|
||||
|
||||
אז זהו. שלא. הייתי מאושרת לו יכולתי להחשב לתינוקת שנשבתה, אך כבר אין לי הפריבילגיה הזו. מבחינה דתית אני נחשבת לאפיקורסית להכעיס 1. דווקא ה"תינוקות שנישבו" בא למצוא הגדרה דתית שאינה מוציאה מכלל עם ישראל את רובו של הציבור העברי היושב בציון. 1 אני חילוניה שחזרה בתשובה ויצאה בשאלה, ואוכל לזקוף לזכותי אחרי 120 שנה שתי מצוות: ישוב הארץ (שזו, אגב, מצווה חשובה שכולכם מקיימים, בין אם אתם חפצים בה ובין אם לאו) ותלמוד תורה (רק שבזה, כמובן, אני לא מצווה, ואין שכרו של הלא-מצווה ועושה כשכרו של המצווה ועושה). |
|
||||
|
||||
מדוע היית מאושרת להחשב תינוקת שנשבתה? |
|
||||
|
||||
מה אתה מעדיף, להחשב תינוק שנשבה (הוא לא אשם. זה לא הוא. זו הסביבה בה הוא גדל) או להחשב אפיקורס להכעיס (שאין לו נסיבות מקילות)? כמובן, בהנחה שלאחר 120 שנה תאלץ להצדיק עצמך בפני בירוקרטים של מעלה. |
|
||||
|
||||
אם את חושבת שאת תצטרכי להצדיק עצמך בפני ביורוקרטים של מעלה, מדוע יצאת בשאלה? לי אין בעיות כאלה, כי אני לא מאמין בחיים לאחר המוות. |
|
||||
|
||||
יצאתי בשאלה כי אני לא מאמינה בהשגחה פרטית, ואם אין השגחה פרטית, אין לי חשק לסבך לעצמי את החיים (ותודה רבה לבעל ה''שמירת שבת כהלכתה'' שהסב את תשומת ליבי לכך). אבל אני עדיין מאמינה באלוהים. למעשה - החזרה בתשובה שלי היתה מאוד רציונלית (ועצמאית. את הרב הראשון בחיי פגשתי בדרום אמריקה, כשכבר הייתי חילוניה שוב). החילוניות שלי היא לא רציונלית. באורח מוזר, כשהייתי דתיה לא האמנתי בעולם הבא, והיום כן. |
|
||||
|
||||
הדברים קצת יותר מורכבים. יש השגחה פרטית אך יש גם מקום למקרה. יותר מכך, יש לך את האפשרות להסתכל על הקורה אותך בעולם במבט של השגחה פרטית. התובנות שלך, והבניין שתבני מזה שווים את המאמץ. |
|
||||
|
||||
את יכולה להפנות אותי למקור יותר מדוייק מאשר "שמירת שבת כהלכתה"? אני אשמח לעיין שם. אגב, ספר הלכה הוא לא המקום להכרעות אמונה, כמו שספר החוקים לא יכול לשמש ללימוד מוסר. |
|
||||
|
||||
אוהו איך שספר הלכה יכול להיות המקום להכרעות אמונה. כמו שספר חוקים יכול לשמש ללימוד מוסר. אתה מחפש מה בדיוק ערער את אמונתי בתוך "שמירת שבת כהלכתה", או מחבר, הוצאה שנה וכיו"ב? בנוגע לשניהם, התשובה תיאלץ לחכות כמה ימים. "שמירת שבת כהלכתה" נמצא בבית הורי, הואיל וטרם הובלתיו לביתי. אגב, אנחנו קרובי משפחה? |
|
||||
|
||||
גדי ו. הוא בנם של הזוג וישנה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ממש לא. |
|
||||
|
||||
אני הוא בנם1 של הזוג2 וישנה! 1 השני 2 זאב ועדה |
|
||||
|
||||
כתבת שב"שמירת שבת כהלכתה" ראית שאין השגחה פרטית, ואני סקרן לראות את זה שם בעצמי. את הספר עצמו יש לי, כך שפרק וסעיף יספיקו לי בהחלט. האם אנחנו קרובי משפחה? תלוי לאיזה עומק מחפשים בעץ המשפחה. בטווח של 3 דורות, אנחנו לא קרובי משפחה. |
|
||||
|
||||
לא ראיתי שאין. יש שם רק הלכות, כמובן. אבל יש דברים שגורמים לך לחשוב. ואני בן אדם חושב. ככה נכנסתי לדת וככה יצאתי ממנה. _ לא, אנחנו לא קרובי משפחה. זו היתה בדיחה. אני לא וישנה. |
|
||||
|
||||
אני אשמח להבין איך בעל ה''שמירת שבת כהלכתה'' היסב את תשומת לבך לזה שאין השגחה פרטית. אני די משוכנע שלא זו היתה כוונתו, ואני סקרן לראות את כיוון המחשבה שלפיו הוא הצביע למקום שהוא לא רצה להצביע אליו. |
|
||||
|
||||
אם כבר עברת שני מהפכים בחייך עד כה, אפשר להניח בסבירות גבוהה, שעד 120 עדיין הכל פתוח. לא? |
|
||||
|
||||
את רומזת שה"ו" ב"נועה ו" הוא קיצור של "נועה וינטלטור"? |
|
||||
|
||||
לא. |
|
||||
|
||||
מה, זה כזה נדיר למצוא אנשים שהתקרבו לדת, גילו שזה לא בשבילם והתחלנו? פעם באיזו תוכנית בטלויזיה1 ראיינו אדם שנע במעגלים של חזרה בתשובה-התחלנות-חזרה בתשובה-התחלנות וחוזר חלילה. לו אתה באמת יכול לקרוא וינטלטור. האמת היא שהמונח "חזרה בתשובה" די שגוי לדעתי2, וחילוניים שמתקרבים לדת לא ממש עונים על הגדרה זו. 1 שעסקה בתופעת החזרה בתשובה 2 אף על פי שהשתמשתי בו |
|
||||
|
||||
לא. והאמת היא שזה לא כזה מהפך. זה לא שהתחרדתי או משהו ואז יצאתי. מי שבאמת עובר מהפך זה אנשים שמתחרדים ויותר מהם - חרדים שמתחלנים. ולהם, מסכנים, אין קהילות שלמות שקוראות להם "בואו, תתקרבו, תעשו אצלנו שבת" 1. 1 ואז מסרבות להתחתן איתם וללמוד עם ילדיהם במוסד חינוכי אחד. |
|
||||
|
||||
השאלה היא איזו דרגת מודעות נדרשת על מנת להחשב אפיקורוס. הרי רוב רובם של החילונים יודעים שאסור לעבוד בשבת ושאסור ליסוע במכונית בשבת 1. ההגדרה המרחיבה של תינוקות שנשבו כוללת גם אנשים שלמדו ויודעים אבל הסביבה החברתית לא אפשרה להם בחינה אמיתית של העניין. השאלה היא האם ההגדרה הזאת לא מרחיבה יותר מדי? 1 למרות שהייתי בשוק כשפגשתי חילוני שלא ידע שאסור להדליק את האור בשבת. |
|
||||
|
||||
זה כי מותר. חשמל זה לא אש. אפילו רב פיינמן נדרש לסוגיה, ופסק כך. |
|
||||
|
||||
פיינמן הציע לשים קבל כדי למנוע את הניצוץ. החזון איש הציע לאסור חשמל משום בונה. אבל הדעה הרווחת היא שהחשמל הוא אש במובן הרחב (יהא מה שיהא). בכל מקרה, שיהודי הגר בישראל כל חייו, לא מודע לכך שיהודים דתיים האומרים ''שבת שלום, אני הולך לבית כנסת'', אינם אמורים להתבקש להדליק את האור ביציאה, נראה לי מאוד מוזר. |
|
||||
|
||||
אתה מדבר באמת על יהודי שגר בישראל כל ימיו? אולי הוא גדל בחדר סגור כמו קספר האוזר או משהו? |
|
||||
|
||||
השאלה היא למה זו הדעה הרווחת. אפשר גם להגיד ש(סליחה) חומרי הפסולת של הגוף הם "אש במובן הרחב" ואז אסור להתקרב לאסלה במשך כל השבת, אבל למה יש ביסוס לכזה היגד תמוה? |
|
||||
|
||||
אולי בגלל שאחת התוצאות של העברת זרם דרך נגד הוא חום מעל ל 45 מעלות. אולי בגלל שדרך ייצורו המרכזי נובע משימוש באש. אני חושב שהאיסור על חשמל היה בהחלט במקום. תחשוב מה היה קורה לשבת אם היה מותר להשתמש בחשמל. |
|
||||
|
||||
מה, באמת, היה קורה לה? |
|
||||
|
||||
בתור מי שמשתמש בחשמל בשבת, נראה לי שהיא מסתדרת לא רע איתו. |
|
||||
|
||||
גם אם אינך משתמש בשעון שבת, אתה עדיין משתמש בחשמל בשבת: * המקרר מקרר גם בשבת (גם אם האור כבוי) * המים בצינור כשאתה פותח את הברז נשאבו במשאבה חשמלית ע"י ספק המים שלך. * כשאתה מוריד את המים באסלה, הביוב שיצרת זורם למכון הטיהור, שמשתמש בחשמל (הפתעה הפתעה) בשביל לטהר את הביוב- גם בשבת. כך שכל עוד אתה חי בעולם המודרני, אתה משתמש בחשמל בשבת, אם תרצה בכך ואם לאו. |
|
||||
|
||||
הפתעה גדולה. אני גם משתמש באש בשבת כאשר אני יושב לי בנחת בביתי המחומם. מה שאסור לעשות הוא לשלוט על הדברים בשבת. כלומר מלאכת מחשבת. אם נוכל לנסות לנחש את המטרה, הרי שהכוונה היא להפסיק את מלאכת היצירה במשך יום אחד בשבוע. אנחנו בשבת מפסיקים לנסות לקדם את העולם קדימה ונותנים לו להתגלגל מעצמו. |
|
||||
|
||||
"דרך ייצורו המרכזי נובע משימוש באש", אולי בארץ, כשהחשמל מיוצר מפחם/נפט/גז. בדוחק, אולי גם ייצור אטומי נכנס להגדרה. אבל איך תחנת כוח הידרואלקטרית משתמשת באש? בשביל להעביר את המים מהמפל? ויש לא מעט מקומות בעולם שזו שיטת הייצור המרכזית לחשמל (ולו רק בגלל המחיר הזול). |
|
||||
|
||||
לא ידע? או שכח? כי בלשכוח, למשל, אמא שלי היתה ממש טובה. |
|
||||
|
||||
לשכוח שאסור להדליק אור בשבת, לשכוח שהיום שבת, או לשכוח להגיף את התריסים, כדי שלא יראו שהיא מדליקה אור בשבת? |
|
||||
|
||||
לשכוח שאסור להדליק את האור בשבת, או להנמיך את הרדיו, או כהנה וכהנה דברים, בזמן שהייתי דתיה. ואז לשכוח שיש לה עוד ילדים לבקש מהם, והיא לא חייבת לבקש דווקא ממני. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. היא בקשה ממך (ומילדים אחרים) לחלל שבת במקומה? |
|
||||
|
||||
סליחה, אבל כדתיה, מה זה משנה לך אם היא מבקשת ממך או מאחד מאחיך? |
|
||||
|
||||
הסבר לכולם: אני הייתי דוסה. אמא שלי לא. גם האחים שלי לא. וגם אבא שלי לא. היא יכלה להדליק בעצמה את האור או להחליש בעצמה את הרדיו, שהיא בעצמה הדליקה ולא אני. היא גם יכלה לבקש מהאחים שלי שלא שמרו שבת. אבל לא. היא המשיכה לשכוח בעקביות ש: 1. היום שבת. 2. לא מדליקים/מכבים אור בשבת. 3. אני דתיה. |
|
||||
|
||||
לזה קוראים זכרון סלקטיבי. הדתיות שלך הפריעה לה כנראה. |
|
||||
|
||||
כן, כן, ההסבר שהיית הדוס היחיד במשפחה ברור לי. לא ברור לי איך דוס, גם אם הוא היחיד במשפחה, מוכן שיבקשו מאחיו (השבוי מינקותו) לחלל שבת, ובלבד שלא יבקשו זאת ממנו עצמו. |
|
||||
|
||||
הממ. אם הדוס לא בעד כפיה. אני עושה מה ש*אני* עושה. מה שאתה עושה זה עניינך הפרטי. ואח שלי יכרת מעם ישראל בכל מקרה. ללא כל קשר להדלקת האור. |
|
||||
|
||||
באי\זה גיל יצאת מזה? |
|
||||
|
||||
מהדתיות? באופן חלקי או באופן סופי? באופן חלקי באמצע הצבא. באופן סופי עוד לא יצאתי, ויש סיכוי שלעולם לא אצא. |
|
||||
|
||||
באופן כללי עדיף לדחות עשיית דברים באופן סופי ככל הניתן (אם כי מצפיה סביבי עושה רושם שהזמן המתאים הוא טווח הגילאים 90-100). |
|
||||
|
||||
אתה מכיר הרבה אנשים בגילים האלה? |
|
||||
|
||||
היום את נשמעת לי מאמינה בלבד, לא דתיה... |
|
||||
|
||||
היום אני באמת מאמינה. רק שכאמור, אני לא מאמינה בהשגחה פרטית. ושומרת כשרות 1 באופן מוגבל. ולומדת תורה. ועושה עוד כל מיני דברים שיוצא לי, לא מתוך כוונה. וכמובן, מקיימת את מצוות ישוב הארץ, שהיא עולה על כולן. 1 נורא קל כשצמחונים. בעצם, הצמחונות התחילה מכשרות. |
|
||||
|
||||
לא שאני כזה צדיק, או גדול בתורה (אבל כמה נוח להטיף לאחרים), אבל נשמע לי בלתי יהודי בעליל. יש מרחק בין לא לכפות, אפילו לא להטיף, לבין הציפיה שמישהו אחר יעשה בשבילך את העבודה המלוכלכת. |
|
||||
|
||||
יש ברדיו שיר שאמא שלי אוהבת. היא רוצה שיגבירו את הרדיו. (או לחילופין - הטלפון כרגע צלצל והיא רוצה שינמיכו). שבת. לא אני הדלקתי את הרדיו. היא זו שרוצה שיגבירו. יש לה גם ילדים אחרים. למה אני צריכה להנמיך/להגביר אותו? זו לא עבודה מלוכלכת. זו לא עבודה בכלל. |
|
||||
|
||||
אם זו לא עבודה בכלל, מה הבעיה לעשות אותה בשבת? |
|
||||
|
||||
דודה שלי ז''ל, שרגליה בגדו בה, היתה משתמשת בשלט של הטלוויזיה בשבת (לא היה לה הרבה מה לעשות חוץ מלצפות), ואחרי כל לחיצה היתה אומרת (בערבית) ''יסלח לי אלוהים''. |
|
||||
|
||||
נאמר ''לא תעשו כל מלאכה'' לא ''לא תעשו כל עבודה''. מותר לסחוב מבית הכנסת שולחנות וכסאות, אבל אסור להדליק את האור, ואסור לפתור תשבצים. |
|
||||
|
||||
אחרי הבקשה שהיתה לי כה מוזרה, התחלתי לצחוק. הבחור נעלב ואמר: "לא רק שאתה לא מדליק את האור אתה גם צוחק?" - ההרגשה שלי היתה שהוא לא ידע. בצבא פגשתי הרבה דברים מעניינים - וגם הרבה דברים מצחיקים אילולא היו עצובים (ללא קשר ליחסי דתיים חילוניים). |
|
||||
|
||||
להנמיך את הרדיו דווקא מותר (למרות שהרשכ''ג אוסר, דעתו לא התקבלה אצל חוגים רחבים). |
|
||||
|
||||
אבל אצלנו הרדיו עומד בתוך מין נישה חצי-סגורה כזאת, במזנון, ומאוד קשה להוציא אותו משם ולשים אותו במקום יותר נמוך. |
|
||||
|
||||
אפשר לשבור את הרגליים של המזנון, ואת זה אסור לעשות בשבת! |
|
||||
|
||||
תמצאו לו מקום אחר, ויפה שעה אחת קודם! |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |