|
||||
|
||||
ירושלים היתה עיר קדושה ליהודים -שהם גם עם וגם דת- במשך התקופה הארוכה שבה לא היתה לעם מדינה עצמאית, ונותרה רק הדת. אבל משהוקמה המדינה העצמאית טבעי שהעם ירצה את אותה עיר בירה היסטורית. לקרוא לזה ניכוס זה שימוש לא נכון במלה. אתה לא מנכס לעצמך מה ששלך. הסתכלות על העובדות ההיסטוריות היא ממש לא התנשאות. אולי לצד השני יש רגשי נחיתות ולכן כל מה שיש לנו הם רוצים גם. אבל זו הבעיה שלהם, לא שלנו. מוזיאון המורשת הפלסטינית החדש והמפואר והריק ממוצגים מדבר פה בקול מהדהד: עם זה משהו שנוצר במשך מאות רבות של שנים. הפלסטינים עדיין לא שם. הם עם בהתהוות, והם יכולים לפתח להם היסטוריה מפוארת משלהם ברמאללה. ולבוא להתפלל בירושלים. |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי לא פעם - המיתולוגיה הציונית אינה היסטוריה. ירושלים עצמה לא היתה חשובה לתנועה הציונית ולא בקרבה נעשה המפעל החדש. היא נקבעה כבירה רק כתוצאה מהתערבות של האו''ם שרצה לבנאם את העיר. הלאומיות הפלסטינית, כמו כל לאומיות, היא לגיטימית גם אם שורשיה ההיסטורים לא רחוקים. כנ''ל גם תביעתה לירושלים המזרחית (שממילא אינה יהודית חוץ מהשכונות שנבנו בכוונה בלב ישובים ושכונות ערביות). |
|
||||
|
||||
נהפוך הוא- ההיסטוריה הציונית אינה מיתולוגיה. ואשר לחשיבות ירושלים, התנועה הציונית לא היתה הומוגנית. היו כאלה שירושלים היתה בעלת חשיבות משנית בעיניהם, והיו הרבה אחרים. אפילו בן גוריון, שכידוע זרק את התפילין שלו לים כששט באניה לכיוון פלסטינה, אמר למבקשי עצתו אחרי מלחמת ששת הימים, תשמרו את ירושלים ותחזירו את השאר. ההתכחשות שלך למקום היחודי של ירושלים בקרב עם ישראל נראית לי כמו נסיון להרגיש נעלה מעל ההמון הרגשני. אבל זה לא באמת מוחק את מה שאי אפשר למחוק מהלב והזכרון. תמצא דרך אחרת להרגיש מעל כולם (אפרופו התנשאות, כן?) |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על המצב שאחרי ששת הימים. אני מדבר על התנועה הציונית עד להקמת המדינה. כפי שציינתי, העיר לא היתה חשובה למנהיגי התנועה כולל בן-גוריון. (לגבי המיתולוגיזציה הציונית של ההיסטוריה היהודית דיברתי כאן לא פעם ואני מפנה אותך לחשבון הלאומי של בועז עברון.) אני לא מתכחש ליחודה של ירושלים בקרב הדת היהודית שישראל מאז 1967 הפכה אותה לערך לאומי כביכול. היחוד הזה לא מונע או שולל הסדר חלוקה של העיר ש"קדושתה" אינה מכוונת לקלנדיה או שועפט. |
|
||||
|
||||
כבודם של ראשוני הציונות במקומו מונח, אבל הם לא יכולים לקבוע לנצח את דמות המדינה וערכיה. לא אכפת לי למסור את השכונות הערביות במזרח העיר, אבל בפעם האחרונה ששמענו על העמדה הפלסטינית, הם רצו את כל העיר העתיקה חוץ מהרובע היהודי. ולא היו מוכנים לשום פשרה על הר הבית. |
|
||||
|
||||
ביוזמת ז'נבה הוסכם על כך ש"כל השכונות הישראליות במזרח ירושלים יהפכו לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל. היישובים הישראלים הסמוכים לירושלים אשר נמצאים היום מעבר לקו הירוק (מעלה אדומים, גבעת זאב וגוש עציון) יסופחו לישראל גם הם. בגבולותיה החדשים, ירושלים תהיה עיר עם רוב יהודי מוחלט ומוצק. כ- 220 אלף אזרחי מזרח ירושלים יהפכו לאזרחי המדינה הפלסטינית ויאבדו את מעמד תושב הקבע של ישראל ממנו הם נהנים היום. הכותל המערבי והרובע היהודי יהיו בריבונות ישראלית מלאה. העיר העתיקה תהיה פתוחה לתנועה פנימית לכל הנכנסים בשעריה. מובטחת הגישה החופשית של ישראלים להר הבית." |
|
||||
|
||||
המילון העברי-עברי ברשת "מילוג" מגדיר "הוסכם" כך: 1.הסכימו עליו. 2.הוחלט. לאור הפירושים הנ"ל, דומני שהשימוש במילה 'הוסכם' בצמוד ל'יוזמת ז'נבה' מוגזם למדי. ודאי שהפירוש "הוחלט" מופרך כאן, מאחר ואף אחד לא לקח שום החלטה אופרטיבית בנוגע ליוזמה ההיא. גם לגבי ההסכמה, ויקי ומקורות אחרים יראו אי-הסכמה רחבה לגבי אותה הסכמה. תנחשו בעיקר מאיזה צד. אולי "ביוזמת ז'נבה הוצע" מתאר בצורה טובה הרבה יותר את סטטוסה של אותה יוזמה ואת הרלבנטיות שלה למציאות בשטח. |
|
||||
|
||||
אני: הפלסטינים תובעים את כל העיר העתיקה חוץ מהרובע היהודי, ולא מוכנים לפשרה על הר הבית. אתה: הכותל והרובע היהודי בבעלות ישראלית מלאה. גישה לישראלים להר הבית. שני ניסוחים, תוכן זהה- ישראל מוותרת על רוב העיר העתיקה ועל הר הבית. אם זה הוויתור המקסימלי שהפלסטינים מסוגלים לו- לא יהיה הסכם. |
|
||||
|
||||
"כ- 220 אלף אזרחי מזרח ירושלים יהפכו לאזרחי המדינה הפלסטינית ויאבדו את מעמד תושב הקבע של ישראל ממנו הם נהנים היום" 1. מה המשמעות הכלכלית/תעסוקתית מבחינת מדינת ישראל וירושלים? 2. הם יסכימו בכלל? אם משהו שואל אותם בכלל. |
|
||||
|
||||
מעניין שכשביילין שואף לכך ש"220 אלף אזרחי מזרח ירושלים יהפכו לאזרחי המדינה הפלסטינית" השמאל קורא לו "איש חזון" וכשליברמן שואף לכך ש300,000 אזרחי "המשולש" יהפכו לאזרחי המדינה הפלסטינית, השמאל קורא לו "פשיסט". |
|
||||
|
||||
או שקדושת ירושלים עומדת לנגד עיניהם או שמדובר באנטישמיות או בגזענות נגד ערבים. מנסיוני הממושך והאינטימי עם המחנה אני חושש שמדובר בסמטוחה בסגנון המנה המשולשת במוסד היפואי האותנטי אסלי אורגינלי כולל הביצה. הכל מתערבב כבר בנסיון הראשון להבין על מה מדובר. |
|
||||
|
||||
אתה מתחיל להיות מגוחך. מנהיגי התנועה קראו לה ציונות בגלל... ציון. |
|
||||
|
||||
סמלים זה דבר אחד ומדיניות ריאלית זה דבר אחר. תקרא קצת היסטוריה ותראה שלמנהיגי הציונות לא היה חשוב במיוחד מירושלים והם היו מוכנים גם לא לכלול את העיר העתיקה בדרישתם. |
|
||||
|
||||
אם סמלים זה דבר אחד ומדיניות ריאלית זה דבר אחר היית אמור לצדד בכך שירושלים לעולם לא תהייה בירת פלסטין אבל הצביעות והנאורות מונעות ממך מלהביט בצד השני. בלי ציון אין ציונות, תפנים. |
|
||||
|
||||
מדיניות ריאלית מצדדת בפיתרון של ירושלים המערבית והרובע היהודי כבירת ישראל לצד מזרח העיר כבירת פלסטין. |
|
||||
|
||||
מדיניות ריאלית מצדדת בטרנספר של הערבים לאחת מ-20 מדינותיהם, סיפוח יהודה שומרון וחתימה על הסכם שלום עם כל מדינות ערב תמורת נרמול יחסים מצד ישראל. מדינה יהודית אחת ו-20 מדינות ערביות זה ריאלי? |
|
||||
|
||||
לא בדרך שלך. |
|
||||
|
||||
מ.ש.ל. |
|
||||
|
||||
עזוב "בירת פלסטין". "פלסטין" זה כבר לא ריאלי. זו הזיה משיחית ומסוכנת. הפתרון הריאלי הוא דה-נציפיקציה ודה קולוניאליזציה של האומה הערבית, וחזרתם של הערבים למולדתם בחצי האי ערב, כפי שנעשה לאומה הגרמנית אחרי מלה"ע II. |
|
||||
|
||||
הו סיריל. מי יגול עפר מעיניך? |
|
||||
|
||||
אולי רבין יעורר בך כיסופים לציון: "כבן לעם היהודי שחלם אלפי שנים לחזור לנחלת אבותיו, בן לעם שגלה מארצו בשואה, אני בן לעם שתמונת הילד עם הידיים המורמות בגטו ורשה חוזרת אליו בלילות. הכותל המערבי הוא לי מוקד געגועיו של העם היהודי, ואבני הכותל השותקות, שהיו המלט והדבק של עם ישראל לדורותיו, דיברו אלי באותם רגעים יפים ועצובים, מכל חלום ושיר. אתם חוזרים מחר-מחרתיים לביתכם, אתם חוזרים אל ארצות מגוריכם. מה תספרו לבני משפחותיכם? מה תגידו לילדיכם? איזו בשורה תביאו מהשבוע הזה בירושלים? מהקונגרס הזה? ממדינת ישראל? ספרו להם שהייתם בבית, שבאתם לבקר בבית שלכם, אפילו אתם יושבים כבר שנים ודורות בבואנוס איירס, ומלבורן, בניו יורק ובלוס אנג'לס, בלונדון ובבריסל, כאן זה הבית שלכם. אנחנו ידענו את צערכם בשעות המצוקה שלנו ואנחנו ידענו את גאוותכם בימי הניצחון וההישגים שלנו." הקונגרס הציוני 1993. |
|
||||
|
||||
גם שרון נאם נאומי'' כיסופים וגעגועים'' .גם בגין,בן גוריון והרשימה ארוכה כגלות ישראל. אין להביא ראיה מנאומי פוליטיקאים.שקרים אומנותם. |
|
||||
|
||||
אלמלא היה מדובר בסמל המורשת לשלום בכבודו ובעצמו לא הייתי טורח. |
|
||||
|
||||
רבין.כן.אגב רבין- שמע סיפור. בוקר יום א' - 20 לאפריל 1920, התקבצו כשישים אלף ערבים לחגוג את זיארת נבי מוסא בהנהגת החוסיינים.אחיו הצעיר של המופתי,חאג אמין אל חוסייני * הסית את ההמונים בהניפו תמונה של פייסל :"זהו מלככם!" ההמון צעק "פלסטין היא ארצנו,היהודים הם כלבינו!" ונהר אל תוך הרובע היהודי... לפתע זכר חליל סכאכיני " הפך הזעם לטירוף" רבים שלפו פגיונות ואלות וזעקו " דת מוחמד קמה בחרב ! טבחו ביהודים! ... שניים מאנשיו של ז'בוטינסקי הצטיידו באקדחים,לבשו חלוקים לבנים ונכנסו לעיר העתיקה באמבולנס של בית החולים הדסה כדי לארגן את ההגנה במקום.אחד מהם היה נחמיה רבין,יליד אוקראינה שגוייס על ידי בן גוריון לגדודים העבריים. שם הוא פגש את רוזה האדומה לבית משפחת כהן.הם התאהבו והתחתנו. " נולדתי בירושלים" אמר בנם יצחק רבין לימים. ( סיימון סבאג מונטיפיורי " ירושלים- ביוגרפיה" ) כמה מקסים ששנים אחר כך הוא עצמו מייבא את ממשיכי דרכו של המופתי לתוך הארץ + רובים.רק שהפעם הוא כבר גר בתל אביב ולא בירושלים. * בנאום שהמופתי הנבל האנטי היהודי נשא בברלין ב1943 ביום השנה להצהרת בלפור אומר חוזה מדינת הפלסטינים דהיום כך " הם חיים ממש כטפילים בקרב העמים,מוצצים את דמם,משחיתים את מוסרם...ברור שגרמניה גמרה אומר למצוא לסכנה היהודית פתרון נחרץ אשר יבער את הנגע שהיהודים מייצגים" את השואה שהתגלתה לאחר מכן במלוא זוועתה הוא מצדיק כי" לא הייתה דרך לתקן את דרכי היהודים" |
|
||||
|
||||
פלסטין? לא סוריה הדרומית? |
|
||||
|
||||
המופתי הוא הרי אבי האידיאולוגיה ה''פלסטינאית''. |
|
||||
|
||||
אני מעדיף ציטוט אחר שלו: התנ"ך הוא לא קושאן על ארץ ישראל. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |