בתשובה לאח של אייל, 31/12/20 21:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איך ייתכן שנתניהו נאשם, כדבריך, בקבלת סיקור אוהד כשוחד, כשהמלים "סיקור אוהד" שהיו בעבר בכתב האישום נמחקו ממנו? מדוע נמחקו אם זה זה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אל תתחמק. האם המילים "אסור שיהיה חריג", כדבריך, הופיעו אי פעם בכתב האישום? לא. זוהי המצאה שלך. סעיף האישום היה שוחד ונשאר שוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כתבתי בשום מקום שהמלים "אסור שיהיה חריג' כתובים בכתב האישום וגם איני חולק על כך שמדובר באישום על שוחד, ואין לי שום מושג מה אתה רוצה ממני. נעשה סדר בדברים. בעבירת שוחד חייב להיות אלמנט של מתת שוחד. בדרך כלל מתת השוחד היא כסף או שווה כסף אבל לפי החוק יכולה להיות גם טובת הנאה אחרת שאינה כסף. במה שמכונה "תק 4000" מתת השוחד הייתה בהתחלה טובת הנאה מסוג "סיקור אוהד". על כך קמו מערערים שטענו שבכל שנות הקיום האנושי לא ידוע על האשמה בשוחד שבה מתת השוחד היא סיקור אוהד, ובמדינות דמוקרטיות מקובל שפוליטיקאים מבקשים מעיתונאים סיקור אוהד ולפעמים אף לוחצים עליהם לקבל סיקור אוהד. בשימוע הביאו המשפטנים דרשוביץ ואחרים המון דוגמאות לכך, ואמרו שלא רק שכך מקובל בדמוקרטיה אלא שאם לא מאפשרים זאת פוגעים בדמוקרטיה. שי ניצן הודה בראיון שאכן בסעיף האישום הזה שבו מתת השוחד היא סיקור אוהד מדובר בתקדים. לכן על כך אין וויכוח. ועכשיו אנחנו מגיעים לנקודה שבה פתחתי את הפתיל. מסתבר שהתביעה מחקה לחלוטין את המלים "סיקור אוהד" כמתת השוחד והחליפה אותן במונח "היענות חריגה", והדיון הוא על השאלה מה משמעות הדבר. כמדומני שכתבתי שאם נמחקו המלים האלה אולי התביעה חששה שאכן סיקור אוהד לא יכול להיחשב מתת שוחד ותמהתי על כך שהוחלף במושג החדש שכן גם אם כתוב "היענות חריגה" הרי מדובר ממש באותו סיקור אוהד, ומכאן ש"מה הועילו חכמים בתקנתם?". ואז מישהו הפנה אותי למאמר שבו הכותב מנסה להסביר במה מדובר. לפי מה שהבנתי מהכתוב במאמר ולא בכתב האישום ההסבר הוא שאכן סיקור אוהד מותר אבל אסור להגזים בו, ומכאן "היענות חריגה". ההסבר הזה נראה לי מוזר וכתבתי שבחוק לא מוגד מה הוא בדיוק הגבול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן כללי החוק לא מגדיר דברים עד הסוף ופסיקות מבהירות את נוסח החוק. כמובן שמחוקקים יכולים להתערב בהמשך בנוסח החוק אם התקדימים מהפסיקה נראים להם שגויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תסריט תיאורטי: אני שר במשרד ממשלתי. הגעתי להסכמה עם אחד מהספקים של המשרד לפיו הוא יתן לי הנחה של 99% בריהוט לבית שלי, ואני אוודא שהוא יזכה במכרז לרהט את הבניין החדש אליו המשרד שלי עובר. הפרקליטות מגישה נגדי כתב אישום, ואני עונה שהנחה לא יכולה להיות שוחד מכיוון שחנויות רהיטים נותנות הנחות ללקוחות כעניין שבשגרה. הפרקליטות מגלגלת עיניים, ומתקנת את כתב האישום כך שבמקום שכתוב שם "מתן הנחה" כתוב "היענות חריגה לבקשות הלקוח". מה תהיה דעתך על דב אנשלוביץ' תיאורטי שרץ להגנתי1 ומסביר שאם "מתן הנחה" לא יכולה להיות שוחד, אז גם היענות חריגה למתן הנחה לא יכולה להיות שוחד? מתן שוחד הוא קבלת טובת הנאה בגין תמורה כלשהי. הטענה היא לא שמותר לתת סיקור אוהד אבל אסור לתת סיקור אוהד חריג. זאת המצאה שלך שלא מופיעה בשום מקום (טוב, אולי בערוץ 20). החוק לא מגדיר שוחד לפי אופי טובת ההנאה המתקבלת. הוא מגדיר שוחד לפי יחסי קח-ותן בין נותן השוחד למקבל. הטענה היא שסיקור אוהד חריג הוא אינדקציה לשוחד כמעט מהגדרה, בעוד שסיקור אוהד רגיל אינה אינדקציה לשוחד. יתכן שוחד גם עבור התנהלות רגילה2, אלא שאז עומדת לנאשם ההגנה המאוד טריוויאלית של "זאת התנהלות רגילה, על בסיס מה אתם אומרים שנתתי שוחד?". זה לא אומר שלא היה שוחד, אלא שאי אפשר להוכיח מתן שוחד. __________ 1 אפשר להניח שאני שר מהליכוד, אם זה הופך את התסריט ליותר אמין. 2 סיפור ששמעתי - לפני שנים מרצה כלשהו העביר קורס בכלכלה לתואר שני. אחד התלמידים פנה אליו ואמר "אני צריך תואר שני בשביל להתקדם בעבודה שלי. תעביר אותי, ואסדר לך משרת דירקטור בחברה". שוחד? בוודאי. עכשיו נסה לדמיין איך אפשר להראות שמינו מרצה לכלכלה לדירקטור כי הוא נתן ציון עובר, ולא כי הסטודנט התרשם ממנו במהלך הקורס ודיבר איתו על המשרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שעובד בחברה שיכול להשפיע על (שלא לומר לקבוע) מינוי של דירקטורים באמת צריך תואר שני כדי להתקדם בחברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיוויתי שאף אחד לא ישאל על זה כי אפילו את הפרט הזה לא רציתי להוסיף, אבל שיהיה. בוא נגיד שנבחרת הדירקטורים בחברות ממשלתיות כנראה לא הוקמה בכדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי ההסבר הארוך שלך אפשר להבין איפה אתה טועה בהבנת הנקרא של המאמר. ראשית, כל הסיפור על "סיקור אוהד" שמהווה תקדים ודרשוביץ וכו - הוא בכלל לא רלוונטי. זה בכלל לא כתוב במאמר. למעשה כתוב במאמר בדיוק הסיבה לשינוי הניסוח: הדרישה של ההגנה להפריד בין נתניהו לבין בני משפחתו. זה כתוב בערך שני משפטים לפני הטקסט הרלוונטי (על הענות שגרתית). שנית, המאמר לא כותב את המילים "מותר" או "אסור" ולכן הוא לא מתכוון לכך שמשהו כזה מוגדר על פי חוק. (החוק מגדיר "טובת הנאה" בדרך מאד כללית, ולא נכנס לדוגמאות. זה ידוע היטב). הבאתי בדיוק מה כתוב במאמר. כתוב: היענות של אמצעי תקשורת לפוליטיקאי זה דבר שגרתי. הסבר: לכאורה וואלה יכולה להגיד "נענו לנתניהו בלי קשר לכך שהוא סידר לנו מיליארד שקל. זה משהו שאנחנו עושים כשגרה לכל פוליטקאי". ואז כתוב: אבל התביעה טוענת שזוהי הענות חריגה. זה דומה לפרשת הולילנד. בלאו הכי עיריית ירושלים מאשרת מידי פעם בנייה פה והקלות שם. אבל מה שמיוחד הוא שאושרו הקלות חריגות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי ההסבר הארוך שלך איני מבין היכן טעיתי. מה שאתה כותב בשלושת השורות האחרונות כך בדיוק אני מתאר את מה שהבנתי מהמאמר. ועל כך הערתי שאפשר לדעת מה זה ''חריג'' רק אם יש גבול מוגדר בחוק, ואני בטוח שאין. אם התביעה בוחרת בעצמה להגדיר את הגבול הזה היא הופכת את עצמה לבית מחוקקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק ההיסטוריה הארוכה שלך באייל מאפשרת לי להאמין עדיין שאתה לא מטריל כאן את כולנו. החוק בכוונה לא מגדיר היטב את הגבול ובכוונה מטיל על התביעה את חובת ההוכחה שאיזשהו מקרה ספציפי היה חריג (ומותיר בידי בית המשפט את ההכרעה). למה בכוונה? מן הסתם, כי אחרת האיסורים בחוק על שוחד והפרת אמונים היו מתרוקנים מתוכן והופכים לאות מתה. אלמלא לא היית סובל ממקרה חמור של "עיוורון ביבי" היה ברור לך שפשוט לא יכול להיות אחרת, וה המצב הראוי, וכך זה תמיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>החוק בכוונה לא מגדיר היטב את הגבול ובכוונה מטיל על התביעה את חובת ההוכחה שאיזשהו מקרה ספציפי היה חריג (ומותיר בידי בית המשפט את ההכרעה).< מה שאתה כותב, שהחוק בכוונה לא מגדיר ... ובכוונה מטיל על התביעה ... זה מצוין בדברי ההסבר להצעת החוק או פרשנות של בית משפט בשלב מסוים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. מה זה משנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך מוזרים. זה נכון שלא הלכתי לספר החוקים, ובכל זאת לו הייתי מהמר הייתי מוכן להמר על הרבה, לכך שאין בחוק פסקה שאומרת כמה סיקור חיובי מותר וכמה אסור. לדעתי אין בחוק שום התייחסות לכך. העובדה שמעולם לא הוגש כתב אישום בשוחד על סיקור חיובי ממש מוכיחה זאת. אתה הוא זה שמטריל את כולנו חשבתי ששוקי הוא היחיד כאן שאני צריך להזכיר לו את החתול, אבל הנה יש עוד אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שאין, זו הנקודה שלי (בדיוק כמו שאין התייחסות ספציפית להנחות בחנות רהיטים). איך ייתכן שלא ברור לך שחוק שינסה לנסח רשימה סגורה ועם גבולות חד משמעיים של "תמורות עבור שוחד" יהיה חסר ערך לחלוטין? כבר עדיף להתיר בחוק שוחד מאשר לנסות לאסור עליו כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיקור חיובי כמתת שוחד לא מוזכר כלל בחוק. אבל מקובל בארצות דמוקרטיות שפוליטיקאים מבקשים ומקבלים סיקור חיובי. בשימוע הביאו המשפטנים האמריקאים שהזכרתי דוגמאות מבריטניה ,שהיא מאושיות הדמוקרטיה, לסיקור חיובי בעצמה שלעומתו שתיים וחצי כתבות חיוביות על שרה ויאיר בתוך המון כתבות שליליות מתגמדות ומחווירות, ושאין וויכוח על כך שתמורת הסיקור החיובי הזה איש הציבור נתן תמורה. לכן ממילא גם לא כתוב בחוק שסיקור חיובי במידה קטנה מותר ובמידה גדולה אסור. אבל אני יכול לתת לך דוגמה לחוק שבו מוצבים הגבולות, אם כי לא ברמה מספרית מדוייקת. בחוק המתנות לעובדי ציבור כתוב שאסור לעובד ציבור לקבל מתנה "באשר הוא עובד ציבור"1 למעט מקרים מוגדרים שאחד מהם הוא: "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין;". אז זה נכון שלא כתוב כאן משהו כמו מתחת ל 12.50 ש"ח מותר ומעל לסכום זה אסור, וזה הגיוני. החוק נותן כאן חופש לשופט לבדוק מה מקובל , ולהחליט אם מדובר במתנה קטנה או גדולה. אבל במקרה של סיקור חיובי אין בכלל התייחסות כזאת, וברור מדוע. 1 בתיק 1000 מדובר במתנות מחבר ולא במתנות שניתנו "באשר הוא עובד ציבור". המתנות האלה ניתנו עוד בטרם הפך נתניהו לאיש ציבור, ובידי נתניהו היה מסמך כתוב שכתב המשפטן וינרוט לפני שנתניהו הפך לראש ממשלה, שלפיו מותר לו להמשיך ולקבל את המתנות האלה גם כשהוא ראש ממשלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחוק, או בתקנות, יש היתר מפורש על קבלת מתנות מחברים. למרות זאת, בית המשפט יצטרך לפסוק אם מתן קבוע של "מתנות" בערך של מאות אלפי שקלים נכללים בהיתר הזה. אני לא משפטן כך שאני לא יודע, אבל מי שצריך להכריע בכך הוא, לדעתי הבלתי מלומדת, בית המשפט, ולא, נניח, ח"כ אמסלם או אפילו עו"ד שפטל. צעקות השוד-ושבר, הפיכה שלטונית, דיקטטורה של בית המשפט, שפיכת דם, עלילת דם ושאר המהומה אינן אלא חלק מהטקטיקה של רה"מ שמעדיף לנהל את המערכה במישור הפוליטי ולא המשפטי. אתה צודק: אף פעם לא הוגש כתב אישום על שוחד כשהתשלום הוא סיקור אוהד. מצד שני, אף פעם גם לא נתקלנו במשפחת מלוכה שדואגת לסיקור כזה באמצעים ובמרץ (סליחה, לא התכוונתי לקלל) שמשפחת נתניהו הקדישה לנושא. האם האמצעים כללו קבלת שוחד? שוב, מי שאמור להכריע בכך הם שונאי ישראל חברי המחתרת הסמולנית, אותם בוגדים ארורים שידועים גם בשם בית המשפט. במדינה מתוקנת כל זה לא היה אמור בכלל להיות נושא לויכוח. גם אם חוקית הכל כשר, הסירחון העז שעולה היה אמור לפתור את הבעיה הפוליטית הרבה לפני שמשפטו של נהנתניהו התחיל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני רוצה לשוב ולטחון דברים שדנו בהם בעבר כבר עד לעייפה. לכן אספר משהו, שאולי יכול לתרום משהו לענייננו. יצא לי פעם לקחת קורס (בהומניסטים) בשם "שיטת המשפט בישראל" שאותו העביר השופט טירקל שהיה אז שופט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע. הרבה איני זוכר מהקורס הזה1 חוץ מכך שהמרצה היה נחמד, אבל משום מה פרט אחד נחקק בראשי. מדובר במושג "כוונת המחוקק". המרצה הדגיש שלא מדובר באיזה ניחוש למה התכוון המחוקק, אלא שהכוונה במלים האלה היא למה שכתוב בחוק בפרוש בכתב, ואסור לשופט להמציא ולנחש שום דבר שהוא מעבר למה שכתוב בטקסט. 1 למרות שאיני זוכר הרבה מהקורס הזה, זכור לי מקרה משעשע שקשור בו (הא הנוסטלגיה). לאחד מהחברה הייתה מכונית פורד אסקורט וגם לשופט הייתה מכונית כזאת. והנה כשהסתיימה אחת ההרצאות (בשעות הערב) ויצאנו מהכיתה והלכנו בחבורה ברחוב ליד, מה אנחנו רואים? השופט הנכבד מנסה לפרוץ למכוניתו של אותו סטודנט בעל האסקורט. הכל כמבון הסתיים בטוב ובצחוק גדול. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתרתי לך את הבעיה: סעיף 293 לחוק העונשין: "דרכי שוחד [ב/4] [תיקון: [תשכ״ד] אין נפקא מינה בשוחד – (1) אם היה כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת; " אתה ברצינות מנסה להכחיש שסיקור עיתונאי, בפרט לפוליטיקאי, אינו טובת הנאה? ומילא להכחיש, עוד לטעון שאין פה בכלל שאלה, ובהכרח כל מי שחושב אחרת מנסה לתפור תיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה למה יש אפשרות של קריאה לפני שליחה... צ"ל: אתה ברצינות מנסה להכחיש שסיקור עיתונאי, בפרט לפוליטיקאי, הוא טובת הנאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור: לא בדיוק אף פעם לא: תגובה 730321. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> אפשר לדעת מה זה "חריג" רק אם יש גבול מוגדר בחוק. ההנחה הזו שגויה. איך תבעו בפרשת הולילנד על שוחד? האם מוגדר בחוק השוחד מהן הקלות בניה חריגות? או כמה קומות צריכות להיות במגדל מגורים כדי שזה יחשב שוחד? ברור שלא. ==> כך אני בדיוק מתאר מה שהבנתי מהמאמר. אם כך לא הבנתי את כוונתך המקורית. אבל אני שמח שהבהרנו את הנושא. כלומר כשאתה כותב, ואני מצטט: "יש כאן איזו התפתלות כדי לאפשר סעיף אישום שאין בו מאום." אז אתה מתייחס לסעיף אישום של שוחד. והסיבה שאין בו מאום בעיניך היא סיבה טכנית. העובדות הן שנתניהו קשר קשר סודי עם אלוביץ ונתן לו הטבות ששוות מיליארד שקל. ושהוא קיבל תמורה עבור זה. אבל הכל תקין כי החוק לא מגדיר בדיוק מה זה הענות חריגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין פרשת הולילנד, בניגוד לחוק המתנות לעובדי ציבור שהתודעתי אליו לצורך כתיבת תגובות באייל, אין לי שום מושג לגבי חוקי הבניה ואיני יודע מה הם התרי בנייה חריגים. יכול להיות שבתוך החוק, החריגות הזאת מוגדרת בדומה להסתייגות בחוק המתנות לעובדי ציבור: "מתנה קטנת ערך וסבירה שניתנה לפי הנהוג בנסיבות הענין;" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> "יכול להיות" אם כך, יכול להיות גם שלא. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |  |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |