בתשובה לד''ר בר ביצוע, 22/02/04 15:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין מאוד מה שאתה מציע 1, אני אשמח אם תוכל להביא מספרים (גם לגבי התכנות של בניית כבישים ע"י השוק החופשי, וגם לגבי הכנסות הממשלה ממיסוי על רכב, והוצאותיה על כבישים3). כמו כן, מה אתה מציע במקרה שיש צורך בהחרמת קרקע פרטית לשם בניית כביש (כמעט תמיד צריך, לא?). האם מישהוא פרט למדינה רשאי/מסוגל לכפות החרמה כזו בעלות סבירה? מה לגבי התחשבות הכבישים בתוכניות מתאר ובאיכות הסביבה2? איך כופים את זה? ושאלה אחרונה הקרובה לליבי במיוחד: האם יש לך הצעה לטיפול בבעיות חניה בגישה ליברטאנית? 1 לא בציניות. 2 אין צורך לשכנע אותי שהניהול הישראלי בנושא זה הוא חלמאי, אבל במדינות אחרות זה עובד מצויין. 3 זה כמובן צריך לכלול שיטור וכדומה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כמה הערות: 1) צ"ל הפקעת קרקעות. 2) הכוונה היא להפקעת קרקעות במקרים שבהם אין אופציה סבירה אחרת. בפרט כאשר בעלי הקרקע מתנגד, כאשר מסלול חלופי עולה הרבה מאוד, כאשר יש להרוס בנין, כביש אחר, שמורת טבע, אתר היסטורי וכו'. 3) כמו כן, איך מבטיחים בשיטה זו יעילות מבחינה תחבורתית ומבחינת ניצולת קרקע (יעילות כלכלית יותר קל להבטיח במטודות ביזוריות, אלה הם דברים שלכאורה יותר קשה להבטיח ללא ניהול ארצי ריכוזי). אני מצטער אם זה נראה כמו dumping, כל אחד מוזמן לענות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי השאר אני חושב שהבהרתי את דעתי. לגבי שלוש. אתה צודק ''לכאורה'' קשה יותר ללא ניהול ריכוזי. גם את אספקת המיים המינרליים לבתי המסחר השונים קשה יותר לעשות ''לכאורה''. הכביש, כשלעצמו, איננו מועיל לאף אחד אם הוא לא מחובר לכבישים אחרים, התיאום יבוא באופן טבעי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה אתה מציע בקשר להפקעת קרקעות במקרים שבהם לא ניתן לקנות, שאותם פירטתי לעיל. למטה דיברת רק על קניית קרקעות, שזה לא מה שהתכוונתי אליו. כמו כן, לא הבנתי מה אתה מציע לגבי הניהול הריכוזי. הדוגמא שנתת לא קשורה כלל (אלא אם כן אתה מתכוון שאספקת המים נעשית במינימום ביזבוז של דלק למשאיות - אם כן אז תגיד). במודלי networking למינהם, זה מוכח שניהול מרכזי הוא יותר יעיל מבחינת ניצולת. לפי איזה מודל יהיה תאום "טבעי"? לפחות ב-networking, מודל greedy פשוט מדי לא מוביל לניצולת טובה, ואפילו לא למענה לכל הדרישות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה של קרקעות שלא ניתן לקנות צריך להשתמש בקרקעות אחרות. הרעיון של הפקעה איננו מתישב עם זכויות הקניין. הדוגמה שהבאתי נועדה להזכיר שהניהול הריכוזי יעיל יותר רק "לכאורה" ולא במעשה (כפי שהוכיחו כל הכלכלות ה"מתוכננות" מהודו ועד כוש) . ייתכן שבמערכות ממוחשבות הדבר שונה* אבל אנחנו מדברים על ניהול בידי *אנשים* ולא אלגוריתמים. לא רק זה אלא שהניהול אמור להעשות, בסופו של דבר *עבור אנשים* שאת צרכיהם ושאיפותיהם קשה מאוד להביא לידי ביטוי במודל ריכוזי. *ואני בספק. רישות, עם כל המורכבות שבדבר, עדיין מטפל בבעיה מאוד מאוד פשוטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הקרקעות - לא ברור לי איך אפשר לבנות כביש בלי להפקיע קרקעות (אלא אם כן אתה מוכן לספוג עלויות כבדות במחיר של הכביש ובמסלול שלו), בטח שבמדינה צפופה כמו שלנו שבה בעלות על קרקע היא מצרך שקשה להשיג. אני מדבר על networking כבעיה תאורטית שהוא דוקא קרוב מאוד לבעיה של סלילת כבישים בהתאם לדרישות של צמתים, ולא על רשתות של תקשורת מחשבים פיזית. ואני מתייחס ליעילות מבחינת ניצולת הכבישים, *ולא ליעילות כלכלית*, לכן עניין הכלכלה הריכוזית אינו רלבנטי. ה"אלגוריתמים" שאני מדבר עליהם זה דוקא כללים פשוטים מאוד מאוד שמקרבים היטב שיטות ניהול אנושיות: greedy זה שיטת כיבוי שרפות, וניהול ריכוזי זה למשל בנית הכביש הקצר ביותר שמספק מקס' דרישה. למיטב ידיעתי, גם במודלים שבהם הרשת שלך אמורה לתמוך בצורה מיטבית במטריצת דרישות *כלשהיא*, עדיין עדיף תכנון ריכוזי. היתרון של אלג' ביזורי הוא שהוא יותר פשוט, תחזוקתי, ורובסטי - אבל מספיק, אני מתחיל לשעמם את עצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם אתה מכבד את זכויות הקניין או לא. לכל דבר יש תחליפים והם עשויים להיות יותר יקרים. סה לה ווי. זאת רחוקה להיות הבעיה העקרית. אתה אולי צודק, ב''תיאוריה''. אבל מעשית, מרבית הכבישים נבנים ממילא על פני דרכים קיימות שנוצרו בתהליך מבוזר במשך אלפי שנים על ידי אלפי אנשים. אל תשכח שהכבישים גם אמורים לשרת כל מיני ישובים בסביבתם, מה שעשוי להשפיע על תוואי הכביש (ארוך יותר אבל עובר יותר קרוב לישוב זה או אחר) שלא לדבר על המקומות שמהם ואליהם מוביל הכביש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הסיפא, גם זה מכוסה די בקלות ע"י המודלים התאורטים (אתה קצת מזלזל בהם.....), תחשוב למשל על GRID עדין מאוד על ישראל שבו כל נקודה היא צומת, ויש לך עלויות הקמה של קשת בין כל זוג צמתים סמוכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, קטונתי מלהכריע בנושא. דומה שהטיעון העיקרי הוא האלמנט האנושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתקשה מאוד להביא מספרים מדוייקים. לפי המידע שבידי, הכנסות המדינה ממיסוי על מכוניות, דלק ואגרות רישוי מגיעות לכשבעה מיליארד ש"ח. ההשקעה בתשתית הכבישים היא בערך שניים וחצי מיליארד. לגבי ההתכנות, זה עניין אפילו יותר מסובך. הנקודה העקרונית היא שזה "מונופולין טכני" (ואין היבטים "מוסריים" לשליטת המדינה במשאב) והפתרונות יגיעו מאחר ומדובר בשירות חיוני. מה זה "החרמה"? כדי לבנות כביש צריך שטח ואותו צריך לקנות. זה חלק מההוצאה על הכביש. השיטה הנוכחית בה המדינה כופה את מכירת האדמה (וקובעת את המחיר) היא בוודאי צורמת למי שהזכות לרכוש קרובה לליבו. איכות הסביבה היא עניין מאוד סבוך. איך כופים? לא כופים. זאת הנקודה היסודית לדעתי. גם מה שקרוי (בהיבט של כבישים לפחות) "איכות הסביבה" היא עניין של אינטרסים סותרים של קבוצות אוכלוסיה. הצורך של אנשים מסויימים בשטחים פראיים ויפים כדי שיוכלו להינות מזיו הבורא מול הצורך של אחרים לגור ולנסוע על המקומות האלו. הפתרון הוא, מן הסתם, קניית אותם שטחים פראיים ויפים ואי מכירתם ליזמי הכבישים (את קניית השטח ניתן לממן על ידי גביית דמי כניסה). באשר ל"מדינות אחרות" בהן זה "עובד מצויין", לא הייתי כל כך ממהר לפסוק בעניין. גם שוודיה של שנות השבעים נראתה "מצויין" כאשר אתה אינך נדרש אישית לשלם תשעים אחוז מס הכנסה... בעיות חניה. ראשית, לפחות לעת עתה, מדובר בבעיה אינהרנטית. דומה שבטכנולוגיה הקיימת היום אין אפשרות לספק לכל דכפין חניה זמינה ובחינם. לגבי תל-אביב, עירי הפקוקה (לי, אגב, אין מכונית בדיוק בגלל זה) מדיניות העיריה איננה תורמת. תל-אביב מרוויחה הרבה כסף על קנסות חניה, הרבה כסף על "כופר חניה"1 וגם על חניונים וכרטיסי חניה כמובן. הפתרון הוא אולי תחבורה ציבורית אבל מאמצי הממשלה לחנוק כל יוזמה בנושא לא מועילים הרבה. בכל מקרה הבעיה היא במישור המקומי, בעיני, אינני רואה סיבה שתושבי באר-שבע ישלמו עבור התשתית התל-אביבית (או להיפך). ועל העיריה מוטלת החובה לברר האם מקור הבעיה הוא בחוקיה המעוותים שאינם מאפשרים לשוק להקל על הלחץ או שמדובר פה ב"מונופול טכני" שמחייב אותה לנקוט צעדים כלשהם. 1 החוק דורש שכל בניין המושך אליו מכוניות (מרכז מסחרי, בתי משרדים) חייב לספק כמות מסויימת של מקומות חנייה. אבל ישנה אפשרות להתחמק מהבניה של זה על ידי תשלום "כופר חניה". העיריה מרוויחה פעמיים, גם את הכופר וגם את הקנסות שמשלמים מבקרי אותו בניין. מה מרוויחים בעלי הבניין הוא עניין תמוה... |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |