|
||||
|
||||
האם היהודים היקרים באמת קוראים את התורה? כי כתוב שם, נדמה לי, אה, "לא תרצח" או משהו כזה, נכון? אדם יקר אינו רוצח. נקודה. יש אנשים שרוצחים ויש אנשים שלא. אין הבדל בין "הרוצחים המתועבים באמת (אם יש כאלה בכלל)" (האם הערתך שבסוגריים חלה גם על רוצחים פלסטיניים?) לבין יגאל עמיר, מלבד זה שאת יגאל עמיר היה מי שצייד בתובנות לאומניות דתיות שנתנו כיוון והצדקה לרצחנותו, מה שלא היה למשל, לרוצחי נהג המונית מהרצליה. |
|
||||
|
||||
ולכן חוקי התורה אינם מעניינים אותי. ואם המעשה שעשה עולה בקנה אחד עם דין התורה או לאו זו בעיהי שלו, כאיש דתי, ולא שני. ואם חשוב לך אז אומר, שאני מניחה, כי המעשה שהוא עשה תואם כנראה את ההלכה לפי השקפה של מקצת הרבנים. ועוד דבר - לא מקובל עליי העיקרון הכללי ש'אדם יקר אינו רוצח'. אני בהחלט רואה מצבים רבים, שבהם ליטול את חייו של הזולת (אם ההרג מוצדק, הוא אינו 'רצח', ולכן איני משתמשת פה במינוח הזה) הוא מעשה נכון, ועושהו הינו בהחלט אדם יקר. (והערתי שבסוגריים באה לרמוז על ספק רב שיש לי לגבי צירוף המילים "רוצח מתועב". וכי יש "רוצח מתוק" או "רוצח עדין" וכו'?) |
|
||||
|
||||
(בעצמך הבאת דוגמה שיש: "רוצח יקר") |
|
||||
|
||||
לא כל מי שממית אדם אחר הורג הינו 'רוצח'. כך הדבר גם בחוק, המבחין בין 'גרם מוות', 'הריגה' ו'רצח'. 'רצח' הינו הדרגה הגבוהה ביותר של המתה, שאין לה שום הצדקה והיא *פסולה מוסרית*. ולכן, כשאתה מכנה מישהו 'רוצח' אתה חייב להתכוון לומר, שמעשהו היה בלתי מוסרית בדרגה הגבוהה ביותר. על כן, אלה הסבורים, שמעשהו של 'האיש היקר' היה פסול מאד מוסרית, די בכך שיכנו אותו 'רוצח' כדי להביע את סלידתם המוסרית מן המעשה, ואין שום צורך שיאמרו שהוא 'רוצח מתועב'. כל רוצח הוא רק 'רוצח' ולא 'רוצח מתועב', כי הרצח כשלעצמו הינו מעשה מתועב. אגב, השתמשתי בכינוי 'רוצח' כלפי 'האיש היקר' רק משום שכך מקובל לכנותו. אני סבורה שהוא רק הרג את רבין ולא 'רצח' אותו... |
|
||||
|
||||
למה את סבורה שהוא "רק"1 הרג את רבין, ולא רצח אותו? 1- "רק"?! |
|
||||
|
||||
אם הניק LG לא היה כבר תפוש, הייתי ממליץ לה ללכת עליו. |
|
||||
|
||||
אם תוכלי לנסח תשובה ברורה בשפת הקודש, שאני גם אבין את מה שאת רוצה להגיד, זה יהיה יופי. |
|
||||
|
||||
מישהו מקיש בדלת. אני חושבת שזו המשטרה.... |
|
||||
|
||||
תרגמת לי את המשפט לעברית! נחמד...אחרי הכל, באמת קיבלתי איזה 30(?) נקודות פחות ממך בפסיכומטרי. את המשפט אני מכירה. עדיין לא הבנתי מה רצית להגיד- מה לעשות שאני לא חכם(ה), ובקשתי היתה שתנסחי תשובה ברורה לשאלה: למה את חושבת שהוא "רק" הרג ולא רצח? |
|
||||
|
||||
כי זה מה שהוא עשה |
|
||||
|
||||
לילה טוב, סתם איילת. |
|
||||
|
||||
אמרו שעוזי הוא פרופסור למתמטיקה. אבל לא נראה לי שצריך להיות פרופסור למתמטיקה כדי לקבל תשובה (ברורה) על שאלתך מהודעותיי הקודמות... אולי אני טועה? ותודה לך, עוזי. |
|
||||
|
||||
אני חושב שלא היית מודה לי אילו היית קוראת את ההודעה כולה, ולא מסתפקת בחלק שמתחת לכותרת. (ואני לא פרופסור). |
|
||||
|
||||
תוכל להסביר? |
|
||||
|
||||
וקראי בתרגום אונקלוס. כך תוכלי לשפר את ציון הפסיכומטרי. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
נסי שמות כ''א פסוק י''ח. |
|
||||
|
||||
זה לא מתפקידי להסתייג מדברים שכותבים כאן (אחרת לא היה נשאר לי זמן לשום דבר אחר), אבל הרעיון שנסיבות מסויימות מצדיקות את רצח ראש הממשלה, מצדיק חריגה מהכלל הזה. מעבר לכל הדברים הטריוויאליים שצריך לומר (ובהם השאלה: איפה למדת?) הרעיון הזה מרוקן את אשפת הטיעונים שלך עצמך. אם לכל אחד מותר לעשות מה שנראה לו נכון, בלי שום סייגים, איך תבואי בטענות לפעולה כלשהי של מתנגדייך? בבת אחת, הכל נהיה מוצדק. |
|
||||
|
||||
לא הצדקתי כלל את הממתו של רבין. גיניתי את המעשה ואמרתי במפורש שהוא מעשה פסול ולא מוצדק. הסברתי שיש דרגות חומרה שונות להמתה (מ'מוסרי' ועד ל'רצח') ואמרתי, שהאיש היקר - לדעתי - רק 'הרג' את רבין (שזו דרגה אחת בחומרתה לפני 'רצח') ולא רצח אותו. ופירוש הדבר הוא, שגם אני חושבת שמעשה היה פסול ובלתי מוסרי, אלא שמידת הפסלות פחותה מעט מזו המכנים אותו 'רוצח'. לכן, אין יסוד לטענתך כי הרעיון הזה מרוקן את אשפת הטיעונים שלי וכי 'הכל מותר'. ואגב, גם החוק הנוכחי מכיר בצדקת הריגה של אדם בנסיבות מסויימות. למשל, הריגה מתוך הגנה עצמית. האם הפתח הזה מאפשר 'לכל אחד לעשות מה שנראה לו'? הייתי מצפה ממך לדייק יותר.... |
|
||||
|
||||
בפעם הבאה שזה קורה לו, תזמיני את ההורים שלו לשיחה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
במדינה דמוקרטית, המתה של נבחר ציבור "מתוך אמונה אמיתית ועמוקה, שהמשך קיומו מסכן סכנה קרובה ומוחשית את קיומו של עמו או של מדינתו ושבהמתתו מוסרת הסכנה" חמורה ומסוכנת בהרבה מרצח רגיל. מי שזו אמונתו, שייגש לפסיכולוג. איפה למדת? |
|
||||
|
||||
בביה"ס הדמוקרטי שליד אוניברסיטת בר-אילן. למה? |
|
||||
|
||||
"ביה"ס הדמוקרטי שליד אוניברסיטת בר-אילן" - איזה יופי. אם זה מה שמלמדים על דמוקרטיה בביה"ס הדמוקרטי, מעניין מה מלמדים בבתי ספר רגילים. והמלעיזים יגידו: "ביה"ס הדמוקרטי שליד אוניברסיטת בר-אילן" - אוקסימורון. |
|
||||
|
||||
אכן אוקסימורון. אין בית ספר כזה. |
|
||||
|
||||
זה איפה שמרגלית הרשפי מלמדת? |
|
||||
|
||||
הייתי גאה מאד ללמוד עם מרגלית הר-שפי. מסתבר שיש כאלה בארץ ישראל. קורה. |
|
||||
|
||||
אין ספק שגם היא היתה גאה ללמד אותך. רק סצינות הקנאה, באשר ליחס לאחד יקר, היו עלולות להעכיר קצת את האווירה ההרמונית והפסטורלית. 1 מתי כבר ימציאו קונטרה ל"סמול" המעצבן הזה? |
|
||||
|
||||
מה זה ביה"ס הדמוקרטי שליד אוניברסיטת בר-אילן? מה טיבו? מה דמוקרטי בו? |
|
||||
|
||||
תגובה 179712 |
|
||||
|
||||
א. אני מבחינה בין 'חמורה' יותר ובין 'מסוכנת' יותר. האם גם אתה מבחין ביניהם או שהשתמשת בצירוף הזה כסגנון בלבד? ב. אם אתה מבחין ביניהם: מדוע וכיצד היא 'חמורה' יותר ומדוע וכיצד היא 'מסוכנת יותר'? ג. האם אתה יכול להצדיק מוסרית, בנסיבות מסויימות כלשהן, המתה של נבחר ציבור? אם כן - מתי הדבר מוצדק, לדעתך? |
|
||||
|
||||
(אם זו סתם איילת אלמונית, עדיף שתצמדי לכינוי הקודם שלך; יש פחות מתחרים). א. אני משתדל להתכוון למה שאני כותב ולכתוב מה שהתכוונתי לכתוב. ב. חומרה היא עניין של השוואה על-פי קנה מידה מוסרי, ולכן אין מקום לצפות ל"הוכחות" בעניין הזה. לדעתי אותו רצח "מתוך אמונה אמיתית ועמוקה" חמור יותר משום שבנוסף לפשע הבסיסי, נוסף לו חטא היוהרה. 'מסוכנת יותר' - למארג החברתי; להנחות היסוד שלנו, שיש לנו זכות בחירה ושהמנהיגים שלנו (על כל חסרונותיהם) אינם צריכים לחשוש לעורם הפרטי כשהם מקבלים החלטות בשם הציבור. ג. אם כתוב "נבחר ציבור", "במדינה דמוקרטית" למה לי? אלא שמדינה יכולה לחדול מלהיות דמוקרטית גם אחרי שהיו בה בחירות. במקרה (הנדיר) הזה, כשהמנהיג חוצה קווים אדומים שדגל שחור מתנוסס מעליהם (לדוגמא: הורג מתנגדים פוליטיים ללא משפט), יבורך המתנקש. |
|
||||
|
||||
א. למה אתה מגביל את הרשות רק למקרה של נבחר ציבור שחדל לכבד את החוק? ב. מדוע, לדעתך, הרשות אינה נתונה גם במקרים נוספים, כגון כאשר נבחר הציבור מתכוון לעשות מעשה (בין בשוגג ובין המזיד), שבמידה קרובה של וודאות יביא להשמדת מדינתו? ג. האם ביטול שיטת המשטר הדמוקרטי קשה בעיניך יותר מחיסולה הפיסי של המדינה? ד. יש לשער שאתה רואה במשטר הדמוקרטי מכשיר/דרך/כלי להשגת מטרה אחרת - טובת האזרחים בכללותם. האם העמדה שבפתח סעיף ג' אינה טכנית מדי? טול, למשל, ראש ממשלה המצליח להעביר *כדין* חוק, לפיו הוא יכהן כראש הממשלה עד סוף ימיו ולאחר מכן הוא מנהל את המדינה אמנם כדין אבל בדרך כה טפשית וחסרת אחריות, המדרדרת את כלכלת המדינה לתהומות עמוקים, הגורמים להרס מוחלט של כלכלת המדינה, להבטלה המונית, למחסור במצרכים בסיסים וכו'. האם גם במקרה הזה תכבד את בחירתו כ'נבחר ציבור' ותאמר שאין לפגוע בו ויש להמתין עד שימות? אמרתי שאשוב בהמשך ל- א' ו- ב', אבל אני לא יכולה להתאפק בקשר ל- ב', אז הנה שאלה אחת: מדוע נבחר ציבור אינו צריך לחשוש לעורו הפרטי כשהוא מקבל החלטה 'בשם הציבור',אך עליו לחשוש לעורו הפרטי כשאר הוא מקבל החלטה אישית? מדוע, למשל, מותר לו לקבל החלטה רשלנית ביותר, הגורמת לנזקים עצומים למשל, בלי לחשוש לעורו רק משום שהוא מקבל אותה 'בשם הציבור'? |
|
||||
|
||||
ג1. (זה סעיף א שלך) חלילה, לא כתבתי שמותר לפגוע ב"נבחר ציבור שחדל לכבד את החוק". הדגש הוא על חציית קווים אדומים שבגינה חדלה המדינה להיות דמוקרטית, ובחרתי בכוונה דוגמא ש(אני מקווה) לא יכולה להיות עליה מחלוקת. אם מישהו "חדל לכבד את החוק", אפשר להגיש נגדו תלונה במשטרה. ג2. שאלה מצויינת. אם אכן מדובר ב"מידה קרובה של וודאות", מן הסתם תצליחי לשכנע את הסובבים אותך, שישכנעו את הסובבים אותם, שישכנעו את האנשים היכולים להעביר את אותו פוליטיקאי מסוכן מתפקידו (זה אחד המבחנים של דמוקרטיה - תמיד קיים מנגנון להעביר אדם מתפקידו). אם אחד הצעדים בסדרה נכשל, כנראה שאין מדובר ב"מידה קרובה של וודאות" או בתוצאה חמורה כל-כך, ואז תצטרכי להסתפק בשיטות קונווציונליות יותר של מחאה. אגב, אם יש ברשותך כדור בדולח שצופה אל העתיד, תוכלי לתת לאנשים להציץ בו ולהשתכנע בנכונות התחזיות שלך. ג3. אני לא יודע מה פירוש "חיסול פיסי" של מדינה. אני כן יודע שאם מישהו לבדו רואה את האור ורוצה לבטל את שיטת המשטר הדמוקרטית כדי להציל את המדינה, מקומו בבית הסוהר (כנ"ל אם הוא לא לבדו). ג4. המשטר הדמוקרטי הוא אכן מכשיר, ותו לא. העניין הוא שאני לא סומך על אף מכשיר אחר בהקשר הזה. אותו ראש ממשלה מן הסיפור שלך הפך לדיקטטור (גם אם, אולי, באמצעים חוקיים). מאותו רגע צריך לעשות כל מאמץ כדי להדיח אותו. ב. פוליטיקאי צריך תמיד לחשוש לכסאו (אם יקבל החלטות שגויות), אבל לא לעורו הפרטי - "השוחד יעוור עיני פקחים" בשני הכיוונים של שוחד. |
|
||||
|
||||
ג1. מהו הגבול שבין אותם "קווים אדומים", המצדיקים את המתתו אף בניגוד לחוק, ובין פעולות בלתי חוקיות שלו, שאינן מצדיקות את המתתו? (אתה דיברת על שני מקרים: על על שהוא הורג את יריביו הפוליטים 'ללא משפט' (ואם זה עם עם משפט אבל משפט בנוסח ברית המוצעות לשעבר?)ועל כך שהוא הופך את עצמו לדיקטטור) ג2. האם אני צריכה להבין מדבריך, שתשובתך לשאלה ב' שלי הינה שלילית, מאותן סיבות שבסעיף ג2 שלך? ג3. חוששתני שלא הבנת את שאלתי. אתה הבאת אולי שני מקרים, המצדיקים הפרה של החוק והמתה ללא משפט 'נבחר ציבור'. והתכוונתי לשאול בשאלה ג' שלי: האם אתה יכול להעלות בדעתך נסיבות אחרות המצדיקות זאת, כגון: פעולות המסכנות את עצם קיומה של המדינה? ג4. האם 'כל מאמץ' פירושו גם המתתו ללא משפט ובניגוד לחוק? (אם לא - אז הבאת כדוגמא רק מקרה אחד) ג5 (ב' שלך). נניח שנבחר ציבור הצהיר במסע הבחירות שלו, שהוא תומך בטרנספר, ובשל כך זכה במרבית הקולות ונבחר לרשות הממשלה. ולאחר בחירתו 'שינה את דעתו' ועתה הוא מנהל משא ומתן עם סוריה, למשל, המבטל את קיומה של מדינת ישראל כמדינה ריבונית ועצמאית והופך אותה לפרובינציה של 'סוריה הגדולה'. האם גם במקרה כזה תאמר, שאל לו לחשוש לעורו הפרטי אלא רק 'לכסאו' הפוליטי? ובמילים אחרות וברורות יותר: האם המתתו במקרה כזה תהיה מוסרית ומוצדקת בעיניך? |
|
||||
|
||||
כלל אצבע: אם ורק אם את משתכנעת, ברמה גבוהה של וודאות, שגם אם רוב בעלי זכות ההצבעה יהיו לצידך, פעולותיו הלא-חוקיות של "נבחר הציבור" יבטיחו את אי-החלפתו, אז (ורק אז!) תתחילי להעלות את עצם הרעיון במוחך. |
|
||||
|
||||
לפי המבחן הזה, נסיון להמית את היטלר היה פסול, מוסרית. על כן, הצעתך נדחית בזאת. נסה מבחן מוצלח יותר ואשקול אותו... |
|
||||
|
||||
אין לי התנגדות עקרונית לדיון עם דמות וירטואלית, כל עוד היא עשויה היטב; כדי שנחזור לשחק על-פי הכללים, אני שואל שוב: איפה למדת? 1. הגבול בין מה שאחרי הקווים האדומים לבין מה שלפניהם הוא (קל לנחש) הקווים האדומים. אני חושש שאי-אפשר לנסח מהם באופן חד-ערכי בלי להסתכן בטעות לאף צד. 2. שאלה ב' שלך הייתה "מדוע", ונדמה לי שעניתי עליה. 3. אם נדמה לך שלא הבנתי את השאלה, כנראה שלא הבנת את התשובה. את שואלת האם אפשר להעלות על הדעת נסיבות המצדיקות התנקשות (למשל "סיכון עצם קיומה של המדינה"). לשאלה הזו יש שתי תשובות; אחת למחזיקי כדור בדולח (שאני לא רואה טעם לתת), והשניה שנתתי. 4. כן. 5. כמובן שלא. ראש הממשלה פועל בניגוד להבטחות מפורשות - אין לך אלא תרעומת (ראי למשל בבא מציעא, פרק ו' משנה א'). הדרך להורידו מכסאו היא בהצבעת אי-אמון. אם זה לא קורה, אולי עדיף להפוך לפרובינציה סורית? |
|
||||
|
||||
אבל רק להיות בטוח, ה"זו" במשפט האחרון בפסקה הראשונה מתיחס לאמונה במרכאות במשפט הקודם, או לאמונה שמתיחסת לאמונה שבמרכאות? |
|
||||
|
||||
במדינה דמוקרטית, המתה של נבחר ציבור ''מתוך אמונה אמיתית ועמוקה, שהמשך קיומו מסכן סכנה קרובה ומוחשית את קיומו של עמו או של מדינתו ושבהמתתו מוסרת הסכנה'' חמורה ומסוכנת בהרבה מרצח רגיל. מי שמאמין ''שהמשך קיומו (של אותו נבחר ציבור) מסכן סכנה קרובה ומוחשית את קיומו של עמו או של מדינתו ושבהמתתו מוסרת הסכנה'', שייגש לפסיכולוג. |
|
||||
|
||||
דווקא מ*זה* היא נעלבה? אם כן, זו אשמת הנטיה שלי לקצר, ואני מתנצל. |
|
||||
|
||||
כעסתי, משום ששוב ושוב התעסקו בי *אישית* ולא בדבריי. פעם השתמשו ב*גילי* כדי לדחות/לזלזל בתוכן דבריי, ולאחרונה עוררו 'דיון' בשאלה, האם אני 'דמות איילית ותיקה' או 'דמות וירטואלית' (ואת זה לא הבנתי, כי יש לשער שרובם פה 'דמויות וירטואליות'). ואני מגיבה להודעתך, משום שדווקא אתה, שלא היית שותף ל'חגיגה' המבישה הזו, מוצא לנכון להתנצל. אז ככה: אין לך על מה להתנצל, משום שכאמור לא הית שותף למעשה הנבזי הזה. וכמו שכתבתי בהודעת הפרישה שלי, קצתי בטיפשות הרבה שרבים רבים מפגינים פה. ואוסיף: קצתי בדוגמטיות, באטימות המחשבתית, בדיעות הקדומות, בציניות, בתגובות העוקצניות, בהתנשאות והיוהרה (ובזו האחרונה גם אני חוטאת, לצערי) ובחוסר היכולת לדון *באמת* בשאלה, מהי האמת. רבים פה חושבים, כנראה, שהחכמה נתונה רק להם, משום שהם בעלי השכלה גבוהה ו/או משום שהם יכולים לצטט בדיוק נמרץ אימרה של אינשטיין או מרק טוויין או מישהו אחר. וכבר אמרתי לא-פעם, שרבים פה מבלבלים בין אינטלגנציה ו/או השכלה ובין 'חכמה' (וכוונתי לחכמת החיים). נכון שיש קשר מסוים ביניהם, אבל הקשר מוגבל מאד והשוני ביניהם גדול יותר. ניסיתי בזמנו לפתח דיון בעניין ההבחנה ביניהם (וגם ניסיתי לעורר דיון בשאלה, האם יש מאפיינים נפשים/פסיכולוגיים לאנשי הימין ואנשי הסמול) אבל לא הצלחתי בכך, משום שהחברים פה התייחסו לדבריי ביוהרה, בהתנשאות ובזלזול. אני חוזרת וטוענת: רבים מהכותבים פה (בעיקר הסמולנים שבהם) הינם *טפשים גדולים* (בחכמת החיים) (ואוסיף: אומללים רגשית), למרות השכלתם האקדמית והידע הרחב שלהם. אני מעריכה שאוכל להוכיח את טענתי לכל מי שינהל איתי דיון הוגן וענייני. ואפרופו בריאות נפשית כפקטור בבחירת עמדות והשפקות עולם - קראתי הבוקר ב'הארץ' כתבה של עליית ארצה של 11 יהודים מקנדה. ונזכרתי שיש פה כאלה, שעורגים לרדת לקנדה. לפי הכתבה, מדובר באנשים משכילים, ולכן לכאורה תמוה שהם עוזבים ארץ שקטה ו'שמנה' כמו קנדה ובאים לארץ ישראל הגועשת ו'הרזה'. אני אומרת 'לכאורה', משום שהתשובה למעשה ה'מוזר' הזה מצויה בכתבה עצמה, שם נאמר שיש בהם שמאלנים וימניים, אך המכנה המשותף לכולם הינה העובדה, שכולם צאצאים של הורים יוצאי מרוקו... ואני חושבת שאין זה מקרי כלל וכלל, ויש בכך כדי ללמד משהו על הקשר שבין בריאות נפשית ובין השקפות עולם... |
|
||||
|
||||
קצת הדרת כבוד עצמי ימני לא תזיק גם לדמות וירטואלית כמוך. |
|
||||
|
||||
אני משאירה לך את ה'הדר' ואת 'הכבוד העצמי'. די לי במה שיש לי וטוב לי עם מה שאין בי ... לפי תגובתך, אתה בין האומללים שעליהם דיברתי.... |
|
||||
|
||||
מזה שאת קוראת לי, כשמאלני-ליברלי, בכינוי הנבזי "סמול", ובנשימה הבאה אחריה אומרת שקיבלת על לא עוול בכפך יחס מתנשא ומזלזל. לפרוטוקול, אני גם מעולם לא כיניתי אותך "טפשה" כפי שאת מכנה כאן אחרים, וגם לא רמזתי כי ייתכן ובריאותך הנפשית לוקה. כמו שאמר יהודי מפורסם אחד - "טלי קורה מבין עינייך". (אבוי, ציטטתי! אל דאגה, אני מסיים ומיד רץ לטיפול). לא ניתן לנהל דיון על ה"אמת" אם את מניחה את האמת שלך כאקסיומה, ולא זאת אלא גם מזלזלת באינטליגנציה, בהשכלה ובנסיון חיים של אחרים ככלים לניתוח עובדות והגעה למסקנות - אם הן שונות משלך כמובן. אם את מאמינה שלאינטואיציה ולסטטיסטיקה שמבוססת על שני-אחים-שלי (שגובל בדעות קדומות) שאת מביאה לדיון יש בלעדיות או קדימות על כל הנ"ל, אני מבין את התסכול שלך. אבל את טועה. ואחרון: אני מקווה שאת לא רצינית כשאת אומרת שתוכלי לנהל דיון "הוגן"(!!) ו"ענייני"(!!!) עם אדם בנסותך להוכיח לו שהוא טיפש גדול ואומלל רגשית. אם לזה תקראי "דיון הוגן וענייני", מדוע לא לקרוא כך לדיון בו תוהים אם את בת 18 או 50, אם את איילית ותיקה או וירטואלית או השד-יודע-מה? |
|
||||
|
||||
נוכל להמשיך את הדיון הזה אם תפני אלי ב-email. |
|
||||
|
||||
אכן, יוצאי מרוקו ידועים בבריאותם הנפשית. |
|
||||
|
||||
רוצה להסביר את התגובה שלך? |
|
||||
|
||||
א. הנה ויתרתי על האלמוניות. ב. אתה מוזמן לקרוא את 6 השורות האחרונות בתגובה שאליה הגבתי. |
|
||||
|
||||
אבל מי המפעיל שלך? מישהו ותיק? |
|
||||
|
||||
זה לא ברור? השב"כ מפעיל אותה כדי להשיג קונספירציה חדשה. |
|
||||
|
||||
כתוב (בתגובה 179353): "אם ההרג מוצדק, הוא אינו 'רצח', ולכן איני משתמשת פה במינוח הזה". |
|
||||
|
||||
או, סוף סוף מישהו מראה לי מה פיספסתי. תודה. וכמה עצוב. |
|
||||
|
||||
אל תתעצבי נא, עדי. זה בסדר שלא כולם חושבים אותו דבר... חופש הדעה, את יודעת... וגם ייתכן שהאחרים צודקים לפעמים (גם אם לעתים רחוקות מאד מאד, כמובן...) |
|
||||
|
||||
ואת מזהירה אותי מפני שלטון העריצות. אם שלטון עריצות יגן עלי ועל שכמותי מפני הרג מוצדק, הוא עדיף בעיני על האלטרנטיבה. |
|
||||
|
||||
אינך יודע מה אתה שח, חוששתני. בעריצות, מקרי ההרג רבים יותר ורובם אינם מוצדקים לכולי עלמא. וזה עדיף בעיניך? אם כן - אחלה לך. שתהנה... |
|
||||
|
||||
ולו הייתי רוצח, או סתם הייתי יורד לרמה שלך, הייתי רואה בדברים אישור לרצוח אותך מתי שמתחשק לי. |
|
||||
|
||||
אלע"ד ורוב ההשכלה המשפטית שלי זה מסדרות בטלוויזיה, אבל האם ההבדל בין רצח להרג קשור להצדקה מוסרית של המעשה או שזה ההבדל בין רמת התכנון? אם מישהו מבלה חודשים בתכנונים, מביא אקדח לעצרת בכוונה תחילה, מחפש הזדמנות ויורה, יש איזושהי סיבה משפטית לא לקרוא לזה רצח? השאלה לא בהכרח מופנית אלייך, אלא גם לשאר המגיבים. |
|
||||
|
||||
מתוך חוק העונשין: 298. הריגה (תשכ"ו) הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, יאשם בהריגה, ודינו - מאסר עשרים שנה. 300. רצח (תשי"ד) א. העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו - מאסר עולם ועונש זה בלבד: 1. גורם במזיד, במעשה או במחדל אסורים, למותו של אביו, אמו, סבו או סבתו; 2. גורם בכוונה תחילה למותו של אדם; 3. גורם במזיד למותו של אדם תוך ביצוע עבירה או תוך הכנות לביצועה או כדי להקל על ביצועה; 4. גורם למותו של אדם כשנעברה עבירה אחרת, כדי להבטיח לעצמו, או למי שהשתתף בביצוע אותה עבירה, בריחה או הימלטות מעונש. ב. מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2(ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י - 1950, דינו - מיתה. וההבהרה לגבי "כוונה תחילה": 301. כוונה תחילה א. לענין סעיף 300, יראו ממית אדם כמי שהמית בכוונה תחילה אם החליט להמיתו, והמיתו בדם קר, בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, בנסיבות שבהן יכול לחשוב ולהבין את תוצאות מעשיו, ולאחר שהכין עצמו להמית אותו או שהכין מכשיר שבו המית אותו. ב. לענין ההחלטה וההכנה להמית, אין נפקא מינה אם החליט להמית את האדם או את מישהו, מסויים או בלתי מסויים, מבני משפחתו או מבני גזעו. ג. כדי להוכיח כוונה תחילה אין צורך להראות שהנאשם היה שרוי בהלך נפש מסויים במשך זמן פלוני או תוך תקופה פלונית שלפני ביצוע העבירה או שהמכשיר שבו בוצעה הוכן בזמן פלוני שלפני המעשה. מתוך: http://www.pigur.co.il/law/onesh3.htm |
|
||||
|
||||
לדעתי, יש הרבה סיבות. אחת החשובות ש בהן, למשל, היא המניע למעשה. כך, למשל, אני סבורה שכל אדם שממית אדם אחר מתום אמונה אמיתית ועמוקה, שהמשך קיומו מסכן סכנה קרובה ומוחשית את קיומו של עמו או של מדינתו ושבהמתתו מוסרת הסכנה - אינו רוצח, לדעתי. ואם אמונתו גם מציאותית ונכונה עובדתית - אפשר שהוא אינו חוטא כלל מוסרית. למיטב ידיעתי, התקיימו ב'איש היקר' התנאים הנ''ל, שלפיהם יש לכנות את מעשהו 'הריגה' ולא 'רצח'. אגב, יש הסבורים שאמונתו היתה מציאותית ונכונה עובדתית, ולכן הם חושבים שהוא עשה מעשה מוסרי ונכון. לזה איני מסכימה, משום שדרכו לא סיכנה סכנה 'קרובה ומוחשית את קיומו של עמו או של מדינתו ושבהמתתו מוסרת הסכנה'. לכן, 'האיש היקר' - גם לדעתי - חטא מוסרית ומשום כך הוא ראוי לעונש, אלא שהעונש הראוי לו הינו זה של 'הריגה' ולא של 'רצח'. ובודאי שאין כל הצדקה לכנותו 'רוצח מתועב', כטענת הסמול העיוור. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על "הורגי גנדי" (רחבעם זאבי)? |
|
||||
|
||||
איך נוהגים לומר בחמאס: "הם עשו מעשה טבעי". אין לי שום בעייה איתם. אני בהחלט מבינה שמנקודת המבט שלהם המעשה הוא מוסרי. אבל מנקודת המבט שלי הם אויביי שצריך לחסל אותם גם אלמלא רצחו אותו. ויפה שעה אחת קודם. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני מאמין שאנשי הימין הקיצוני כמוך, מסכנים את העם (טוב, אולי לא את כל העם, אבל אותו עם שהוגדר בשלט שנישא בהפגנת המאה אלף בכיכר רבין כ''עם שרוצה לזכור''. מאה אלף, זה לא מעט). מתוך שהם מסכנים את העם שאני לפחות מזדהה איתו, הם מסכנים אותי אישית ואין צורך לומר, את המדינה שאני חי בה. את צורת המשטר בה, את אורח החיים הדמוקרטי המתקיים בה, את הפלורליזם (נכון שיכול להיות פה יותר פלורליסטי) וגם, ולא בטווח רחוק כל כך, את עתידה ובטחונה (נידוי בעולם מצד אחד, והסכנה שבידיים של מטורפים כמוכם יהיה נשק אטומי, מצד שני). בזה הרגע נתת לי אם ארצה, ואם ארגיש בעתיד שיהיה בכך צורך, לקום ולהרוג כל איש שנראה לי שמחזיק בדעתך. עכשיו אני יכול לדעת במצפון שקט, שזה לא יהיה רצח. תודה רבה לך, סתם איילת. |
|
||||
|
||||
לא מבינה את הביטוי הזה. מה שאני מבינה זה - לסכן קיומו של עם. לסכם קיומה של מדינה. לסכן עצמאותה של מדינה. |
|
||||
|
||||
לסכן קיומו של עם - להשמיד את כל הסמולנים (מכיוון שהם שכחו להיות יהודים, משמע הם עם אחר). לסכן קיומה של מדינה ועצמאותה - כ''עם לבדד ישכון'' בדרך שאתם מציעים, ישראל תמצא את עצמה בעימות כללי עם העולם, כולל ארה''ב. במצב כזה, אם העולם ימצא לנכון לכבוש אותנו, שוב לא תהיה עצמאות. וגם - המדינה מתקיימת על תשתית שאתם אינכם רוצים בה. תשתית הכוללת אלמנטים כמו דמוקרטיה, פלורליזם, זכויות האחר. אם תצליחו לסלק את התשתית הזאת, מבחינתי א. ביטלתם את קיום המדינה כמו שאני מכיר, זאת תהיה מדינה אחרת. ב. למדינה הזאת שתקימו, לא תהיה בעיני, ואני מבטיח לך שזה לא כולל אותי בלבד, זכות קיום. |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני זה לא 'אתם'. דבר אליי אישית - ותחכם. שנית, מנין לך שאני מתנגדת לדמוקרטיה כשיטת המשטר המועדפת בישראל? אני רואה שהעובדות לא מצליחות לבלבל אותך. כל הכבוד ! |
|
||||
|
||||
אם את רוצה, את יכולה לקרוא את הדברים שכתבתי בגוף ראשון רבים, כאילו הם כתובים בגוף ראשון יחיד. אבל דעותיך, שכנראה נראות לך מזה מקוריות, נישאות לצערי בפי קבוצה גדולה מדי של אנשים, ולכן מצאתי לנכון לדבר בוזמנית אליך ואליהם. ואם את מסוגלת לראות במי שבז לשיטה הדמוקרטית עד כדי כך שהוא מוכן באקדחו ללכת כנגד תוצאותיה, כנראה שדמוקרטיה איננה שיטת המשטר המועדפת בעיניך. |
|
||||
|
||||
לפעמים אני שוכח בלהט הוויכוח, את המלים העיקריות שרציתי להגיד. אני מגיה בזאת את פסקתי האחרונה, והיא: ואם את מסוגלת לראות במי שבז לשיטה הדמוקרטית עד כדי כך שהוא מוכן באקדחו ללכת כנגד תוצאותיה, "יהודי יקר", כנראה שדמוקרטיה איננה שיטת המשטר המועדפת בעיניך. |
|
||||
|
||||
הינו כל יהודי, שרוצה בטובת עמו - גם אם הוא מאד טועה וגם אם הוא עושה מעשה פסול, אך ממניע ומכוונה חיוביים. ואין בין זה ובין מסקנותיך דבר וחצי דבר. רק העיוורון והדוגמתיות מונעים ממך לראות זו, וכבר הסכנתי לכך. אכן, ולמרבה הצער - רבים בארץ ישראל עיוורים, וככל הנראה אתה בכללם. |
|
||||
|
||||
הרבה אנסים מאמינים שמה שהם עושים זה טוב לנאנסת. (''אבל נהנית מזה''). תקראי להם, בבקשה, אנסים יקרים. גם מי שיגנוב את כל רכושך מתכוון למעשה לטובתך - לשחרר אותך מהדאגה המתמדת לרכוש, לשמור על בריאותך. גנב יקר. ובסך הכל תודי שגם אויביך הפלסטינים, מתכוונים לשחרר אותך אחת ולתמיד מן הצורך לחיות פה ולהלחם איתם. הם אנשים יקרים מאד. רק השמאל, שרצה גם הוא בטובת האזרחים כאן (אפילו אלה שלא הצביעו בעדו) ע''י כך שקיווה להביא להם שלום, פריחה חברתית וכלכלית ועוד, לא יהיה לעולם יקר אצלך. כמה אני נעלב |
|
||||
|
||||
פתוחות להסביר את הודעתך: טפשות או ציניות. אם אמרת מה שאמרת בציניות - אז אין לי עניין להשיב לך. ואם אמרת מתוך טפשות, אזי יפים דברי בתגובה 159152 ואוסיף דברים אלה: אין שום יסוד לטענתך (המטופשת מאד, חשוב לומר), כי המניעים של האנסים, הגנבים והפלשתינאים הינם המניעים שאתה מייחס להם בהודעתך. סתם דברי הבל. הקבוצה היחידה שאתה צודק לגביה הינם אנשי הסמול, שפועלים, גם לדעתי, ממניעים חיוביים, *לפי השקפתם*. לכן אני אומרת עליהם, בדיוק כמו על 'האיש היקר', שהם (אלה מביניהם שאינם שונאי ישראל) אנשים יקרים, הטועים טעות מרה. ומקור טעותם, לדעתי, הינו בתפיסה שונה ובלתי ראויה, לדעתי, בנוגע לאופיה היהודי של המדינה, למטרת קיומה, לקשר שלה ליהדות וליהודים, למעמדה בעולם היהודי, למטרות שהיא צריכה לשאוף אליהם, להגדרת התנהגות מוסרית בהקשר המלחמה שבין היהודים לערבים, להתנהגותנו ויחסינו הראויים כלפי הערבים ועוד ועוד. ואין בויכוח הזה כדי לשלול את דעתי, כי הם פועלים ממניעים חיוביים, לדעתם, גם אם מוטעים מאד, לדעתי. אתה מבין את זה, ברוך? |
|
||||
|
||||
תשמעי גברת סתם איילת. אני לא רוצה לדבר בשם אחרים, אבל נראה לי שאני לא היחיד פה שבשעה שהוא מתווכח איתך, מתוך כבוד לפורום ולתרבות הדיון שבו, הוא מחזיק את עצמו בחגורת מכנסיו כדי לא להתפרץ עליך ולומר לך במלים הכי בוטות את מה שהוא חושב עליך. לכן, כשאת מצדך משתמשת במלים בוטות של התנשאות וביטול, תיזהרי קצת. כל אלה שהבאתי כדוגמה, לא שאלו את ''מוטביהם'' אם הם רוצים בטוב שהם רוצים בשבילם. כך גם יגאל עמיר, שהחליט על דעת עצמו מה טוב ל''עמו'' בלי לשאול את אותם מיליונים שהצביעו בעד רבין. בעיני הוא אינו שונה מאנס מתועב, גנב או טרוריסט. אולי הוא אפילו גרוע מהשניים הראשונים, בהשתמשו בדת להגנה על מימוש אינסטינקט הרצח שמניע את כל הרוצחים באשר הם. ושלי נעליך מעל רגליך כשאת שמה את ה''סמול'' במחיצה אחת עם היהודי היקר שלך. |
|
||||
|
||||
מתשובתך אני מבינה, שהודעתך הקודמת לא נאמרה בציניות, אז נשארה האפשרות האחרת. אני מתנצלת על סגנון הודעתי הקודמת, אבל ביחס לתוכן הודעתי עומדת לי טענת "אמת דיברתי". אכן, אני חוטאת בכך, שאני רואה באנשי הסמול טפשים. אני מודה שזו יוהרה מצידי ושזה לא ראוי. אני מתנצלת על כך, אבל כך אני חושבת עליהם *באמת ובתמים*, ולכן קשה לי, לפעמים, להסתיר זאת, על אף שאני מודעת לכך ש'יוהרה' הינה תכונה שלילית. טוב, לא טענתי מעולם שאני מושלמת. ולגופם של דברים - ראשית - אף אנס אינו אונס משום שהוא חושב שהנאנסת רוצה בכך. כלומר, שזה המניע שלו לביצוע האונס. הוא אונס, בדרך כלל, בגלל דחף נפשי לספק צורך כלשהו שלו. אף גנב אינו גונב משום שהוא חושב, שהנגנב רוצה בכך. כלומר, שזה המניע שלו לביצוע הגניבה. אף ערבי אינו רוצה בחיסולה של מדינת ישראל משום שהוא רוצה בטובת היהודים או בטובת המדינה. כלומר, שזה המניע שלו. הוא רוצה לחסל את המדינה, משום שהוא חושב שארץ ישראל שייכת לו ויהודים גזלו אותה ממנו. שנית - ההבדל בין 'היהודי היקר' ובין האנס, הגנב והערבי הוא הבדל עצום: האנס פועל מתוך דחף לשם סיפוק צורך כלשהו *של עצמו*, ואין הוא מתכוון במעשהו להועיל לא לנאנסת ולא לציבור, אלא לעצמו בלבד. והוא הדין עם הגנב. הפלשתינאי, המבקש לחסל את מדינת ישראל, שונה מהאנס ומהגנב, משום שהוא פועל ממניעים חיוביים, *לפי השקפתו*. לכן, דינו שונה מדינם של האנס והגנב, והיחס הראוי של *בני עמו* למעשיו הינו יחס של הערכה. אני, כיהודיה, רואה בו אוייב, ולכן לצד הערכתי לנכונות ההקרבה שלו אעשה הכל כדי להשמידו, ויפה שעה אחת קודם. ועל המניעים של אנשי הסמול דיברתי כבר בהודעתי הקודמת, ולכן אין טעם שאחזור על הדברים. ולגבי המניעים של 'היהודי היקר' - האיש הזה עשה מעשה מתוך אמונה שהוא פועל לטובת עם ישראל. לא רק שהוא לא פעל ממניעים אגואיסטיים (כמו האנס והגנב), אלא שהוא היה מוכן *להקריב את עצמו למען עמו*. כלומר, המניע שלו שונה לגמרי מהמניעים של האנס והגנב, שאליהם אתה משווה אותו רק מתוך עיוורון גמור, משנאה ומדוגמטיות מפחידה. ואם המניעים האלה של 'היהודי היקר' אינם מניעים נאצלים בעיניך - יש לנו ויכוח ערכי חריף ביותר. ואין בדברים האלה כדי להצדיק את המעשה. כפי שאמרתי, המעשה פסול והוא ראוי לעונש. אבל העונש הראוי לו הינו זה הקבוע ל'הריגה' ולא ל'רצח', ולצד העונש יש להעריך *עד מאד* את המניעים הנאצלים למעשהו, גם אם המעשה פסול. ולעניין השוואתו לסמול - יש בהשוואה שעשתי כדי להחמיא לסמול, ואם אתה מתנגד לקבל מחמאה, אז גם זה מעיד על משהו, שלגביו טענתי למעלה, כי עומדת לי לגביו טענת 'אמת דיברתי'. שלתי נעליי, כבקשתך. מה הלאה? |
|
||||
|
||||
עוד לא הוכח שיגאל עמיר חשב על טובת עם ישראל כשהוא עשה את המעשה שלו, ומאידך, הרבה פושעים פליליים כן הצטדקו בכך שהם עושים את מעשיהם "לטובת" מישהו. לדעתי יגאל עמיר פעל גם כן קודם כל למימוש דחף כלשהו - דחף השנאה ל'סמול'/האשכנזים/מחנה השלום ואולי כפי שרמז מי שרמז, מדחפים אחרים. אם היה אכפת לו באמת מטובת העם או מישהו מהעם - הוא היה שואל (ולא, אני לא מתכוון את הרבנים שהוא כנראה שאל). יש הרבה דרכים לפעול לטובת הזולת, ומי שבאמת חושב על טובת עמו, נראה לי שהלחיצה על ההדק תהיה "ברירת המחדל" האחרונה שלו, אם בכלל. יגאל עמיר צפצף על לפחות מחצית העם בדיוק בדרך שבו האנס מצפצף על הנאנסת, הנרקומן מצפצף על הזקנה שהוא שודד כדי לקנות ממנה סם, וכל פושע אחר מצפצף על העומד בדרכו להגיע לסיפוקו. וחיוכו של עמיר בחקירות השונות רק מעיד שהוא כנראה הגיע לסיפוקו, איזה סיפוק בדיוק? שאלה לפסיכולוגים ופסיכיאטרים. ובאשר למחמאתך ל"סמול", אצטט רק מן הזכרון את המשוררת רחל (סתם שמאלנית אחת): "ואני לא אחפוץ בבשורה אם היא באה ממצורע" |
|
||||
|
||||
"עוד לא הוכח שיגאל עמיר חשב על טובת עם ישראל כשהוא עשה את המעשה שלו". ואם יוכח לך? מה אז? ולגבי המחמאה - כל המ שהראית לי זה ששורשי הטפשות מגיעים עד רחל המשוררת. זה - ותו לא. אני, גם ממצורע ארצה לשמוע את האמת. |
|
||||
|
||||
בעיני הוא יישאר חלאה, וכך כל מי שתומך בו, יען כי איני חפץ בטובה שלו. בקיצור, הוא עדיין יישאר בעיני בעמדה שווה לעמדת האנס שמאמין באמת באמת ובתמים שהקרבן נהנית מהאונס שלו, כך שמחשבתו לא תשנה הרבה לגבי. |
|
||||
|
||||
"רק העיוורון והדוגמתיות מונעים ממך לראות זו, וכבר הסכנתי לכך. אכן, ולמרבה הצער - רבים בארץ ישראל עיוורים, וככל הנראה אתה בכללם." אכן דוגמא ומופת ליושר האינטלקטואלי המדובר. רק לי הרטוריקה הזאת מזכירה רואי אור, מחזירים בתשובה ומאמינים קיצוניים באלוקים למינקם? |
|
||||
|
||||
דברי הבל ! הוכח את דבריך, עיוור. כל כך קל להפריח לחלל האינטרנט הודעות ציניות וחסרות כל יסוד. |
|
||||
|
||||
הוכחה וביסוס: תגובה 179821. |
|
||||
|
||||
שמוכיחה את טענתי דווקא ... |
|
||||
|
||||
את צודקת. אני מתנצל בהכנעה וממשיך לאזורים מוארים פחות באייל (כבעל שיבושים בראייה, אינני יכול לעמוד בסינוורים העזים). |
|
||||
|
||||
כמי שמעריך אותך כמגיב אינטלגנטי, רציתי לשאול מדוע אתה מכלה אנרגיה על ''מגיבה'' שברור שהיא דמות וירטואלית, שמאחוריה עומדת דמות איילית ותיקה. |
|
||||
|
||||
'דמות איילית ותיקה'... וואלא? אני? תודה על המחאמה, אבל לראשונה התחלתי להגיב באייל רק למאמרה של ניצה כהנא על הרב כהנא הי"ד. ו... 'תהיה גבר' ותומר באופן מפורש מי היא אותה 'דמות איילית ותיקה' שאליה אתה משווה אותי (כדי שאדע אם לשמוח או לבכות). ואין לך כל סיבה לחשוש, כי אתה כותב בעילום שם. |
|
||||
|
||||
זו לא פעם ראשונה שמתגלה פער בין הציון כביכול בפסיכו ליכולת להבין דברים פשוטים. לו היית מגיבה ממשית (בת 18 וכו'), אז כשמישהו משער שהינך יציר וירטואלי של מגיב ותיק, אינך אמורה לקבל זאת כמחמאה, אם נניח ואינך וירטואלית. הרי זוהי אמירה שהינך דמות כה חד-ממדית ופלקטית, עם תגובות כה צפויות וחוסר התפתחות (ואפילו רגרסיה ר"ל) במהלך הדיונים, שזה מזכיר את השיחות עם אותן תוכנות "בינה מלאכותית" עאלק, המדמות פסיכיאטר למשל. (לכן מפליא שאביב דווקא הקרוב לנושא...) מה המחמאה פה? מחמאה יש פה, אם כבר, רק למושך בחוטים, סחטיין על הברבי. לא מחמאות לבובה. מי נותן מחמאות לברבי. אז יאללה חביבי תהיה אתה גבר, ותגיד: חייכו איילים, אכלתם (רובכם) אותה, ותגיד מי אתה. |
|
||||
|
||||
א. אני לא מרגישה צורך לשכנע אתכם שאני זה אני ולא 'דמות איילית ותיקה'. ב. שקלתי לגלות את שם בית הספר שלי, אבל מי שירצה - יוכל לגלות את זהותי בקלות, כי רק אחת קיבלה את הציון שלי.... אז זו בעייה שלכם... ומצידי - אל תייחסו אליי. גם כך קצתי בטפשותכם הגדולה. ואתם באמת טפשים גדולים, שחושבים שאתם מבינים בחיים משהו. אתם לא !!!! והשכלה ותארים אינם הופכים אדם לאדם חכם.... |
|
||||
|
||||
כשהמעטה הוירטואלי מוסר, מה מקבלים? תגובה כ"כ צפויה וחסרת תוכן ממשי, הדמות הוירטואלית מתפרקת, שוכחת שהיא אמורה להיות בת 18 לפי הצהרתה, ומקבלים צווחות תסכול של ילדה בת 12, לא אינטלגנטית במיוחד. |
|
||||
|
||||
:-) ... האמת היא שהסגרת את עצמך ממזמן-ממזמן. למשל: מי יכתוב "אתכם" במקום "אותכם", אלא אם לא מישהו מבוגר למדיי? ושנית, הנה הביטוי "אתה מבין את זה, ברוך?" (ו/או כל הווריאציות שלו) ששייך לגששים ואף הוא ותיק מאוד, ומופיע בסוף תגובתך תגובה 179818. ויש עוד כל מיני הברקות מסוגים של ותיקים בלבד. אבל מה - אם הולך לך, מגיבים לך, מתכתבים איתך, ובעזרתך גם מבלים את הזמן האבוד לפני ששוכחים אותו, מי ימנע את העניין, באמת. לבריאות. |
|
||||
|
||||
משום שלא צפיתי מראש את הנולד. לאחר שהבנתי (לפעמים אני קצת איטי), הפסקתי (וסליחה). |
|
||||
|
||||
אם בעניין כה פעוט אינך יכול לצפות את הנולד, האם אינך חש שאתה נוהג בחוסר אחריות ואפילו בעזות מצח, כשאתה מביע עמדות בנושאים *מורכבים והרי גורל*, כמו הסכסוך היהודי-ערבי, אופיה היהודי של המדינה וכו'? לך הבייתה, ילד. ואדבר איתך שוב רק אחרי שתביא פתקה מאמא. |
|
||||
|
||||
גם בהנחה שאני אותה 'דמות איילית ותיקה' - מדוע רק בשל כך התייחסות לתוכן הודעותיי הינה בגדר השחתת אנרגיה? האם פה, באייל, ההתייחסות היא לגוף הדברים או לגופו של הכותב, כדרכו של הסמול? תתבייש לך ! |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. (לשם שינוי). לדעתי עד רמה מסוימת אפשר היה להתעלם מכך שזוהי דמות וירטואלית המשרתת מטרה מסוימת של היוצר שלה, להתיחס לדעות שהיא מביעה, ודווקא משום שכיציר וירטואלי היא מוקצנת (מין בשלישיה עם התימני המגעיל כפר הרבעה, ומרגלית הסקסית, בשבוע בו יש אזכרה לנרצח) זה אפילו מרענן. משלב מסוים זו השחתת אנרגיה, כמו שמשלב מסוים לאחר ההתלהבות הראשונית מתוכנת ''הפסיכיאטר'', אתה מתחיל לראות את התפרים הגסים, וחסרה הדינמיות וההתפתחות והשכלול (ולו העדין) המתקיימים בשיחה אמיתית בין שני אנשים, שיחה אליה באים שני הצדדים עם רצון, ולו מינימלי, ללמוד משהו חדש. מה שחשף אותך כדמות וירטואלית זו ההתדרדרות המתמדת ברמת הדיון, וחוסר היכולת להתאפק מהסיפוק הילדותי העלוב של לסנוט (פתק מאמא, תתבייש לך וכו') תחת מעטה ''הוירטואל'' במגיבים ותיקים בכל תגובה כמעט. בקיצור נהיית משעממת וצפויה, סיימת את תפקידך כמו דמויות וירטואליות אחרות שנוצרו כאן, מתבוססת ברפש שיצרת ההולך ומתגבה מיום ליום, פשוט כי לא ידעת לפרוש בזמן. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שיש פה הסכמה כללית שאני 'דמות איילית ותיקה' או בגרסה אחרת: 'דמות וירטואלית' (והאמת, לא ברור לי למה הכוונה בביטוי זה, משום שרבים פה, אם לא כולם, הינם 'דמות וירטואלית'). לכן, אני מרשה לעצמי לדבר אליכם בהכללה. אז ככה. אני באמת תלמידת תיכון, וכל מה שכתבתי על עצמי - נכון. אני לומדת בבית הספר "הדסים" בכתה יב' (לא אומר איזה יב', כדי להקשות על מי שינסה לזהות אותי על פי תוצאת המבחן הפסיכומטרי) ובחודש פברואר ימלאו לי 18 שנים. והעובדה שאתם טועים לגביי מאשרת, שוב, את מה שאני חוזרת ואומרת כל הזמן: אתם כנראה אינטלגנטים, אתם רהוטים, יש לכם שפה עשירה ויפה, אבל .... אתם טפשים. טפשים גדולים. היה סביר בעיני אילו הייתם אומרים שאתם *חושדים* בכך, שאני 'דמות איילית ותיקה'. וזה סביר, כי אולי אני כותבת כמו מישהו ותיק באייל שאתם מכירים וגם משום שאני כבר רגילה לכך, שמי מכיר אותי דרך האינטרנט מתקשה להאמין שאני בתיכון. אבל אתם *בטוחים* בכך שאתם צודקים. ומי שטועה בעניין פשוט יחסית - זה הוכחה לחוסר יכולתו לראות את המציאות, לשפוט אותה ולהגיע למסקנות נכונות. ואתם, אלה שטועים בדבר כזה, מנהלים פה 'דיונים' בנושאים הרבה יותר חשובים ומסובכים ובעזות מצח מטופשת מציעים לגביהן הצעות וקובעים בהם קביעות. הצחקתם אותי ... כמו שכתבתי באחת מהודעותיו הקודמות, קצתי בטפשותכם ועתה אוסיף שגם מאסתי מדיוניכם הטרחניים חסרי התבונה, מהתנשאותכם, מן היוהרה שלכם (שבה גם אני חוטאת, לצערי, אך בניגוד לכם אני מודה בה) והעיקר - ברור לי שאיננו שותפים לכמה ערכים, שבעיני הינם יסודיים ביותר (היחס ליהדות ולמדינה, למשל), דבר הופך את ה'שיח' בינינו (אם כך אפשר לקרוא להכפשות שלכם המכוונות אישית נגדי) לעקר ולחסר כל ערך. על כן, חברים יקרים, אני נוטשת *סופית* את האתר הזה, ו.... כן, אתם יכולים לשמוח ולנשום לרווחה... הצלחתם לגרש מפה את ה'ילדה'/ה'גזענית'/ה'כהניסטית'/ה'ימנית'/ה'משעממת'/ה'צפויה'/'יוצרת רפש'/(להוסיף לפי הטעם) לדעתי, אגב, רכשתם ביושר זכות לקבל תעודת עניות על כך. אני מצפה לתגובותיכם הציניות - תגובה מאד אופיינית לכם -אבל ממש לא איכפת לי, באמת, כי אני בזה לכם. ושלום ליהודים. |
|
||||
|
||||
פרופסור שמוק (הפסיכיאטר הוירטואלי): אז אני מבין שאתה לא מאמין שאני אמיתי, ממתי התחלת לפתח הזיות בענין? רק לידיעתך, אני בוגר האוניברסיטה העברית מחזור תשכ"ח (מזה) ואהיה בן 72 בינואר. וירטואלי הא, מה יש לך להגיד עכשיו? בקיצור אתה סובל מהפרעת אישיות עם גוונים פרנואידים, והלוציונאציות שמפריעות לך לראות את המציאות בצבעי שחור-לבן. על כן ידידי היקר, הנני מכריז בזאת שהטיפול בך נכשל עקב חוסר שיתוף פעולה מצדך הראוי לכל בוז. |
|
||||
|
||||
ששששש. בשם האלמונים והמזוהים, בשם הותיקים והחדשים, בשם הקוראים והכותבים, בשמם של החכמים והטפשים, החשוכים והנאורים, התועים והמטעים, בשמם של כל אלה ושל כל האחרים, אני פונה לכל באי המקום הזה: אף מילה. לא "ברוך שפטרנו", לא "אנא, שובי", לא "למי איכפת" ולא "המצב מזופת". בבקשה. |
|
||||
|
||||
ורדה היקרה, האם מילת ההשוואה כמו, המופיעה בסוף תגובתך ("כמו דמויות וירטואליות אחרות שנוצרו כאן") מתייחסת ל"סיימת את תפקידך"? או ל"נהיית משעממת וצפויה"? אם את מתכוונת לאפשרות השניה אני חושש שאני אאלץ להעלב. בפעם האחרנה שנעלבתי ביקשתי מאנשים להציף משתתפת אחרת שכינתה אותי ליצן מתועב בדואלי שיטנה ואינני רוצה להידרדר למצב שכזה בשנית. לתשובתך אודה, י. ס. פופק. |
|
||||
|
||||
אל תעלב יקירי. פופק זצ''ל היה היוצא מן הכלל, המעיד על הכלל אודותיו דיברתי. |
|
||||
|
||||
אני מדבר על סיבות משפטיות. ראי תגובתו של ערן. מבחינה משפטית ברור שמדובר ברצח. מה שאת סבורה (או אני סבור לצורך זה) זה טוב בשביל להרגיז אנשים באינטרנט. ההגדרה המשפטית היא רצח. כמובן שאת יכולה לפעול לשינוי החוק. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |