|
||||
|
||||
יש משהו עקרוני שאני לא מבין במאבק המגדר הלשוני. אמנם הדרישה היא ל״שוויון מגדרי״, אך הזעם הוא על כך שזה מצטייר כאפליית נשים. האם באמת חוקי הדקדוק הם מיזוגנים? אז נניח שאי שם בגלקסיה קיים גזע תבוני של אדונים ומשרתים. ונניח שיש להם שפה. ונניח שבשפתם יש הטייה מיוחדת לאדון או לקבוצת אנשים שהיא על טהרת האדונים, והטייה אחרת (ההטייה הנייטרלית) לכל השאר. האם היינו טוענים שחוקי הדקדוק של שפתם מפלים את האדונים לרעה? אם לא, למה אנו מחילים זאת על העברית? ___ השאלה המתבקשת השניה היא למה המאבק במגדר השפה מזוהה עם ליברליות ומדוע לעזאזל הוא ״אינו מתאים לבתי ספר דתיים״, אבל זה נשמע כמו צל הדיון על הקשר בין התנגדות להפלות ותמיכה בעונש מוות. פשוט כי ככה זה. |
|
||||
|
||||
ממה שקראתי על המאבק הזה, אז אתה מציג את העמדה בצורה פשטנית מדי. קראתי כמה טענות. קודם כל יש טענות על שוויון בפועל: 1. מחקרים על הרבה מדינות מראים ככל שהשפה פחות מגדרית, יש יותר שוויון בין נשים לגברים. 2. מחקרים מראים שנשים מקבלות ציונים גבוהים יותר, אם הוראות הבחינה מנוסחות בלשון הפונה לשני המינים. מכאן נובעת הטענה שקידום שוויון בלשון יקדם את השיוויון במציאות. כמובן, קשה מאד להוכיח טענה כזו.. מעבר לכך, יש טענות רגשיות יותר. 1. השפה העברית מכילה שרידים של תקופה פטריארכלית יותר. לדוגמא המילים "בעל ואישה" משקפת את כך שהאישה היתה רכוש. עברו כמה אלפי שנים, לגיטימי לבחור מילים שמתאימות יותר למציאות המודרנית. 2. גברים נעלבים כאשר פונים אליהם בלשון נקבה. ולכן לגיטימי שנשים יעלבו כאשר פונים אליהם בלשון זכר. אלו טענות שקשה לערער עליהן. כלומר, אם נמוכי קומה דורשים שיפסיקו לכנות אותם "גמדים" כי זה מעליב מאד ושריד מהסיפור סינדרלה - זוהי נשמעת דרישה לגיטימית. גם אם אישית קשה לך להבין מה מעליב בזה. אז אותו דבר. |
|
||||
|
||||
שלגייה כמובן.. |
|
||||
|
||||
כמו שאמרת בחלק הראשון של תגובתך, קשה מאוד להוכיח את המסקנה ש״קידום שוויון בלשון יקדם את השיוויון במציאות״, ויש סיכוי לא רע שזה פשוט לא נכון ושטענה 1 (אפשר קישור?) מייצגת ממתאם ושלטענה 2 יש פתרונות פשוטים יותר משינוי השפה. ובנוגע לטענות הרגשיות: 1. בעל ואישה - אוקי, גם אני לא הייתי רוצה להיות רכוש (גם לא בצורה סמלית). אבל מה הקשר לחוקי הדקדוק המגדריים שבדיון? 2. זכות העלבון - סבבה לגמרי. אבל האם זה פוגע בזכות שלי לשאול למה? |
|
||||
|
||||
לגבי הטענות המעשיות. נכון.. ייתכן שהמסקנות שגויות. אז מה? כתבת "הזעם הוא על כך שזה מצטייר כאפליית נשים" וזה לא מדויק. זה לא רק "זעם על אפלייה" אלא רצון לשפר את מצב הנשים באמצעים שהן סבורות (אולי בטעות) שיעזרו. לגבי הטענות הרגשיות. 1. זה לא רק "זעם על אפלייה", אלא רצון להתאים את השפה לחברה המודרנית. לשפה יש רבדים תרבותיים וחברתיים ורוצים להתאים אותה לתקופה המודרנית. כולל את חוקי הדקדוק. חוקי הדקדוק אינם קדושים, האקדמיה עצמה משנה אותם ואפשר לכלול גם שיקולים כאלו. 2. לגבי עלבון, אני לא מבין מה משנה הסיבה למה נעלבים. למה נמוכי קומה נעלבים מכך שקוראים להם "גמדים"? אינהרנטית אין שום דבר מעליב במילה גמד. אז זכותך לשאול למה. וזכותי להגיד: השאלה "למה" לא רלוונטית, בדיוק כמו שאיננה רלוונטית לגבי נמוכי קומה. ואולי אפילו רומזת שבעיניך ההעלבות מזויפת. האם זה מה שאתה רומז? |
|
||||
|
||||
הבעל הוא לא ביטוי לבעלות על רכוש ,אלא לאדון במובן של אדנות.כך לפחות אם הבנתי נכון לפי האקדמיה ללשון עברית |
|
||||
|
||||
בשמות כ"א זו פשוט בעלות- על אשה או על בור: פסוק כ"ב - וְכִי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ, וְלֹא יִהְיֶה, אָסוֹן--עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ, כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה, וְנָתַן, בִּפְלִלִים. פסוק ל"ד - וְכִי-יִפְתַּח אִישׁ בּוֹר, אוֹ כִּי-יִכְרֶה אִישׁ בֹּר--וְלֹא יְכַסֶּנּוּ; וְנָפַל-שָׁמָּה שּׁוֹר, אוֹ חֲמוֹר. בַּעַל הַבּוֹר יְשַׁלֵּם, כֶּסֶף יָשִׁיב לִבְעָלָיו; וְהַמֵּת, יִהְיֶה-לּוֹ. |
|
||||
|
||||
מפתה אבל לא בדיוק אותו הדבר. שים לב שלאישה בעל ולבור בעלים. |
|
||||
|
||||
עד כמה שאני מבין מהפשט של הטקסט - לאישה ולבור בעל, לשור ו/או לחמור בעלים. |
|
||||
|
||||
גם בעברית המקראית, האיש הוא בעליו של הבור ולא בעלו, אבל בעלה של האישה ולא בעליה. |
|
||||
|
||||
הבנתי, נשמע הגיוני. לא שמדרש השם האחר ל'בעלה' מחמיא יותר. |
|
||||
|
||||
אמנם אישה 'נקנית' בבעילה,אבל עדיין הכינוי בעלה לא מלשון בעילה אלא כמו שצוין מלשון אדנות. כאדן החלון שהאישה נשענת עליו ולא תואם את הזמן החדש. לו נערך סקר בקרב נשים יהודיות נשואות איך היו מעדיפות לכנות את בן הזוג, הייתי מנחש שהבעל היה מנצח. אולי יש משהו סמוי בהצהרת אישה : זה בעלי. זה האיש שבועל אותי. |
|
||||
|
||||
לו נערך סקר בקרב נשים יהודיות חילוניות, סיכוי טוב שהתשובה היתה שונה. |
|
||||
|
||||
אוקי. זרקת רעיון. מוגשת בזאת הצעת סקר למערכת. איך תרצה שאשתך תפנה אליך [ מבלי השם הפרטי] ? רֵעַי חָבֵרי/חבר איש בריתי איש בן זוגי זוגי סחבקי בעלי 1 אדוני גבירי גבר שלי תותח שלי 2 איך תרצי שבעלך יפנה אליך ? רעייתי חברתי / חברה אשת בריתי אישה בת זוגי זוגתי סחבקתי אשתי גבירתי/גברת אישה שלי כוסית שלי 2 1 האם הבהלה מהמילה בעל היא בגלל ה'בעילה'או ה'בעלות'? 2 יכול להיות שכוסית זאת החלופה הלא נשואה למילה 'בעלי' . |
|
||||
|
||||
אם אני מבין נכון את הפסוק השני לא מדובר על בעלות1 על הבור. אם זה היה בעלות1 היו אומרים: וכי יקנה איש בור או ירוש איש בור ואל יכסו... אבל נראה שכאן מדובר על מי שיצר את הבור שהוא לא בהכרח הבעלים1, אולי הוא סתם חפר בור באמצע הדרך. בכלל, איך אפשר להית בעלים1 של בור, בור הרי מוגדר על ידי מה שאין בו - אפשר להיות בעלים1 של האדמה שמקיפה את הבור, אבל במקרה הזה למה שהבעלים1 של האדמה ישלם? שהבעלים1 של השור ישלם גם על הפלישה וגם על הפינוי של הגוויה. 1 במובן של ownership |
|
||||
|
||||
בשני המקרים זו בעלות במובן של אחריות על משהו שבבעלותך- בין אם זה ownership או לא. יש דקויות לכל שפה, ואולי תרגום יותר מדויק של ownership יהיה "קנין". אבל כשמתרגמים בעלות מעברית לאנגלית אי אפשר להמלט מ ownership. תנ"ך המלך ג'יימס מתרגם את הפסוקים מספר שמות husband ו owner- according as the woman's husband will lay upon him; and he shall pay as the judges determine.
The owner of the pit shall make it good, and give money unto the owner of them; and the dead beast shall be his. |
|
||||
|
||||
אחריות יותר מתאים, אבל אז זה גם פחות מעליב כשמדובר על יחסים בין בני זוג נשואים. |
|
||||
|
||||
כל עוד באותם יחסים יש אחראים אבל אין אשמים... |
|
||||
|
||||
לדעתי רק אחד יכול להיות האחראי במסגרת ה'אחריות'. זה או היא או הוא 1.אחרת זאת אחריות פריטטית שסופה נועד לכשלון. ---------------- 1 במקרה שלי זאת היא ובאמת שאין תלונות על כך. |
|
||||
|
||||
אני נוטה להסכים. |
|
||||
|
||||
אני לא רואה את בעיה מיוחדת בבעלות על בור, לפחות לא יותר מאשר בבעלות על תל, למרות שתל הוא "חיובי" מבחינת חומר ובור הוא "שלילי". החומר הוא לא העניין, אלא זה שבשביל שיהיה בור צריך להשקיע עבודה, ולבור יש שימושים מסוימים בהיותו בור (יכול לאגור מים, למשל). אם לחפור (הא!) בזה יותר, אני מניח שלרוב בור נחפר בשטח שהוא קניינו של מישהו, ואז אותו מישהו הוא ממילא בעליו של הבור, ובאופן נורמלי גם חפירת הבור היתה בידיו או לפי הוראתו. לחילופין, אם זה בשטח שהוא רשות הרבים, גם הבור הוא בוודאי רשות הרבים (על השימושים המועילים שאפשר לעשות בו); אבל לצורך פיצוי בעליו של החמור שנפל לבור, בעצם מאשימים את החופר ברשלנות מקצועית, כשם שהיום מאשימים קבלן. |
|
||||
|
||||
האם היית קונה בור (לא את מה שמחזיק אותו, ולא את מה שהוא מחזיק, את הבור)? מה זה אומר בעצם, שלבעלים של האדמה אסור להכניס או להוציא דברים מהבור בלי אישור של הבעלים של בעל הבור ושהבעלים של הבור לא יכול להגיע לבור שבבעלותו בלי אישור של הבעלים של האדמה? כן, מוזר אבל אפשרי. לפי חלק מהתרגומים לאנגלית נראה שהחוק הזה מתייחס גם למי שחפר בור באדמתו... מה שלא כל כך מסתדר לי עם התפיסה האוונגליסטית של בעלות על אדמה. |
|
||||
|
||||
אחד הסיפורים הראשונים ב'ילקוט הכזבים' היה בדיוק בכיוון האבסורדי הזה, כשבסוף החליטו להעביר את הבור עם שופל, השופל הרים את הבור אבל רעד לרגע ונפל לתוכו. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי את השאלה האם ניתן לתת צו הריסה למה שכבר נהרס . למשל : תושב העיר הרחיב את חלון דירתו שהייתה נניח בגודל 1X1 מטר ל2X1 מטר. האם העיריה יכולה לתת לו צו הריסה למטר הנוסף שלא נבנה ? לעצם השאלה - אין אפשרות לתת צו הריסה למה שנהרס. אבל מבחינת 'שינוי פני חזית הבניין' העיריה יכולה לדרוש איטום החור. |
|
||||
|
||||
גם טוסברהינדי וגם התגובה המיתולוגית של שכ''ג על רובין וששת הליברטריאנים במכה אחת. וואו. |
|
||||
|
||||
נראה שאתם מוטרדים מדקויות שלגמרי חומקות ממני. "בעלות" היא מונופול על זכויות שימוש, והיישום ל-"בור" הוא מיידי. מה הקושי? קצת יותר לעניין: אישית אני לא מוטרד מאטימולוגיה של מילים, אלא רק ממשמעותן העדכנית - ולכן אין לי שום בעיה עם הכינוי "בעלי" (למרות שאם היה נראה לי שהיא עוד נושאת משהו ממשמעותה המקורית, הייתה לי בעיה). |
|
||||
|
||||
זה נכון גם עבור "כוסית"? |
|
||||
|
||||
כן. |
|
||||
|
||||
בשעתי אחזתי באותה עמדה כשהתווכחתי עם אבא שלי על שימוש במילה "ברדק". אבל "כוסית"?!? כוס-אמ-אמו, המילה-הזאת גורמת לי להרגיש זקן כמו אבא שלי בשעתו (והוא היה אז צעיר מגילי היום בכמה עשורים). |
|
||||
|
||||
אולי כדאי לציין שיש הבדל בין ''אין לי בעיה עם המילה'' לבין ''המילה שגורה בפי''. גם ''כוסית'' וגם ''אשתי'' הן מילים שאני (כמעט) לא הוגה בעצמי. אבל אני חש אפס אי-נוחות כשאחרים משתמשים בהן בנוכחתי. |
|
||||
|
||||
היום למדתי שכאשר המגזין המכובד Lancet החליט להתייחס לכך שהרפואה המסורתית התעלמה מההבדלים בין הביולוגיה הנשית לגברית הוא בחר בנוסח הבא: "“Historically, the anatomy and physiology of bodies with vaginas have been neglected.” (הדגשה שלי). אז מה אני מחנטרש על השימוש הוולגרי ב"כוסית"? סתם נודניק. |
|
||||
|
||||
מה זה אומר: "זכויות השימוש" בהקשר של בור? איזה שימושים יש לבור (בלי השטח ממנו הוא נחפר)? אני מבין שתיאורתית אולי אפשר לבנות מתקן מרחף באמצע הבור שאולי יש בו איזשהו שימוש... אבל אם אתה מוגבל ל-713 חוקים בלי ידע על חשמל, נפט, אנרגיה גרעינית, פלסטיק או אלומיניום, האם היית מקדיש את אחד מהם למקרה שהשור או החמור (אבל לא הסוס, הפרד, הפרה, התיש שלא לדבר על האישה) של מישהו יפול לתוך בור (ולא שום מכשול אחר) כזה? לא עדיף היה לכתוב חוק קצת יותר כללי? |
|
||||
|
||||
לא יודע מה השימושים לבור. אולי משתמשים בו כתנור-אדמה, אולי מצננים בו יין, אולי בונים בו מלכודות לאיילים, או אולי עורכים בתוכו פולחן לאלת האדמה. זה לא ענייני, ואני לא רואה את הרלוונטיות. |
|
||||
|
||||
אבל אם אני לא טועה כל השימושים האלה תלויים אך ורק בתחתית ובגבולות של הבור שאינם חלק מהבור, ונמצאים, פוטנציאלית, בבעלות אחרת. אם יש לך בור ללא גבולות מה בעצם יש לך? מונופול על שימוש במה? מצד שני, אם יש לך אדמה ללא בור, כל מה שאתה צריך על מנת להשיג את היכולת שימושים האלה הוא לחפור בור באדמה שלך. אז, כן, יכול להיות שהחפירה בבור תעלה את ערך האדמה, אבל גם חרישה של האדמה יכולה להעלות את הערך שלה, ובכל זאת, אני מאד אופתע לראות יותר מידי חוקים שדנים בבעלות על תלם. אם נצא מנקודת הנחה שלא היו לבור יותר מידי שימושים שלא תלויים באדמה, תבין למה זה רלוונטי (או שיש כאן שני דיונים שונים)? |
|
||||
|
||||
אזכיר לך שבספר שמות בנ''י היו עדיין נוודים. אז בעלות על קרקע לא היתה (חוץ מאתר הקבורה המפורסם), ואם מישהו חפר בור הוא מן הסתם חפר אותו ברשות הרבים. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, אלה הפרקים בהם אלוהים מסביר להם איך להפוך מנוודים ליושבי קבע ("... ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתה... ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן תעשה לכרמך לזיתך...") |
|
||||
|
||||
בתורה יש קובצי חוקים שונים וכולם משקפים אורח חיים של חקלאים ולא של נוודים. (ושכחת שלפי התורה הייתה גם בעלות על חלקת הקבר בשכם) |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שהרבה אנשים יערערו על כך שכל השימושים האלה הם ''שימושים בבור'', ואפילו אם כן - ממילא (כמו בכל העניינים מהסוג הזה) קל להסכים על קונבצניות לגבי מה נכלל בהגדרה ומה לא, ולתת לעורכי-הדין לריב ביניהם על מה שנותר בתחום האפור. בכל מקרה, כבר מזמן השארנו את השאלה הלשונית מאחור. |
|
||||
|
||||
הנה, ערערתי. אני חושב שזה קשור לשאלה הלשונית בגלל שנראה לי שהדיון הזה שכנע אותי ש"בעלות" במקור היא לא ownership אלא משהו שקרוב יותר ל-responsibility (וחיזק אותי בדעתי שהתורה היא תוצר אנושי). |
|
||||
|
||||
רגע רגע רגע. ואם זה בור פוטנציאל? (הכנס קישור לויקיפדיה) |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |