|
||||
|
||||
בשום מקום לא ביקשתי לחייב את חברות התרופות למכור תרופות לעולם השלישי במחירי הפסד, אלא במחיר מוזל. האנלוגיה היא בין "רוצה להיות חברת מכוניות, אתה חייב לעמוד בתנאים X" לבין "רוצה להיות חברת תרופות, אתה חייב לעמוד בתנאים Y". אני לא רוצה להפיל את העומס הזה על החולים. ההבדל בין להפיל את העומס על כלל החברה המערבית לבין להפיל אותו על חברת התרופות הוא ההבדל בין קניית התרופות במחיר המחירון של חברת התרופות לבין קנייה שלהן במחיר עלות+. אני מציע לחייב את חברות התרופות למכור במחיר זול במיוחד (אבל לא הפסד) לעולם השלישי, ולממן את הקנייה מכספי כלל החברה המערבית. |
|
||||
|
||||
שים לב שנכנסת לדיון כשכבר התחילו לדבר על ''הברחות'' - כלומר, על כך שמכירת תרופות במכיר זול לעולם השלישי עלולה לגרום להפסדים כבדים בשוק של העולם המפותח (ומכאן שכן מדובר, במובן מסויים, במכירה במחירי הפסד). |
|
||||
|
||||
לא קונה. בהברחות אפשר (וצריך) להילחם. חיים של מיליוני בני-אדם אפשר (וצריך) להציל. |
|
||||
|
||||
לא מוכר. אפשר וצריך להילחם בהברחות, אבל אם לא מצליחים והחברה קורסת, המילים היפות שלך לא יעזרו לה. |
|
||||
|
||||
אני לא משתמש במלים יפות. אני מדבר על להציל חיים של מליוני בני-אדם. ואף חברה לא קורסת. אם נעמוד בפני חשש כזה - נשקול את המדיניות מחדש. בינתיים, אנחנו מפקירים מליונים למוות. |
|
||||
|
||||
רק רציתי להזכיר שאנחנו מדברים אך ורק על 17 השנים הראשונות של התרופה בשוק. לאחר מכן – הן הופכות לתרופות גנריות ואפשר לייצא אותן לאפריקה במחיר היצור בלי בעיות. אגב, הצחיקה אותי ארנה קזין בביקורת הטלוויזיה של "הארץ" היום. היא מתלוננת על ההיפוקרטיות של עורכי החדשות בטלוויזיה, שגונחים באמפתיה עם האפריקאים על בעית התרופות שלהם, אבל מראיינים את מנהלי "טבע" בהקשר אחר, של צמיחת הכלכלה, בלי לעמת אותם עם האחריות שלהם לקטסטרופה. קזין כנראה לא מודעת לכך שטבע מייצרת בעיקר (או רק) תרופות גנריות, לאחר פקיעת הפטנטים, ולכן עושה רק טוב לאפריקה, בניגוד לאינטרסים הכלכליים של חברות התרופות שפיתחו את התרופות מלכתחילה. (מה שכן, אפשר היה לשאול אותם על זה בכל זאת, ואני בטוח שהם היו מגלים המון אמפתיה ותקווה לאפשרות חוקית לעזור בעניין, שהרי צפוי להם מזה רווח משמעותי. זה היה מספק את הרצון של קזין לראות חדשות קצת יותר מגוונות.) |
|
||||
|
||||
אם היה לי או ליקיריי איידס, נראה לי שגם 17 השנים הראשונות היו חשובות לי. |
|
||||
|
||||
עוד 17 שנים, כמה מקומות באפריקה יהיו ריקים מאוד. מצד שני, אולי יש כאלה שמעוניינים בכך. |
|
||||
|
||||
ובכל-זאת, זה לא אותו דבר כמו לומר שהם לנצח לא יוכלו לקנות את התרופה. כמה זמן הויכוח הזה כבר נמשך? |
|
||||
|
||||
עכשיו, כשהגענו לתאריך היעד, צריך לחדש את תוכנית אוגנדה. |
|
||||
|
||||
לטבע יש תרופה אחת מקורית, ''קופקסון''. |
|
||||
|
||||
זה המשך טבעי של המחשבה שחברות התרופות צריכות לספק את תוצרתן במחיר מוזל לעניים. הפרטים לא חשובים, העיקר שיש מי שמרויח הרבה כסף מתרופות, ויש מליונים שאינם יכולים לקנות תרופות. |
|
||||
|
||||
אבל אתה עדיין מניח - ובטעות - שהגורם לתמותה הוא העדר התרופות. משמעותיים הרבה יותר הם בתי חולים וצוות רפואי מיומן, שלא לדבר על תזונה מלאה, מים זורמים, חיסונים וקונדומים. אני מציע להשקיע את כספי המסים שלך במטרות הלא-זוהרות האלה, ולהציל הרבה יותר אנשים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה המשקל של כל אחד מהגורמים, אבל אני בהחלט חושב שחלק מכספי המסים שלי צריכים להיות מופנים לעזרה לחסרי הישע. |
|
||||
|
||||
אבל הדיון כאן הוא לא על כספי המיסים שלך. אגב, למה דווקא לחסרי הישע שבאפריקה ולא לעניי עירך? (מכיוון שבישראל אין אנשים רעבים, אפשר לדמיין שאנחנו בארה"ב ולשאול למה לעזור לאפריקה ולא לנפגעי קתרינה). |
|
||||
|
||||
גם בארה''ב יש עניים. |
|
||||
|
||||
(זה מה שהוא אמר) |
|
||||
|
||||
נכון. נכתב קטרינה, אבל לי, משום מה, קפץ לראש צונאמי. |
|
||||
|
||||
גם לעניי עירי וגם לחסרי הישע באפריקה. איזה יופי זה היה יכול להיות אם היינו דואגים אחד לשני? |
|
||||
|
||||
תיזהר, אל תגיד דברים כאלו, עוד ימסמרו אותך לאיזו חתיכת עץ. העולם היה מקום נהדר אם כולם היו עוזרים לכולם ועוד יותר נהדר אם כולם היו מאושרים והכל היה נפלא. כרגע, אם אפילו לכל הניצולים של קתרינה אי אפשר לעזור, איך נעזור גם להם וגם לחסרי הישע באפריקה? ראית את "רשימת שינדלר"? אולי זכור לך הקטע המופרך לקראת הסיום? |
|
||||
|
||||
מי אמר שאי אפשר לעזור לכל הנפגעים מקטרינה? בכסף שהושקע במלחמה בעיראק (שמתבררת כטעות פטאלית שרק מאיימת על היציבות העולמית) אפשר לדעתי להרים תרומה משמעותית לעניי ארה"ב. לא זכור לי הקטע. אפשר רמז? |
|
||||
|
||||
שינדלר חוטף התמוטטות עצבים ופוצח בנאום של "הייתי יכול להציל עוד! אם רק הייתי מוכר את הטבעת הזו הייתי מצליח להציל עוד אחד!" וכו' וכו'. אני אעצור כאן לפני שהדיון גולש לפוליטיקת עיראק (כשממילא השאלה המעניינת היא עד כמה ניתן לסייע לאפריקה גם עם אספקה שוטפת של תרופות חינם). |
|
||||
|
||||
והמסר? שמה זה כבר משנה אם מצילים 20000 או 20001? |
|
||||
|
||||
שאי אפשר להציל את כולם, ושיש שלב שבו הנסיון הזה גובה מחיר כבד מדי. |
|
||||
|
||||
יפה. אני חושב ששינדלר צודק *ורציונאלי*. התמוטטות עצבים נראית לי תגובה סבירה לנוכח מצבו, הרבה יותר מתגובות משתפי הפעולה עם הנאצים, שהם רציונאלים לכאורה. |
|
||||
|
||||
מה לדעתך הסיבות להתמוטטות העצבים? |
|
||||
|
||||
לא יודע. עוד לא ניסיתי את זה. מאחר שאתה זה שהבאת את הנושא, אולי תסביר למה התכוונת? |
|
||||
|
||||
חשבתי שהסברתי בתגובה 386326. |
|
||||
|
||||
אבל טעית. אתה מתבלבל בין המסר ש*ניסה* להעביר מספר הסיפור ("שאי אפשר להציל את כולם") לבין הסיבה להתמוטטות העצבים של הדמות בסיפור ("הבנת ערך חיי האדם לעומת הבלים כמו חתיכות מתכת מטופשות על האצבע"). לדעתי מספר הסיפור נכשל בלהעביר את המסר שלו בסצינה ההיא (הסצינה הגרועה בסרט, לדעתי) ולא רק בגלל המשחק האיום של ליאם. הסיבה לכישלון היא בדיוק מה שאמר יהונתן אורן: בהנתן נתוני הסיפור, התמוטטות העצבים מוצדקת. לא נוצרת הזדהות עם הדמות המתיפחת ("הקדוש המתענה") ואינך רוצה לנחם את הדמות ולהגיד לה "אי אפשר להציל את כולם". אתה זז באי נוחות במושב ואתה רוצה לענות לדמות בזמן המונולוג היבבני שלה "אתה צודק. היית אטום ודרעק של בנאדם. בנתונים הללו, אין ספק שהיית צריך למכור את הטבעת". |
|
||||
|
||||
מה, *זאת* היתה התמוטטות עצבים? תמיד תיארתי לי התמוטטות עצבים כמשהו יותר עמוק ורציני, לא משהו שאפשר להעביר אותו בסצינה של שלוש דקות (מבלי להתווכח על איכות הסצינה והמשחק). ידועים לי סיפורים על אנשים שהתמוטטות העצבים שלהם התבטאה בכך שלא יצאו מהבית כמה חודשים או כאלה שלא אכלו והורידו עשרים קילו. הסצינה היתה סצינת התפרצות רגשנית של צער וחרטה. נראה לי סביר מאוד שגם בסיפור האמיתי, אצל אוסקר שינדלר האמיתי, היתה סצינה אחת או יותר מאחת מסוג זה, אבל זה לא ממש נראה לי מתאים להגדרות הפסיכיאטריות של "התמוטטות". |
|
||||
|
||||
לא צריך להיות קטנוני (למרות שאני יודע שאנחנו כותבים באייל). בסה''כ השתמשתי בביטוי שהיה בתגובות קודמות לשם רציפות הדיון(וגם כי אני בטוח שכולם הבינו גם קודם שמדובר ב''התמוטטות עצבים'' ולא בהתמוטטות עצבים - רוב הכותבים באייל מסוגלים לעבור את מבחן טיורינג). ההגדרה המדויקת של המצב הפסיכולוגי של הדמות זה לא הנושא. |
|
||||
|
||||
למען הסר ספק, אני השתמשתי ראשון בביטוי ''התמוטטות עצבים'', ולא עשיתי זאת ברצינות, אלא כדי להלעיג עוד יותר את הסצינה הנלעגת ממילא. |
|
||||
|
||||
למען הסר ספק, המונח כשלעצמו - ''התמוטטות עצבים'' הוא מונח ''עממי''. אין הגדרה פסיכיאטרית להתמוטטות עצבים. |
|
||||
|
||||
"התמוטטות עצבים" היא שעתוק עברי לא מוצלח ל"nervous breakdown", מונח המשמש לתיאור קשת רחבה של משברים נפשיים. המונח מקובל יותר בשיח העממי, אך הוא נמצא גם בשימושם של אנשי מקצוע (לאו דווקא בספרות המקצועית, אבל לא פעם בדיבור היומיומי). |
|
||||
|
||||
בשום מקום לא ניסיתי להסביר מה הסיבות שבגללן שינדלר מתמוטט, אלא מה ניסיתי להגיד בדוגמה שלו. כאשר אני ראיתי את הסרט דווקא חשבתי שמספר הסיפור ניסה להעביר את המסר השני שעליו אתה מדבר, ופשוט עשה זאת בצורה כל כך גרועה עד שהמסר שאני הרגשתי (וחשבתי שגם השאר מרגישים) הוא הראשון. בהתחשב בקטסטרופות אחרות של שפילברג, אני לא חושב שאני טועה בכך שאני מייחס לו את המסר השני. |
|
||||
|
||||
זו אכן ההרגשה שהייתה לי כשצפיתי בסצינה ההיא, אבל היא לא הייתה מוצדקת. אין לך קילוגרם מיותר על הגוף? אין לי נעליים שיוצרו במדינת עולם שלישית? חסרים היום רעבים בעולם? במה אתה ואני טובים ממנו? נוצר הרושם שאני סותר את הנקודה שהעלת עם אותה הנקודה ממש. אז אבהיר - כוונתי להגיד שהבעיה איננה בסרט, אלא בנו. אנחנו מהירים לשפוט לשבט ואיטיים לשפוט לחסד. הדרך היחידה שאני רואה שבה הבמאי/התסריטאי היה יכול לפתור את הבעיה היא להרעיב את אוסקר במשך החודש האחרון של הסרט, לשלוח אותו למכור כל מה שהוא יכול, לחסוך אוכל מפיו ולהושיב אותו שעות במפעל, כדי לאפשר מנוחה לעובד אחד בכל פעם. אבל אז הוא היה מציג את אוסקר כקדוש, במקום כחסיד. זו הייתה בעיה גדולה בהרבה בסרט, לדעתי. בנוסף - אם אני זוכר נכון את הסרט, הטבעת ושאר סממני העושר שלו היו הכרחיים להצלת היהודים. עוד משהו - אם חוסר ההתאמה לשאר הסרט של הסצינה הזאת ושל הרגשות שהיא העלתה בנו, הובילה אותנו לחשיבה על הנושא, היא כנראה הטובה ביותר בסרט (גם אם לא ניתן ליוצרים את הקרדיט על הכוונה). |
|
||||
|
||||
הנה חזון אידיאלי בהרבה: איזה יופי אם כל אחד היה דואג... לאחד? "איש לפי יכולתו, איש לפני צרכיו." |
|
||||
|
||||
ואכן, ישראל משקיעה מדי שנה כמה מאות מיליוני שקלים בסיוע חוץ למדינות נזקקות (לא תשמע על זה בתקשורת, כמובן) |
|
||||
|
||||
יש קישור ? |
|
||||
|
||||
סעיף 8 בhttp://216.239.59.104/search?q=cache:Z9fJtFhHRmQJ:ww... מונה רק 50 מיליון. אולי עוד כמה מתחבאים במקומות אחרים בתקציב המדינה. |
|
||||
|
||||
אתה אופטימי אם אתה חושב שכל תקציב ה"אגף לשיתוף וסיוע בינלאומי" הולך כסיוע (פירוט פעולות האגף בהמשך הדו"ח, לקוראים המתעניינים). ישראל אכן מסייעת למי שמוכן לקבל את עזרתה, אבל בעיקר במזון/תרופות/חילוץ, בסכומים שעלותם למדינת ישראל נופלים מהמצויין לעיל. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה ההיפך, ולא מתוך אופטימיות: עלות הסיוע היא בדיוק המצוין לעיל. זה מה שאני ואתה משלמים כדי שיהיה סיוע. שווי הסיוע למקבל נמוך בהרבה, מן הסתם. (כמו עלות שכר לעובד לעומת השכר נטו לעובד) |
|
||||
|
||||
הכסף הולך גם לשאר הסעיפים המפורטים שם, ככה שמן הסתם יש כאן גם תקציב שוטף (לא משכורות), קשרים אקדמיים (שיתוף), עידוד וקידום קשרי מסחר (מוזכר גם כן). בקיצור, אם כבר יוצא למישהו לקבל סיוע שלא במסגרת אסון מתוקשר, זה כנראה אריזה חדשה שמשווקת, בהשקה תוך ביקור ''בכיר'' ב''שטח''. (למרות כל האמור לעיל, אני כן חושב שמדינת ישראל נוקטת ביוזמה מבורכת של הושטת יד לעזרה לכל מי שזקוק לה במקרה של אסון. כמו כן אינני מאמין בפתרונות דמויי סיוע בינלאומי, אלא בפיתוח תשתית לקיום עצמאי). |
|
||||
|
||||
יופי. |
|
||||
|
||||
די לכבס מילים, אמור בבקשה בפשטות ''אני בעד להכריח את דורפל לעבוד עשר דקות נוספות בכל שעה בכדי לשפר את חייהם של אנשים אחרים. אנשים, שאם הוא היה אי-פעם פוגש בהם, הוא כנראה לא היה סובל ולא היו סובלים אותו. אם הפרד הזה לא יעשה זאת ברצון, אני אתרום למטרה הנעלה שוט.'' |
|
||||
|
||||
אין בעיה. אני בעד להכריח את דורפל לעבוד עשר דקות נוספות בכל שעה בכדי לשפר את חייהם של אנשים אחרים. אנשים, שאם הוא היה אי-פעם פוגש בהם, הוא כנראה לא היה סובל ולא היו סובלים אותו. אם הפרד הזה לא יעשה זאת ברצון, אני אתרום למטרה הנעלה שוט. |
|
||||
|
||||
עשר דקות? אני חושב שכדי לקיים את דורפל קיום מינימלי מספיק שהוא יעבוד בשביל עצמו עשר דקות בשעה, ואת שאר החמישים יתרום לבריות. ר' אלעזר היה אומר: על היום לקו בחמישים דקות, ובלילה חמישים וחמש, שנאמר "צר לי בימים ומר לי בלילות". ר' טרפון היה אומר: מה, יפו הלילות בכנען? אמרו תלמידיו: הזקן סנילי כמרנובדיה, והיו משיחין ושותין ומלהגין עד שהגיע זמן קריאת אשמה של שחרית. ואם אתה דרך מקרה לא מבין למה ירמזון דברי, הרי תקצירם: אל תמהר לתרגם את אהבת הבריות שלך להנפות שוט. אפילו מהפכנים נועזים ממך חיכו אי אילו שנים לפני שעשו את הצעד המתבקש הזה. (כן, אני יודע שכולנו משלמים מסים, בלה-בלה-בלה) |
|
||||
|
||||
כתבתי כבר מספר פעמים בדיון הזה שלדעתי בעניין התרופות לעולם השלישי מדובר בעיקרון על ''זה נהנה וזה לא חסר''. אבל דורפל ביקש כל כך יפה שאני אגיד את המשפט הזה, שלא היה לי לב לסרב. |
|
||||
|
||||
ועכשיו הוא מבקש, לא פחות יפה, שתתייחס ברצינות. בכדי להאריך את חייו של א', תדון לעבדות את ב'? |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את השאלה. אם אתה מדבר על חברות התרופות, כבר כתבתי כאן שלא זה המצב. החברות לא בהכרח ינזקו מהעניין. אם אתה מדבר על ההצדקה למסים באופן כללי, זה נראה לי דיון שכבר דשנו בו באייל קצת יותר מדי. אם אתה שואל על ''מידה'', דהיינו כמה הגיוני להקצות מתקציב המדינה ע''מ לסייע לנזקקים, אין לי תשובה מעניינת כרגע. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהסכמנו על העיקרון (החברות יינזקו) ודיברנו על המחיר (האם הנזק הכלכלי יהיה חמור או שהם סתם יצטרכו לוותר על הדובדבן בגלידת הקצפת). |
|
||||
|
||||
אין לי מושג כיצד מבצעים את החישוב. אם יהיו קצת הברחות אבל יהיה רווח מסוים ממכירות לעולם השלישי, האם זה יתאזן? החברות ירוויחו יותר מהיום? יפסידו? אלא אם כן מדובר על מספרים גדולים מאוד, זה לא נראה לי חשוב. גם כשמשנים את שיעורי מס הכנסה ומע"מ מפעם לפעם המאזן של החברות משתנה, אבל החברות ממשיכות לפתח תרופות. |
|
||||
|
||||
דיברתי כמובן על ההצדקה למיסים, ואכן דשנו כבר בנושא. אני לא זוכר שהגענו להסכמה, או להבנה. בכל זאת, ראה עצמך כפטור מהמשך הדיון אם אין לך חשק לחזור ולטחון את המים האלו, אני מכיר את ההרגשה ולא הייתי רוצה לכפות אותה עליך. |
|
||||
|
||||
בוא נמשיך את הדיון על מסים בפעם אחרת, כשלשנינו יתחשק לעשות זאת. |
|
||||
|
||||
תודיע כשנוח לך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם כך יש לנו אבות שונים. |
|
||||
|
||||
למעשה, אתה הוא זה שמייסר אותנו בשוטים. |
|
||||
|
||||
וואלאק, השוטה הוא אבא שלך? ראובן, גילינו! |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה להזכיר שגם אם החברה לא קורסת, עיכוב בצמיחתה מונע שיפור בתנאי החיים שלנו, החולים במחלות אחרות שתרופות עבורן החברה הייתה מפתחת, עד מניעת עלייה בתוחלת החיים שלנו. האלרגיה שלי לקרדית אבק הבית מפריעה לי הרבה יותר ממותו של אדם שמעולם לא הכרתי ולעולם לא אכיר[*], שלא להזכיר הפסד פוטנציאלי של שנתיים נוספות לחיי בגין מחלה שתתגלה רק עוד עשרים שנים. ----- [*] - מי שחושב שאני סוציופת מתבקש להגיב. יכול להיות דיון מעניין. רק לציין בבקשה מראש אם מותר לי לקחת את זה לפסים אישיים, או שמותר לי רק להשוות אותי לכל-האוכלוסיה-מינוס-המגיב. |
|
||||
|
||||
אם כך, אני מניח שאתה פטור מדילמת המנדרין הסיני שטל הפנה אליה כאן: תגובה 377950 (זהירות: אם תנסה לטעון שיש הבדל בין המנעות ממעשה לבין נקיטת פעולה, אנחנו עלולים להתדרדר במדרון החלקלק כאותה קרונית לא אסורה1, ולהגיע לאותה קרונית אסורה) _____________ 1- התחכמות זולה שדורשת הסבר היא בטח דבר שמוטב פשוט לוותר עליו, אבל לא אני הוא האיש שיוותר על התחכמות זולה (או על נשים זולות, אבל זה באמת לא שייך הנה). "לא אסורה" = שאינה קשורה. אחרת, איך תתגלגל? |
|
||||
|
||||
למה הסרבול "לא אסורה"1, כאשר העברית ייחדה לכך מילה בפני עצמה: "מותרת"? ____ 1]- התחכמות זולה שדורשת הסבר היא בטח דבר שמוטב פשוט לוותר עליו, אבל לא אני הוא האיש שיוותר על התחכמות זולה (או על נשים זולות, אבל זה באמת לא שייך הנה). "מותרת" = שאינה קשורה. |
|
||||
|
||||
והכי טוב: נשים זולות עם שמות של צמחים. |
|
||||
|
||||
ומה עם הקארמה? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אולי כדאי להשוות את שאלת התרופות בחינם למצב תעשיית המדיה והתוכנה בעידן הפירטיות. אני מניח שרוב מוחלט של התוכנות והמוזיקה ברוסיה ובסין הן פירטיות. גם באזורים אחרים של העולם, הפירטיות חוגגת. (אולי בארה"ב כתוצאה ממתקפת הטרור של RIAA קצת פחות) האם לחייו של ביל גייטס וורודות פחות? האם הוליווד הפסיקה להפיק סרטים? תחשוב על זה. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח עד כמה ההשוואה נכונה, פשוט בגלל הפרטים הקטנים (מביל גייטס קונות חברות ענק שרוצות תוכנה חוקית על כל המחשבים שלהן, בלי קשר לשאלה כמה מהעובדים שלהן הם גנבים בבית - האם בשוק התרופות יש דברים דומים?) |
|
||||
|
||||
ומה עם חברות המוזיקה והסרטים? לעניין התרופות, מי שיש לו כסף לביטוח בריאות, לא יסכים להשתמש בתרופות מוברחות, ויש מספיק כאלה. הפיכה של תרופות לגנריות עבור עניים, תפגע רק בשוליים של התעשייה. קבוצת האנשים שאין להם ביטוח בריאות, יכולים לשלם עבור תרופות יקרות, ולכן התעשיה תפסיד אותם כלקוחות היא קטנה. גם הסכנה שאנשים לא יעשו לעצמם ביטוח בריאות למרות שהם יכולים, מפני שיסמכו על כך שיחשבו עניים ויוכלו לקבל תרופות בזול, נראית לי תאורטית. |
|
||||
|
||||
שמעתי שחברות המוזיקה דווקא די מעוצבנות. בכל מקרה, גם אצלן אני לא יודע עד כמה ההשוואה קבילה (יש הרבה אנשים ''מצפוניים'' שקונים מוזיקה כדי לתמוך ביוצרים וכדומה - אני לא חושב שיישאר הרבה מהמצפון כשזה יגיע לשאלות של חיים ומוות, ובצדק). אני לא יודע האם התרחיש שבו נגרם נזק של ממש לחברות התרופות בגלל מכירה מוזלת לעניים הוא מציאותי - זה בדיוק מה שקיוויתי שיתפתח עליו דיון כאן. למרבה הצער, הוא הולך לכיוונים של ''לא מוסרי לא לעזור למיליונים שמתים באפריקה'', אז זה פחות מעניין. |
|
||||
|
||||
מי שיש לו כסף לביטוח רכב, לא יסכים להשתמש בחלקי חילוף גנובים? |
|
||||
|
||||
ביטוח רפואי לא עונה להגדרת "חברות ענק שרוצות תוכנה [תרופה] חוקית"? |
|
||||
|
||||
לא יודע. יש לך נתונים? |
|
||||
|
||||
אפשר לעצור הברחות ? על סמך איזה מידע אתה בונה את התזה הזו ? שוק הסמים ? הסחר בבעלי חיים ? הפנסיונרים שמכניסים תרופות מקנדה ? גישה אחרת, ראויה יותר לדעתי, היא סרוב למכור תרופות לציבור מצד חברות התרופות. חברות התרופות ימכרו תרופות אך ורק לממשלות, תוך שהממשלה מבטיחה נגישות של התרופה לכל האוכלוסיה ושתנהל את הגביה כרצונה. מדינות מערביות יאלצו לקנות את התרופות במחיר מלא, שכן אף מדינה מערבית לא תסכים לבסס את מערכת הבריאות שלה על שוק שחור, בעוד מדינות עניות יקנו את התרופות בסכומים שמכסים את העלות פלוס רווח נאה של כמה מליוני דולרים, לא משהו שישפיע על המדינה. החברות יהנו ממיקסום הרווח (הרווח ליחידה יורד, אבל כמות היחידות עולה למקסימום) והמדינה תהנה ממעמד המטיבה, תוך חסכון בעלויות בירוקרטיות ושאר מרעשין (בסופו של דבר אותו הכסף יגבה ממסים). |
|
||||
|
||||
פשע וגנבות תמיד יתקיימו, אבל זאת לא סיבה לבטל את הקונספט של רכוש פרטי. הברחות תמיד יהיו, אבל זאת לא סיבה לבטל את חוקי הסחר בין מדינות. בתגובה להמשך התגובה שלך: קומוניסט! |
|
||||
|
||||
אני לא מדבר על איסור של המדינה לקנות תרופות, אלא על הימנעות ממכירה של החברות (גם משיקול ארוך טווח שלהן), לכן אתה לא יכול להאשים אותי בקומוניזם (כלומר, אתה יכול, אבל באותה מידה אתה גם יכול להאשים אותי בהפרת חוקי הפיזיקה). באופן כללי, למרות תמיכתי בשוק החופשי, על הממשלה להעניק לענייה את האפשרות לא למות, זאת בלי לפגוע בזכותם של העשירים לנסות לעשות את אותו הדבר בכספם. |
|
||||
|
||||
לא רק הברחות. מנקודת מחיר מסוימת חולה מערבי יעדיף לטוס לאפריקה ולצרוך בעצמו את התרופות שם. את זה אי אפשר לעצור. |
|
||||
|
||||
זה לא רעיון סביר במיוחד. הרי ביטוח בריאות מכסה לו הרבה דברים חוץ מהתרופות המסוימות האלה. |
|
||||
|
||||
למה "לחייב"? זה מרגיז את השוקחופשיסטים (ולמרות שזו מטרה ראויה, הרי שניתן לצמצם את הדיון בחצי אם מוותרים עליה). במקום זה, שהממשלות פשוט יקנו בעצמן את התרופות וימכרו אותן באפריקה. ככה אף אחד לא "מכריח" אף חברת תרופות לעשות משהו. רק האזרחים "מוכרחים" לשלם יותר מס. |
|
||||
|
||||
ההבדל הוא במחיר: אם נרצה לקנות מחברות התרופות במחיר המכירה הרגיל שלהן, העלות של התרופות האלה למליונים היא אסטרונומית ולא הוגן להפיל אותה על אזרחי מדינות המערב. המרכיב העיקרי במחיר המכירה הוא לא הייצור, אלא הפיתוח והרווח, שממילא אמור להיות מכוסה ע"י מכירת התרופות לאזרחי מדינות המערב. זה צריך להיות מצב של "זה נהנה וזה לא חסר" (מקסימום חסר קצת, ומקסימום אפשר לפצות על החסר בכל מיני דרכים). |
|
||||
|
||||
מה דעתך על "אם אתה רוצה להיות אזרח שווה זכויות במדינת ישראל, שרת שנה אחת בצבא הישע באפריקה"?. תקבל את הוצאות המחיה שלך + רווח מינימלי (באותו שעור שאתה מוכן לתת לחברות התרופות). אני נאלץ לחזור על דברי, שכן לבך הטוב (בלי ציניות הפעם) מעוור את עיניך. אני לא מוצא שום סיבה, הגיון או תועלת בכך שדווקא חברות התרופות צריכות לשאת בעול העזרה לחלכאי העולם. אתה מציע מחיר עלות+, וכשמעלים את עניין ההברחות שללא ספק יפגעו בחברות התרופות אתה עונה "בינתיים מליונים מתים". אותם מליונים מתים גם בגלל שאתה ואני לא תורמים את השקל שלנו לעזור להם. זאת האמת המכוערת, ומוטב שלכל הפחות נתייצב מולה ולא נמהר למרק את מצפוננו ע"י השלכת הנבלה הזאת לפתחה של פייזר. |
|
||||
|
||||
אם כבר העלית את הנושא, אתה יודע איך מתנדבים לארגונים האלו? (רופאים ללא גבולות מעדיפים סטודנטים לרפואה והתחייבות לפרק זמן ארוך ממש) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הויכוח הכלכלי מעניין ורלבנטי. אבל מעניין, או שאולי אני החמצתי את ההערה בתוך ים התגובות שאף אחד לא שואל את עצמו למה פיתוח תרופות כל כך יקר. הרי אם ניתן לייצר תרופה גנרית בעשירית המחיר ודאי שלא עלויות הייצור הן הגורם העיקרי למחיר הגבוה. ממעט הניסיון שיש לי בתחום נראה לי שגורם עיקרי בעלויות המטורפות של פיתוח תרופות חדשות היא תפיסת העולם המערבית של בטיחות בכל מחיר. אעשה הכל רק שלא יוכלו לתפוס אותי כאחראי למוות, חס וחלילה, או לנזק לחף מפשע! המנגנון הזה נדחף על ידי עורכי דין אבל גם על ידי פחדנות של רשויות שמעדיפות להוסיף הגבלות ואזהרות רק שלא יתפסו כאחראיות לגרימת נזק. התוצאה היא ניסיונות בהקפים של אלפי חולים לפני שמשחררים תרופה לשיווק. זה פועל גם בכיוון שני - חברות מבצעות ניסויים בעשרות אלפי חולים כדי להוכיח שהתרופה שלהם מאריכה את החיים בחודש וחצי מה שמראה שהיא משופרת לעומת התרופה הישנה ולכן ניתן למכור אותה במחיר מופקע (זה שבגלל זה אין כסף לתרופות יעילות למדי אבל עם פחות סקספיל ויחסי ציבור, זה עניין משני). |
|
||||
|
||||
כן, הבעיה אכן בעיה. בספרו "החופש לבחור" תוקף מילטון פרידמן את ה- FDA בחריפות בגלל שיקולים מהסוג הזה, ונראה שהמקרה הידוע של התאלידומיד, מעבר לסבל הנורא שגרם לאלפי אנשים, גורם גם לנזק עקיף במשך עשרות שנים בגלל הפחד מחזרה על התסריט ההוא (אגב, התאלידומיד לא אושר לשימוש בארה"ב לא מתוך איזו הצטיינות של ה- FDA אלא בגלל רשלנות/עצלות של איזה פקיד. נדמה לי שגם זה מוזכר אצל פרידמן). אפילו בלי הגבלות המחוקק, מי היצרן שיסתכן בשיווק תרופה שגורמת נזק? זה הרי מתכון בטוח לפשיטת רגל בגלל הפיצויים הישירים והנזק התדמיתי. Primum non nocere (ראשית, אל תזיק) נשמע כרעיון מצויין, אבל גם לחוסר מעשה עלולות להיות תוצאות קשות. אין לי מושג איך אפשר לתקן את המצב הזה (האמת היא שיש לי, אבל זה רעיון מגעיל באמת: את התרופות יפתחו חברות קטנות בארצות העולם השלישי, והחוק המקומי יגן עליהן מפני תביעות. במלים אחרות: אנשי העולם השלישי יהיו שפני הניסוי. טוב, אמרתי מלכתחילה שהרעיון מגעיל). |
|
||||
|
||||
אתה בטח יודע שזה מה שקרה עם החיסון של סאלק בראשית שנות החמישים. הרבה ילדים בישראל חייבים את חייהם לניסיון הציני הזה... |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון לחיסון של ד"ר יונה סאלק נגד מחלת הפוליו? האם תוכל להסביר למה הכוונת בדבריך "הרבה ילדים בישראל חייבים את חייהם לניסיון הציני הזה..."? |
|
||||
|
||||
מהזיכרון: כאשר נוסה התרכיב של סאלק בשנות החמישים, ישראל היתה עולם שלישי ולכן ביצעו כאן את הניסיונות בתרכיב שבארה"ב אסור היה לנסות. שנה או שנתיים קודם היתה כאן התפרצות של פוליו שהרגה ילדים רבים והשאירה לא מעט נכים. למזלנו התרכיב היה מוצלח יחסית וזה העמיד את ישראל בחזית הלחימה בפוליו ("שיתוק ילדים" קראו לזה בילדותי). כפי שהעיר כבר קודם שוטה הכפר הגלובלי גם להמנעות מסיכון יש מחיר. הבעיה היא שהדינמיקה היא של המנעות מלקיחת אחריות. אגב, לכל המתדיינים על שוק חופשי וקפיטליזם, אחד הפרדוקסים של תעשיית התרופות שככול שהמדינה יותר "מתקדמת" הרגולציה בתחום קשה וחזקה יותר. |
|
||||
|
||||
אם מדיניות הבטיחות בתרופות אינה לרוחך, אתה מוזמן להתנדב לניסויים בכל פעם שאתה מרגיש חולה. בנתיים גם עם המדיניות הזו נמצאו תרופות המעלות את הסיכויים לבעיות מסויימות, היות והתרופות הולכות לשוק של עשרות ומאות מליוני צרכנים, כל פרומיל של סיכון הוא קריטי לחיי המונים. |
|
||||
|
||||
אם להיות הגון אז האמת היא שבכל פעם שאני מרגיש שמץ של כאב ראש או צרבת או גירוד בין אצבעות הרגלים אני לוקח איזו תרופה. |
|
||||
|
||||
חבל. |
|
||||
|
||||
בהנחה שהוא יודע לשקול היטב את החסרונות מול היתרונות, מה חבל פה? |
|
||||
|
||||
מבחינה מעשית אתה צודק. עד שנחליט מי ''אשם'' בכל הצרות של אפריקה, איזה חברת תרופות צריכה לתרום מה, איך נאכוף את זה ומה בכלל המחיר הנכון לתרופה באפריקה, ימותו עוד כמה מיליונים. ועד שנצליח להציף את אפריקה בתרופות זולות לאיידס, זה כבר יהיה לא רלוונטי כי הם יזדקקו לתרופות למלאריה או לאוכל לתינוקות או למדבירי ארבה וכל העסק יתחיל מחדש. מבחינה מוסרית, בהלכה היהודית התמודדו עם בעיה דומה. קבעו שם שמוצרים שהם ''חיי נפש'', הרווח יהיה עד שישית. נשמע הגיוני, ואפילו דומה קצת לרעיון של יהונתן. רק לא ברור אם זה מעשי כיום או ניתן לאכיפה. אולי ליעקב יש פתרון. |
|
||||
|
||||
ודאי שליעקב יש פתרון. שוק חופשי. |
|
||||
|
||||
התכוונתי שאולי ליעקב יש רעיון יפה כיצד להתאים את הכלל היפה מההלכה היהודית לימינו אנו, ויפה שעה אחת קודם. ואם לא, אולי יש לו רעיון איך הסוציאליזם אשם בצרות של אפריקה. ואם לא, אולי יש לו רעיון איך יהונתן אשם בזה. ואם לא, אולי זה בגלל שהוא לא מדבר עם אנשים שמכנים את עצמם "אייל אלמוני". ואם לא, אולי זה בגלל שאתה סתם נודניק. ואם אתה לא, אולי יש לך שני שקל? אני צריך להגיע לבאר שבע. ואם לא אולי רק שקל אחד בשביל להגיע לאשדוד ומשם אני אתפוס טרמפים. ואם לא, אולי אני אשאר לישון שם. ואם לא, אולי אני אסתובב כל הלילה עד שאני אפגוש בחורה יפייפיה ואתחתן איתה ואעשה לה 17 ילדים. ואם לא, זה כנראה בגלל שהיא הדביקה אותי באיידס. ואז אני אוכל להשתמש ברעיון של יעקב, חד גדיא, חד גדיא. |
|
||||
|
||||
זה קצת מסובך. מאין אפשר להגיע לאשדוד בשקל? ואיך תעשה 17 ילדים עם יפהפיה שהיא בבירור חילונית, כי אחרת לא תפגוש אותה סתם כך בלילה לבד? יש המון חורים בתרחיש שלך. וברור שהסוציאליזם זה מה שדופק את האפריקאים. |
|
||||
|
||||
האם במקרה אתה זוכר היכן זה מופיע בהלכה? אני מסוקרן (אם לא, לא נורא. יש לי את מי לשאול). |
|
||||
|
||||
זה מופיע בתוכנית הטלוויזיה "שתיים אוחזין" כמובן. אבל גם כאן: |
|
||||
|
||||
שניים... |
|
||||
|
||||
מעניין. תודה. |
|
||||
|
||||
אתה מתחיל להדאיג אותי. "לבך הטוב"? ציפיתי לתגובה בסגנון "טוב לבך על חשבון חברות התרופות". אולי אתה חולה? אם לא, אני מבקש שהסגנון הזה לא יחזור על עצמו. אני מוצא שקשה לי להתמודד עם זה. התפיסה הבסיסית שלי היא שמכירה לעולם השלישי בעלות+ תהיה "זה נהנה וזה לא חסר". אם נגלה שזה לא כך, וההברחות נעשות לבעיה אמיתית, יש מקום לחשוב מחדש על המדיניות. אני ממש לא מעוניין לדפוק את חברות התרופות. אבל נדמה לי שהשיקולים שלהן בנוגע למכירה כזאת לעולם השלישי הם לא תמיד נכונים. לדעתי, השיקול שלהן הוא משהו בסגנון "אם נמכור לעולם השלישי במחיר מוזל, תתעורר התביעה למכור גם לעולם הראשון במחיר מוזל". השיקול הוא רלוונטי, אבל לא נכון: אני מאמין שחברות התרופות זכאיות למכור לעולם הראשון במחיר הנוכחי (ואני אעמוד לצידן בקטע הזה), ולמכור לעולם השלישי במחיר אחר. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |