 |
טוב, ערן פחות או יותר ענה לך.
אני לא מקבל את התורה כעדות אמינה וכנה, אבל, כזכור, אנחנו עוסקים בעניין אחד ספציפי. מעמד הר סיני, שכביכול היו עדים לו כמה מאות אלפי אנשים (מליונים? לא משנה) מובא כהוכחה לנכונות הדברים. דהיינו, כנגד הטענה שהעדות היחידה למעשי הנסים נמצאת בטכסט עצמו, אתה מביא משהו מתוך אותו הטכסט שאמור איכשהו לפרוץ את המגבלה הזאת.
הטענה שלי, ואני קצת עייף מלחזור עליה, היא שהסיפור על מעמד הר סיני לא רק שאינו מחזק את אמינות הטכסט אלא דווקא מערער אותה, מאחר ואם באמת היו למעמד עדים רבים כל-כך לא סביר שמעשה העגל היה מתרחש. כנגד זה אתה מביא לי את דברי פרשנים דתיים, שיוצאים מתוך אותה נקודה שאתה יוצא, דהיינו שהתורה כולה דברי אמת, ואשר מתרצים את המעשה בתירוצים שונים. התורה עצמה, חוששני, אומרת דברים ברורים מאד לגבי המעשה בכלל ולגבי אהרון בפרט, ואני לא עוסק בפרשנות מלומדת אלא פשוט קורא את הכתוב.
אתה רשאי לטעון שאינני מבין את הכתוב כהלכה, אבל עליך להסתמך על הטכסט עצמו כדי להסביר לי איפה טעיתי, לא על מה שמישהו הוסיף ואמר, כי הויכוח הוא לא על מידת החריפות של רש"י אלא על מה שנכתב בתורה, ואת מה שנכתב שם בהקשר הזה ציטטתי ישר מהמקור.
ברשותך אני אפרוש מהדיון הזה שהופך להיות תיאולוגי מדי לטעמי. אם תסכים איתי שההבדל ביננו הוא, בפשטות, שאתה מאמין בתורה ובמפרשים ככתבם, ואין לך הוכחה בלתי תלויה בנכונותה, הרי שהנושא סגור. אמונה היא לא משהו שיש טעם להתווכח עליו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש