ישראל. אני מניח שהוא בעצמו גולש בפונט אחר ולכן הוא כלל לא רואה את הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו הפלת אותי. אני יכול לדמיין סיבה לתת אות מיוחדת לוו כפולה (כי ביידיש היא עיצור נפרד ואולי במכונות כתיבה הסטוריות הוא היה מקש יחיד) אבל למה יש צורך בנון סופית כפולה? ואיך קרה שאותו ערך מספרי מציין וו כפולה בפונט אחד ונון סופית כפולה באחר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין נון סופית כפולה ביוניקוד. יש וו, וי ו-יי. הללו קיבלו ערך משלהם משום שהצמדים מתפקדים כיחידה אחת לצורך שימת סימן ניקוד תחתיה ולצורך תאימות לסטנדרטים אחרים. לגבי הפונט, זו פשוט שגיאה שנובעת מבורות של מתכנני הפונט שלא יודעים להבדיל בין וו לנון סופית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי את הקיץ שביליתי ביבמ אמסטרדם (חילופי סטודנטים!) על כל קיר היה פוסטר ועליו הסיסמא "איכות!" בעשרים שפות. בעברית היה כתוב "איכּןתּ!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בדר"כ לא כזה אבל בכל זאת LOL
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולי עכשיו הזכרת איזה קליפ של Culture Club בו בוי ג'ורג' מסתובב עם כותונת או משהו שכתוב עליה "תַּרְבּוּת אֲגֻּדָּה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר, אז בפיוצ'רמה יש פרק שבו כולם מבקרים במפעל Slurm וד"ר זוידברג מסתובב עם חולצה שכתוב עליה "שלורם", ובפרק אחר נקלע פריי למסיבת בר מצווה של רובוטים, וכתוב בעברית על שלט "היומ אתה רובות". מנפלאות הכתיבה הפונטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולסיכום: http://jewishworldreview.com/0204/google_yiddish.php... תראו איזה שיבוש קרה ע"י הגדרות סוג וגודל הפונט. הניקוד שובש לחלוטין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אתה (וחבריך) הם הוכחה מהלכת לעובדה שהיידיש לא מתה. למעשה, היא זוכה לפריחה. אני די מאושרת להביט בבלוגים שלכם (אם כי מבינה מעט מאוד): וגם ועוד הרבה, בעצם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על המילה החמה! מי שרוצה להבין מילה או שנים, יכול להשתמש בשני מילונים ברשת, עם יתרונותיהם וחסרונותיהם: הלינק הראשון מוביל לתוכנת מילון יידיש-אנגלית ולהפך שפיתח רפאל פינקל, אותו מהנדס מחשבים שגם תרגם את מנוע גוגל. הוא לא בלשן והדבר ניכר במילון, אך התוכנה נוחה מאוד לשימוש (במיוחד מיידיש לאנגלית). הלינק השני הוא גם פרויקט של רפאל שהעלה את המילון ההיסטורי של אלכסנדר הרכבי משנת 1910. המילון ארכאי אך מדייק בתרגום ובניתוח הבלשני. אבל כדאי לשים לב ששני המילונים אינם משתמשים בכתיב התקני, הראשון מפני שהוא לא מייחס לכך חשיבות (וחבל!) והשני, מפני שהתקן נקבע רק בשנת 1926 ע"י מוסד ייִוואָ בוילנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראת כבר את דער באוועבטער ייד? כתבו על נועם בעיתון. יש גם תמונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, במקינטוש זה מאויית נכונה -- אני מנחש שהבעייה קשורה במשהו אחר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |