בתשובה למיץ פטל, 30/01/01 0:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני אוהבת אותך,זה בדיוק מה שאמרתי! רוב העם,גם לדעתי,שוכן לבטח באמצע. נכון, הוא לא צריך חוקים שיגידו לו מה לעשות, הוא גם לא צריך מהפיכות שיודיעו לו למה הוא מתנגד. אני מניחה שבטעות יצא לך להסכים איתי בצורה כ"כ גורפת,אבל זו בדיוק הנקודה! לעניין יאיר לפיד- אותו יאיר לפיד כתב פעם קטע נפלא,שכל מי שהיה בתנועת בני עקיבא מכיר. "האיש שאני שונא". גם יאיר לפיד ידע פעם, שהאידאולוגיה קצת מרחיקה אנשים שלמעשה הם די זהים,חברים אפילו. לצערי הוא כיום אנטי כמו שרק הוא (ואבא שלו) יודעים, אני רואה באכילת חמץ בכוונה אקט ילדותי וקטנוני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האקטים הילדותיים והקטנוניים הם מפלטם של אנשים מבוגרים ותמימי-לב, שמישהו מחליט להתייחס אליהם כמו אל ילדים ולהגיד להם מה כן ומה לא. כיום יש הרבה מדי "מה לא". על מידת התבונה שב*להכריז* על מהפיכות, במקום פשוט לעשות משהו - קטונתי מלהעיד (זה התיק של בילינסקי). אני כן מעיד על התקווה שלי, שלפחות במדינת ישראל אנשים לא יצטערו על הרישום "יהודי" בתעודת-הזהות שלהם (רישום שבמצב הנוכחי חושף אותם להטרדות מצד פקחי משרד העבודה, כאשר הם בוחרים לעבוד בשבת); שכל עוד הממשלה מתעקשת (או נאלצת) להיות בעלים של חברת-תעופה, החברה הזו לא תפסיד מיליונים כי היא (לכאורה) לא טסה בשבת; שחיילים בצה"ל יוכלו לקבל חבילות מהבית גם בסמוך לחג הפסח ובמהלכו; ועוד... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תתפלא אולי לשמוע, אבל היה לי אז משהו להגיד על העיתוי והאנשים, אבל שכחתי, מיץטער. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרגע לא חשבתי אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הידעת: גם אני מתחשב ברגשותיהם של דתיים. גם אני לא נוסע באזורים דתיים (אלא אם אני טועה בדרך, וחבל שאני נמצא בסכנת חיים כשזה קורה) בשבת, גם אני לא אוכל חמץ בפרהסיה בפסח, או בכלל אוכל בפרהסיה ביום כיפור. אין לי בעיה עם כל אלו - הבעיה שלי היא כשהחוק אומר לי שאני *חייב* להתחשב ברגשות של הדתיים. איזה מין דבר זה? חשבתי שטבע האדם טוב מנעוריו, או ככה לפחות את חושבת. למה את לא נותנת בנו את מעט האמון שלא נפגע במתכוון ברגשותיך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל (ברצינות) אני מעריכה. טבע האדם טוב,הדגש על "מנעוריו". כיון שהאדם הוא יצור לומד, ומלמדים אותו כאן שאין צורך להתחשב ברגשות דתיים אלא להיפך, נמצאנו עומדים מול יאיר לפידים רבים, ויש לנו כאן ביצה ותרנגולת- האם החקיקה הדתית התגוננה בפני הפגיעות הבלתי נסבלות בדת, וברגשות הדתיים, או שאלה צצו אחרי החקיקה הדתית? אני יודעת מה אתה חושב, וחולקת עליך. מזמן לא אמרתי את זה: קריאה למהפכה חילונית היא לא ממש התחשבות ברגשות דתיים. אתה לא יכול לומר לי לסמוך על ההתחשבות הטבעית במצב כזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |