בתשובה לד''ר הושע אבינתן, 12/10/02 19:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נו, באמת. שש מאות אלף איש (לפחות) רואים במו עיניהם את התגלות השכינה בהר סיני, באותות ובמופתים, בקולות ובמראות, אחרי כל הניסים שנעשו להם במצריים ואחרי שחזו בים שנחצה למענם ומטביע את חיל פרעה, ואחרי כל אלה איזה תהליך הכחשה קיבוצי גורם להם לבנות את עגל הזהב? זה נשמע לך רציני? אפילו אני, אדם חילוני ואתאיסט מושבע, לא הייתי *מעיז* לחלל שם שמיים אם הייתי נתקל אפילו בחלק מזערי ממכלול הניסים המופלא הזה, לפחות עד שראנדי היה מסביר לי את הטריק. מה, הם לא פחדו? חבורת העבדים האומללים האלה שבבת אחת הפכו מתת-אדם לעם הנבחר, בן חסותו של הגדול מכולם, היתה צריכה הכחשה? מה שהיה אמור לקרות הוא שהם היו נעשים יותר חרדים (כפשוטו) מנטורי קרתא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ידוע שיחד עם היהודים עלו איתם ערב רב, והם אלו שדרשו לעשות את העגל (בהתאמה להיום השמאל שבוטע בקדשי ישראל) והראיה לכך שרק מעטים יחסית מתו בחטא העגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את ה"ידוע" הזה כבר ציינת פעם. ידוע למי? איפה זה כתוב בתורה, ואם זה לא כתוב שם איך אפשר להסביר שארוע משמעותי ושלילי בסדר גודל של עגל הזהב מיוחס שם לבני ישראל ואהרון הכהן ולאו דווקא לאותו ערב-רב? אני, אני ולא שרף, אני ולא מלאך , אני בכבודי ובעצמי חלק מאותו "ערב רב" של היום לפי ההגדרה שלך, ואני מודיע לך חגיגית, כפי שכבר הודעתי לא פעם, שאם משהו בנוסח מעמד הר סיני יתרחש לנגד עיני המשתאות אחשוב פעמיים לפני שארוץ לבנות לי עגלי זהב למיניהם. חושבני שהאדם הסביר בתקופת יציאת מצריים, ערב רב או בוקר קט, היה אמור להתרשם מכך כפל כפליים - זה הרי היה לפני שהוליווד הרגילה אותנו בכל מיני ניסים כאלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתוב גם כתוב ראה ספר שמות פרק י''ב פסוק לח. ''וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד''. ובהקבלה לערב רב של היום, ענין ''ההסדר המדיני'' והלא כל בר דעת יודע שהאיסלם לעולם לא ישלים עם קיומה של המדינה היהודית,והם לא מסתירים זאת, ולמרות הכל השמאל עדיין לא מוותרים ,ומספיק להזכיר את אבנרי ומר''צ שדוגלים בחיסולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שאלתי אם ערב רב עלה איתם, אלא אם דווקא הערב הרב הזה הוא שהיה אחראי לעניין העגל. תמוה שזה לא צויין במפורש, ומאד תמוה שהכהן הגדול, אחיו של המנהיג הגדול, זה שהיה לידו עוד בשעת התרחשות הניסים במצריים והיה חלק חשוב מהממסד הדתי-שלטוני, ייתן ידו לאספסוף השמאלני בבניית העגל. יותר סביר שהוא היה מסרב אפילו להתפלל איתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם זה היה מצויין במפורש ,יש להניח ששאלתך הבאה היתה, כיצד הם ידעו להבדיל בין יהודים וערב רב. והלא הערב רב לא הלכו עם שלטים של מר"צ או שינוי, או סימנים אחרים שהעידו על היותם ערב רב. אלא, שאתה למד על זהותו של אדם באמצעות מעשיו. האם ראית או שמעת על נוצרי או מוסלמי או בודהיסטי שמשמיץ את דתו, או רוצה לשנותה מידי פעם לפעם כדי להתאימה לגחמות משתנות ?והתשובה ברורה ,רק כאלה שהסתפחו לדת היהודית הם אלה שפועלים נגדה. האם מישהוא יכול לקשור את אורי אבנרי למשל עם היהדות? עם ערב רב כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדת המוסלמית הצמיחה מתוכה זרמים רבים- סונים ושיעים קודם כל, ואחר כך עלאווים, דרוזים, אחמדים, בהאים, וואהאבים, ובטח יש עוד כמה. הדת הנוצרית התחילה מהדת היוונית אורתודוכסית, עוד כמה זרמים מזרחיים קטנים, והדת הקתולית. מזו האחרונה נפרדו אחר כך זרמים רבים, שהתפצלו לזרמי משניים, שלישיים וכו'. שלא לדבר על כתות נוצריות שנרדפו והושמדו בגין 'כפירה'. אולי גם להם יש בעיה עם ערב רב שמאלני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה קשור לבעיה שהעליתי בקשר למעמד הר סיני? אגב, אותו ערב רב היה כל-כך לא חשוב שהוא מוזכר רק באותו פסוק עם בהמות : "וגם ערב רב, עלה איתם, וצאן ובקר, מקנה כבד מאוד". איך ה"עם" שנקהל על אהרון בסיפור העגל ובשאר סיפורי הקיטורים הבלתי פוסקים לאחר שכבר התבצעו ניסים רבים כולל החציה המפורסמת מתייחס פתאום רק לאורי אבנרים של יציאת מצריים, ואיך זה שאהרון לא נותן להם את היחס שאתה נותן לאורי אבנרי אלא נענה להם? זה סביר כמו סיפור שמשלחת מטעם שינוי נפגשת עם הרב עובדיה (או אלישיב, עשה לך רב) והוא אוכל יחד איתם חתיכות בייקון בחמאה. או אולי היו אלה בכלל הצאן והבקר שבנו את עגל הזהב (תוך שירת "בצלמנו ובדמותנו")? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובתי באה בעקבות דבריך על כך, שאלה שראו ניסים ונפלאות שנעשו להם במדבר, במקום שאמונתם תתחזק הם דרשו את העגל. והסברתי שאלה הם הערב רב שמאז ועד היום לא שינו את דרכם. וההקבלה לשמאל היא בזה, שהצורר הערפאתי מכריז לא פעם שכוונותיו הם לא לשלום עם היהודים, אלא להקמת פלשטין הגדולה מהנהר לים, ולא עובר יום אחד וכאילו כלום, הם ממשיכים לסגוד לעוכר ישראל זה. יוצא איפוא שהם גרועים מהערב רב בימי משה ואהרון. שאלה המתינו בסבלנות 40 יום, ואילו הערב רב כיום לא ממתין אפילו לא 40 שעות מרגע הפיגוע,וחוזר וסוגד לעוכר ישראל זה. ולמגיבה הקודמת, גם היהדות התפצלה כידוע לזרמים שונים ,פרושים, צדוקים, איסיים וכו. אבל איש מהם לא קם על היהדות לכלותה כמו השמאל, אותו דבר ניתן לאמר על האיסלם והנצרות שחיים בהרמוניה על הזרמים השונים שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הרמוניה ולא נעליים. היו מלחמות עקובות מדם בין זרמי האיסלם השונים. וכנ''ל לגבי זרמי הנצרות השונים. וכמו שכבר אמרתי- היתה גם השמדה אכזרית של כתות שלמות שלא מצאו חן בעיני האורתודוכסיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא *הסברת* שאלה הם הערב רב, אלא אמרת אמירה סתמית שאלה הם הערב רב. עד שלא תביא לי מראה מקום מן התורה שאלה היו הערב רב אמשיך להחזיק בדעתי שזה מעוגן בכתובים כמו הגירסה שאלה היו הצאן והבקר. ואגב, נניח שהם באמת היו אותו ערב רב שלך, מה אז? איך אפשר להבין שהערב הרב הזה שהיה חלק מה"עם" שראה את הקולות (הרי נכתב במפורש שהעם הוא שפנה לאהרון) לא התרשם מהמופע האורקולי המדהים ההוא? מה הם, עזים? אה, כן, זאת בדיוק הטענה שלי מהפסקה הראשונה. תזכורת: נכנסתי לפתיל הזה רק בגלל שמישהו אחר העלה את הנימוק שמעמד הר סיני מוכיח משהו. אני טוען שהנימוק לגמרי לא משכנע, והסיפור נשמע לא אמין לחלוטין. אין לי שום רצון להכנס איתך לויכוח על עניינים פוליטיים אקטואליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעבר התייחסתי לנקודה הזו כאן תגובה 75881 הביסוס היחידי בכתובים לרעיון שהערב רב ולא העם ביצע את חטא העגל הוא רמז של אהרון שכך היה. מול דברי אהרון עומדת עדות התורה עצמה (שכמעט בכל איזכור של פעולה הקשורה לחטא העגל טורחת לציין שהעם ביצע אותה) ודברי אלוהים בכבודו ובעצמו למשה בהר סיני. אם יש לך אילושהם סימוכין משמעותיים לכך שהערב רב הוא זה שביצע את החטא הייתי שמח לראות אותם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רש''י מפרש את פסוק ד'' פרק ל''ב ספר שמות ''ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה'' וכאן החלק החשוב לדעתי ''ויאמרו אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצריים'' אהרון לא אמר אלה אלוהיך, אלא מישהוא אמר אלה אלוהיך ישראל, משמע גם ישראל לא היו חלק ממעשה העגל.אלא קבוצת אנשים שלא מישראל שדרשו את העגל. שאם ישראל היו עושי העגל היו אומרים אלה אלוהינו, ולא אלה אלוהיך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם רש"י מניח שגם מי שאומר שמע ישראל הוא לא מישראל אלא ערב רב (אחרת היה אומר שמע שמעון)? בכל אופן הפעולה היחידה שלא מצויין שהעם עשה אלא רק אנשים מסוימים מתוך הקהל שיתכן שהערב רב בתוכם היה דומיננטי היא ייחוס יציאת מצריים לעגל. כל שאר הפעולות, הבעת אי אמון באל, במשה וביכולתם/נכונותם להמשיך את גאולת העם, דרישה מאהרון שייצר אלוהים חדש, תרומת הזהב לבניית העגל ופעולות הפולחן, מיוחסות כולן לעם בכללותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם לא מיותר, אולי, להזכיר שוב שאת העונש התכוון ה' להטיל על העם כולו. די קשה להאמין שבגלל כמה גויים או גויים למחצה היתה לרחום כוונה להרוג את כל מי שהיה בסביבה. למען האמת, גם די קשה להאמין שהציבור היהודי בכללו, ובראשו אהרון הכהן, היה מקבל את הדרישה המחוצפת של אותו ערב רב. יותר סביר שהיינו קוראים על הלינץ' הראשון בהיסטוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רש''י גם מפרש שרחב מכרה מזון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, היא מכרה מזון מלכות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, לפי הפרשנות שהביאו דוד ושלום כל הפסוקים הבאים מתייחסים רק לאותו ערב רב: "וידבר יהוה, אל משה: לך רד כי שיחת עמך, אשר העלית מארץ מצריים. סרו מהר, מן הדרך אשר ציוויתים עשו להם, עגל מסכה; וישתחוו לו, ויזבחו לו, ויאמרו, אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצריים. ויאמר יהוה, אל משה: ראיתי את העם הזה, והנה עם קשה עורף הוא. ועתה, הניחה לי וייחר אפי בהם, ואכלם; ואעשה אותך, לגוי גדול. ויחל משה, את פני יהוה אלוהיו; ויאמר, למה יהוה יחרה אפך בעמך, אשר הוצאת מארץ מצריים, בכוח גדול וביד חזקה. למה יאמרו מצריים לאמור, ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים, ולכלותם, מעל פני האדמה; שוב מחרון אפך, והינחם על הרעה לעמך. זכור לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך, אשר נשבעת להם בך, ותדבר אליהם, ארבה את זרעכם ככוכבי השמיים; וכל הארץ הזאת אשר אמרתי, אתן לזרעכם, ונחלו, לעולם. ויינחם, יהוה, על הרעה, אשר דיבר לעשות לעמו." (שמות לב,פסוקים ז עד י"ד) הקורא הסביר מוזמן לשפוט. הקורא הלא סביר מוזמן לקרוא את כל השתלשלות העניינים שמתוארת ממעמד הר סיני ועד עגל הזהב ולספור כמה פעמים מוזכר שם "העם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המצוין פה שלום שכח כמה דברים. למשל את זה שהאל בעצמו אומר כי מודבר בעם שהוא הוציא ממצרים ואינו עושה הבדלה כלל מי הם האנשים. וכי אפילו משה מסכים איתו כי מדובר בבני אברהם , ואף ורק משום כך האל מוכן לסלוח לעם. שלום האם ישנם פרשנים נוספים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמשיך לחפש, אבל בנקודה זו הייתי מוסיף שלא מן הנמנע שלערב רב הצטרפו חלק מישראל בחגיגות העגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון הכל יתכן, אבל הפשט הוא שמה שכתוב אכן כתוב. במקרה הזה גם האל גם משה אומרים שזה העם, מי אנו שנאמר אחרת. ואם חלק מישראל, האם יש דרך לדעת איזה חלק? האם המפרשים יכולים? האם המפרשים לא יהיו מוסטים בדעתם מראש על מנת להקטין את כמות העם על מנת להראות נאמנות לאל. (או למנוע פגיע בסיפור?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהרן הכהן לא עבד חלילה את העגל. הוא נקט בתכסיסי השהייה מתוך תקווה שמשה רבנו יבוא בינתיים, כי היה רודף שלום ואוהב שלום. אם זה יחסך לדתיים, שמוכנים להקריב הכול בשביל אחווה ואחדות, זה באמת מייאש. וכי שיבת עם ישראל לארצו, בהתאם לחזון הנביאים, אחרי אלפי שנות גלות, לא מרשימה אותך ? יש לך בוודאי הסברים "מדעיים" לכך. גם לעובדי העגל היו "הסברים מדעיים". הם שכנעו את עצמם שהכוח שהוציא אותם ממצרים, התגלם בעגל. "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים", ואם יעבדוהו, יהיה להם חופש מיני ותרבותי וחופש בכל דבר. כמו שאומר רועי, היה להם מדע של כשפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה? אני לא מתכוון להכנס איתך לויכוח על אמונותיך, ורק אציין שבעוונותי קראתי בימים האחרונים את פרשיית עגל הזהב יותר פעמים ממה שהרופא שלי מתיר, וכל הפרשנות שלך אין לה יד ורגל בתורה. זה שפרשנים שונים סיפרו שאהרן הכהן עיכב את מעשה העגל ככל יכולתו, וזה שכביכול הוא עשה זאת למען שמירת האחדות זה ממש נוגע ללב, רק פגם אחד קטן יש כאן: זה לא כתוב בתורה. כל מה שכתוב הוא שהוא עשה את פסל הזהב בדייקנות רבה (זה שאח"כ הוא שיקר במצח נחושה כאילו העגל יצא במקרה מן האש זה עניין אחר) ואת החגיגות הוא ארגן ליום המחרת. הייתי אומר שבתור דחיין הוא כשלון חרוץ. אפשר גם לתהות על איזו אחדות אתה מדבר? האם כל העם, או לפחות רובו הגדול היה בעד או נגד העגל? ובכל מקרה, ודאי היה מיעוט שהתנגד, כך שלא מדובר על אחדות אלא, במקרה הטוב, על עשיית רצון הרוב. חבל שאת הלקח הזה לא לומדים ממנו הכוהנים הגדולים של ימינו. אבל הנה, אני נגרר למה שלא רציתי. כל הנקודה שלי היא שסיפור מתן תורה ככתבו וכלשונו, שהובא כעדות מסייעת לקיום הבורא נשמע לא סביר, מטעמים שכבר פירטתי. אשר לאותם דתיים "שמוכנים להקריב הכול בשביל אחווה ואחדות" - ברגע שאמצע אחד כזה אודיע לך על עמדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהרון דחה את החג למחרת בתקווה שמשה רבנו יחזור עד אז, והעם ירגע. יותר לא יכול היה לדחות, מאחר שכפי שרש"י מבאר, טעה העם בחשבון, וחשבו שמשה אמור לחזור יום קודם. זה שקראת את סיפור העגל מספר פעמים - מתוך שלא שמה בא לשמה - אך תקרא גם את מה שאתה עצמך כותב. אתה סבור שלפי התורה אהרן עשה את העגל במכוון כדי לעבדו (מאיפה הייתה לו היכולת האמנותית ?) ואחר כך שיקר את אחיו במצח נחושה. כל שאר החוטאים הקטנים נהרגו, והוא וזרעו עד סוף כל הדורות נתמנו לכהנים גדולים. (פרוטקציה כנראה. חבל שזו לא עמדה לבניו נדב ואביהוא, שחטאו חטא קטן בהרבה). בכך התורה נותנת עילה לערער את מעמדו וזכויותיו הרבות של מעמד הכהנים שהיא עמלה לטפח אותו (בכל זאת, מאז קורח לא ידוע שמישהו עשה זאת. כנראה אף אחד לא פירש את התורה כמוך). סיכומו של הדבר, אם התורה היא כל כך אמינה וכנה, איך אינך מאמין במה שהיא מספרת על מעמד הר סיני ? בנוגע למשפט האחרון בתגובתך. מה דעתך על מפלגת מימד ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, ערן פחות או יותר ענה לך. אני לא מקבל את התורה כעדות אמינה וכנה, אבל, כזכור, אנחנו עוסקים בעניין אחד ספציפי. מעמד הר סיני, שכביכול היו עדים לו כמה מאות אלפי אנשים (מליונים? לא משנה) מובא כהוכחה לנכונות הדברים. דהיינו, כנגד הטענה שהעדות היחידה למעשי הנסים נמצאת בטכסט עצמו, אתה מביא משהו מתוך אותו הטכסט שאמור איכשהו לפרוץ את המגבלה הזאת. הטענה שלי, ואני קצת עייף מלחזור עליה, היא שהסיפור על מעמד הר סיני לא רק שאינו מחזק את אמינות הטכסט אלא דווקא מערער אותה, מאחר ואם באמת היו למעמד עדים רבים כל-כך לא סביר שמעשה העגל היה מתרחש. כנגד זה אתה מביא לי את דברי פרשנים דתיים, שיוצאים מתוך אותה נקודה שאתה יוצא, דהיינו שהתורה כולה דברי אמת, ואשר מתרצים את המעשה בתירוצים שונים. התורה עצמה, חוששני, אומרת דברים ברורים מאד לגבי המעשה בכלל ולגבי אהרון בפרט, ואני לא עוסק בפרשנות מלומדת אלא פשוט קורא את הכתוב. אתה רשאי לטעון שאינני מבין את הכתוב כהלכה, אבל עליך להסתמך על הטכסט עצמו כדי להסביר לי איפה טעיתי, לא על מה שמישהו הוסיף ואמר, כי הויכוח הוא לא על מידת החריפות של רש"י אלא על מה שנכתב בתורה, ואת מה שנכתב שם בהקשר הזה ציטטתי ישר מהמקור. ברשותך אני אפרוש מהדיון הזה שהופך להיות תיאולוגי מדי לטעמי. אם תסכים איתי שההבדל ביננו הוא, בפשטות, שאתה מאמין בתורה ובמפרשים ככתבם, ואין לך הוכחה בלתי תלויה בנכונותה, הרי שהנושא סגור. אמונה היא לא משהו שיש טעם להתווכח עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר בשאלה של אמונה, אלא של אמינות. הרי זה לא סביר שאנשי הליכוד או המערך יעידו על מועמדם לראשות הממשלה שהוא נואף, נוכל ופושע, אפילו אם הוא באמת כזה. ואם התורה, לדעתך, היא כה כנה שהיא מעידה על נבחרה לכהונה גדולה שאינו אלא עובד אלילים, עבירה השקולה כנגד כל האחרות, למה לא להאמין לה כשהיא מדווחת על מעמד הר סיני ? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |