בתשובה לגילית, 29/01/01 21:58
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כתב פעם אחד, יאיר לפיד, ואינני יודע אם להאמין לו - אך אני מזדהה איתו: מאז ומתמיד הוא נמנע מלאכול חמץ בפרהסיה בפסח - כמו שכתבת: "לעשות את המינימום ]...[ כדי לא לפגוע ברגשות". כך היה עד שנחקק "חוק איסור מכירת חמץ". מאז, מקפיד לפיד ג'וניור במפגיע ובמתריס לאכול את החמץ שלו בפרהסיה. וגם משאיר פירורים. עזבי רגע בצד את המיעוט האנטי-דתי המיליטנטי (ממילא נסיונות הכפייה הדתית הם הדבר היחיד שמחזיק אותו בחיים). רוב רובם של החילוניים, בדיוק כמו בני אדם רגילים (וואו!) מגלים התחשבות ברגשותיהם של אחרים גם מבלי שיצוו עליהם בחוק לעשות כן. לחלקם הגדול יש אפילו פה ושם מכרים דוסים. כן, דרך החיים שלהם נראית להם משונה, לפעמים מעוררת גיחוך, בד"כ לגיטימית, אבל בשום אופן הם לא ינסו להכשיל את הדוס שלהם באכילת טריפה או בחילול שבת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהבת אותך,זה בדיוק מה שאמרתי! רוב העם,גם לדעתי,שוכן לבטח באמצע. נכון, הוא לא צריך חוקים שיגידו לו מה לעשות, הוא גם לא צריך מהפיכות שיודיעו לו למה הוא מתנגד. אני מניחה שבטעות יצא לך להסכים איתי בצורה כ"כ גורפת,אבל זו בדיוק הנקודה! לעניין יאיר לפיד- אותו יאיר לפיד כתב פעם קטע נפלא,שכל מי שהיה בתנועת בני עקיבא מכיר. "האיש שאני שונא". גם יאיר לפיד ידע פעם, שהאידאולוגיה קצת מרחיקה אנשים שלמעשה הם די זהים,חברים אפילו. לצערי הוא כיום אנטי כמו שרק הוא (ואבא שלו) יודעים, אני רואה באכילת חמץ בכוונה אקט ילדותי וקטנוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האקטים הילדותיים והקטנוניים הם מפלטם של אנשים מבוגרים ותמימי-לב, שמישהו מחליט להתייחס אליהם כמו אל ילדים ולהגיד להם מה כן ומה לא. כיום יש הרבה מדי "מה לא". על מידת התבונה שב*להכריז* על מהפיכות, במקום פשוט לעשות משהו - קטונתי מלהעיד (זה התיק של בילינסקי). אני כן מעיד על התקווה שלי, שלפחות במדינת ישראל אנשים לא יצטערו על הרישום "יהודי" בתעודת-הזהות שלהם (רישום שבמצב הנוכחי חושף אותם להטרדות מצד פקחי משרד העבודה, כאשר הם בוחרים לעבוד בשבת); שכל עוד הממשלה מתעקשת (או נאלצת) להיות בעלים של חברת-תעופה, החברה הזו לא תפסיד מיליונים כי היא (לכאורה) לא טסה בשבת; שחיילים בצה"ל יוכלו לקבל חבילות מהבית גם בסמוך לחג הפסח ובמהלכו; ועוד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא אולי לשמוע, אבל היה לי אז משהו להגיד על העיתוי והאנשים, אבל שכחתי, מיץטער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע לא חשבתי אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת: גם אני מתחשב ברגשותיהם של דתיים. גם אני לא נוסע באזורים דתיים (אלא אם אני טועה בדרך, וחבל שאני נמצא בסכנת חיים כשזה קורה) בשבת, גם אני לא אוכל חמץ בפרהסיה בפסח, או בכלל אוכל בפרהסיה ביום כיפור. אין לי בעיה עם כל אלו - הבעיה שלי היא כשהחוק אומר לי שאני *חייב* להתחשב ברגשות של הדתיים. איזה מין דבר זה? חשבתי שטבע האדם טוב מנעוריו, או ככה לפחות את חושבת. למה את לא נותנת בנו את מעט האמון שלא נפגע במתכוון ברגשותיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל (ברצינות) אני מעריכה. טבע האדם טוב,הדגש על "מנעוריו". כיון שהאדם הוא יצור לומד, ומלמדים אותו כאן שאין צורך להתחשב ברגשות דתיים אלא להיפך, נמצאנו עומדים מול יאיר לפידים רבים, ויש לנו כאן ביצה ותרנגולת- האם החקיקה הדתית התגוננה בפני הפגיעות הבלתי נסבלות בדת, וברגשות הדתיים, או שאלה צצו אחרי החקיקה הדתית? אני יודעת מה אתה חושב, וחולקת עליך. מזמן לא אמרתי את זה: קריאה למהפכה חילונית היא לא ממש התחשבות ברגשות דתיים. אתה לא יכול לומר לי לסמוך על ההתחשבות הטבעית במצב כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמיד נמנעתי מהכנת סטייקים ריחניים ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, עד שמדינת ישראל חייבה בחוק סגירת מקומות בילוי. מאז אני מכין סטייקים עסיסיים במנגל הענקי שליד ביתי, ומנפנף את העשן לחצר שכני ניצולי השואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השד]*[ יודע מדוע אתה מנסה לפגוע בשכנייך. אני בספק אם הדבר פוגע בהם, ואני מקווה שלא. * הכותב איננו מאמין בשדים, באלוהים, ובכיוצא באלה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שיוסף לפיד ניצול שואה, אני מנסה לפגוע ברגשותיו, כדי שישכנע את בנו להפסיק לאכול חזיר בצורה מופגנת, לידי. חוץ מזה, כמובן שלא הייתי עושה זאת אם החוק היה מתיר פתיחת מקומות בילוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הבאה שיאיר אוכל חזיר בצורה מופגנת *לידך*, גש אליו ואמור לו "יאיר, זה מפריע לי שאתה עושה את זה כאן, לידי". ספר לי איך הוא הגיב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פליטת קולמוס התכוונתי לחמץ ולא לחזיר לפיד התגאה (שנה אחר שנה) בכך שהוא מתגרה בדתיים באכילת חמץ, כדי למחות על החוק האוסר הצגתו. שים לב להקבלה המדויקת: ישנו חוק האוסר הצגת חמץ. אין חוק האוסר על אכילתו. כדי למחות על חוק ההצגה, אוכל לפיד חמץ בצורה מופגנת. ישנו חוק האוסר פתיחת בתי עינוגים. אין חוק האוסר עלי להכין סטייקים באופן פרטי. כדי למחות על החוק לסגירת הבילויים, אני מבלה בצורה מופגנת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לי היו שכנים דתיים, לא הייתי אוכל לידם חמץ בפסח. אם הייתי עובר לסביבה דתית, הייתי מצמצם פעילות בשבת (נא לשים לב, אם אני הייתי עובר לגור לידם, לא הם לידי). התחשבות בסביבה הקרובה היא דבר אנושי. אם ביום השואה היית הולך למקום מרוחק מעיני אנשים שעשיית פיקניקים ביום השואה מתועבת בעיניהם, ושם עורך הילולה גדולה, זה היה בסדר, לא היית עובר על החוק ואיש לא היה מעיר לך. אבל כשחילונים רוצים לפתוח מרכזי קניות בשבת במקומות מרוחקים מעיני חרדים, אתה ודומיך זועקים וצווחים כחזירים שחוטים. כשחילונים רוצים לנסוע בשבת בתחבורה ציבורית (שלא עוברת בשכונות דתיות/חרדיות) אתם זועקים חמס. כשאתה עושה על האש ביום השואה, ולו גם לנגד עיני שכניך ניצולי השואה, אתה סתם מנוול, לפחות לפי הנורמות הנהוגות בחברה. כשאני פותח חנות בשבת/מוכר חמץ בפסח/מוכר חזיר - אז אני עבריין, לא לפי 'הנורמה' - לפי החוק. אגב, לפי התקדים של שנה שעברה, ש"סניקים נהנים לעשות על האש דווקא על מצבות הנצחה לחללי מערכות ישראל, הלא כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא היית אוכל לידם חמץ בפסח, אבל יאיר לפיד, שהוזכר בדיון מקודם, כן. היכן זעקתי וצווחתי כחזיר שחוט כנגד פתיחת מרכז קניות במקום מרוחק מחרדים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בערב יום השואה הייתי פותח מקום בילוי, אפילו בפאתי העיר, הייתי צפוי לקבל דו''ח מפקח. אילו בערב יום הזיכרון הייתי ממשיך ללכת, ולא עומד דום כמו אידיוט, היתה התקשורת חוגגת ומסיתה נגדי ארוכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. החוק האוסר פתיחת מקומות בילוי בימי זיכרון שקול לחוק האוסר פתיחת מקומות בילוי ב ט' באב, הלגיטימיות שלו אינה מלאה ואני מבין מי שיטען שהחוק הזה הוא לא לגיטימי. ההבדל בין החוק הזה לחוק השבת הוא שפה מדובר בשניים או שלושה ימים ספציפיים ולא ב 52 ימים בשנה. ב. שהתקשורת תחגוג, זה התפקיד שלה. אתה מוזמן להיכנס לדיון שנערך בנושא הצפירה ביום הזיכרון ושם מן הסתם תיראה שרוב המגיבים באייל לא מחזיקים יותר מידי מאקטים סמליים כמו עמידת דום בזמן צפירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא השוויתי את חוק פתיחת מקומות הבילוי לשבת, השוויתי אותו לחוק הצגת החמץ לצורך תקיפת מר לפיד. את נושא הצפירה הזכרתי רק בדרך אגב, הוא באמת לא מהווה מקבילה מדויקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוכמה היא להתחשב אחד בשני, לא לתקוף. מר י. לפיד ראה, ולפי דעתי בצדק, בחוק החמץ כפגיעה בו. הוא לא היחיד. מטבע הדברים, הוא התגונן. כדי 'להחזיר לו' כלשונך, אתה עושה על האש ביום השואה (בצורה מטאפורית, אני מקווה) או מחוקק חוקים נוספים שתוקפים אותו. בפעם הבאה כשתעשה על האש ביום השואה, מר י. לפיד, כדי 'להחזיר לך', יכניס אגרוף לפרצופך וישבר את כל שיניך (הוא או נכדם חמום המוח של שכנייך). אתה מבין, אדוני היקר, פעולה גוררת פעולה, הכפייה שלכם גורמת לפעולות תגובה, ככל שתתמידו בכפייה ככה פעולות התגובה יחמירו (אתן את הדוגמה היותר מצמררת: הצתת הקראוונים בנווה רותם). כיוון שמטבע הדברים הציבור הדתי בארץ הזו חלש הרבה יותר, הן מספרית, הן צבאית והן כלכלית - הייתי חושב שדווקא *לכם* צריך להיות אינטרס להגיע לשלום בית, לפני שמר לפיד יהלום (בצורה מטאפורית כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתכן שאתה מאיים שהרוב יתקיף את המיעוט,בשם הדמוקרטיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מאיים, הסתכלי בשורה הראשונה של תגובתי. האדון הנכבד, אשר בחר כינוי כה מוזר, ציין שיש דרך של 'הענשת' החילונים, אני ציירתי את ההתדרדרות האפשרית ותוצואתיה העגומות. לפחות לגבי המחנה שלכם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל בין מר לפיד וביני, הוא שמר לפיד באמת אוכל חמץ בפרהסיה כדי להכעיס, ואילו אני מקשקש על הסטייקים רק באייל. אגב - בהתחשב בעובדה שמר לפיד הוא מתאגרף, ואני צפלון רבע עוף, אם הוא יתן לי אגרוף בפרצוף הוא מסתכן בהריגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בספק (לגבי לפיד, לא לגביך), ואת הספק הזה טרחתי להביע בהודעה שפתחה את הפתיל הזה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |